ביקורת ספרותית על המלשין - סיפור אירוני מאת ג'וזף קונרד
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 במאי, 2017
ע"י yaelhar


הסיפור הזה עוסק בכל מה שמעניין אנשים: קשירת קשר, התלהבות אידיאולוגית, קצת רומנטיקה כתבלין, כריזמה, הולכת שולל ואספנים. למרות אוסף הנושאים המעניינים, הספרון הקצרצר - 68 עמודים קטנים ומרווחי מלים - אינו מעניין במיוחד. ומסתבר שצריך רב אמן(?!) כדי להרוס חומרי גלם כה משובחים. וקונרד עושה זאת ברצינות תהומית.

שני חברים טובים הם אספנים: אספן חרסינה ומיניאטורות מלונדון, ואספן יצורים אנושיים מעניינים במיוחד מפאריז. הפריזאי שולח דגם כזה אל חברו בלונדון - מר X, אנרכיסט חמור סבר, המספר את הסיפור לאספן החרסינה מלונדון. הוא מספר על קבוצת אנרכיסטים, שתכננו פעולות טרור ו"בלגנים" בלונדון. בראשם עומד אנרכיסט בעל כריזמה המנהיג אותם. אליהם הצטרפה אריסטוקרטית צעירה ויפה, שנשבתה בקסם האידיאלים הנלהבים (ובקסם האידיאליסט הכריזמטי). הסיפור מתפתל לו בדרך לא דרך כדי להגיע למסקנה שאנרכיסטים הם בדיחה, ומי שנשבה בקסמם הוא שוטה.

האידיאולוגיה האנרכיסטית שיגשגה בתחילת המאה העשרים, בתקופה של רעיונות ואידיאלים, בעיקר על שחרור. קבוצות של אנרכיסטים השתוקקו לעולם צודק יותר ועל הדרך ביצעו חלקם מעשי טרור והרג, כדי לרצף את הדרך לגן העדן.(ושוב עולה הקשר שעושות קבוצות שרק רוצות צדק ושיוויון, לרצח של חפים מפשע,) אנרכיסטים חברו לקומוניסטים כדי לשחרר עובדים מדוכאים, השתתפו במלחמת האזרחים בספרד (כנראה מלחמת אזרחים ראשונה ואחרונה אליה התגייסו בני עמים אחרים, ללחום כתף אל כתף עם ספרדים, והפכו בכך ל"אחים") והציתו את דמיון אנשים צעירים בכל העולם, שחלמו על עולם צודק יותר מזה לו נולדו.

הסוף - של הספר ושל האידיאולוגיה ידוע כבר: הניסיון להגשים אידיאולוגיות נידון, כנראה, לכישלון. קונרד, שכתב את הסיפור בהזמנת מגזין, כתב אותו בלי חשק, כך נראה. הוא עצמו היה לאומן פולני (ואזרח בריטי) שביקש הגדרה מדינית לארץ מולדתו. אנרכיסטים - שביקשו למחות את המדינות, את הגבולות, החוקים, הכוח וחיים קהילתיים המבוססים על התנדבות, עזרה וערבות הדדית, חיים ללא רכוש פרטי וללא ממשלה (מי שמתעניין בתאור החיים לפי גישת האנרכיסטים - תאור מעניין כזה מופיע ב"בידיים ריקות" של לה גווין.) - אלה איימו על שאיפותיו הלאומיות של קונרד, מסתבר. וכאשר מר X שלו רומז שהסיפור הוא בדיחה, רוטן לו קונרד הזועף "בשום אופן לא הצלחתי לגלות היכן בתוך כל זה מסתתרת הבדיחה".

גם אני לא הצלחתי לגלות בדיחה, חידוד, שנינות כלשהי בתוך הסיפור כבד הראש והלא-יותר-מדי-אינטליגנטי הזה. הכריכה נאה, התרגום העדכני חביב, אבל הסופר המהולל חף מחוש הומור. לגמרי.




18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, זשל"ב.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
נכון, את צודקת. את רק הכותבת פה - ואת כותבת יפה, אז קבלי לייק.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, רץ!
יש הבדל גדול בין ספר שנכתב בימינו על תקופה היסטורית כלשהי, ובין ספר שנכתב באותה תקופה. וההבדל אינו תמיד לטובת האחרון. כשסופר כותב על ההווה שלו - הוא אינו יכול לראות ולהבין את התהליכים המורכבים הקורים בעולמו. מנקודת ראותה של נמלה, החול הוא חול.

קונרד כתב פה על תקופה שבדיעבד אנחנו יודעים שהיתה סוערת ומרתקת. אבל מבחינתו היא היתה ההווה שלו והוא לא מצא, לדעתי, את התיאור הדרמטי שיכול היה לעניין אותי.
רץ (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מעניינת האידיאולוגיה שבונה את התשתית הספר, לפחות היא משקפת תקופה שנעלמה, טרור אנרכסטי. אני חושב שגם אם ספר לא בהכרח טוב, לעתים יש לו ערך מוסף באופן שבו הוא משקף את התקופה שבה הוא נכתב.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, גלית. צודקת. יש לי, כנראה, קצת בעייה בהבנת הנקרא.
גלית (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מתפלאת עלייך יעל הר הרי כתוב בפירוש בכותרת שזה סיפור אירוני,
ואם כתוב - הרי זה ממש מצחיק,להווי ידוע לך כי כל נחתום שמעיד על עיסתו בהכרח צודק.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
זו מחמאה אדירה.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
לפחות לך יש הומור בשפע.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
זשל"ב שאלות הקשורות לסימניה יש להפנות אליה. אני רק כותבת פה.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מחשבות!
לא היה כתוב, אבל יכול היה להיות כתוב, לאור התוצאה המשמימה...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
הו, הנה הכריכה! נחמדה, אבל לא וואו.
ואם משהו שהוא לא וואו הוא בין הדברים הכי טובים שאפשר להגיד על הספר הזה, אז אפשר לומר שהספר הזה הוא באמת, כמו שאת אומרת, לא וואו...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יעל כתבה בעצמה שהכריכה נאה. זה הדבר הטוב
מורי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
זשל''ב, איך התרשמת שיש טוב?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אם הכריכה נאה, אז למה אתר 'סימניה' לא מראה אותה? דווקא כשסוף סוף יש משהו טוב בספר הזה...
מורי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ולא היה כתוב על הכריכה שהספר קורע מצחוק?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