קשקוש בלבוש!!! במסווה של ספרות שואה ומלחמת העולם ה-2 טוותה הסופרת רומן רומנטי / צ'יק ליט ירוד.
הסופרת דלתה פריט מידע היסטורי מעניין אך נורא אודות התקופה - פרוייקט "מעיין החיים" לֶבֵּנְסְבּוֹרן (בגרמנית: Der Lebensborn). הפרוייקט נועד להגברת הילודה ועידוד טהרת הגזע הארי (אחרי שהחל מסוף מלחה"ע ה-1 חלה ירידה בילודה בגרמניה), וכך להבטיח גם דור עתידי של חיילים אריים טהורים שיגנו על הרייך השלישי.
במסגרת זו הוקמו בגרמניה ובחלק מן המדינות הכבושות, (בפרט בסקנדינביה וצפון אירופה), "בתי הבראה" בהן שוכנו בעת הריונן נשים לא נשואות גרמניות וזרות שנכנסו להריון מחיילים נאצים. ב"בתי ההבראה" הללו סופקו לנשים תנאי מחייה ותזונה טובים, אך גם שטיפת מוח נאצית. המשמעת בהם היתה קשוחה , והבנות הלא-גרמניות הורשו לצאת מתחומי "בית ההבראה" רק לעיתים רחוקות ובליווי גרמני. לאחר הלידה רוב התינוקות נשארו ב"בתי ההבראה" הללו, גודלו שם במשך כחצי שנה ואח"כ נמסרו לאומנה לזוגות נאצים. למעשה, חלק מהתינוקות פשוט נחטפו מאימותיהן.

לגרעין ההיסטורי הזה הוסיפה הסופרת חומרים שרק הקדיחו את תבשילה:
צירלה, נערה שאביה פולני יהודי ואמה הולנדית/נוצריה שנפטרה, נשלחת אל דודתה בהולנד. כשמתחילות רדיפות היהודים בהולנד, הדודה הוגה תוכנית שלפיה תיכנס צירלה להריון מיהודי, אך תוצג כבת דודתה הנוצריה שהתאבדה אחרי שנכנסה להריון מחייל נאצי, כי חשבה שאינו אוהב אותה. צירלה תתקבל "ל"בית ההבראה" לנערות מסוגה ובדרך זו תינצל.
העלילה היא כאמור רומן רומנטי. כמעט אין לנו פרטים על "החינוך" שעוברות הנערות הללו ב"בתי ההבראה" וגורל יותר מפורט על עתידן ועתיד ילדיהן לאורך שנים.

מה כן יש לנו
1. בחור יהודי - עובד הקהילה היהודית ש"ממלא את חובתו" ומכניס את צירלה להריון. צירלה היתה מאוהבת בו תקופה ארוכה, אך בהמשך יסתבר שהוא היה מאוהב בבת דודתה הנוצריה.

2. הסופרת בוחרת למקם את "בית ההבראה" בו שוהה צירלה בגרמניה ולא בהולנד. מצד אחד יש תיאור נוראי איך מובאים חיילים נאצים למסיבה שבעקבותיה ישכבו ויכניסו להריון עובדות גרמניות זוטרות של "בית ההבראה". מאידך בארצות הכיבוש התחוללו דברים נוראים אף יותר.

3. אחות גרמניה בבית ההבראה שסולדת מהנאציזם ומסייעת לצירלה.

4. החבר הגרמני של בת הדודה שהתאבדה, מסייע אף הוא לצירלה. בעצם, מלכתחילה היה מאוהב בצירלה ולא בבת דודה. (היפוך של סעיף 1 - בכל עם יש טובים ורעים...). הוא גם רק חצי גרמני וחצי איטלקי. המפעל של אביו עלה באש מהפצצות של בעלות הברית. צירלה מתאהבת בו גם כן, הוא מבריח אותה מ"בית ההבראה" עוד בהיותה בהריון , והם צפויים לחיי אושר עם תינוקם. הבנתם את זה. נכון?

בקיצור - מאד לא אהבתי.
מה כן היתה יכולה הסופרת לספר? שוחחתי עם חברה על הספר והיא סיפרה לי שאחת מבנות להקת "אבבא" הידועה היא בת של אם נורבגית וחייל נאצי. מסתבר שבנורבגיה הוקמו למעלה מ-10 "בתי הבראה" כאלה. היחס לילדים כמותה בנורבגיה היה נוראי, ואפילו הוגשו תביעות משפטיות בנושא. אפשר לקרוא על כך בכתבה הזו:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/177/077.html

להרחבה בנושא הלבנסבורן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9F

זהו. עכשיו אתם יודעים את הפרטים ההיסטוריים החשובים, ואין צורך שתקראו את הספר הירוד הזה. לכן גם לא הזהרתי מספויילרים.

