• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

מאת גרג הורביץ

הביקורת של

תמונה של
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

מאת גרג הורביץ

הביקורת של

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של
הוצאה לאור:דני ספרים
שנת הוצאה:2002
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של גבינה צפתית
גבינה צפתית
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של חני
חני
תמונה של חגית
חגית
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של סקאוט
סקאוט
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
10קוראים|גיל ממוצע57|70%נשים

על המבקר

תמונה של

חבר מזה 9 שנים
48 ביקורות•1 נבחרות•472 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של
חבר באתר מזה 9 שנים
ביקורות48
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל472
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית14ספרות מתורגמת12מתח ריגול והרפתקאות9

דיון על הביקורת

20 תגובות
•לפני 8 שנים
תודה אירית יקרה.
אירית פריד
אירית פריד•לפני 8 שנים
מ-ר-ת-ק !! יום נפלא
•לפני 8 שנים
תודה חני, חג שמח יקירה.
חני
חני •לפני 8 שנים

סקירה מרתקת .

נשמע ספר טוב.
•לפני 8 שנים
כדורים כבר לא יעזרו במקרה הזה, רק מכות חשמל וסמים קשים קשים קשים.
רחלי (live)
רחלי (live)•לפני 8 שנים

אותי יותר מעניין מי הפסיכולוג שנתן להם את המרשם לכדורים? כי לדעתי הם מזמן לא בתוקף.

•לפני 8 שנים
את מתכוונת האחות של יובל, הבת דודה של שאולי והנכדה של שרלה...אכן תמונות קשות בקן הקוקיה.
חגית
חגית•לפני 8 שנים

חגית, הביקורת מצוינת.

ומה את מתייחסת ל"אחות" של "יובל"????? תמשיכי לכתוב סקירות טובות וזהו.
לי יניני
לי יניני•לפני 8 שנים

מיטלי הבחירה לקרוא או לא לקרוא בידייך

•לפני 8 שנים
מיטלי, מזל שבאת לסנגר על יוסי.. מה הוא היה עושה בלעדיך? תמשיכי לכתוב סקירות של שורה וחצי, יותר מתאים לך.
•לפני 8 שנים
לייב, אכן נתתי לו רק 4 כוכבים בגלל האורך, אבל אין ספק שהוא היה ספר מתח מעולה.
•לפני 8 שנים
תודה לילוש וסקאוט, תקראו את הספר, הוא טוב, יש כאן כמה שורות מתוך 500 ומשהו עמודים שזה אפילו לא התמצית של התמצית של הספר אז הכל בסדר ..התרגלתי כבר שבאתר הזה יש תמיד אנשים לא נעימים שחייבים להביע את דעתם העוינת.
•לפני 8 שנים
אין כאן שום ספויילרים על העלילה, לא הוספתי הרבה מעבר למה שרשום בתקציר שמאחורי הספר, יש הרבה שאלות בספר שנותרו פתוחות, בעבר ביקשו ממני לרשום למעלה אזהרה על תקציר העלילה וזה מה שעשיתי, חבל מאד יוסי ומיטל שאתם לא קוראים לפני שאתם קופצים.
מ
מיטלי•לפני 8 שנים

אני ממש מצדיקה את יוסי וזה לא הוגן וזה גם לא נכון לעשות את זה יופי אז הזהרת מה זה נותן לי? אז למה להעלות ביקורת כזו?

לפעמים מנסים לנפח ביקורת ולא מבינים שהורסים אותה. יוסי אתה צודק בהחלט וטוב שאתה מעיר על זה
לי יניני
לי יניני•לפני 8 שנים

סקירה נהדרת. תודה חגית

יוסי, חגית פעלה כפי שצריך לפעול- זו גם דעתי
סקאוט
סקאוט•לפני 8 שנים

יוסי, אני חושבת שחגית עשתה בדיוק את מה שרשום בציטוט שכתוב באתר.

