ביקורת ספרותית על מי גירש את הבריטים מארץ ישראל - עובדות ומקורות מאת יוסף נדבה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 במרץ, 2017
ע"י פֶּפֶּר


"עובדות ומקורות, זה לא נשמע טוב," העירה חברה שלי בצדק.
"יוסף נדבה היה רוויזיוניסט," אמרתי לה. "אין לי מושג מהם העובדות והמקורות שהוא מביא, אבל אני יודעת שהמסקנה הסופית שלו תהיה זהה לשלי."
המסקנה הסופית שלו אכן זהה לשלי. אבל הדרך, ממש לא.
נדבה מנסה להוכיח שתְקיפות האצ"ל והלח"י הטרידו את הבריטים הרבה יותר מהמאבק בהעפלה. הוא משתמש בשלל הוכחות - חלקן מבוססות, חלקן מביכות ממש.

הוא מצטט כרזת מבוקשים בה מוקצב פרס של 2000 לירות על ראשו של בגין ו1000 לירות על ראשו של ילין-מור, מול 25 בלבד על ראשו של יהודה ארזי, מראשי עליה ב'. אלא שהכרזה פורסמה ב1943, כשארזי לא עסק עדיין בענייני העפלה; הוא היה מבוקש על הברחת נשק מהצבא הבריטי.

הוא מביא את הודעת סיום המנדט, לפיה "הוכח כי 84,000 החיילים... לא היו מספיקים כדי לקיים את החוק והסדר (בארץ ישראל) לנוכח מערכת הטרור שנוהלה על ידי כוחות יהודיים מאורגנים ברמה גבוהה בהיותם מצוידים בכלי הנשק של חיל רגלים מודרני. מאז גמר המלחמה (מלחמת העולם השניה) נהרגו 338 נתינים בריטיים בארץ ישראל, בעוד שההוצאה כל הכוחות הצבאיים בה עלתה למשלם המסים הבריטי 100 מיליון ליש"ט...על פי כוונותיהם המוצהרות של היהודים הקיצוניים הוכח, כי אבדנם של עוד חיי אדם בריטיים הוא בלתי נמנע... בנסיבות אלו החליטה ממשלת הוד מלכותו להביא לסיומו של המנדט שהופקד בידה ולהיכון לפינוי כל הכוחות הבריטיים מארץ ישראל בכל ההקדם האפשרי".
כמובן, לא ציפינו לראות כאן "וחוץ מזה יוקרתנו הבינלאומית לא תאפשר לנו להמשיך להעביר באלימות ניצולי שואה אל מחנות קפריסין"...

הוא מצטט היסטוריונים ומדינאים שונים הרואים בלוחמת הגרילה של אצ"ל ולח"י את הסיבה העיקרית לסיום המנדט. חלקם מתבססים על "מסמכים בריטיים" שלא מובאים לפנינו; לחלקם נוח, מסיבותיהם שלהם, לטעון שהלוחמה היתה הקש ששבר את גב הגמל (למשל, פוליטיקאים בריטים שהיו יריביו של שר המושבות). אחרים משכנעים מאוד בעיני, כמו קלמנט אטלי, ראש ממשלת בריטניה, ויוּ דלטון, שר האוצר.
ציטוט אחד שם ראוי לשמור למזכרת: "איני יכול שלא לחוש גאווה בנערינו. אילו רק היתה זו המפקדה הראשית של הגרמנים, היו הם זוכים בצלב ויקטוריה!" (חיים וייצמן על פיצוץ מלון המלך דוד, לפני שסיפרו לו שבעצם היה זה מעשה זוועה של חיילי אצ"ל).

