המקעקע מאושוויץהת'ר מוריס6ספר חובה למי שרוצה להבין את תקופת השואה. קראתי אותו לאחר "סיפורה של צילקה".המקעקע מאושויץ הכיר את צילקה. יש בי רגישות גדולה לנושא גם בגלל סיבות הקשורות במשפחה שלי וגם בגלל שהייתי בביקור באושוויץ וראיתי בעיני את המקום שעליו נכתבה העלילה שרובה אמת. זה סיפור קשה לעיכול של הישרדות עם סיכויים קלושים מאד מול הנאצים באותה תקופה. זה גם סיפור של כח, ושל חכמה של המקעקע שבשורה התחתונה גבר על הנאצים למרות כוחו הדל. ממליץ לכל מי שלא מפחד מתיאורים קשים ואכזריים , ולהערכתי גם אמינים ,שמופיעים בסיפור. הסופרת עשתה עבודת כתיבה מול גיבור הסיפור בפועל. היא מוסרת לנו את נקודת מבטו על כל מה שעבר עליו ,בתקופה הקשה שנכפתה של חייו. זה סיפור ייחודי של אחד הניצולים שמומלץ לקרוא.
ג'ק וחזיר חג המולדג'יי. קיי. רולינג12ספר ילדים מרתק. כתוב מעולה ומאויר ממש נפלא. רולינג היא סופרת ילדים שכתיבתה קורצת גם למבוגרים. קראתי את הספר בזמן קצר אבל ממליץ לקרוא אותו לפחות פעמיים. מסע מופלא בעולם האיבוד והשכחה כולל מעבר לזמן אחר ביקום אחר עם כללים אחרים. אנחנו תמיד מחפשים ולפעמים בדרך מוצאים גם מה שלא חיפשנו. אצל רולינג הדרך חשובה, הסוף פחות חשוב. אצל רולינג המכשולים שוליים אבל חייבים לעבור אותם. אם תרצו הספר הזה הוא ספר החיפוש של רולינג עצמה. והיא מצאה! מסרים פשוטים - זה סודה של רולינג לעולם הילדים ,שבו הכל קסום ומתגשם, בכוח הרצון והתמימות. בקצור-תתחילו לקרוא ,ושיהיה לכם יום נפלא.
גמביט המלכהוולטר טוויס14ספר שמותאם לאוהבי משחק השחמט. צריך לזכור: השחמט כמשחק הוא דבר רציני, וכדבר רציני הא רק משחק. כחובב שחמט מהיר מאד (1 דקה) ,אני מודע לקושי לזכות במקום ראשון בתחרות שחמט בכל רמת משתתפים. להיות אלוף עולם בשחמט, זה כבר סיפור/סדרה אחרת. זה סיפור דומה מאד לזכייה במדליית זהב באולימפיאדה. גמביט המלכה מגיש לנו בצורה מרתקת ומקורית את תהליך הבנייה של אלוף , או יותר נכון, אלופה בשחמט -ברמה עולמית. מעבר לתכונות הנדרשות להפוך משחקן טירון וחסר ניסיון ,עם אינטואיציה בריאה, לרב אמן בינלאומי בשחמט ,נדרשות עוד דקויות רבות וצריך מזל רב כדי להפוך ולהיות אלוף העולם בשחמט. גמביט המלכה מביא בכישרון רב את כל הנפילות שהן חלק בלתי נפרד בדרך אל המטרה הנכספת. הספר לא נכתב רק לחובבי שחמט - שלהערכתי ייהנו ממנו מאד. גמביט המלכה הוא גם סיפור של התמכרות. הסיפור מביא בצורה ריאלית עד כמה התמכרות יכולה להיות הרסנית, וכמה קטן הפער בין הצלחה לבין כישלון כאשר התמכרות יוצאת משליטה.
