ביקורת ספרותית על מכה על חטא מאת פטריק פלאנרי
ספר טוב

---

הסיפור מתרכז בדרום אפריקה בשלהי האפרטהייד, החלפת השלטון הישן והתבססות החדש.

ציר העלילה נסב סביב משפחה לבנה: קלר, סופרת בינלאומית, ולה שני ילדים, לורה ומארק. נורה אחותה, נישאה לסטיב, מרצה באוניברסיטה בקייפטאון. לסטיב, שלושה ילדים מאשתו השנייה אילסה: שרה, סם ולרו.

דרום אפריקה רועדת ומשפחה זאת אתה.
בצד הבעיות המשפחתיות הרגילות כמו הכמיהה לילד, הצורך בהכרה של קלר כסופרת ונושאים דומים, נשזרת בחיים אלו המהפכה של האפרטהייד ופיתוח מנגנוני הישרדות, הן בפרפוריו הסופיים של האפרטהייד והן במציאת מקום או אפילו המשכיות של החיים של המעמד והשליטה של הלבנים, במשטר החדש.

סטיב, המרצה באוניברסיטה , פותר זאת למשל בשיטות עתיקות מני קיומו של האדם: הוא מתגרש מלורה ומתחתן עם אליסיה השחורה, וזאת כדי ל"יצב" את מעמדו בפקולטה. הדבר לא דרש מאמץ או הקרבה מיוחדים, אלא רק להאיר רומן מתמשך שהיה קיים קודם ולעשות פעולה שנקראת "הצרחה" בשחמט.

כל אחת מהדמויות מפתחת מנגנון הישרדות כזה או אחר, אם זה שיתוף פעולה עם המשטרים המתחלפים, או פעילות מחתרתית. ועל זה כדאי לקרוא בספר. לעתים משמשים מנגנונים אלו לסגירת חשבונות כאלו ואחרים בין הדמויות שבסיפור.

במבט מאוחר ניתן לומר כי אין יותר מדי צדיקים בסיפור הזה. המעטים שבהם, הצדיקים האמתיים, סובלים בכל מקרה.
ובניגוד לאמרה המפורסמת, פריירים לא מתחלפים, אלא מתוספים אליהם חדשים.

העלילה מלאה תובנות. חלק מהן סמויות וקופצות לתודעה זמן רב לאחר סגירת הספר. הנה כמה דוגמאות:
קלר אומרת "אני שייכת לדור- וכמוני גם אתה, למרבה הצער- שיוכל לומר בעתיד שחייו התנהלו תחת שלטונן של שתי ממשלות לאומניות מושחתות. השאלה אם נשרוד תחת שלטונה של השנייה.. שוב אנחנו נתפסים כבעיה לא פתורה, כגיס חמישי וכאויבים.."

או במקום אחר: "התקשורת הוזילה ועוותה את מושגי הגבורה. ספורטאים מצליחים זוכים עכשיו באופן קבוע במעמד של גיבורים. לורה לא מתאימה לקטגוריה זאת. מה שאני מניחה שהיא עשתה, היה עצום וחסר אנוכיות... ואיך היא מצטיירת?
כאדם בעל עצמאות טוטלית...". במאמר מוסגר, לורה היא המפסידה הטוטלית של פעילות במחתרת והחלפת השלטון.

ואולי רעיון שמוצג בספר: גם בדרום אפריקה של השלטון החדש התלבטו בנושא מעמד מערכת המשפט. הפתרון הוויזואלי שלהם מעניין. בבית המשפט החדש ביוהנסבורג הפרקליטים ישבו מול מכתבות מעץ. מושבם של השופטים היו ממוקם גבוה יותר משל הפרקליטים, אך נמוך יותר מזה של הצופים במשפט.

מבנה הסיפור מורכב ודורש מאמץ קריאה רציני מרוכז ומתרכז. בעצם, הוא מייצג את אי היציבות ובטחון שבדרום אפריקה, ולא רק של הלבנים.

הסופר בחר בשיטת הדה קונסטרוקציה. דהיינו, פירוק אירועים ודמויות במרחב וזמן. דמות שנרצחה מופיעה בסיפור באמצעו ממש כמו אביו של המלט. ההבדל בין "המלט" לסיפור זה הוא שבעוד ב"המלט" יש יציבות מקום ודמויות, הרי בספר זה יש ערבוב של מקומות, זמן ואירועים.

קראתי את הספר במקוטעין ולבסוף הכנתי טבלה של עץ יוחסין משפחתי ועץ אירועים כדי להבין את העלילה. בסיום הקריאה ניתן לומר כי יש שכר למאמץ, הוא עשיר בתובנות למצב בדרום אפריקה ולמצבנו כיום.

ובסיום, תודה למחשבות על ההגהה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מכה על חטא