• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של אלינור

תמונה של אלינור
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של אלינור

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אלינור
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2007
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
רמי כהן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 6 שנים

“ספר שכתוב בצורה קלילה וזורמת. כיף לקרוא. העלילה כתובה באותנטיות כאילו שהסופרת חיתה שם וחוותה הכל בתק”

69/222
ביקורות על האי של סופייה
הבאה
oshgrin
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

ספר נהדר!
חברה שלי המליצה לי לקרוא אותו לפני שנים ואני לא יודעת איך עד עכשיו לא קראתי אותו!
הספר מספר את סיפורה של סופיה, שברחה מעברה והקימה משפחה בלונדון שבאנגליה, אבל אי אפשר לברוח מהעבר, ובסופו של דבר היא חייבת לספר לבתה על משפחתה ואת סיפור חייה מיוון. על הסודות, הייסורים, האהבות והבגידות במשפחתה. סיפור חיים בכלל לא פשוט וקל!
הסיפור מסופר מנקודות מבט שונות דרך בתה של סופיה אלקסיס, סבתה של סופיה ואמה ודודתה של סופיה.
הספר מלמד אותנו על אהבת אם לבנותיה, על התבגרות בצל אובדן, על אובדן אם שלא מתוך מוות, על אהבה אמיתית וכנה בכל מחיר בצל מחלה קשה, על בגידות, על יחסים בין אחיות, על אהבת אב לבנותיו ולהיפך ועוד
ספר מרגש מאד! ממליצה עליו באהבה רבה!
קריאה מהנה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר ו נ י ת
ר ו נ י ת
תמונה של ruha
ruha
תמונה של לי יניני
לי יניני
3קוראים|גיל ממוצע67|100%נשים

על המבקרת

תמונה של אלינור

אלינור

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
51 ביקורות•1 נבחרות•195 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•סיפורי חיים
תמונה של אלינור
אלינור
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות51
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה195
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת31ספרות מקורית5סיפורי חיים2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אלינור

משפט בוונציה

משפט בוונציה

רוברטה ריץ'

ספר שלישי בסדרת ה"מיילדת מוונציה" ו"המיילדת מן ההרמון" אותם כדאי לקרוא קודם לפני קריאת ספר זה.
העלילה מספרת על המיילדת חנה, הנשואה לאיזק ולהם שני ילדים : מתיאו וג'סיקה (יש לציין שהם לא שלהם).
הם חיים בקונסטנטינופול לשם הם נמלטו.
העלילה הפעם מספרת את סיפור חטיפתו של מתיאו, בעל הון רב, בידי פוסקארי וצ'סיקה אשר זוממים לשלול ולקחת את כספו מידיו.
חנה שגידלה את מתיאו כבנה לכל דבר יוצאת לוונציה כדי להשיב לידיה את מתיאו תוך סכנת חייה.
הסיפור מלא במתח, בתככים ומזימות. באהבת אם גדולה!
ספר מרגש מאד ומעניין כמו הספרים הקודמים בסדרה.
ממליצה בחום רב!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•אלינור
פלא