צרות ומזל רעלי צ'יילד4עוד מותחן בסדרת ג'ק ריצר הגוליבר של לי ציי'לד. כולם מולו גמדים: נשים,אויבים,החוק. ספר ממכר יחסית ,עד לסופו - שהוא גם פתרון העלילה. מפגש עבר עם נוסטלגיה מסחרית ועם חוקרי יחידה מיוחדת, הוא תמיד מתכון טוב ל...משיכת קוראים. מצא חן בעיני השימוש המתוחכם ,בקוד יתרות הבנק, להעברת מסרים. לי צ'יילד פותח וגם מסיים את המותחן בקוד יתרות הבנק. רעיון לא רע ולא שגרתי. כדאי לקרוא לחובבי מותחני ריצ'ר.
אלה שמצילים אותנוג'נה בלום9נקודת מבט לא מוכרת לי על השואה. כוח ההקרבה של אמא למען בתה. כוח ההישרדות של האזרח הגרמני הקטן מול הכח האדיר של הנאצים. גנה בלום מנסה להבין את הנקודה הגרמנית שנפגעה וסבלה מעליית הנאצים לשלטון. הספר הזכיר לי ביקור שערכתי במוזיאון היהדות בברלין. כמובן שמוזיאון זה מבליט את הנקודה הגרמנית בסיפור השואה. בלשון המעטה לא אהבתי את המוזיאון. היהודי ,והיהדות גם בספר וגם במוזיאון הוא רק "חתיכת" פאזל קטנה בתוך המכלול הגרמני העצום והמועצם. קשה להזדהות עם סבל של אזרחים גרמנים בתקופת השואה, ביחס לסבלו של העם היהודי. אבל, זה עדיין נושא כואב שגנה בלום כתבה עליו ספר. הספר מציג שתי תקופות. עבר והווה. עדיף לדעתי לכתוב ברצף זמנים ולא לדלג בין זמנים. זה עלול לפגום ברצף הקריאה של הסיפור. נושא הבושה הגרמנית ממעשי הנאצים מופיע בסיפור אבל נראה שכותבת הספור נזהרה מאד. כנראה שיש לה סיבות טובות לכך .הבושה קיימת אבל הגיבורים מנסים להסתיר אותה... יתכן שכל הספר נכתב בגלל רגש הבושה שצף ועולה למרות שמנסים להטביע ולהסתיר אותו בעבר הרחוק. בקיצור קשה לברוח מהעבר כי הוא חרוט בתוכנו. ממליץ לקריאה ויש קטעים לא קלים בספר.
הספרנית מאושוויץאנטוניו איטוּרבֶּה17הסיפור של דיטה קראוס ממחנה טרזין דרך אושוויץ וכלה במחנה ברגן בלזן. עלתה לישראל בשנת 1949. הדליקה משואה במדינת ישראל. ספור חייה הוקלט ל-YOU TUBE - והיא מספרת אותו בעצמה.(1 שעת הקלטה בערך). כיום היא בת 91.(מופיעה גם בויקיפדיה). סיפורה קשור לפרדי הירש שהיה "מנהל" הבלוק שבו הייתה באשוויץ. תעלומת סיבת מותו עוטפת את כל הסיפור שלה. בגלל שבקרתי פעמיים בטרזין ,ופעם אחת באושוויץ בסיורים שונים, הספר השלים לי את מה שראיתי בשטח - שנים רבות לאחר סיום השואה. הספר קשה מאד לקריאה-והוא כולל אכזריות נאצית בלתי נתפסת. מול הנאצים יש בסיפור אומץ בלתי נתפס של דיטה לאורך כל הסיפור. זהו ספר של 5 כוכבים ללא שום היסוס מצידי.