היא נתנה אזהרה בתחילתה של הביקורת וזה כבר לא על אחריותה, מי שקורא מעבר לאזהרה, זוהי בעיה שלו.
יוסי נינוה
יוסי נינוה•לפני 8 שנים

"אנא הקפד שלא לחשוף פרטים מהעלילה, ואם אתה עושה כך ציין זאת במפורש לטובת אלו שטרם קראו"

זה ציטוט ממה שכתוב באתר. לאחר שחשפת את עלילת הספר, ועוד ספר מתח, מה עוד נותר לעשות?? אנא, כתבי לי על אילו עמודים אני צריך לדלג, כיוון שעליהם כתבת בביקורתך. מאיזה עמוד להתחיל לקרוא? אני סבור שאם היית מחברת את הקטע הראשון לקטע האחרון, היית מקבלת ביקורת טובה מאוד.
סקאוט
סקאוט•לפני 8 שנים

כבר מהביקורת של רחלי השתכנעתי שמדובר בספר טוב, ועכשיו לאחר הביקורת שלך, אין לי שום ספק.

אני בדרך כלל לא אוהבת ספרי מתח, אבל לפעמים יש צורך בחריגה, אני אנסה אותו. תודה, חגית.
מ
מיטלי•לפני 8 שנים

למה להזהיר? לא יותר פשוט לוותר על הגילוי?

רחלי (live)
רחלי (live)•לפני 8 שנים

ביקורת מעולה חגית, למה רק 4 כוכבים? בגלל האורך? אני קראתי אותו ואהבתי מאוד, את פרויקט X לא קראתי.

20 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות על "אתה הבא בתור"

אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

#
מאמינים לי שנטשתי את הספר הזה משיעמום? אפילו אני לא מאמינה לי. הורדתי אותו למכשיר כי כל הביקורות היללו אותו והתחלתי לקרוא אותו באחת ההמתנות שלי. ציפיתי שאשאב אליו ולא ארגיש את הזמן החולף וזה לא קרה. המשכתי אותו בהמתנה נוספת ומחשבותי שוטטו לכל מקום – פרט לסיפור. ניסיתי לתת לו תשומת לב – קראתי אותו גם בבית, ללא שעת-יעד כלשהי, וגם שם הקריאה התמשכה לה עד שהחלטתי שדי. בינתיים קראתי כבר 3/4 ספר, שהוא במילא ארוך מאד, והוא גרם לי לחשוב בעיקר על הריכוז שהוא תכונה חיונית אבל לעתים קרובות – מסיבות הנסתרות ממני - הולך לאיבוד.

הסיפור שייך למגזר "האזרח הקטן שזוממים נגדו" דהיינו בהתחלה אנחנו – וגם מייק, הגיבור – איננו יודעים מי חורש את רעתו ולמה. הוא בסך הכל קבלן בניין, בעל לאשה יפהפייה שהיא מורה ואב לבת יפהפייה שהיא בת 8 מתוקה ככל שיכולה להיות בת 8 אמריקאית, המדברת כמו בת 25 נבונה אבל שמחה להתנדנד בנדנדה. ומייק? הוא ננטש על ידי אביו כשהיה בן 4 וגדל במשפחת אומנה, עם שני חלומות – לדעת מי הוריו, ולגדל משפחה משלו כדי לא לנטוש אותה. הוא הוגן, מוסרי מכף רגל ועד ראש, חרוץ ומשקיען בעבודתו ולא מוכן לעגל פינות. אז מי זה שרוצה להרוס אותו, ובעיקר למה?

תראו, מזמן הבנתי שאין טעם לנתח ספרי מתח. יש להם הגיון משלהם. אני מחבבת מאד ספרי מתח והם מתאימים בול לאוגוסט בתל-אביב. אני מודה שיש ספרי מתח שמספרים סיפור לא אמין ואני נשאבת אליהם ("לבד בתיאטרון המוות", "ספר האוויר והצללים", לדוגמה) אבל סיפורים שחוסר האמינות שבהם גובר מבחינתי על המתח, כמו הסיפור הזה, לא מצליחים להגיע אלי. מתיאורי הילד הנטוש הקטן שאיכשהו הצליח להתעלם מסביבה אלימה ומנטישה אלימה לא פחות, והפך לבוגר נורמטיבי דמות החלום האמריקאי. אשתו יפהפייה ותומכת, בתו יפהפייה ונבונה, החבר הכי טוב שלו הוא פורץ כספות מוצלח למרות קשיי שמיעה. אין מה שיכול להרוג סיפור מתח טוב יותר מאשר לבדוק בציציותיו ולגחך כמו שעשיתי, ואין לי למי לבוא בטענות מלבד לעצמי.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•yaelhar
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

בזמן האחרון קראתי שני ספרים שעוסקים במערכת האומנה. THE SISTEM, כמו שאומרים מי שנחלצו משם בשן ועין או בלי שן ועין. לשמחתי, מדובר בסיסטם של ארצות הברית ובריטניה ולא שלנו.