פלא

ר"ג' פלאסיו

וואו ספר מדהים מרגש מצחיק וכל כך יפה!
ספר המספר על ילד בשם אוגוסט שנולד עם עיוות בפנים. הילד מיום היוולדו עבר הרבה ניתוחים רפואיים ופלסטיים באיזור הפנים. אוגוסט לא למד בבית הספר אלא בבית עם אימו עד כיתה ה' משום שהיה הרבה בבית חולים, ועכשיו שפחות או יותר הוא כבר לא צריך ניתוחים ולהיות צמוד ובהשגחה של רופאים למיניהם, אבא ואמא שלו חשבו (יותר נכון אמא שלו) שהגיע הזמן שיתחיל ללמוד בבית הספר. כמובן שאוגוסט חושש ופוחד איך הילדים יקבלו ויגיבו למראה פניו! ראוי לציין מהקריאה ומהחשיבה של אוגוסט שהוא ממש בוגר לגילו!
לאורך כל הספר מסופר על התמודדותו של אוגוסט עם החיים החדשים בבית הספר ובכלל. בנוסף יש גם דמויות משנה לא פחות חשובים, את ההורים, את אחותו אוליביה (ויה), החברים של אוגוסט ג'ק וויל וסאמר ואת החברים של אוליביה אחותו מירנדה וג'סטין.
ספר הממחיש בצורה כל כך מרגשת ומדהימה את קבלת השונה והאחר! את ההתמודדות היום יומית של האדם השונה מנקודת מבטו.
קראתי בשקיקה ביום אחד! ממליצה בחום רב למבוגרים ולנוער כאחד!
קריאה מהנה (:

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אלינור
כשניפגש שנית

כשניפגש שנית

קריסטין הרמל

סיפור שובה לב ומרגש! הסיפור נכתב בשני זמנים המתחברים בסופו של דבר, בזמן הווה של שנות ה2000 ובזמן עבר בזמן מלחמת העולם השנייה.
הסיפור מספר את סיפורה של אמילי, שגרה בארצות הברית. יום אחד היא מקבלת משלוח אנונימי בו ציור שצויר בידי אמן מפורסם, שמצוירת בה סבתה שנפטרה לא מזמן. יחד עם זאת נמצא מכתב בו כתוב שסבא שלה אהב מאד את סבתה. אמילי אשר לא הכירה בחייה את סבא שלה כלל, יוצאת למסע בחיפוש סבה יחד עם אביה.
יחד עם הסיפור של אמילי מסופר גם הסיפור של פיטר, חייל גרמני- נאצי, אשר שבוי בידי האמריקנים ואת תלאותיו במדינה זרה. פיטר מתאהב בבחורה ילידת המקום שעל פי רוב חייהם יחד בילתי אפשריים, משום המצב הקיים בו הם נמצאים, אבל אין דבר העומד בפני האהבה והם לא נכנעים לתכתיבים של העולם הזה. אך בסופו של דבר אין באפשרותם להשאר יחד למרות רצונם העז ודרכם נפרדות בנסיבות מצערות.
הסיפור מספר על אהבה בלתי אפשרית אבל נצחית, על גורל אכזר, על אהבת אב לבתו ואם לבתה, על נטישות ואכזבות על מלחמות ואהבות.
ממליצה בחום לקרוא את הספר של סופרת נפלאה, קריסטין הרמל.
קריאה מהנה (:

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אלינור
הזריחה

הזריחה

ויקטוריה היסלופ

הרבה זמן לא כתבתי ביקורת על ספר וזה מוזר לי לכתוב עכשיו קל וחומר אחרי שקראתי את הספר הזה שפחות התחברתי אליו מבין ספריה של ויקטוריה היסלופ (שאני מאד אוהבת את ספריה כך שזה מוזר לכתוב את הביקורת הפחות נעימה)
הספר הוא טוב כלומר אפשר לקרוא אותו ולהתחבר אליו, אבל אני פחות התחברתי אל הדמויות הם לא נכנסו אצלי ללב. המשכתי לקרוא בכל זאת כי רציתי לדעת מה עולה בגורלם של הדמויות בסיפור הרווי מלחמה והרבה יזע ודמעות עם הרבה חמלה ואחווה לעומת זאת. סיפור מעורר תהיות על עולמנו, על האנשים שחיים בנינו, השונה והאחר.
סיפור שיש בתוכו גם אהבה ומשפחתיות לצד מלחמות ושנאה.
יש בו הרבה סיפורים קטנים, שמתחברים לסיפור אחד גדול (שאולי קצת מבלבל בהתחלה, אבל כשנכנסים וקוראים עוד ועוד, אז מבינים את החיבור בין הסיפורים והאנשים בסיפור.)
ובכל זאת למרות ארבעה כוכבים שנתתי לספר, אני ממליצה עליו בחום בגלל הרקע וההיסטוריה שיש בספר שאפשר ללמוד ולהחכים ממנו. (מלחמת האזרחים בקפריסין בין הקהילות של יוון וטורקיה)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אלינור
זמן לעזוב

זמן לעזוב

ג'ודי פיקו

אין מילים בפי לתאר את ההלם וההרגשה בסיום קריאת הספר!

