"משפט בוונציה" הוא הספר השלישי בטרילוגיה "המיילדת מוונציה" ו"המיילדת מן ההרמון".

בספר "המיילדת מוונציה" <mark>רוברטה ריץ'</mark> גוללה את סיפורה של חנה היהודייה, שיילדה את אשתו של הרוזן קונטה פאולו די פידובאני, והסתכנה במאסר על הפרת אחד החוקים נגד היהודים. בספר "המיילדת מן ההרמון" רוברטה מגוללת את חייהם של חנה ויצחק לוי בקונסטנטינופול משנת 1578, ואחרי שעזבו את וונציה. הספר "משפט וונציה" סוגר את המעגל.

אני אוהבת להתפלש בתוך רומנים היסטוריים גם אם באותו רומן ישנם אי-דיוקים. על אי דיוקים אני סולחת מראש, כי אלה אותן עובדות היסטוריות, אשר גורמות לי לעיין במקורות שעומדים לרשותי.
"המיילדת מוונציה" הוא בדיוק כזה!
הספר הזה מכיל רומן על אישה אחת, דעתנית ועקשנית כאחד.
זהו סיפור על מיילדת יהודייה מוונציה הרומנטית והמדהימה של היום, המכריע בין גורלה, גורלו של היהודים בגטו וחייו של תינוק אחד!
השנה היא

"המיילדת מן ההרמון" הינו המשך לספרה הקודם של <mark>רוברטה ריץ'</mark> בשם "המיילדת מוונציה". שני הספרים עוסקים במאה השש עשרה, אלא שהפעם <mark>רוברטה ריץ'</mark> הסיעה את הקורא לחיים בקונסטנטינופול.

כשסיימתי לקרוא את הספר "המיילדת מוונציה", הבעתי את סקרנותי בסקירתי אם אכן יהיה המשך... והנה הוא כאן לפניכם.

חנה ויצחק לוי, יהודים ונציאנים עוזבים את הגטו מנואבו בוונציה, ומתחילים חיים חדשים באימפריה העותומאנית, של המאה

על כל ספר שהיא ממשיכה לכתוב בסדרה הזאת אני רואה שאני מורידה לה כוכב.
על הספר הראשון בסדרה (המיילדת מוונציה) קיבל אצלי חמישה כוכבים ומשם אפשר היה כמובן רק לרדת וכך קרה.
בכל ספר חוזר האלמנט של 'עוד מאותו דבר' כי הרי הגיבורה היא אותה גיבורה ונראה שפשוט הסופרת מלבישה עליה את כל חוסר המזל שיכול ליפול על בחורה אחת.

אולי אם שלושת הסיפורים היו מחוברים יחד כספר אחד גדול הרושם היה יותר טוב כמכלול אבל כ

אם הייתי צריכה לסכם את הספר הזה במילה אחת היא הייתה בורות. אני ממש מתביישת בשביל <mark>רוברטה ריץ'</mark> על כך שהיא פרסמה את הספר הזה. אין לה מושג בקשר לכל כך הרבה דברים שהיא התיימרה לכתוב עליהם, כמו היחס של אדם דתי לאלוקות - ולא משנה במה הוא מאמין, לא כל שכן על יהדות. הרגשתי ממש זלזול מהדרך שהיא בחרה לעוות דברים לפי מה שנראה לה מתאים לסיפור. אלה לא היו סילופים בקשר לסודות קבלה או מדרשים עמוקים - אלא בנוגע לע

כריכה
התלבטתי אם להביא את הספר הביתה, בגלל תמונת הגב החשוף על הכריכה. מלבד חוסר הנאותות בדבר, הרי שכריכות מהסוג הזה מרמזות על ספרות מסוגת הרומן הרומנטי הזול, זה שלא תמיד שווה לקריאה. אבל היו כאן המלצות באתר. מה שלא אומר כלום, ובכל זאת לקחתי אותו.

כריכה אחורית
לאחר הכריכה הקדמית יש לבחון את הכריכה האחורית. הנה ציטוט מתוכה: "ריץ היתה עורכת דין במשך 26 שנה וקודם לכן הייתה אחות בבית חולים

המיילדת מן ההרמון/<mark>רוברטה ריץ'</mark>
The Harem Midwife/Roberta Rich
מאנגלית: קטיה בנוביץ'.
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2015
239 עמ', כולל: תודות, הערה היסטורית, מילון מונחים, לקריאה נוספת.


חנה ויצחק ומתיאו הקטן כבר לא בוונציה, הם בקונסטנטינופול. מתחילים חיים חדשים באימפריה העות'מאנית.

חנה ידועה בתור המיילדת הטובה ביותר בבירה, ויצחק השתלב התחום המתפתח של סחר המשי.

ויש את לאה, נערה יהוד

אין ספק שהסופרת כותבת היטב הסיפור קולח ומעניין אבל נתתי רק שלוש כוכבים כי א. הכל מסתדר דרך האמא המפחידה של הסולטן בהוקוס פוקוס ב.הידע שלה ביהדות לוקה בכל כל הרבה חסרים, והתאורים כל כך לא אותנתיים. שני הדברים הללו גורמים לחוסר אמון בסיפור שמעיבים על כתיבה היסטורית משובחת

המיילדת מונציה-כשראיתי את כריכת הספר ואת שמו,חשבתי שמדובר בדרמה צבעונית בסגנון הטלנובלות... אין ספק שמדובר בדרמה של היהודים בכלל ושל המיילדת והדמויות בספר בפרט -בספר הזה בכל אופן. לצד הסיפור הפרטי מגוללים בספר את הסיפור הלא נגמר של רדיפות ושנאת היהודים בכל מקום ובכל זמן בהיסטוריה. נדהמתי לשמוע את הפרטים המזוויעים לגבי רדיפת היהודית ע׳י הנוצרים דווקא,כשעיר לעזאזל הנמצא אשם בכל דבר שלילי הקורה בסבי