הארץ בלהבות, אורסון סקוט קארד ואהרון ג'ונסטון
קראתי את הספר הזה לפני מספר חודשים אך למרות זאת אני כותב ביקורת מהזכרון שקצת התעמעמם.
סוגה: מד"ב
במילה אחת: חביב, הקדמה למשחק של אנדר
דירוג: 3 כוכבים.
בקצרה: הספר השני בטרילוגיה. המשך קורותיו של ויקטור דלגדו במסע להצלת האנושות מפני הנמלים. כמו במציאות, המנהלים/מפקדים לא מקשיבים לזרים ולחסרי סמכות וכמו תמיד הם (האנושות) יישלמו על כך. במקביל, הסופרים מניחים את הבסיס למשחק של אנדר עם האסטרטגיות והאומץ של מאזר רקהאם.
הקצב בספר הזה מתחיל לצבור תאוצה וישנם קטעים שמזכירים לנו כמה טוב סקוט קארד יכול לכתוב. חבל שחלק מהספר עדיין בהילוך שני.
כדאי לקרוא למי שרוצה להכיר את הרקע למשחק של אנדר.
מד"ב: יש קצת אסטרופיזיקה למתחילים, קצת חייזרים – הכל כליל.
מתח: יש פה ושם קטעים המזכירים למה אי אפשר להניח את המשחק של אנדר ויש גם קטעים בהילוך שני, אבל זה לא ספר מתח.
טכנולוגיה: שום דבר שלא ניתן לעיקול ע"י טכנופובים.
אלימות: לא משהו מיוחד.
סקס: אין. בטוח לנוער בוגר.
מתאים ל: בעיקר לחובבי מד"ב, ולאלה שאהבו את המשחק של אנדר.
קריאה חוזרת: כנראה שלא.
ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): טוב, יש את המשחק של אנדר...
סיכום: את המשחק של אנדר לא יכולתי לעזוב לרגע. קראתי אותו כבר פעמים (פעם ראשונה לפני שנים רבות). פעם שלישית בקרוב. את ההספר השני בטרילוגיה קראתי בקצב גבוה יותר מהראשון אבל זה לא אומר שהראשון פחות מעניין (כרייה בחלל יכולה להיות מעניינת). ממליץ למי שחדש לספרים אלה להתחיל עם המשחק של אנדר וההמשכים, ורק לאחר מכן להגיע לספר הזה (אבל ברור לי שזה עניין של העדפה). מד"ב למתחילים (לא במובן הרע).