אני מאד אוהבת את סיפריה של ג'ודי פיקו!

קראתי את הספר בזמן מאד ארוך (שלא מתאים לי ובמיוחד לא מתאים שקוראים את ספריה של ג'ודי פיקו), בהתחלה היה לי קשה לקרוא את הספר אז הפסקתי ובינתיים קראתי ספרים אחרים (שאני לא עושה זאת בדרך כלל).
חזרתי לספר אחרי חצי שנה בערך והמשכתי לקרוא מאיפה שהפסקתי (פחות או יותר זכרתי את הסיפור עם רפרוף קל בדפים הקודמים), והעלילה זרמה ופשוט בלעתי את הספר. כמובן- כמו כל ספריה של ג'ודי פיקו, הסוף הוא הפתעה ממש!

הסיפור מסופר מנקודת מבט של כמה אנשים (כמו בספריה הקודמים של ג'ודי), המתחברים ביחד לסיפור אחד עד לסוף המפתיע!

הספר מדבר על אהבת אם ובת על אהבות בין אנשים על אובדן ואבל של אנשים וגם של בעלי חיים ובעיקר של פילים.

מסופר על ג'נה, נערה בת עשרה, המחפשת אחר אמה ש"נעלמה" לה, בעזרת סריטיני שהיא מתקשרת וורג'יל בלש מטעם המשטרה.
בתוך כל המסע לחיפוש אמה אליס, מסופר גם על אליס על חייה והסובבים אותה ובעבודתה כחוקרת פילים בנושא התנהגות פילים בזמן אבל ואובדן (באפריקה ואחר כך במקלט לפילים שעברו התעללות) .

אהבתי לקרוא בספר את הקטעים בהם נכתב על חייהם של הפילים ולמדתי המון!

ממליצה בחום לקרוא את הספר!!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אלינור
אהבה וידידות

אהבה וידידות

ג'יין אוסטן

5 בנובמבר 2016.
אני עדיין קוראת את הספר, אבל אני חייבת לכתוב ביקורת חלקית על החלק הראשון באסופת הסיפורים הללו של גיי'ן אוסטן הנפלאה!
הדירוג לסיפור "ליידי סוזן" הוא 4 כוכבים ****.
הסיפור מסופר בצורת מכתבים, הממוענים לקרובי משפחה או חברים למינהם.המספרים את סיפורה של ליידי סוזן, בתה, משפחתה וחבריה.
הסיפור סובב סביב ליידי סוזן הנתפסת על ידי קרובי משפחתה, כאישה אשר יופייה יוצא דופן לגילה, אך כאישה מסוכנת ופתיינית מיומנת כדבריהם.
מצד אחד יש שרשרת של מכתבים בין קרובי משפחתה של ליידי סוזן, בינם לבין עצמם המביאים את תחושותיהם עליה. (ליידי סוזן היא גיסתו של אדון ורנון, הנשוי לגברת ורנון לבית דה קורסי).
ומצד שני יש דו שיח ושרשרת מכתבים בין ליידי סוזן לחברתה אלישייה גו'נסון, המראה צד אחר שלה אשר מראים את מחשבותיה ומעלליה בגוף ראשון.
תחושותיי היו נתונות אל ליבם של קרובי משפחתה של ליידי סוזן אשר סלדו ממנה, אך לא מכיוון זה, אלא על דרך הסימן שאלה ?, כלומר לא כל כך הבנתי את מעשיה ומחשבותיה אולי היה לי חסר בכתיבתה של המחברת את העניין, למרות שרשרת המכתבים של ליידי סוזן עם חברתה אלישייה.
בהמשך אכתוב ואדרג את החלק השני- כתבי נעורים.
****************************************************************************************
12 בנובמבר 2016.
טוב אז כפי שכתבתי, עכשיו אכתוב על החלק השני בספר "כתבי נעורים".
הדירוג הוא 4 כוכבים ****.
היו הרבה סיפורים או יותר נכון סיפרונים (סיפורים+ קטנים) שנכתבו בידי הסופרת בשנות ילדותה ונעוריה למשפחה וחברים.
חלקם טובים וחלקם פחות טובים לטעמי! נהנתי לקרוא ולראות בסיפוריה את ההומור השנון החדות והכתיבה שלה כשעוד הייתה נערה.
ראיתי את הדמיון בחלק מסיפוריה לאופי הדמויות וההתרחשות והילוכיי הדברים בין הדמויות לספריה הגדולים יותר.
ובנימה אישית הייתי רוצה לקבל איזה סיפור קטן מהנערה ג'יין אוסטן כהוקרה או מתנה נחמדה כפי ששלחה לחברותיה ומשפחתה :)
קריאה מהנה!

