ביקורת ספרותית על אסור לדבר על דפנה מאת שרה הורניק
ספר טוב

---

אלונה חוזרת לבית בו גדלה, 19 שנים אחרי שעזבה אותו בטריקת דלת והשאירה את אימה, רחל, הציירת, מאחור.
רחלב רביד, הציירת המוערכת בעלת האישיות הסוערת, חולה באלצהיימר ומאושפזת בבית אבות סיעודי. היא כמעט ואינה מתקשרת על הסובבים אותה ובעיקר עם ילדיה. זאב הבכור והאחראי, ואלונה הצעירה, אבל היא מציירת ואפילו יצא לה ציור אחד טוב, שלמולו היא ממלמלת "דפנה".
החיים של אלונה מתפרקים כי היא נפרדה מאבנר, טלי מהבנק מתקשרת אליה לגבי החריגה מהמסגרת וגם בעבודה עושים לה פרצופים. אבל החזרה לבית ילדותה מציף לה עניינים שהיא צריכה לפתור, וגם השאלה המציקה: מי זו דפנה?
כתיבה נהדרת וסוחפת המשאירה מחשבות בנוגע להורות, אחוות אחים ומפגשים אקראיים בחיים.
תקראו!

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על אסור לדבר על דפנה