61 שעותלי צ'יילד3ספר חריג בסדרת ג'ק ריצ'ר, בגלל סופו. נזכרתי בגיימס בונד האגדי במאבקו מול כוחות הרשע. מצאתי גם דמיון קל בין אגדת הילדים :"אלאדין ומנורת הקסמים" לבין 61 שעות. מאבק של קוסם ארכי רשע מול ג'ק עם ירידה לבטן האדמה. קל לנחש את פתרון התעלומה. קשה לנחש את סוף העלילה. לא אהבתי את הספירה לאחור שמופיעה בספר בתדירות גבוהה מדי לטעמי ולא תורמת דבר לעלילה. שווה קריאה - לחסידי צ'יילד. זה אחד הספרים הסבירים שלו.
המסע של צילקההת'ר מוריס9יש בי רגישות מיוחדת לשם אושוויץ משתי סיבות: א-הכרתי את האח של סבתי ואשתו ז"ל ששרדו את השואה הקשה והנוראה והיו במחנה הזה. ב-בקרתי פיזית במחנה שנים רבות אחר השואה ואינו דומה מראה עיניים לקריאת ספר או למשמע אוזניים. צילקה גיבורת הסיפור שרדה גם היא את אושוויץ ולאחר השואה עברה שואה נוספת במחנה כפיה מבודד ואכזרי בסיביר. כלומר מדובר כאן בגיהנום כפול. זה סיפור של אהבת אדם בתוך גיהנום שנוצר על ידי אנשים. פה ושם נוספו לסיפור קטעים שלא ניתן לדעת אם התרחשו או לא ,אבל להערכתי הקטעים האלה שוליים ביחס לסיפור המסגרת שהוא אמיתי. צילקה הצילה אנשים לאורך כל הדרך אבל גם ראתה בעיניה אנשים שלא יכלה להציל וראתה אותם הולכים למוות בטוח - כולל המקרה של אמא שלה. זה סיפור של ניגודים. הסופרת לא שופטת. היא חקרה עובדות וכתבה סיפור. יש כאן סיפור הצלה של גיבורת הסיפור אבל יש כאן הרבה סיפורי הצלה על הדרך של סיפור ההצלה הראשי, האישי. הספר שם דגש על כח החברות של קבוצות במצוקה: אסירים, אחיות בית חולים. לפעמים חבר תומך חשוב מארוחה-גם כאשר לכולם אין מספיק אוכל. לפעמים בזכות חבר תומך אחד-ניצל בלוק שלם של אנשים.. גם בתוך הגיהנום של 2 מחנות כפייה שעברה בחייה היא מצאה בנוסף לרע הנורא גם מעט טוב. סה"כ הסופרת אופטימית. צילקה מסיימת את חייה בטוב. ללא יכולת ללדת ילדים, היא חיה עם בחיר ליבה עם שנים רבות של חיים טובים ללא כפייה. היא יצאה מפעמיים גיהנום שפויה יחסית וחזרה לחיים טובים. מוריס התר שחקרה לעומק את נושא הספר כותבת בצורה מרתקת ומיוחדת גם על פרטים "יבשים" שמלכתחילה נראים שוליים אבל טכניקת הכתיבה שלה מושכת את הקוראים .יש בסיפור מחסור מכוון של עובדות - מתוך רצון להגדיל את עוצמת המתח ואת העניין של הקוראים על המתרחש. יש פרטים שהושמטו במכוון -כדי לשמור על צלם אנוש גם בתוך הגיהנום הכפול שעבר על גיבורת הסיפור. הספר הוא לא רק זכרון.זה גם סיפור העצמה של צילקה הגיבורה הצעירה ששרדה. זה מעין יומן -שיתכן שצילקה הייתה כותבת שיש לו סוף טוב יחסית לסוף של גיבורה אחרת של השואה-אנה פרנק. לא התעמקתי מעולם בסיפור של אנה פרנק ואני מכיר אותו רק בצוקה שטחית .אולי צילקה בסיפור שלנו היא אקטיבית מאד ביחס לאנה פרנק שסופה היה שונה ואולי הייתה גיבורה -אבל יותר פאסיבית ביחס לצילקה שעברה פעמיים! גיהנום של מחנות כפייה. כלומר צילקה חזקה בהרבה ולכן גם מסוגלת להשפיע ביתר עוצמה על הקוראים. לאחר סוף הסיפור נמצאים חלקים נוספים השופכים אור על המחקר שנעשה על הדמות וכן חומר רקע היסטורי ,מפורט יחסית ,על מהות הגיהנום השני שאותו נאלצה הגיבורה לעבור לאחר שחרורה מאוושויץ. גיהנום זה הוא לדעתי עיקר הספר - כי הוא ארוך יותר ומורכב יותר ומכאיב יותר ואכזרי יותר למרות שצילקה מגיעה אליו מוכנה יותר מגהינום אושוויץ. אני סבור שהחלקים האחרונים(שאינם חלק ישיר של הסיפור) חשובים מאד לראייה הכללית של הנושא, גם אם אינם שייכים לסיפור הפרטי האישי יותר - שאותו שיחזרה מחברת הסיפור בכישרון בלתי רגיל. שווה מאד לקרוא.