לפני 9 שנים•אלינור
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

ספר מעולה!
חברה קרובה שלי המליצה לי לקרוא אותו מאד.
אני הכרתי את הסופרת מקריאה בספר "חוטים מקשרים" ומאד אהבתי את סגנון הכתיבה שלו, אז אמרתי לעצמי שאולי כדאי לקרוא גם את ספריה האחרים (והראשונים) ואכן הספר "הריקוד של סוניה" היה עוצר נשימה ממש!
מסופר על סוניה שמתגוררת באנגליה, נשואה לאנגלי ועובדת בעבודה רגילה ונורמטיבית. יחד עם חברתה יוצאת לחוג ריקוד של סלסה בעיר, הן יוצאות לטיול בספרד יחד בסוף שבוע. שם בספרד הן מכירות את ריקוד הפלמנקו הנועז והמרתק ולומדות את הריקוד.
בזמן שסוניה נמצאת בספרד היא מסתובבת ברחובות ומגיעה לבית קפה נחמד, מזמינה קפה ומסתכלת סביבה ומביטה בתצלומים על קירות בית הקפה שמושכים את תשומת ליבה.
בעל בית הקפה, רואה זאת ומתחיל להתעניין בהתעניינותה הרבה ומתחיל דו- שיח בינהם על החיים בספרד בזמן מלחמת האזרחים ועל בית הקפה בה שכנה משפחה ספרדית, ואז מתחיל סיפור מרתק שבו הוא מספר לה על האירועים שקרו למשפחה זו בזמן מלחמת האזרחים.
לא אספר מה קרה והיה בסוף הספר, אבל אפשר להגיד שלא הופתעתי וכן הופתעתי בחלק אחר של הסוף.
אני מאד רותקתי ושקעתי בקריאה על המשפחה והאירועים בזמן מלחמת האזרחים בספרד. ולמדתי שיעור בהיסטוריה על ספרד.
אני אקרא בוודאות את ספריה האחרים של ויקטוריה היסלופ.
קריאה מהנה!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אלינור
הרשימה של ליזט