כולי תקווה שאצלנו, הסיסטם כולל אך ורק משפחות רחומות, שאוספות אל חיקן החם את פליטי ההורות הכושלת, פעמים רבות אל בית ברוך ילדים משלהן, ושהכסף הוא באמת רק מטרה משנית, אם בכלל. כי אתם מתארים לעצמכם, שאין פיצוי כספי הולם לנזק פיזי ורגשי שיכול להביא ילד בעייתי לבית אומנה, ומצד שני, אין פיצוי אדיר, רגשי ונפשי, שיכול להביא ילד קשה עורף ובעייתי, שמתרכך ומסיר את שריון הפלדה והופך לילד חם ואוהב ככל הילדים.

באומנות שמגיעה מארצות הברית, משפחות אומנה נתפסות, בדרך כלל, כבתים כושלים שמתפרנסים מאיסוף ילדים כושלים ואבודים, ומתפירה חובבנית של איזו סמי משפחה מתפוררת, שזקוקה בעצמה לליווי מקצועי צמוד. הילדים נפגעים, פעמים רבות, מהטרדות ומהתעללות גופנית כזו או אחרת, הם מתמכרים לא פעם לסמים, כי הורי האומנה מכורים בעצמם, ובית האומנה פחות איכותי משינה באיזו חושה של חסרי בית.

יכול להיות שספרים וסרטים מביאים תמונה כזו, שאינה מדוייקת ואולי מעוותת, בבחינת דוור נשך כלב, כי מה כבר אטרקטיבי בסיפור על בית אומנה חם ואוהב שמרגיל ילדים פגועים להפוך לילדים רגילים.

מייק ויינגייט הוא ילד שגדל בבית האומנה של האם-הרובצת, בקרב עדת ילדים אלימים. מייק ננטש בגיל ארבע בגן ציבורי, עם זיכרונות תלושים של הורים אוהבים ובית חם, ואב, שנוהג ברכב כשחפת שרוולו מוכתם בדם, מוריד אותו בגן המשחקים ומבטיח לחזור, אבל נעלם. הילד איננו זוכר את שמות הוריו ואת שם משפחתו וחוקרי המשטרה הנואשים נוטלים את החבילה נטולת הזהות ומכניסים אותה אל המקום, שבו הילד ישב במשך ימים שלמים על אדן החלון, אפו לחוץ אל הזגוגית והוא ממתין להוריו הנעלמים.

מייק קונה לו בבית חבר אחד, כבר שמיעה ואלים, הם מצילים זה את זה עד שבבגרותם פונים כל אחד לדרכו, מייק לחיים מהוגנים של השכלה והיחלצות מן התהום, ושפ, שפרד, אל העולם שמתחת להגינות.

מייק של ההווה הוא קבלן בינוי, שיזם בניית שכונה ירוקה, לשמחת לבה של בתו קאט, והוא זוכה בברכתו של ראש העיר ובמתן פרס ראוי. הבעייה היא, שטעות קשה בפיקוח על הביצוע, עולה למייק בהתלבטות ערכית ומוסרית, ולבסוף הוא נוקט במהלך מסוים שעולה לו באובדן ובמרדף אלים אחריו ואחרי בני משפחתו.

ספר מתח, מטבע הדברים, אינו יכול לקבל סקירה מדוקדקת, ובכלל, גם ברומנים רגילים אני אוהבת לספר יותר על רוחו של הספר מאשר על העלילה. כי כל סופר משתדל להפוך את ספרו למותח ככל האפשר וכמעט כל פרט נחשב בעיני לספויילר.

הספר כתוב נהדר, בכישרון בלתי רגיל. למרות השתייכותו לסוגת ספרי המתח, הוא כתוב כמו רומן יפהפה, רצוף תיאורים פיוטיים מקוריים ונוגעים ללב.

שני דברים פוגמים בשלמותו של הספר. האחד, התיאורים של הזוגיות של מייק ואנאבל, קיטשיים ודביקים כנהוג בספרות האמריקאית ובמיוחד בספרות המתח האמריקאית. כי איך אפשר לתאר כאוס מבלי לתאר קודם שלווה אידיאלית ולא לגמרי ריאלית.

