טוב אז אפשר לומר שהספר טוב ואפילו טוב מאוד.
הוא היה מעניין ולא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו. הסיבה היחידה שהוא קיבל ארבעה כוכבים זה רק בגלל הסוף.

מדובר בספר שונה. מין מותחן פסיכולוגי משולב עם רומן. באמת שנהניתי מהספר אבל הסוף הבלתי צפוי הזה מאוד אכזב אותי. אולי הייתי אמורה לבכות מאיך שהסופרת בחרה לסגור את הספר אבל לא עשיתי זאת. כנראה שאחרי הספר "ללכת בדרכך" קשה לגרום לי לבכות. אחרי כל החפירות על התקווה ועל האהבה שהיא למדה בזכותו של אייזק (הראשי) ציפיתי למשהו קצת יותר אופטימי.

בקיצור- ספר שונה, מותח, מעניין, סוף שנוי במחלוקת.

זה הספר הכי עצוב, מרגש, מטלטל,מסעיר, מכאיב שקראתי בחיים.
אפשר לומר שאלוהים ובמקרה הזה- הסופרת- יצרה סיפור אכזרי ביותר. גבר כל יכול, גבר חזק, חתיך, עצמאי,מנהיג, מצליח, איש עסקים, חברה יפה, אוהב ספורט, הורים עשירים ומצליחים בקיצור חיים מושלמים. עד גיל 33 שהוא יוצא ביום גשום מוקדם בבוקר לעבודה ועובר תאונה קשה שמשנה את החיים שלו לתמיד. הוא הופך להיות משותק גפיים כלומר הוא לא יכול לזוז בכלל חוץ מהצוואר ומעלה. ואז כעבור שנתיים נכנסת לתמונה השחקנית הראשית שהיא בחורה בת 26 עם חבר מזה 7 שנים ללא שאיפות, מטרות, חלומות, חייה בתוך עולם משלה וחושבת רק על עצמה עד שהיא מתחילה לטפל בויל, הראשי,אמא של ויל מעסיקה אותה לטפל בו אבל המטרה האמתית שלה היא לעשות לו בייביסיטר ולגרום לו לשנות את החלטתו שהיא למות. ויל מתקשה להשלים עם העובדה שהוא לא יכול לעשות כלום לבדו. בהתחלה הם לא סובלים אחד את השני אבל עד מהר מאוד הם מבינים שהם היחידים שמבינים אחד את השני, נוצרת ביניהם חברות עמוקה,הוא גורם לה לצאת מהבועה שהיא חייה בה ודווקא הוא הנכה גורם לה להתחיל לחלום, לצאת לעולם, לחיות.

ספוילר-
אשר לומר שהספר כולו מרגש וגרם לי לבכות אבל המאה עמודים אחרונים שברו לי את הלב וגרמו לי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי. אז כן הספר מהמם, מעניין, לא יכולתי להוריד אותו מהידיים אבל את האמת אם הייתי יכולה לחזור אחורה לא הייתי קוראת אותו ואני יכולה לומר לכם בוודאות שאני לא אקרא ספרים כאלו בעתיד מסיבה אחת שבאמת באמת למרות שזה רק ספר הוא גרם לי הרגשה רעה, כאב, סיימתי אותו עם תחושה של צער. אז מי שיש לה לב חלש שלא תקרא אותו. אתם כנראה תחשבו עליו עוד הרב זמן הוא לא מסוג הספרים שיוצאים מהר מהראש את האמת גם כמה ימים אחרי אני עוד חושבת עליו ומזילה דמעות.
ולמה- כי הסופרת דאגה להראות לנו שכסף לא קונה הכל, לא קונה בריאות ולא קונה אושר. וכך גם אהבה. למרות שהראשית נפרדה מהחבר שלה מזה 7 שים והייתה מוכנה לעשות הכל בשביל ויל הנכה הוא עמד על שלו והוא בקש ממנה שאם היא אוהבת אותו שתתן לו למות כי החיים האלו שנכפו עליו הם לא החיים שלו. אז הוא טס לשווייץ כדי שיזריקו לו את הרעל שיהרוג אותו וכל המשפחה שלו באה להיפרד ממנו כולל הראשית והמילות פרדה שלו היו שהיא הדבר הכי טוב שקרה לו בחצי שנה האלו אבל למרות הכל הוא בחר במוות. אני אישית יכולה להבין אותו אבל לא את הסופרת שדאגה לבנות לנו דמות כזו טרגית שגרמה לי לכאבים בלב.

נ.ב ביוני יוצא הסרט. ויש ספר המשך שנקראה "אחריך"

וואוו. זה מה שיש לי לומר.
הרבה הרבה זמן שלא קראתי ספר כל כך מעולה, סוחף, מסעיר. אם הייתי יכולה לומר לכם את הריגוש שעבר בגופי לאורך כל הספר , המתח, הצפייה לגלות עוד ועוד אבל אינני יכולה. לכן רק אכתוב. מהרגע שאחזתי אותו בין ידי לא הצלחתי להוריד אותו אף לא לרגע.
הספר כתוב בצורה רהוטה ומושכת. הסופרת דאגה כל כמה עמודים לסדר אותנו. כלומר אם לרגע חשבנו שאנחנו יודעים מי הרוצח, אחרי שני עמודים הכל משתנה. ותאמינו לי שליצור סוף מפתיע זה קשה. אכן הופתעתי מהסוף. היא לימדה אותנו בספר על אהבה אמתית מה היא, על בגידות, על טעויות שאנשים עושים ועל איך ברגע אחד כל החיים המושלמים שלך יכולים להתהפך. והכי חשוב היכולת לסלוח.
אני נהניתי מכל רגע ממליצה בחום.

ללא ספק הספר היה מעניין מה שכן הוא אכן דומה לחמישים גוונים של אפור רק במקום לעשות את הראשי גבר גבר כמו בחמישים גוונים הוא היה יותר קרוב לסוטה . אישי אהבתי לקרוא אותו אבל היו בו שני קטעים שהוציאו אותי מדעתי ןלא הבנתי מה חשבה לעצמה הסופרת שהיא כתבה אותם - ספוילר.... אך יכול להות שזוג מקיימים יחסים אורליים ליד אנשים זרים ועוד לתת להם לגעת בה , למרות שהוא הצטער על כך אבל עדיין זה יותר כמו אונס ועוד היא סולחת לו על כך. מאוחר יותר הסופרת נותנת לאח שלה ולחבר נוסף לתפוס אותם כשהראשית ערומה לגמרי קשורה ושהראשי מצליף לה בצחת?? נראה לי שהיא אבדה את השפיות קצת . זה אכן אותה עלילה סוטה כמו חמישים גוונים אך ללא ספק אין בו את הקסם של חמישים גוונים של האביר על הסוס הלבן וכל זה.
אבל עדיין שווה קריאה