ביקורת ספרותית על להבה אפלה - בני האלמוות #4 מאת אליסון נואל
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באוגוסט, 2017
ע"י הגרים


*הביקורת שלי מכילה ספוילרים(כלומר, רמזי עלילה).
אני לא מאמינה ב"גלטי פלאשר"("תענוגות אשמה" בתרגום חופשי). אם אתה נהנה ממשהו, לא משנה כמה הוא שטחי ומטומטם(כמובן, כול עוד הוא לא פוגע באף אחד), אתה יכול לעשות אותו, בלי תחושת האשמה. לא כול ספר, הוא יצירת מופת, לא כול ספר, צריך לעורר מחשבה או לשנות לך את החיים. לפעמיים, נחמד לקרוא בפרט ולהתנסות בכלל, בדברים שהם שטחיים אך מביאים הנאה.
ועכשיו, אחרי כול ההקדמה הזאת, בוא נדבר על "להבה אפלה", שעבורי, הוא הספר הטוב ביותר בסדרת "בני האלמוות". בעיקר בגלל הדמות של אוור, שעד הספר הנ"ל, הייתה שטחית להפליא, קיבלה עומק מסוים ולראשונה מאז שהתחלתי לקרוא את הסדרה, הצלחתי להזדהות עימה. הדמות של רומן, מוסיפה המון עניין לספר, כך גם מערכת היחסים שלו עם אוור ועם הייוון.
נהנתי מהספר אבל הוא לא שינה אותי, הוא לא הותיר בי חותם ולא מצאתי את עצמי מתגעגעת לדמויות שבתוכו.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