הרשימה של ליזט

סוזן ורילנד

הספר מספר על ליזט בחורה מפריז שעוברת לכפר בדרום צרפת, יחד עם בעלה כדי למלא את בקשתו של סבו. בהתחלה היה לה קשה להסתגל לחיי הכפר, הרחוק מחיי העיר ובכלל מהעיר פריז.
לאט לאט היא מתחברת אל הסב ויחד הם מדברים על ציורי אומנות מקוריים שציירו אומנים מפורסמים. היא מתחברת אל אנשי הכפר ומשתלבת איתם בחיי היום יום.
היא כותבת רשימה שקוראת לה "רשימת המשאלות של ליזט" אותה היא כותבת בהדרגה בהתאם לחייה בכפר.
לא אספר יותר מזה כדי שיהיה לכם מה לקרוא.
הספר טוב, בהתחלה הספר מעניין, באמצע נהיה קצת משעמם אבל בסוף הספר מעניין.
רואים את התמונה המלאה של הסיפור לקראת הסוף.
מומלץ לאנשים ונשים האוהבים אומנות ומתעניינים באומנים.
קריאה מהנה!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אלינור
אני והאין רוכבים על אופניים

אני והאין רוכבים על אופניים

רן ובר

הספר מספר על 4 חברי ילדות שכל אחד מהם נמצא במצב אחר ושונה מחיי חבריו. אחד נשוי שחזר בתשובה, שני גרוש שחזר בתשובה, שלישי נשוי ועובד בהיי-טייק ורביעי בחור שמטייל בהודו ו"מחפש את עצמו".
הספר מסופר על ידי אחד מחבריי הילדות המדבר עם חבריו במפגשים שונים, בבית, ברכיבה על אופניים, בהתבודדויות ביער ועוד.
החברים לומדים תוך כדי המפגשים בניהם, בעקיפין או במישרין, את תורתו של רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, סיפורים ועוד).
רואים את הקירבה בין החברים למרות השוני והפערים הדתיים. רואים את מהלך השינויים בחייהם של כל אחד עם תובנות מהחיים מתורתו של רבי נחמן.
בכל תחילת פרק בספר יש קטע מתוך תורתו של רבי נחמן המרמז ומספר מה יהיה בפרק המדובר.
ממליצה מאד! תהנו :)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אלינור

ביקורות נוספות על "האי של סופייה"

האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מחלת הצרעת היא מחלה זיהומית רעה!
הספר שווה קריאה, גם אם אינו בעל עומק מי יודע מה.
סיפור על כאב, חולי ושכול של אנשים שנפגשו על אי מבודד (ספינלונגה) בשל צרעתם.
היסלופ מתארת מנעד רגשות רחב שאפיין את אנשי המקום, אשר ביקשו לשמור על צלם אנוש, תוך התמודדות עם האסון שהלם בהם.

מעורר תהיות כלליות, מה נותן לאדם כוחות להתמודד עם משברים. זה כמו מקום לדאגה, כפי שכתב יונתן גפן ז"ל... אשמח לקרא תובנות שלכם :)

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.

לפני 3 שנים•טנא
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר קריא מאד. ממש בולעים אותו. ספר מעולה לחופשה או לטיסה ארוכה. וזהו. זה כאילו עלילה טובה ומקום עם היסטוריה מורכבת וארוכה, נפלו לידיים הלא נכונות. הספר הזה שטוח לגמרי, יש טובים ויש רעים ואין כלום ביניהם, הדמויות שטוחות, העלילה מועברת כמו דו"ח וככה גם התחקיר שנעשה על האי וההיסטוריה שלו. קראתי בתחושה של החמצה, סופר טוב יותר היה לוקח את החומרים האלה ועושה מהם יצירת מופת והיסלופ הופכת את זה למעיין רומן רומנטי, וגם התרגום לא מוסיף.

לפני שנתיים•
★★★★★
•מירב
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

לא הז'אנר שלי, אבל הביקורות שכנעו אותי לקרא ולא התאכזבתי, סאגה משפחתית מורכבת ועצובה כתובה ברגישות. רומן טוב ומהנה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•avner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מדכא במיוחד, אך מעניין מספיק כדי לא להיות מעיק.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•דוריאן גריי
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר מטלטל ועוצמתי. קראתי בשקיקה

לפני שנה•
★★★★★
•רעות
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

הספר "האי של סופייה" מתרחש באי כרתים (ספציפית בכפר פלאקה ובאי ספינלונגה) וקראתי אותו בעת חופשה בכרתים. רבות נאמר על הספר הזה, שהפך לסוג של must בעיני רבים, אך הרושם שהוא הותיר בי קצת יותר מורכב.