בעבר לא אהבתי לקרוא ספרים שכתובים בגוף ראשון

לא יודעת למה לא התחברתי לכתיבה הזאת .

הספר הזה שכתוב בגוף ראשון הוכיח לי לחלוטין שגם ספר כזה יכול להיות קולח, מרתק וסוחף

התחברתי מאוד לסגנון הכתיבה, לדמות ולדרמה המרתקת .

זווית חדשה ומעניינית בתקופת השואה נחשפה בפני .

הסופרת גם הצליחה להפתיע אותי במהלך הספר בתרחישים שלא היו צפויים מבחינתי .


בקיצור- ממליצה בחום !

פן נוסף ומאד לא ידוע של תקופת השואה. האם ידעתם שבה בעת שהגרמנים רצחו ילדים יהודים במליונים באופנים הברוטליים ביותר בלי להניד עפעף בה בעת החזיקו בתי הבראה ובריאות ללידת ילדים "אריים טהורים" של זונות וכדומה שהתעברו מחיילים גרמניים "טהורי גזע". מי שלא ידע חייב לקרוא ספר זה. אני גם לא ידעתי והתחלחתי למקרא ספר זה שהרקע שלו הוא התופעה שמתוארת לעיל.על הרקע ההנ"ל מגיעה לאכסניה זו נערה יהודיה וברחמה עובר יהודי. מובן כי הפרטים אינם לגילוי על מנת שלא לפגום בהנאת הקריאה. למרבה הזוועה לאכסניה זו קראו הגרמנים ימ"ש "הלינסברון" שמשמעו מעיין החיים.אכסניות מעין אלו היו בעשרות בשטח הרייך. האירועים המתוארים בספר הם מזוית ראיה של סופרת שאינה ממוצא יהודי אולם מבינה היטב את המרמה והזוועה של המפלגה הנאצית ומציירת באפן מאד חד ובהיר את החייתיות הנאצית מכל צדדיה. יצויין כי הספר הינו גם דרמה וגם רומן הכל על הרקע המיוחד הנ"ל.מומלץ מאד. הספר קריא וזורם ומותח ואין אפשרות להניחו.

ספר מעולה, ככל שאני קוראת יותר על השואה כך אני מגלה שאני יודעת פחות... הספר מספר את סיפורן של נשים שהתעברו מחיילים נאציים, מרתק, מעניין וכתוב טוב, מומלץ!

בעבר לא אהבתי לקרוא ספרים שכתובים בגוף ראשון
לא יודעת למה לא התחברתי לכתיבה הזאת .
הספר הזה שכתוב בגוף ראשון הוכיח לי לחלוטין שגם ספר כזה יכול להיות קולח, מרתק וסוחף
התחברתי מאוד לסגנון הכתיבה, לדמות ולדרמה המרתקת .
זווית חדשה ומעניינית בתקופת השואה נחשפה בפני .
הסופרת גם הצליחה להפתיע אותי במהלך הספר בתרחישים שלא היו צפויים מבחינתי .

בקיצור- ממליצה בחום !

ספר נפלא. קראתי אותו בשלושה ימים ובין לבין, כשלא יכולתי לקרוא, חשבתי עליו.
תופעה מטורפת של עידוד הולדת חיילים נאצים עתידיים וכמה שיותר. בתי הארחה לנערות ונשים שנושאות בבטנן את החיילים העתידיים האלה, שכשייולדו, ינתנו לאימוץ ויגדלו אותם להיות החיילים האלה. האמא, יכולה להישאר איתו עד גיל 14 חודשים לכל היותר, וגם זה לא תמיד. התינוקות האלה הם לא תינוקות, הם חיילים עתידיים וככה מתייחסים אליהם ולאמהות.
השלכות שיש למדיניות הזו על מליוני אמהות ותינוקות בכל אירופה בלתי נתפסות.
ספר חזק, מרגש, אנושי, מדהים! מומלץ מאוד בחום.

ספר טוב על נושא של גניבת ילדים על ידי הנאצים