ביקורת ספרותית על רצפה בת איה מאת אמנון סלע
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 ביוני, 2017
ע"י רץ


מי אתה אמנון סלע, המתאר את דויד כשחקן העוטה מסכות על פניו?

במוצאי שבת, אנסמבל תיאטרון כפר סבא, יעלה הצגה חדשה, כתר בראש, של יעקב שבתאי המספרת על ימיו האחרונים של דוד המלך וחצרו רוחשת התככים, בה כל אחד מנסה לקדם את היורש מטעמו, שלמה, או אדוניהו? אנחנו יודעים מיהו היורש ומהו המחיר ששילמו המפסידים, בהם נהג דויד ללא רחמים, כשליט אכזר, בדמדומי ימיו.

ההצגה החדשה מעוררת בי ציפייה מתוחה, כפרויקט בתחום אחריותי, שערך שינוי, בהחלפת הבמאית הוותיקה שלו לאחר שנים של הפקות מוצלחות. את ההצגה החדשה ביים יגאל זקס, הידוע גם כשחקן מוכשר. האם הקו האמנותי החדש שניבחר יזכה לאהדת הקהל?

בצירוף מקרים, או לא, ראיתי במדף הספרים החדשים בספרייה, את הספר רצפה בת איה, של אמנון סלע, אתו לא הכרתי עד כה, שכתב על בת תקופת שאול ודויד, כמובן שהשאלתי אותו.

האספנות שלי את ספרי דויד, מאפשרת לי לעיתים לקרוא סופרים, שלא מהזרם המרכזי, או כאלה שסגנון כתיבתם לא שגרתי. קריאה הדומה למסע בדרך צדדית.

איך זה קשור לתיאטרון שלנו?

כגוף אמנותי הוא לעתים, מחפש לחדש, באמצעות בחירת דרך חדשה, לעתים היא פחות בטוחה וודאית. האם הדרך שנבחרה, היא הדרך הנכונה? אני מצפה במתח עולה לרגע בו יעלה המסך.

בינתיים אני חוזר לרצפה בת איה, לשם הנפלא שמצית את הדמיון.

הספר הזה למרבה ההפתעה, לא עוסק ברצפה בת איה, אלא בסיפורה של ראשית המלוכה, דרך המחשבות והזיכרונות של רצפה המבליחים לעתים בצורה מקוטעת ולא בסדר כרונולוגי, מדמות נשית, לכאורה שולית, אך כזאת שמצליחה להבקיע בעוצמה, למרות צמצום תיאורה בתנ"ך.

סלע מספר על בני ישראל, שבטים נודדים שהגיחו מהמדבר, פראים ואכזריים, מי שנחושים היו לכבוש לעצמם נחלה, ואלוהים שלהם הוא אלנקם, המכוון אותם להכרית ולהשמיד את העומדים בדרכם, להם הדרך, או האדמה חשובה מהמוסר.

מיהם בני ישראל, ומהי דתם או אמנותם? הם תולדת טבע פראי שמתוכו צמחו, ואמונה אלוהית המעורבת באמונה אלילית, ככנענים באותה עת. יש להם אמונה המערבת אגדות עם מיתוסים המסופרים מדור לדור, הם מבקשים לדעת את גורלם מקוסמים ובעלי אוב.

"אלילינו מלאים הרים ונחלים עצים ושמים, רעמים וברקים וגשם מיטיב: אלוהיכם הוא רק תואנה להרע, ואתם - בשמו - מולכים את כולנו אל קבר בקול מצהלות משחקים". (41)

רצפה, למרות שהייתה פילגש שאול, זכתה למעמד משמעותי, כאשה חכמה, בעלת דעה עצמאית, מי שהמלך יכול להיוועץ בה ולסמוך על דעתה בימים בהם דויד הפך את יהונתן ומיכל בני המלך נאמניו, כפוליטיקה צינית, מה שגרם לטירוף המלך שאול, מצב כאוטי שסיבך את הממלכה עד לנפילתה הסופית ועליית בית דויד.

סלע מנתח את יסודות השררה, התקיפים מושלים בנשים, כשם שאבשלום בא על פילגשי אביו לעיני ההמון, שרי הצבא ישררו, בעורמה ובסתר, הכוהנים והלוויים כיועצי השררה, תמיד יאמרו אמן.

דויד היה איש של מסכות רבות, בהן ידע להשתמש לפי הצורך, הוא היה משוגע, העמיד פני מאהב, אף שלא ידע לאהוב, הוא כבש נשים, כשם שהכניע קרבות. הוא היה חתרן ואיש דמים, עוטה מניפות כטווס, ערום כנחש, מעמיד פנים, בכיין מופלא מאוד, מותיר אחריו שובל דם, שמעולם לא שויך אליו, אלא לאחרים, כשם שהרג את הנער העמלקי הנאמן לו שבישר את בשורת נפילת שאול.

לשפת הספר מקצבים פולחניים, כאותה שפה ששרו כוהנים בטקסים עתיקים, מעברים מיתוסים קדמונים במדורת השבט, היא קשה ודורשת התמסרות. אחרי שנכנסתי לאווירה, הרגשתי שאני כמו לוחם קדמון המאזין לסיפור קדום וקסום, נשבה ונעטף בתוך קורי אגדה ומיתוס קדמון.

"דם, דם, הומה בעורקים, דופק ברקות" (148), כמו תופים מכים אני שומע את המקצבים.