הספר מביא סיפור אנושי מעניין, שנוטה לעתים לז'אנר אופרת הסבון, ושזור במאורעות היסטוריים: מלחמת העולם השניה (כיבוש ושחרור האי כרתים מידי הגרמנים) והיסטוריה יוונית מקומית (קורותיהם של המצורעים בכרתים, בספינלונגה וביבשת). הוא לוכד היטב את האווירה בכרתים, גם אם הוא נוטה לקלישאות ולדימויים שבכוח הותאמו לגאוגרפיה. זכורים לי כמה דימויים שקשורים בעצי זית ובזיתים (לדוגמה "היה מר כזית שנקטף זה עתה מהעץ"), כאשר זיתים הם העץ הנפוץ בכרתים, עד כדי כך שהרפרנס אליהם נדוש מדי לטעמי. כמובן שביקרנו גם באי המצורעים, לא מספיק עדויות פיזיות נותרו כדי לדמיין את הקהילה שוקקת החיים שפעלה באי ומתוארת בספר, ובכל זאת היה נחמד. את המכונית חנינו בחזית הכנסיה המפורסמת של פלאקה.

בניגוד לרוב הישראלים, טיולנו בכרתים לא כלל בטן-גב במלון הכל-כלול אלא טרקים, נסיעות מרובות ולינה בדירת airbnb. אני מציינת זאת כי כשהגעתי אל הספר בסוף כל יום, הייתי מותשת אך הספר הצליח להחזיק אותי ערה ולספק מגוון של התרחשויות גם במקבצים קטנים של עשרה עמודים. לא פלא, אם כך, שהספר עובד לסדרת טלויזיה מצליחה ביוון. הוא מותאם לרייטינג הלא-סלחני של הצופים והקוראים, שומר על רצף מרשים של התרחשויות פנימיות וחיצוניות ואין רגע דל.

יחד עם ההיסטוריה המעניינת וההתרחשויות הבלתי-פוסקות, משהו בכל זאת חסר בספר כדי להגדירו כספר איכותי. אולי זה הסוף המלאכותי, הכתיבה שאין לה ערך ספרותי יוצא דופן או התחושה שהספר נכתב כדי להיות רב מכר. יש בו ובעריכתו כמה דברים מטופשים, לדוגמה - שמה של פוטיני בספר רשום בתקציר שעל כריכת הספר כ"פורטיני" ובמהלך כל הספר כ"פוטיני". גם לא ברורה נחיצותו של טוויסט מסויים בסוף הספר (לא אעשה ספויילר) והתחושה היא שהעלילה נכתבה כך למען הדרמטיות בלבד.

לסיכום, זה ספר טוב כדי לליווי חופשה בכרתים או ביוון, רק קחו בחשבון שאורך הטיסה שעה ועשרים דקות.
בניכוי המראות ונחיתות (אין ארוחה) לא תספיקו לקרוא יותר משלושים עמודים, וגם זה רק במידה ואתם טסים בלי ילדים ;)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זוהר
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אם לא אימא שלי, בחיים לא הייתי נוגעת בספר הזה. אני זוכרת שהתחלתי אותו, הוא נעלם לי לכמה חודשים, וכשמצאתי אותו שוב לא הבנתי כלום. אבל זאת ויקטוריה היסלופ, אז אני לא יכולה להתלונן.
בגרסה הבריטית של חוטים מקשרים ויקטוריה שמה תמונות של סלוניקי וכתבה "מסתבר שכל אוכלוסיית היהודים של סלוניקי, כ-50,000 איש, נלקחו למחנות ריכוז בשנת 1943. זה גרם לי להלם. לא היו לי מילים. ידעתי שהקהילה היהודית ביוון כמעט ונעלמה. עכשיו אני יודעת למה."
כמו התיאור הזה, גם האי ספינלונגה אמיתי, וגם עליו מתו המונים של אנשים. וזה אחד הקטעים הכי מזעזעים שיש בספר.

