אוקי,(טיפה ספוילרים לא ממש אבל עדיין) אני יודעת שהרבה אנשים מאוד אוהבים את הספר הזה, וכן זה בהחלט מדהים שילד בן 15 כתב אותו. אבל....
רוב הדברים שמופיעים בספר ועושים את העלילה "מקורית" לקוחים מספרים אחרים.
דוגמא לפניכם:
השם האמיתי והצל (גַאלבָּטוֹריקס).
לקוח טירולוגית ספרים מאת אורסולה קרובר לה-גווין, היא זו שהמציאה את העניין של מי שיודע את שמו האמיתי של מישהו אחר יכול לשלוט בו.
בספר הראשון של סדרת הספרים הזו הנקרא הקוסם מארץ ים אנו מתועדים לקוסם צעיר אשר בהכשרתו בבית ספר לקוסמים הוא מסתכסך אם המורה הלא נכון ונקלע לדו קרב המורה העלה באוב את רוחה של אלפרן, במעשהו זה משחרר גד צל על פני העולם, שמתנפל עליו ופוגע בו אנושות.
נשמע מוכר הצל? הו כן כי זה בעצם מאוד דומה להתחלתו של גַאלבָּטוֹריקס למי שלא יודע.
וזה לא הכול.
באחד ממסעותיו של אותו קוסם הוא נפגש עם דרקון, ובעזרת תחבולה מנחש הקוסם את שמו האמיתי של הדרקון, אשר גילויו נותן בידיו של הקוסם שליטה בדרקון, ומצליח להכניע אותו לרצונו ולהשביע אותו שלא יעזוב את אי מגוריו לעולם, ולא יטריד איים אחרים. במהלך שיחתו של הדרקון, מייעץ לו הדרקון ללמוד את שמו האמיתי של הצל, שכן רק כך יביס אותו.
הזכרון שלי מעט חלוד.
אבל, נו באמת!
להעתיק מספר אחר את הרעיון זה לא נקרא גאוונות.
יש עוד כמה וכמה דוגמאות אבל אם אני יתחיל אני לא אפסיק אני רק אגיד שהוא מאוד מאוד העתיק מג'ון רונלד רעואל טולקין, לא אחר מכובת טירוגלית הספרים שר הטבעות וההוביט.
אם רק תתבונו תראו שאני צודקת. רוב הגאונות שספרים של כריסטופר פאוליני כבר לוקחת לצערי הרב מספרים אחרים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