נדבה מקדיש פרק שלם לשאלה "מה בין האצ"ל והלח"י לבין אש"ף" - שאלה שגם אם יש מקום לשאול אותה, וודאי איננו כאן. היעילות של מאבק המחתרות היא נושא אחד; הלגיטימיות שלו היא נושא אחר לגמרי.
הנספחים בסוף כמעט שווים לספר בעוביים. ביניהם פרוטוקולים של שיחות בין אנשי הגנה, אצ"ל ולח"י לפני קום המדינה ואחריה. חומר מעניין למי שבקיא מעט בתולדות התקופה, כי אירועים ושמות נזרקים שם ללא הסברים, וחבל: יש שם כמה קטעים שעם מעט רקע הצליחו לעניין את האחיות שלי בנות השמונה והעשר. אני משערת שגם גדולים מהן יגלו ענין.

אם לסכם, הספר בכללו קריא ומעניין. הוא מפנה למקורות שונים ומעורר חשק לחפש אותם (רק אזהרה - זה מסוכן, אף פעם זה לא נגמר בעמוד הבודד שאליו הוא מפנה, ולספר תולדות ההגנה יש שלושה כרכים שכל אחד מהם בן שלושה חלקים). אחדות מההוכחות שלו מוצקות ובנויות היטב, אחרות קלושות. קריאה ביקורתית בספר הזה יכולה להיות מעשירה מאוד. גם קריאה סתם, אבל אני לא ערבה לדיוק ההיסטורי.

*

אז מי גרש את הבריטים מארץ ישראל?
בעיני התשובה היא, מי ניסה?
הלח"י הצהיר כבר ב1941 על "כִּבּוּש המכורה בחַיִל מידי זרים לאחוזת עולם". האצ"ל הצטרף ב1944. אבל אפילו בסוף 1947, ההגנה סירבה לראות בבריטים שלטון זר או מכשול לציונות.

אבל מעבר לזה, לו נתבקשתי להצביע על האירועים הגדולים ביחסי הבריטים והיישוב, אלה שזיעזעו את הקהל בבריטניה ואת העולם כולו, הייתי מצביעה על אקסודוס ולה-ספציה (ההגנה), ההתנקשות בלורד מוין (לח"י) ופריצת כלא עכו, פיצוץ מלון המלך דוד, ליל המלקות ותליית הסרג'נטים (אצ"ל).
נדמה לי שמבחינה תקציבית, ההעפלה גרמה יותר נזק לאימפריה; אבל מכל בחינה אחרת - כוח האדם, היוקרה הבינלאומית, כוח הסבל של האוכלוסיה הבריטית - מלחמתם של האצ"ל והלח"י היא זאת שהעיקה על הבריטים עד כדי סיום המנדט.
אז מי גרש את הבריטים? הלח"י היה הראשון שהציב את המטרה; האצ"ל, עם מצבת לוחמים גדולה יותר וחמוש ביותר נשק, היה זה שפעל למענה יותר מכל ארגון אחר.
אין לי אלא להצטרף לשורות הסיום של נדבה:
הגיעה השעה לחולל מפנה בהיסטוריוגרפיה הציונית לגבי פרק המחתרות בישראל בתקופת המנדט הבריטי ולתקן את ספרי ההיסטוריה המסולפים והחד-צדדיים. לשם כך אין צורך להמתין ל"משפט ההיסטוריה". לעת הזאת מצויים כל הנתונים בידינו להצביע על המעוות ולפסוק הלכה שאין עליה עוררין מבחינה מדעית-היסטורית כלשהי.
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
לא התכוונתי "ליידע" אותך, רק להזכיר שניתן לצפות מהיסטוריון שיתייחס גם לשיקולים בינלאומיים. הייתי כותבת זאת גם לו ידעתי שאת בעוסקת בתחום.
"אינם מתעלמים בהכרח, אך מייחסים משקל פחות לאירועים ותופעות שאינם תומכים ועולים בקנה אחד עם התזה שלהם" - תוכלי לקרוא ולשפוט עד כמה הספר מוטֶה.
אבל שורה תחתונה, כן, חשוב לקרוא בעינים ביקורתיות וכו' וכו' וכו'. כפי שכבר נאמר פה בתגובות, וכפי שנדמה לי שעשיתי.