יום אחד תפסידלי צ'יילד14ג'ק ריצ'ר הוא ואריאנט של רובין הוד שמייצג "אלימות צודקת" בשיטות של: "הקם להורגך השכם להורגו" ו"הגונב מגנב פטור". הוא מסייע לזקנים החלשים לחצות את כביש החיים ומטפל בשתי כנופיות בו זמנית בשיטות הפרד ומשול ללא שבויים, ובקלילות מוגזמת קמעא. ספר ריאלי שנכתב כמשימה בלתי אפשרית של רובין הוד. במסגרת המשימה כמו באגדה מודרנית הוא מגייס צוות מיוחד ולא ממש מקצועי שישמש כח צבאי קטן וחכם לחיסול סופי של התגלמות הרוע בצורת 2 כנופיות השולטות באזור עירוני של אזרחים חלשים וחפים מפשע. בקיצור רובין הוד פותר הכל - חוץ מבעיית היותו פרש בודד ,וממשיך הלאה כמו באגדות, חסר תהילה אל מול השקיעה... כמובן שזאת נוסחה ספרותית מלאכותית מנצחת, האהובה על כולנו בכלל ,ועל לי צ'ילד בפרט.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר2זה הספר השני של ג'וזף שאני קורא מאז "פרנויה" שקראתי לפני כמה שנים וזכור לי כמעולה, ואחד מני רבים הממתינים לי על המדף מפרי עטו. הספר כתוב בגוף ראשון כלבבי וגם העלילה כתובה מצוין ומושכת לקרוא. היו כמה טוויסטים בלתי צפויים קטנים אבל הבעיה העיקרית שלי עם הספר הזה היא שכבר מהתקציר ברור מאוד לאן הוא הולך ואין באמת הפתעה שומטת לסתות בשום שלב, וחבל. אני ממש מקווה שמהספרים הבאים שלו אהנה יותר בע"ה. לסיכום, ספר טוב וקריא מאוד אבל לא באמת מותח אם קוראים את התקציר לפני
רצח בעינייםג'וזף פיינדר6אין ספק, אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה, הסיבות לכך? עלילה מותחת ומפוצצת באקסטרים, הדמויות מעניינות בעלות אופי, ואינן רדודות, תכונה שלצערי שחסרה בהרבה דמויות בספרי המתח של ימינו, ההתפתחות העלילתית המפתיעה והמותחת, הדיאולוגים, וכמובן ההומור המתוחכם והמשונן המפורסם של ג'וזף פיינדר רק מוסיף לתענוג הקריאה של הספר, בקיצור ספר קצבי, מעניין ,ובעיקר מותח, מומלץ מאוד.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר3אי אפשר להתעלם מהעובדה ששמו של הספר הולך לפניו, הוא מפוצץ ומזרים אדרנלין עוד לפני שמתחילים בקריאתו, אבל לפעמים ובעצם ברוב המקרים עדיף להסתכל קודם בקנקן. איש מכירות צעיר (פלזמות, LCD) רוצה להתקדם בחברה בה הוא עובד, מה שחסר לו בלשון העם זה "מרפקים" ואם להקצין "רצח בעניים" כשם הספר. מזלו מתחיל להשתנות משהכיר אדם שהיה לוחם בכוחות המיוחדים של ארה"ב . אותו לוחם מתקבל לעבוד בחברה שבה