“מתברר שלא קל להיות נזירה בימי הביניים, ולא בגלל ריבוי התפילות ביום ובלילה, אלא בגלל הצורך לדאוג לכלכלתם היום יומית של כל הנזירות. אז נכון שאחריות זו מחולקת לתורנויות, אך כשרוב הנזירות עניות, נשאר רק לחפש את קרבתם של העשירים. וכך הופכת בתו של גלילאו למקובלת מאוד, כי אבא שלה הוא איש אמיד וגם מפורסם. ובתוך מכתבים, שיש בהם גם מעט מן המדע, מתארת הבת את מצוקת המנזר ומוסיפה את בקשותיה לתרומות. ומן הצד השני מתוארים חייו של גליליאו, על הטוב והרע שבהם. ספר מצויין למי שרוצה להרחיב את השכלתו על המציאות של ימי הביניים. מי שמחפש מדע - רצוי שיפנה לספר אחר.”

“אתחיל מהסוף: ספר מצוין. למרות שהספר אמור לעסוק יותר בבתו של גלילאו, הנזירה מריה צ'לסטה, הספר מספר גם את סיפור חייו של גלילאו גלילי, המדען הדגול של המאה ה-17: סקרנותו הרבה ותשוקתו לגלות עוד ועוד בזמן שאיטליה נשלטת על ידי קנאות דתית אותה מובילים מוסד האפיפיורות והאינקויזיציה. הספר מומלץ במיוחד לא רק לחובבי המדע, אלא לכל מי שמתעניין במה שקרה באיטליה בתקופה זו, ברומא, פירנצה וסיינה בתקופתו של אורבנוס השמיני ולא קשור רק לתקופת הפריחה של ברניני.”

“"בתו של גלילאו" רק על הכותרת אני מורידה את הכובע בפני הסופר , כמה פשוטה כך בעצם חושפת את כל הסיפור. מערכת יחסים בן אב לבתו , בדיאבד כל אב יכול לזכות לביוגרפיה מהבת שלו , אבל לא כל אב הוא אישיות שנזכרת לאורך מאות שנים. מי שמחפש ספר שנוגע בוריד הרגשי , אז זאת לא הכתובת. אין בספר מתח , אין בו התרגשות וזאת לא עלילה עם ספין שהסוף אינו ברור מראש. זה כן ספר לכל מי שרוצה להרחיב את הידע שלו על האישיות עצמה כאנדיבידואל כאיש משפחה וסביבה ( קצת יותר מהמידע השטחי שמתייחס לתחום מקצועו בלבד בגוגל) , להרחיב את הידע על תקופה ( תקופת הרנסנס ושלטון הכנסייה) והתענוג שהספר מתבסס על כתבים שנמצאו, משמע המידע דיי מהימן. לסיכום , נהנתי לקרוא על גלילאו גלילי האיש.”

“ספר קצת "עייף" יחסית לביוגרפיה של ליאונרדו דה וינצ'י מאת צ'ארלס ניקול למשל. פרטים מענינים פחות או יותר על חיי גלילאו ברוח העכשוית הפורשת בפני הקורא את חיי המושא אולם הקריאה בו איטית ומתמשכת.הספר עוסק גם במכתביה של בתו מריה צ'לסטה שתמכה בו מהמנזר בו התגוררה וכן מוסיף כמה פרטים מענינים על דמותו כאבי הפיסיקה המודרנית. לטעמי הספר הטוב ביותר של הכותבת עד כה הוא "קו האורך".”

“מתברר שלא קל להיות נזירה בימי הביניים, ולא בגלל ריבוי התפילות ביום ובלילה, אלא בגלל הצורך לדאוג לכלכלתם היום יומית של כל הנזירות. אז נכון שאחריות זו מחולקת לתורנויות, אך כשרוב הנזירות עניות, נשאר רק לחפש את קרבתם של העשירים. וכך הופכת בתו של גלילאו למקובלת מאוד, כי אבא שלה הוא איש אמיד וגם מפורסם. ובתוך מכתבים, שיש בהם גם מעט מן המדע, מתארת הבת את מצוקת המנזר ומוסיפה את בקשותיה לתרומות. ומן הצד השני מתוארים חייו של גליליאו, על הטוב והרע שבהם. ספר מצויין למי שרוצה להרחיב את השכלתו על המציאות של ימי הביניים. מי שמחפש מדע - רצוי שיפנה לספר אחר.”

“אתחיל מהסוף: ספר מצוין. למרות שהספר אמור לעסוק יותר בבתו של גלילאו, הנזירה מריה צ'לסטה, הספר מספר גם את סיפור חייו של גלילאו גלילי, המדען הדגול של המאה ה-17: סקרנותו הרבה ותשוקתו לגלות עוד ועוד בזמן שאיטליה נשלטת על ידי קנאות דתית אותה מובילים מוסד האפיפיורות והאינקויזיציה. הספר מומלץ במיוחד לא רק לחובבי המדע, אלא לכל מי שמתעניין במה שקרה באיטליה בתקופה זו, ברומא, פירנצה וסיינה בתקופתו של אורבנוס השמיני ולא קשור רק לתקופת הפריחה של ברניני.”

“"בתו של גלילאו" רק על הכותרת אני מורידה את הכובע בפני הסופר , כמה פשוטה כך בעצם חושפת את כל הסיפור. מערכת יחסים בן אב לבתו , בדיאבד כל אב יכול לזכות לביוגרפיה מהבת שלו , אבל לא כל אב הוא אישיות שנזכרת לאורך מאות שנים. מי שמחפש ספר שנוגע בוריד הרגשי , אז זאת לא הכתובת. אין בספר מתח , אין בו התרגשות וזאת לא עלילה עם ספין שהסוף אינו ברור מראש. זה כן ספר לכל מי שרוצה להרחיב את הידע שלו על האישיות עצמה כאנדיבידואל כאיש משפחה וסביבה ( קצת יותר מהמידע השטחי שמתייחס לתחום מקצועו בלבד בגוגל) , להרחיב את הידע על תקופה ( תקופת הרנסנס ושלטון הכנסייה) והתענוג שהספר מתבסס על כתבים שנמצאו, משמע המידע דיי מהימן. לסיכום , נהנתי לקרוא על גלילאו גלילי האיש.”

“ספר קצת "עייף" יחסית לביוגרפיה של ליאונרדו דה וינצ'י מאת צ'ארלס ניקול למשל. פרטים מענינים פחות או יותר על חיי גלילאו ברוח העכשוית הפורשת בפני הקורא את חיי המושא אולם הקריאה בו איטית ומתמשכת.הספר עוסק גם במכתביה של בתו מריה צ'לסטה שתמכה בו מהמנזר בו התגוררה וכן מוסיף כמה פרטים מענינים על דמותו כאבי הפיסיקה המודרנית. לטעמי הספר הטוב ביותר של הכותבת עד כה הוא "קו האורך".”