בוקר. השיער רטוב ממקלחת הבוקר (איך הולכים לישון שם בלי מקלחת). ארוחת בוקר מבולגנת כולל מיץ תפוזים ופנקייקס. הורים אוהבים. ילדים מתוקים ויפים כמלאכים. נשיקות. כל אחד מתכונן לפנות לדרכו. הוא לעבודתו כעורך דין. היא לעבודתה כיועצת בכירה. הילדים לבית הספר. ובום! את התמונה האידיאלית הזאת קורעת טרגדיה או אסון או צמד ברנשים במסכות עם אלות ביד. קאט.

והדבר השני הוא פתרון התעלומה, שהוא הזוי במקצת להגיונו של הקורא הישראלי. אני בטוחה, בסבירות גבוהה, כי גרג הורביץ ערך תחקיר ראוי לשמו כשכתב את הספר, והוא גם מקורי ביותר, אבל גרעין התעלומה מתמוסס בתהליך הפענוח, שהוא פחות טוב מבחינה ספרותית מכל הספר ויש בו גם לא מעט תמיהות שאינן נתפרות לפתרון הגיוני.

אבל אלה באמת זוטות בספר מתח מקסים ומרגש, ולמרות שרציתי להוריד לו כוכב, לא רציתי.

ותודה רבה, רחלי, על 518 עמודים של הנאה גדולה.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אפרתי
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

בכיתות ז', בחטיבת הביניים, במקצוע "מורשת" , נוהגים לתת לילדים מטלה, המטלה הזו נקראת "עבודת שורשים". המטרה בעבודה הזו, היא לחקור את שורשייך, היכן נולדו הורייך, הוריהם, מה היו המנהגים, הרעיון המרכזי הוא לחזור אחורה בשנים, עד כמה שניתן.

בפעם הראשונה שהכנתי יחד עם בתי את העבודה, התרוצצנו מדודה לדודה, מהבית של ההורים אל עבר מכרים שלהם שגרו מחוץ לעיר, אספנו חומרים, תמונות, עדויות, מתכונים, השולחן שלנו בבית היה עמוס בניירות אותם היה צריך, למיין, לסדר, לתעד, אחר כך הגיע השלב של העיצוב, לאחר חודשיים התוצר הסופי היה בידנו, ספר גדול ומרשים, שבתוכו קורות חיינו, עץ שורשים מרהיב, ותחקיר היסטורי על ארץ המוצא של הסבים, הסבתות.

שנה לאחר מכן, הקטנה עלתה לחטיבה, כל מה שהצטרכתי לעשות היה להיכנס ולשנות את הפרטים, להוסיף קצת עדכונים, לשלוח להדפסה, והנה עוד ספר מוכן.
השנה אעשה את אותו הדבר, בני עלה לחטיבה, וגם השנה אשנה מעט את הכריכה, את רקע הדפים, אעדכן פרטים, ואשלח אל בית הדפוס.

שורשיו של האדם, הם לעד, לא משנה לאן יברח, לא חשוב מה יעשה, זהותו לא תשנה.

"אתה הבא בתור" , ספר מתח שנקרא בנשימה אחת, ובלי הפסקות כמעט.
בהווה: למייקל וינגייט יש כמעט הכל, הוא קבלן בניה, יש לו אישה מדהימה וילדה נבונה בת שמונה, קאט, מייקל בונה את פרויקט חייו, שכונה ירוקה, הוא משקיע את כל מרצו, כספו בכך, תמונה שלו יחד עם המושל בעיתון הופכת את הקערה, מייקל ומשפחתו בסכנה, רודפים אחריהם ומנסים לרצוח אותו ואת בתו קאט.
המשטרה שאמורה להיות מקום המפלט, העזרה, והסיוע הופכת בין לילה לאויב!
מייקל ומשפחתו אינם מבינים מי רודף אחריהם ומדוע.

