בסופו של חודש אוקטובר , בשנת 1940 , שלחה איטליה אולטימטום לראש ממשלת יוון - מטאקסס - ובו דרשה מיוון לאפשר לצבא האיטלקי מעבר חופשי ביוון . תשובתו של מטאקסס היתה: oxi - שפירושה ביוונית - לא. וכל השאר היסטוריה . תרתי משמע .
תאריך ה - 28 באוקטובר הוא יום חג לאומי ביוון בו מתקיימים מצעדים בכל רחבי המדינה , היום בו חוגגים את יום ה-oxi , היום בו מנעו את פלישת הצבא האיטלקי ליוון .
הספר מתחיל בדיוק בנקודה הזאת . דקה לפני שכוחות הצבא הנאצי מגיעים ליוון , וזאת לאחר שכף רגלם דרכה כבר על אדמת יגוסלביה ,העיר דרוכה ומתוחה לקראת הבאות .
קוסטה זאניס הוא בלש יווני במשטרת סלוניקי . הוא ממונה על המשרד לחקירות מקרים מיוחדים , ולתפקיד זה מונה לא רק בגלל היותו שוטר מצטיין העושה עבודתו נאמנה , גם בזכות כושר ההבחנה הדק אשר ניחן בו .
ובמה עוסק המשרד לחקירות מיוחדות? אלו מקרים שבהן המילה דיסקרטיות זועקת מכל פרט וחלק שלהם .
דיפלומט של מדינה זרה הסתבך בפרשה לא נעימה? זאניס יהיה זה שינהל את החקירה .
אנשי ממשל מואשמים בדברים שהשתיקה יפה להם? גם לפה זאנים ייקרא לטפל בחקירה , כמו שרק הוא יודע .
זה פועלו של קוסטה זאניס. בלש מצטיין החי עם כלבתו - מליסה - איתה הולך לבקר את משפחתו , ואז זוכים גם קוסטה וגם מליסה לפינוקים ומאכלים , והרבה אהבה .
זאניס קוסטה הוא גיבור הספר , ולא רק במובן הספרותי , אלא גיבור בכל מובן . וזאת כי אלן פירסט הלביש על הגיבור שלו את כל כובעי הגבורה האפשריים . נראה כי ידו של קוסטה בכל . הוא עוזר לבריטים , הוא ציר מרכזי ברשת אשר מבריחה פליטים יהודים , וכל זאת בנוסף לעבודתו כבלש .
קוסטה זאניס , בזכות קשריו הענפים , וההיכרות שלו במסגרת תפקידו עם האנשים הנכונים , עוזר להבריח פליטים יהודים , ולהוביל אותם למקום מבטחים .
ההתמחות של אלן פירסט היא כתיבת ספרי מתח היסטוריים . אז מתח , כזה שאפשר לחתוך בסכין , אין פה. והפרדוקס הוא שדווקא הסופר הזה שכותב ספרים בעלי צביון הסטורי , יבספר הזה הדגש הוא בעיקר על ההווה , ופחות על העבר.
לי היה חסר הרקע לפועלו של קוסטה בעניין הפליטים היהודיים, הגורם להירתמות שלו לעניין .מתוארת רק פגישה עם אישה המבקשת את עזרתו של קוסטה, והוא נענה לה . אבל משהו מרגיש חסר , היה צריך להיות איזה קטע דרמטי , משהו שיהווה נקודת מפנה בסיפור, אבל לא כך .
נכון , שכשאדם עושה מעשה טוב , בדרך כלל לא שואלים למה . אבל דווקא בגלל שזה סיפור , כן ראוי היה לפרט קצת . זה עוד נדבך שהיה חשוב לסיפור . דבר שלדעתי היה תורם לאמינות של הסיפור.
אם היה אפשר להעניק את אות חסידות העולם לגיבורים ספרותיים , קוסטה לבטח היה זוכה באחד כזה , ובכבוד רב .
ספר מאוד קריא , מכניס אותך לאווירת זמן אחרת ואמינה מבחינת מאורעות ותקופה .