אהבה אסורה בפטרבורגמישקה בן-דוד4הספר הזה תפס אותי כל כך חזק בהתחלה... אבל הסוף - איכזב אותי מידי - יותר מידי מאמץ לסדר את הדברים ולסגור קצוות... אני עדיין ממליצה מאוד לקרוא - אבל לא לפתח יותר מידי ציפיות...
אדם וסופייניב איצקוביץ'2נהניתי לקרוא- אפילו שהוא מאוד הזוי- אבל הספר הזה פשוט לא השאיר בי שום משקע - לא לטוב ולא לרע... אז זה ספר בסדר בעיני - אבל חסר לו את אותו טעם לוואי שמשאירים בי ספרים טובים באמת...
היומןניקולס ספארקס0הספר לא מעולה- כי משהו הלך לאיבוד בתרגום... אולי זו רק אני- אבל איכשהו רומנים רומנטיים- שנכתבו באנגלית- לא נקראים אותו דבר מבחינתי בעברית... אז כן- מומלץ לקרוא- אבל למי שיכול מומלץ הרבה יותר בשפת המקור.
שחראסתר שטרייט-וורצל5זה לא משנה כמה פעמים קראתי את הספר הזה (והוא הגיע לי לידיים שוב ושוב ברגעים שונים ושלבים שונים בחיים), ותמיד מחדש, בין אם קראתי את הסוף בהתחלה (הוא מופיע בפתיחה) ובין אם שמרתי את הסוף לסוף- אני תמיד מוצאת את עצמי קוראת אותו בקריאה רצופה אחת בלי יכולת להתנתק - ועם ים של דמעות...
אליפיםאסתר שטרייט-וורצל4"גנות" הכריז הנהג... כמה פעמים קראתי את המילים האלה- אשר פתחו את אחד מהספרים היותר יפים שקראתי... לאסתר-שטרייט וורצל- יש דרך מיוחדת לגעת בי עם הספרים שלה- אבל "אליפים" הוא בהחלט מהמובחרים שבהם...
מעשה בחמישה בלוניםמרים רות0"אמא של רותי הביאה מתנה, שמחה וששון לכל ילד בלון..." יש סיבה מאוד טובה למה אני עדיין זוכרת את הסיפור כולו בע"פ...
מים לפיליםשרה גרואן3אחד מהספרים היותר מענגים שקראתי... מה שכן, זה ספר שדורש לעבור את ההתחלה בחוסר בהירות מוחלטת... אבל הוא נבנה נכון- לסוף מוצלח במיוחד...
ההרצאה האחרונהרנדי פאוש0אולי זה בגלל שהגעתי אל הספר הזה- עם כל כך הרבה נכונות להתאכזב- מעוד אחד שמתיימר להמציא תורה חדשה ולהטיף לי - שגרם לי להתאהב בספר הזה כל-כך- כי- בניגוד מוחלט לעובדה שמדובר ב"הרצאה"- ולעובדה שלכתחילה תיארו את הספר כספר ש"בא ללמד", כמו-כל הספרים הבאמת טובים, למדתי ממנו המון על עצמי תוך כדי קריאה- ולא את ה"לקח" או ה"שיעור" המובן מאליו... אולי זה בגלל - שכמו שפאוש אמר בסוף- את ההרצאה האחרונה - הוא כתב לא בשביל כל אותם שיקשיבו / יקראו אותה היום, אלא בשביל הילדים שלו- שיקשיבו לה- מתוך הכרה שרבים אחרים הכירו בערכה קודם לכן... והשיעור שאני אישית - מבטיחה לעצמי לזכור- הוא אותו שיעור שפאוש מבקש להנחיל לביתו הקטנה (בת השנה וחצי..), "אל תקשיבי למה שגברים אומרים- שימי לב למה שהם עושים"... ואתם יודעים מה- השיעור הזה נכון לכל בני-האדם...
