הוי, כמה נפלא יצחק בשביס זינגר וכמה נפלאה בלהה רובינשטיין, המתרגמת מיידיש לעברית הראויה לטעמי לזכות בפרס ישראל על תרגומיה והערותיה-הארותיה הנפלאות בספר זה ואף על אחרית הדבר מאירת העיניים שלה.
זהו ספר קסום ומרגש, מעורר המון מחשבה ורגשות. דמותו של חנינא, הילד מהסיפור הנפלא "ורשה, 1918-1914" ריגש אותי כל כך. ימים שלמים חשבתי אודות אותו הילד וחברו מנשה. על הדלות של בגדיו ונעליו, על דמיונו העשיר כנגד החומר הדל. סיפור פשוט מקסים!
יצחק בשביס זינגר הוא הסופר האהוב עליי בכל הזמנים (ואל מולו, בגיזרה הנשית: אתי הילסום וטוני מוריסון הכבירות).
תודה ליצחק על הספר הזה, תודה לבלהה על התרגום המעולה, המדויק והמרהיב.
תודה על כך שהספר הזה יצא לאור. איזה אושר! לא פחות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
