הטירוף של לורד איאן מקנזיג'ניפר אשלי2ספר תקופתי המתרחש בסוף המאה ה-19, באנגליה וסקוטלנד. התחברתי לספר כיוון שמתואר כאן על בחור "שונה" , "מטורף" שאינו "כמו כולם" אם היה חי היום היו מאבחנים לו הפרעות קשב ואימפולסיביות. מרתק.
הבת הסודיתשילפי סומאיה גוודה1ספר מעניין, במשך יומיים "הייתי" בהודו, בעושר ובעוני. מרתק. הפריע לי קצת שהספר זרוע במונחים הודיים, אמנם יש מילון בסוף אז כל הזמן קפצתי קדימה ואחורה.
שפת הבדידותיאן-פיליפ סנדקר2אהבתי את הספר. הסיפור מתרחש בסין, חלקו בסין הקומוניסטית וחלקו בהונג קונג הבריטית. ההבדל בין התרבויות מרתק. שווה קריאה.
האישה ששמעה צבעיםקלי ג'ונס4קצת מאכזב, לשמוע צבעים נשמע מעניין אבל הספר לא מתמקד בזה. בעצם מדובר על הצלת האומנות בתקופת השילטון הנאצי. לא ממש ברור מה אמת הסטורית ומה דמיון הסופרת. אפשר לקרוא.
הידעוניתפיליפה גרגורי2קראתי 130 עמודים בלבד והפסקתי. אני בדר"כ מאוד אוהבת את הספרים של פליפה גרגורי, הם משלבים הסטוריה ודמיון וממש מרתקים. בספר הזה, יש רק דמיון, הזכיר לי מין רומן רומנטי. יתכן ובהמשך משתפר, אך את זה כבר לא אדע.
בריט-מארי היתה כאןפרדריק בקמן1ספר נחמד, לקח הרבה זמן עד שהתחברתי, כמעט ועזבתי את הספר, אבל בסופו של דבר הספר בסדר גמור
אילוף המלכהפיליפה גרגורי4אהבתי את הספר, כבר קראתי מספר ספרים של הסופרת, היא יודעת לתאר את התקופה של הנרי השמיני כאילו שאנחנו רואים סרט. ממש מרתק.
רוכלי האהבותיוסי אבני-לוי10יש ספרים שאי אפשר לקרוא במהירות. גם אם תנסו לא תצליחו. כזה הוא ספרו של יוסי אבני לוי, לשעבר שגריר ישראל בסרביה ומונטנגרו, למען האמת, גם לא תרצו לסיים את הספר בקדחנות, אגדות מכושפות לא נועדו לקריאה מהירה, ויוסי אבני לוי הוא כלל לא סופר, הוא מכשף מילים וטווה סיפורים. הדימויים, התיאורים, הכתיבה העשירה גורמת לקרוא לצלול עמוק לתוך הזיה. כשקראתי את הספר הרגשתי כאילו אני בעצמי פוסעת בכיכר ובסמטאות בשוק של הראט, חשתי את הדמויות נוכחות מולי. אסף חקשורי, מספר לבנו התינוק שרק עכשיו נולד, את קורות משפחתו הענפה שסיפורה נפתח במשהד שבאירן ומשם עובר להראט באפגניסטן וכמובן לישראל. אביו של אסף נמצא בבית אבות סיעודי ואמו נמצאת לבד בביתה. ככל שאסף מעמיק בזיכרונותיו וסיפוריו כך נחשף בפנינו הקשר בינו לבין אביו ובעצם סיפורה של משפחתו, וסיפורה של יהדות אפגניסטן. כשסיימתי את הספר הרגשתי ריקנות. לא נראה לי הגיוני לחזור הביתה מהעבודה מבלי שהדמויות האהובות עלי ממתינות לי להמשך קריאה. הנחתי את הספר במדף המיוחד בספריה, מדף הספרים לקריאה חוזרת בעוד שנה.