בעבר: מייקל גדל בבתי אומנה, זיכרון ילדות שלו, בן 4 ילד קטן שאביו נטש אותו ליד גן משחקים, את אמו הוא אינו זוכר, הוא גדל יחד עם ילדים נוספים בדירה אחת מחצינה, יושב כל לילה מול החלון, בוהה ומקווה כי אביו יחזור, הוא הבטיח לו "אני יחזור".
בבית האומנה הוא נקשר לשפ, ילד אומנה עם לקות שמיעה, יחד הם מבצעים פשעים, גונבים מחנויות, מנפצים פנסי רכבים, נתפסים, המשטרה מסמנת אותם, יש להם תיקי עבריינים צעירים.
בגיל 19 מייקל מחליט לאמץ זהות חדשה, הוא מוחק את עברו, מקבל מספר זהות חדשה, שם חדש, הוא יוצא ללמוד ונדמה כי הוא מצליח להגשים את חלומו, לצאת מעולם הפשע, להתקדם ולהצליח.

בחזרה להווה: מייקל הוא חרדתן, בתו בת שמונה ישנה בחדרה כשלצידה מוניטור, מייקל מתעורר בלילות לבדוק, לשמוע, הוא פוחד.
בערב בו מקבל מייקל את פרס הבניה הירוקה, הוא נקלע לתקרית, בעידודה של אשתו הם נוסעים למשטרה, שם מסתבר להם שהמשטרה לא איתם, אלא ההיפך, הם חוזרים לביתם, מעורערים, למייקל לא נותרת ברירה, הוא חייב להגן על משפחתו, הוא מצלצל אל האדם היחיד שהוא סומך עליו, שפ.

שפ, עבריין מסוכן, מוכר היטב למשטרה, פורץ כספות, לא נפגש עם מייקל מעל ל- 7 שנים, יתרה מכך הפגישה האחרונה בניהם הסתיימה לא ברוח טובה. ובכל זאת נאמנות והתמדה אלו הדברים שחיברו בניהם, שפ לא שוכח, וברגע שהטלפון שלו מצלצל הוא מתגייס לעזרתו של חברו מבית האומנה.

איש מבין שניהם לא מבין מדוע מייקל נרדף, מדוע מנסים להרוג אותו ואת בתו, מדוע פגעו באשתו, מייקל נאלץ לעשות מעשה אותו לא חשב שיעשה מעולם, הוא נאלץ לנטוש את בתו בכדי להגן עליה, הוא מבטיח לה "אני יחזור".

לאורך כל קריאת הספר ניסיתי לנחש מדוע מחפשים אותו, מה קרה בעברו שמשפיע בצורה כזו על חייו?לא ניחשתי! וכשכבר גיליתי...אין לכם מושג עד כמה הופתעתי.
זהו ספר מתח עוצר נשימה, ספר שהשאיר אותי ערה עד השעות הקטנות של הלילה, 518 עמודים, ואין אחד מיותר, או סתמי, כל עמוד ועמוד מותח מקודמו ומרתק.

אתה אולי יכול לברוח מהעבר שלך, אך לעולם לא מהשורשים שלך.

מומלץ בחום.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רחלי (live)
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

לספר הזה הגעתי לאחר שקראתי מחצית מסדרת "האיש משומקום" , אז כבר הייתי חצי משוחדת על גרג הורוביץ :)
אני אוהבת איך שהכתיבה שלו קולחת, בלי יותר מדי תיאורים מצועצעים(לא כולל צמח האלוורה ...)
נכון שהגיבורים שלו הם סוג של סופרמן, אבל היי, אם הייתי רוצה מציאות, הייתי מסתפקת רק בקריאת העיתון.
העלילה בקיצור נמרץ- איש צעיר שחי עם אשתו ובתו חיים נורמטיביים למדי- למעט העובדה שבגיל צעיר נמסר לבית יתומים,
והוא לא יודע דבר על משפחתו הביולוגית.
יום אחד הוא מצולם לעיתון לאחר שהחברה שלו זכתה בפרוייקט כלשהו, ומאז חייו הפכו לסרט אימה...
מי שאוהב את הסגנון של ג'ק ריצ'ר, והרלן קובן- זה בהחלט הספר בשבילכם!

