ביקורת ספרותית על אוגנדה מאת אריה אלדד
ספר טוב

---

ספר חובה עם שקית הקאה.
גיבור הספר הוא יפתח = אהוד אולמרט, על קורותיו האישיים והפוליטיים.
הספר הוא גם קורותיה הבלתי כתובות של השחיתות במדינת ישראל, החל משלטון מפא"י דרך מלחמת ששת הימים , האופוריה שלאחרי המלחמה כפי שהתבטאה בריקבונם של הגנרלים ה"גיבורים" התחברותם למרכיבים בפשע המאורגן, והשתלבות הפשע בשלטון.
לדעתי, מטעמים של הגנה מתביעות לשון הרע, הועברה ישראל לאוגנדה וגיבורי הספר קיבלו שמות אחרים.
באמצע קריאת הספר, החלטתי לבדוק מה אמת ומה בדיה, ונכנסתי לגוגל ידידנו.
הקלדתי "רשימת ה11" והגעתי למאמר מסכם על אותה רשימה של אושרי, גומדי, בצלאל מזרחי ו..גנדי.
אפילו העובדה כי כאשר מס הכנסה בא לבדוק ספרים אצל אחד מהם, הוא מתבקש לחכות בחוץ עוד שעה, כדי ש"הילדים יוכלו ללכת בשקט לגן", ואכן בתום השעה מוכנסים מפקחי מס הכנסה לחדר ומוצאים.. שלושה אלופים בפועל..אחד במדים, והמפקחים מתבקשים לצלצל למפקח הראשי של המשטרה.
כמובן שמפקחי מס הכנסה יצאו בידיים ריקות, נכלמים.
גיליתי כי אריה אלדד חסר דמיון, הוא פשוט העתיק את האירועים ממדינת ישראל. והסיפור עצמו עולה על כל דמיון.
אפילו לאלו שיש קרחת יסמרו השערות.
הספר מביא לנו לוחם נגד שחיתות, קולני שעובר "מהפך" לאדם שדואג למקורביו ועוד נושאים כהנה וכהנה.
אחד הדברים שהפתיעו אותי הוא כיצד ניתן להפיק תועלת ממניעת חקיקה.
נניח כי מועלית הצעה לפתוח קזינו חוקי באילת , בים או על הירח.
להפתעתי , נאמר כי חוק כזה פוגע בפרנסת העבריינים. לכן, "המאמץ" לבטל את החוק דורש "תמורה", הן בדמים בצורה מידית, או ב"דמים" בצורה אחרת. , לעתים בקשרים ופתרון בעיות "ביורוקרטיות", כאלו ואחרות.

תחשבו עכשיו על החוק לענישה של קליינטים בזנות,שבמקום להעניש את הסרסורים, סוחרי הנשים ו"הנהנים העיקריים" מהתופעה, נטפלים ללקוחות.
הרי ברור כי בחוק כזה "התעריפים"יעלו והרווחים של ה"סיטונאים" , יגדלו.

בדרך כלל צוות העוזרים, סביב "יפתח" מלווה אותו מהימים " שהוא היה קטן" כדברי הבדיחה על הקומקום השורק.
שולה זקן = רינה, מופיעה כבר בצעירותה המוקדמת, כמו אורי מסר שמופיע בשמו האמתי ועוד ועוד.
הרעים אינם תמיד כאלה, אם הם ..חוזרים בתשובה ומתוודים על חטאיהם...לאאא.
התנאי הוא שהם מחליפים מחנה. מהתנועה לאוגנדה השלמה לפשרה טריטוריאלית. במצב כזה "כל חטאיהם כשלג ילבינו" או איך אמר פעם עמוס עוז:" בשביל שלום אני מוכן ללבוש קפוטה ושטריימל". כשמזה ברור כי "קפוטה ושטריימל" = אכילת חזיר אצל חרדים.

ה"הסתרה" וההמרה של שמות ואירועים מכבידה לעתים קרובות.
את הספר צריך לקרוא עם שני עזרים: עט ונייר לבניית רשימת המרה והצצה מדי פעם בגוגל ידידנו כדי לקבל מידע ישיר.
ספר קשה ומעורר קבס ולא בגלל תוכנו הבדיוני , אלא כמו שאמרה האם לבניה : "זה נורא מצחיק אלמלא זה על חשבוננו".

והרהור אחרון. איני חושב כי הצעדים שנעשים עכשיו ימנעו פשע.
יש לי תחושה כי התוצאות של פעילותה של מערכת הצדק החל מהמחוקקים,המשטרה דרך הפרקליטות ובתי המשפט, כשעל כולם באה הקקופוניה התקשורתית תהיה כמו אצל החיידקים.
לכל תרופה שמבוצעת במינון חסר או חלקי יקום זן חדש עמיד ומתוחכם יותר.
הפעילות העכשווית אינה כמו המאמץ להדביר את המלריה או הכלבת.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אוגנדה