רצח בעינייםג'וזף פיינדר2זה הספר השני של ג'וזף שאני קורא מאז "פרנויה" שקראתי לפני כמה שנים וזכור לי כמעולה, ואחד מני רבים הממתינים לי על המדף מפרי עטו. הספר כתוב בגוף ראשון כלבבי וגם העלילה כתובה מצוין ומושכת לקרוא. היו כמה טוויסטים בלתי צפויים קטנים אבל הבעיה העיקרית שלי עם הספר הזה היא שכבר מהתקציר ברור מאוד לאן הוא הולך ואין באמת הפתעה שומטת לסתות בשום שלב, וחבל. אני ממש מקווה שמהספרים הבאים שלו אהנה יותר בע"ה. לסיכום, ספר טוב וקריא מאוד אבל לא באמת מותח אם קוראים את התקציר לפני
רצח בעינייםג'וזף פיינדר6אין ספק, אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה, הסיבות לכך? עלילה מותחת ומפוצצת באקסטרים, הדמויות מעניינות בעלות אופי, ואינן רדודות, תכונה שלצערי שחסרה בהרבה דמויות בספרי המתח של ימינו, ההתפתחות העלילתית המפתיעה והמותחת, הדיאולוגים, וכמובן ההומור המתוחכם והמשונן המפורסם של ג'וזף פיינדר רק מוסיף לתענוג הקריאה של הספר, בקיצור ספר קצבי, מעניין ,ובעיקר מותח, מומלץ מאוד.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר3אי אפשר להתעלם מהעובדה ששמו של הספר הולך לפניו, הוא מפוצץ ומזרים אדרנלין עוד לפני שמתחילים בקריאתו, אבל לפעמים ובעצם ברוב המקרים עדיף להסתכל קודם בקנקן. איש מכירות צעיר (פלזמות, LCD) רוצה להתקדם בחברה בה הוא עובד, מה שחסר לו בלשון העם זה "מרפקים" ואם להקצין "רצח בעניים" כשם הספר. מזלו מתחיל להשתנות משהכיר אדם שהיה לוחם בכוחות המיוחדים של ארה"ב . אותו לוחם מתקבל לעבוד בחברה שבה הוא עובד בהמלצתו ומאז לתדהמתו קורים דברים מוזרים למתחריו והוא חושד שהוא קשור אליהם. הוא במקביל נוסק למשרה שחשק בה ואף יותר מזה והחיים נראים לו לא פחות מאשר גן עדן. הוא עובר לבית גדול יותר, קונה רכב חדש (מרצדס SKL) ואפילו מצפה לילד ואז בשיא הצלחתו הוא מחליט להתנער מאותו לוחם שהפך בינתיים להיות לא יותר מאשר מנהל האבטחה של החברה משמסתבר לו שהיה לו יד ורגל במעשים פלילים ומבין שיש לו פה עסק לא עם סתם עובד אלא עם לוחם שלא יהסס לנקוט בכל אמצעי כדי לשמור על מקום עבודתו. לא חשבתי שאכתוב משהו על הספר מהסיבה הפשוטה שהוא לא דיבר אלי, אני ממש רחוק מהתחום, אבל בסיומו הבנתי שאם יצאתי ממנו עם תובנה, שתיים, אז הוא עשה את שלו ושווה גם ביקורת. אז הספר כתוב טוב, קולח, מעורר מחשבה ולפרקים מותח, והיה שווה את הזמן, משום שהוא מדבר על עולם העבודה והחיים שגובים מאתנו לא פעם מחיר יקר והשאלות שתמיד עולה מהם, עד כמה כדאי להרחיק לכת והאם זה היה שווה ?
רצח בעינייםג'וזף פיינדר1אתחיל מהחלק החיובי, בשליש האחרון של הספר הגיע המתח, ושהוא הגיע הספר הפך למרתק והשאיר טעם של עוד אך ברוב חלקי הספר שאלתי את עצמי למה אני מתעקש לקרוא? בסה"כ חיפשתי ספר מתח שיחזיר אותי לקרוא ספרים ונתקלתי בשלבים מסויימים בשיעמום לסיכום - אם תהיה לכם סבלנות אז אחרי 200 עמודים תקבלו עניין מהספר
רצח בעינייםג'וזף פיינדר1הכי טוב של ג'וזף פיינדר. ממש לא משעמם (בניגוד לשלושת קודמיו), המאה עמודים האחרונים ממש מורטים עצמבים ממתח. מומלץ לאוהבי מתח.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0סגנון הכתיבה של רצח בעיניים בינונית ומטה לדעתי. אך למרות זאת לחובבי ספרי המתח זה יהיה לא רע. נראה לי גם שבניגוד לספרי המתח שאני קורא צריך להוסיף את הספר הזה גם לספרי האימה. מדובר פה על פסיכופט שמקדם אנשים על ידי כך שהוא רוצח את היריבים שלהם, כמו במיזרי או היד שמנענעת את העריסה. כמו בספרים רבים ההתחלה כצת איטית אך לקראת הסוף אי אפשר להניח את הספר מן היד בגלל המתח שפיינדר יוצר.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0את הספר קראתי מזמן אני זוכר שהמתח הוחזק עד הסוף. גוזף פיינדר הולך ומשתבח עם הזמן. ספריו הראשונים סבירים ככל שמתקדם בזמן משתבח.
רצח בעינייםג'וזף פיינדר0אחד מהספרים היותר יפים ומעניינים שקראתי. עלילה סוחפת ומלאת טוויסטים. ממליצה בחום.