כדי לא לאבד את הדמויות האהובות עליי, במוח שלי, בדיסקרטיות (ומאוחר יותר על הכתב), העברתי את כולם למאה ה-21, מריה שוב בת 16 ואנה שוב בת 18, קיריציס בן 21, אלני מתה מסרטן ולא מצרעת, העיקר לא לאבד אותם.

מריה שקטה, אולי שקטה מדי. נערה יוונייה ככל הנערות, כמו קטרינה בחוטים מקשרים (רק בלי הקטע של הרקמה). כמו שמתואר בספר, יפה כמו פנינה אדומה (יש דבר כזה). אחותה הגדולה אנה דורשת תשומת לב, אולי דורשת יותר מדי. מאוד קולנית, בעלת הרבה מאוד רגש בתוכה, רגש שגרם למותה. כמו שמתואר, יפה כמו יהלום מלוטש.
השתיים בנות למשפחה מכרתים, האם, הלני, מורה. האב, יורגוס, דייג. משפחה שמתפקדת יפה עד שמגיעה הפצצה - הלני חולת צרעת. היא נלקחת עם אחד מתלמידיה, דימיטריס בן התשע, לאי ספינלונגה. מטפלים בה הרופא של האי, כריסטוס לפאקיס, וחברו, ניקולאוס קיריציס, רופא עור שמתחבב על מריה. הלני לא מחזיקה מעמד.
שנים מאוחר יותר, אנה נישאת לאנדריאס ונדולאקיס, בן לאחת המשפחות החזקות בכרתים, ובן דודו, מאנוליס, שמנהל עם אנה רומן, רוצה להינשא למריה. כחודש לפני החתונה, מריה מתגלה כחולת צרעת. היא נלקחת לספינלונגה. באותה התקופה, דוקטור קיריציס, שהפסיק את ביקוריו לפני מספר שנים, חוזר לעבוד על האי. במקביל, אנה יולדת בת בשם סופיה, ולא ידוע מי אביה של הילדה.

בלילה בו חוזרים תושבי ספינלונגה לכרתים, דוקטור קיריציס מציע נישואין למריה. מאוחר יותר באותו לילה, מגיעה המשלחת של משפחת ונדולאקיס. איש אחד נראה בורח ממנה. הדלת נפתחת, ובחורה צעירה עם גרון שותת דם נראית מאחוריה. אנה ונדולאקיס נורית באותו הלילה בו אחותה הצעירה חוזרת. "איך בלילה אחד קיבל בחזרה את בתו האחת ואיבד לתמיד את בתו האחרת."

ספר קשה, יותר מחוטים מקשרים, אני חייבת לציין. מה שעלה בגורלה של סופיה כתוב כבר בתקציר, אני לא צריכה לכתוב פה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Maddie Lautner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