הטקסט אומנם תנכ"י, אך ברור שהסיפור הזה הוא עכשווי, סיפור קנאים קדמונים, החובר לסיפור קנאים עכשווי, המקדשים את האדמה בקנאות ומוכנים עבורה לשפוך דמים, סאגה עתיקה, המהדהדת לתוך ההווה כדיסטופיה המתממשת, כאן ועכשיו.

מי אתה סלע הכותב, חיפשתי בגוגל, ולא מצאתי אפילו אזכור אחד, לא ביקורת, ולא קורות חיים, ואף לא קישור לאדם, האם מדובר בספר מחתרתי, ומיהם קוראי הספר הזה, כלל לא ברור.

אפילוג - המסך יורד

המסך עלה ואני כרגיל מצאתי את עצמי בעולם קסום, שמצד אחד מספר על שליט עבר, עריץ ואכזר, ומצד שני מעלה דילמות אנושיות רלוונטיות למציאות הנוכחית שלנו. המסך יורד, השחקנים עולים לבמה וקדים, תשואות הקהל נשמעות באולם.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 7 חודשים)
איזו ביקורת משובחת רץ, תודה. התנ"ך הוא קצת תחום מוזנח אצלי לאחרונה. הדרך שבה סיקרת את הספר גרמה לי להתחבר לנושא מאוד.
רץ (לפני 7 חודשים)
חני תודה לתגובתך, דויד וחבורתו, היו אכזריים, פרמיטיביים, ללא סמרטפונים, האם זה הוופך אותנו לפחות פרמיטיביים? דויד ותקופתו, תמיד ריתקו אותי, משום שהסיפור שלו הוא אנושי ומלא תשוקות, יש בו חזון ענק, לייסד ממלכה יהודית מאוחדת, להילחם לחופש, במלחמה שהיא מלחמת עצמאות, ובדרך יש כל כך הרבה תשוקות, העמדות פנים ושקרים, המזכרים שבסופו של דבר אנו בני אדם, לטוב ולרע.
רץ (לפני 7 חודשים)
אמיר תודה - אגב כעת אני שוקד על ביקורת שבה הפכנו אני וביתי הרקדנית, את מירי רגב לכוכבת, ואת שאלת העירום לשאלת המוצא, אז תמתין לשבוע הבא.
רץ (לפני 7 חודשים)
לי - תודה, כתבתי את הביקורת לפני ההצגה וכעת כשפרסמתי, ההצגה כבר עלתה, בעיני היא טובה מאוד.
חני (לפני 7 חודשים)
האמת ששיש לך כבר אוסף של ספרים על דוד.
לא סתם הוא נקרא דוד מלך ישראל.
אני זוכרת באחד משעורי ההסטוריה בפתוחה
המרצה דיבר על השילוש הקדוש שלנו היהודים לבית דויד.החיים של דוד והתקופה אכן מרתקים ודיי חידתיים.חלקם אכזריים.אני זוכרת שאלון הגיב לי באחת הסקירות לא לשכח שאני מסתכלת מהמבט של החיים היום על תקופה אז כשאנשים היו פרמטיבים,די עניים וזה היה הלך הרוח של התקופה.היה מלך ותככים וריבים....
סקירה יפה כתמיד.
עמיר ש. (לפני 7 חודשים)
בהצלחה, ובלבד שההפקה תקבל את חותם הכשרות וההבנה של כבוד הרגב. אחרת - בעיות.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
רץ תודה. ספר לנו על ההצגה לכשתעלה....שיהיה בהצלחה וסקירתך כרגיל מקסימה
רץ (לפני 7 חודשים)
בר - תודה, מאוד מציע לקרוא את דו"ח דויד המלך, של סטאפן היים קלאסיקה במיטבה, אני את שיגעון דויד המלך התחלתי מהספר הזה.
רץ (לפני 7 חודשים)
פפריקה - תודה להתייחסות - למרות שספר זה הוא לבטח לא כוס התה שלך. אם נעשה גוגל נגיע למה שאת הגעת אמנון סלע כתב ספר קודם, אל הבית המת, לבטח הוא מתייחס כך למדינה שלנו, כמו כן אמנון סלע נולד בתל-אביב. פרופסור מומחה ליחסים בינלאומיים. מלמד בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. תחומי התמחותו כוללים לימודים רוסיים וסובייטיים. הוא כותב בביטאוני שמאל השייכים לשוליים. אני טוען שאמנון עבורי הוא חידה משום שאין שום התייחסות לספרו הנוכחי, בתקשורת, או בביקורת, אמנון עצמו בספרו לא כותב על עצמו אף מילה.
בר (לפני 7 חודשים)
איזו ביקורת נפלאה.
כמה חבל שבבתי הספר מלמדים את התנ"ך ביובש ובשביל לסמן עוד "וי" בדרך אל מבחן הבגרות.
לאחרונה יצא לי להתקל בהרבה סיפורים שעוסקים בדוד המלך. וכמו כן לצפות בהצגה "ספר דויד המלך" שמציגה בתאטרון גשר. הצגה נהדרת ומצוינת.
גם שם, מוצגים תכנים רבים אשר נקשרים למנהיגים של ימינו במציאות נוכחית שבאמת לרגעים ניתן לחשוב שלקוחה מהתנ"ך לאור הפרימיטיביות שלה.
הרבה צדדים היו לו לדוד. ועד היום אופיו האמיתי הוא חידה לא פתורה.
אני סבורה שבעקבות העניין שמתפתח בי, אקרא בוודאי את הספר "דוח דויד המלך" ששוכב אצלי על המדף בדירה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 7 חודשים)
לפי המופיע כאן
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=556882
הוא אקדמאי, מרצה באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי הרצליה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