הוא עובד בהמלצתו ומאז לתדהמתו קורים דברים מוזרים למתחריו והוא חושד שהוא קשור אליהם. הוא במקביל נוסק למשרה שחשק בה ואף יותר מזה והחיים נראים לו לא פחות מאשר גן עדן. הוא עובר לבית גדול יותר, קונה רכב חדש (מרצדס SKL) ואפילו מצפה לילד ואז בשיא הצלחתו הוא מחליט להתנער מאותו לוחם שהפך בינתיים להיות לא יותר מאשר מנהל האבטחה של החברה משמסתבר לו שהיה לו יד ורגל במעשים פלילים ומבין שיש לו פה עסק לא עם סתם עובד אלא עם לוחם שלא יהסס לנקוט בכל אמצעי כדי לשמור על מקום עבודתו. לא חשבתי שאכתוב משהו על הספר מהסיבה הפשוטה שהוא לא דיבר אלי, אני ממש רחוק מהתחום, אבל בסיומו הבנתי שאם יצאתי ממנו עם תובנה, שתיים, אז הוא עשה את שלו ושווה גם ביקורת. אז הספר כתוב טוב, קולח, מעורר מחשבה ולפרקים מותח, והיה שווה את הזמן, משום שהוא מדבר על עולם העבודה והחיים שגובים מאתנו לא פעם מחיר יקר והשאלות שתמיד עולה מהם, עד כמה כדאי להרחיק לכת והאם זה היה שווה ?
רצח בעינייםג'וזף פיינדר1אתחיל מהחלק החיובי, בשליש האחרון של הספר הגיע המתח, ושהוא הגיע הספר הפך למרתק והשאיר טעם של עוד אך ברוב חלקי הספר שאלתי את עצמי למה אני מתעקש לקרוא? בסה"כ חיפשתי ספר מתח שיחזיר אותי לקרוא ספרים ונתקלתי בשלבים מסויימים בשיעמום לסיכום - אם תהיה לכם סבלנות אז אחרי 200 עמודים תקבלו עניין מהספר
רצח בעינייםג'וזף פיינדר1הכי טוב של ג'וזף פיינדר. ממש לא משעמם (בניגוד לשלושת קודמיו), המאה עמודים האחרונים ממש מורטים עצמבים ממתח. מומלץ לאוהבי מתח.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0סגנון הכתיבה של רצח בעיניים בינונית ומטה לדעתי. אך למרות זאת לחובבי ספרי המתח זה יהיה לא רע. נראה לי גם שבניגוד לספרי המתח שאני קורא צריך להוסיף את הספר הזה גם לספרי האימה. מדובר פה על פסיכופט שמקדם אנשים על ידי כך שהוא רוצח את היריבים שלהם, כמו במיזרי או היד שמנענעת את העריסה. כמו בספרים רבים ההתחלה כצת איטית אך לקראת הסוף אי אפשר להניח את הספר מן היד בגלל המתח שפיינדר יוצר.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0את הספר קראתי מזמן אני זוכר שהמתח הוחזק עד הסוף. גוזף פיינדר הולך ומשתבח עם הזמן. ספריו הראשונים סבירים ככל שמתקדם בזמן משתבח.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0אחד מהספרים היותר יפים ומעניינים שקראתי. עלילה סוחפת ומלאת טוויסטים. ממליצה בחום.