לפני שנתיים•
★★★★★
•נתוש
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

שתיתי את הספר הזה עם קשית, אני אומרת לכם. עם קשית.
מתח מתח מתח מתח מתח.
כתוב יפה גם. עם מילים מסובכות במקומות המתאימים.
אלים, לא אמין בשיט, אבל ככה זה עם ספרי מתח. הם אלימים ולא אמינים בשיט.
הגיבור הוא גיבור מסוקס. הוא נאה וחכם ומושלם, כי הוא ישר וצנוע למרות ילדות עשוקה בבית אומנה, ואשתו מושלמת, והבת שלו גם.
אין, מושלם. ואז הכול קורס. קריסה מפוארת. ולא אמינה בשיט.
וכל העולם נגדו. ואין סיכוי שהוא ייצא מזה.
והוא יוצא.
וזה מותח, אבל שגרתי.
שתיתי עם קשית, ובסוף, כצפוי, הפחית הלכה לפח.
קוקה קולה זה טעים, אבל זמני. הכול עובר.
לא נשאר חותם, אבל כל עוד שתיתי, היה לי טעים.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•הנחשפת
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

לא הטוב ביותר שך הסופר הזה אבל אחלה, רומן עתיר מתח מעט איטי בסוף חוזרים לנשום..

לפני 3 שנים•
★★★★★
•avner
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

מייק וינגייט הוא קבלן הבונה בנייה ירוקה וכשהפרוייקט השאפתני שהוא עובד מעליו מגיע לסיומו, הוא גם מקבל בעקבות זאת פרס מהמושל.
ובדיוק ברגע הזה, כשחייו נראים מושלמים עם בית, ופרנסה בטוחה ואישה נהדרת וילדה בת שמונה, מתגלה פאשלה בפרוייקט. וכתוצאה משרשרת החלטות נכונות או שגויות, גם חודרים לחייו איומים.
האיומים נעשים אינטנסיביים ומפחידים, והוא יוצא לברר מי מאיים עליו ועל משפחתו, מה הם רוצים ומי עומד מאחוריהם. אין לו מושג.
ברקע נמצא סיפור ילדותו של מייק שננטש ע"י אביו בגיל 4 בחצר בית ספר ובעקבות זאת גדל בביתי אומנה, והתגלגל למקומות ומעשים שעלולים להתגלגל אליהם כשגדלים בבתים לא אוהבים במיוחד. משם גם תבוא הישועה שלו בדמות חברו שפרד, שגדל להיות פורץ כספות ומבוקש ע"י השלטונות אבל גם חבר נאמן ומסור.
כתוב באופן שוטף וסוחף, עם תיאורים מפורטים כמו בסרט, במיוחד בקטעי הפעולה (מרדפי מכוניות, כניסות זהירות למרתפים של אנשים זרים ועוד)
למרות שהספר בן 500 עמודים "חיסלתי" אותו בפחות מ 24 שעות.
יאמי! אל תפספסו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•תמר-מילים
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

איזה אבא נוטש את הבן שלו בגן שעשועים ונעלם.
כך ננטש מייק שגדל בבית אומנה.
לימים הפך להיות קבלן מוערך ומצליח , אלא שיום אחד הוא מסומן ומתחיל להרדף הוא ומשפחתו על ידי אנשים אלימים מבלי שיבין מדוע ולמה.
אי אפשר לסמוך גם על משטרה ורשויות אחרות.
"אתה הבא בתור" נאמר לו על ידי רודפיו.
בעזרת שפ ידידו מבית האומנה הוא מתחילים במלחמת הישרדות וגם התקפה.
לאט לאט מתבררת התמונה.
האם ישרוד הוא ומשפחתו.
גרג הורוביץ הוא מספר אחד לטעמי בתחום המתח. הכתיבה קולחת וממכרת. ממומלץ !!!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•תברח
אתה הבא בתור

אתה הבא בתור

גרג הורביץ

אם הסוף לא סוגר לי את הפינה בצורה מדויקת כל החוויה מתקלקלת לי. ככה אני מודדת ספרי מתח.
כמובן שלפני הסוף חייבת להיות התחלה שתכבוש ואמצע שיימכר, דמויות שאוהב ואחרות שממש לא אוהב, קצת עבר, הרבה הווה וסימן שאלה גדול סביב העתיד.
ב"אתה הבא בתור" הורוביץ מספק את כל אלה ובגדול. הוא מתחיל חזק ומגביר עוד ועוד לאורך הספר, מספק את האדרנלין הנדרש, כותב 518 עמודים מצויינים של מתח עם סוף שבהחלט סגר לי את הפינה.

ספר מתח טוב.
ממליצה

לפני 7 שנים•
★★★★★
•שרון