קנינו את הספר בדיוטי פרי לפני המראה לכרתים.
אשתי קראה את הספר בטיסה הלוך ובכרתים בכל רגע פנוי, ואני התחלתי לקרוא בהמתנה לטיסה חזרה.
בכרתים היינו אורחי מלון "פורטו אלונדה" שבעיירה אלונדה כ 5 ק"מ דרומית לעיירה פלאקה שמול "ספינלונגה"- אי המצורעים.
אחד הרגעים המרגשים בטיול היה הפלגה לספינלונגה. רוב התיירים מפליגים מאלונדה בספינת תיירים, אבל אנו שחזרנו את הפלגתם של המצורעים עצמם, יצאנו מהמזח הישן שבעיירה פלאקה, על גבי סירה עתיקה וגונחת, שאולי נשארה מהימים ההם. היה יום יפה ובהיר. הפלגנו בשעה 5 אחה"צ והסירה באה לאסוף אותנו בשעה 6, כשהאי נסגר (לא נעים להשאר שם בלילה, אחרי כל מה שקראת).
החווייה של לקרוא ספר וגם להיות במקום העלילה נותנת מימד אחר לחוויית הקריאה. כך גם חוויתי בברצלונה לפני 5 שנים כשאחרי שחזרנו יצא לאור הספר "צלה של הרוח" שבלעתי אותו תוך מס' ימים.
"האי של סופיה" זה ספר נפלא, קריא ומעניין, ומכניס את הקורא לחווייה של האנשים שסבלו במחצית הראשונה של המאה העשרים ממחלה שהיתה אז חשוכת מרפא. ספר מרגש מאוד , במיוחד הקטעים בהם מתוארת פרידה של חולה מבני משפחתו, כשברור שזו פרידה לעולמים, למעשה כמו מוות.
מומלץ מכל הלב, במיוחד בשילוב עם ביקור בכרתים ושייט לאי.
דרך אגב, במקור הספר נקרא "האי" ולא האי של סופיה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•oscar
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אני מאמינה שזהו אחד הספרים שנמצאים לכל אחד על מדף הספרים, ואם לא אז כנראה הוא נתקל בספר זה.
הרבה המליצו לי עליו, ואני בהחלט יכולה להבין למה. אני חושבת שויקטוריה היסלופ היא סופרת מעולה, שיודעת לסחוף ולגעת בקוראים שלה.

זהו מהספרים שבולעים אותם תוך יום, וגם נהנים מהם.

הספר אכן מוצלח. לקח לי לא מעט זמן להתחבר אליו , אני חושבת שהתרגום תחילה הפריע לי אך בהמשך נכנסתי לסיפור והיחס אליו התמעט.
נהניתי מאוד מהקריאה. אני נהנית לקרוא על תקופה מסוימת, והתעסקות במחלת הצרעת הייתה מעניינת, ובשבילי זו הייתה בעצם הפעם הראשונה בה נתקלתי במחלה מעבר לערך באנציקלופדיה.
הדמויות של היסלופ עוברות בסיפור תלאות ומהלומות רבות אך למרות זאת הן מרימות את ראשן וצופות אל העתיד, שאולי יהיה טוב יותר. כריכת הספר מעבירה מסר זה וכמובן שעוד מסרים רבים, אם זה הבדידות, אם זה הזמן שנעצר, ההרגשה שמתנהל עולם שלם ואני נמצא במקום שהוא מנוכר לו.

אם להגיד שמצאתי עומק כלשהו בספר, לא מצאתי. אני קוראת וקוראת ומחכה לראות על מה כולם מדברים בספר הזה, ולא מצאתי.
אני חושבת שחסר בו משהו, משהו שיחדור לי ללב ויטלטל את עולמי כפי שהוא טלטל את עולמם של תושבי ספינלונגה.
בנוסף אגיד שהדרמה שהייתה בסוף הספר הרסה לי את הצפיות, ומשם כבר הבנתי שאת עיקר הספר קראתי. לטעמי זה היה קצת קיטשי וזה פגם בספר, אך כמובן זו דעתי האישית. מה גם שיש לי קצת ביקורת על הסיבה לספר בעצם את הסיפור. הסיבה שסופיה בחרה לנצור את עברה אבל ניחא, זה לא כל-כך משנה.

בקיצור, ספר באמת טוב, הוא סוחף וענייני, לי הוא חידש רבות בנושא מחלת הצרעת וזו אחת הסיבות שהכי נהניתי לקרוא אותו.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תום
דירוג
4.0
לפני 9 שנים

“אחרי תקופה מאוד ארוכה בלי לקרוא ספר, התחלתי את הספר הזה. לכאורה, לא ספר מתאים להתחיל ממנו אחרי תקופה”