כריס - האמת שגם אני :)
ותודה, פרסי.
Command (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת יפה.
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ראיתי את זה בא XD
כרמלה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
פפריקה, משעשע אותי לראות שאת מוצאת לנכון לידע אותי מי היה יוסף נדבה. אבל האמת היא שאינך יכולה לדעת שאני יודעת היטב מיהו, אפילו שמעתי פעם הרצאה שלו ויש לי חברים שלמדו אצלו באוניברסיטה.
באותה מידה, איני יכולה לדעת שנדבה דן בספרו בדברים שהעליתי, פשוט משום שלא ציינת אותם בסקירתך, ואני הרי לא קראתי את הספר.

לעצם הענין - מבלי להיכנס לויכוח מי הטריד את הבריטים יותר - אצ"ל ולח"י או ההגנה, אני חולקת על הקביעה של נדבה שהבריטים גורשו מהארץ. עזיבתם את א"י נבעה ממהלך רחב וגדול יותר אותו ואת סיבותיו פרטתי בתגובתי הראשונה.

באורח מוזר, יש לי תואר או שניים בהיסטוריה ואני יודעת דבר או שניים על היסטוריוגרפיה, הטיות במחקר היסטורי ועוד. ידוע הדבר שחוקרים בעלי השקפת עולם מסוימת, אינם מתעלמים בהכרח, אך מייחסים משקל פחות לאירועים ותופעות שאינם תומכים ועולים בקנה אחד עם התזה שלהם. נדבה בהחלט אינו יוצא דופן מבחינה זו. לא נשמט מעיני גם כי הספר הזה יצא בהוצאת "העמותה להפצת תודעה לאומית", ולא בהוצאת ספרים אוניברסיטאית בארץ או בחו"ל.

היסטוריה אינה מדע. כל מחקר היסטורי ראוי לו שייקרא בעיניים ביקורתיות. - בין אם אלו כתביו של צ'רציל, מחקרים של חוקרים בעלי השקפת עולם שמאלית או ימנית, ואפילו מחקרים שנכתבים בעידן שלנו על העת העתיקה ביוון וברומא.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כרמליטה, משעשע אותי לראות כמה טענות שנידונות בספר מועלות כאן מתוך הנחה שאיש לא טרח להתייחס אליהן. נדבה היה היסטוריון מוכר ונחשב, בארץ ובחו"ל. אני מקווה שאת לא חושבת שהרוויזיוניזם עיוור אותו עד כדי להתעלם מכל גורם אחר במאורעות ההם.
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אכן..תודה:)
כרמלה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה דני. נדמה לי שמרוב התרכזות במאבק בין ההגנה לאצ"ל ולח"י להבטחתם מקומם בזיכרון ובאתוס הישראלי, בארץ נדחקה הצידה הראייה הגלובאלית של מצבה של האימפריה הבריטית. זה היה גם המצב במחקר ההיסטורי הישראלי בעשורים הראשונים לקום המדינה. עכשיו הנטיה היא יותר בכיוון שסקרתי. לכן היה חשוב לי להציג זאת בפני אלה שאינם מודעים לו.
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כרמליטה-
יופי של סקירה, שמשקפת את המציאות המורכבת של בריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה, זו שהביאה אותה לנטוש בזה אחר זה, את הקולוניות והמנדטים שקיבלה.
שר ההיסטוריה לפעמים זקוק לזירוז קל, אבל התהליכים עצמם אטיים וכבדים יותר.
כרמלה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
האם הבריטים באמת גורשו מהארץ? לא בדיוק.
מצבה של בריטניה אחרי מלחמת העולם השניה היה בכי רע. היא עמדה על סף פשיטת רגל כלכלית, והוצאות קיום האימפריה העיקו עליה. גם ברה"מ וגם ארצות הברית התנגדו למדיניות הקולוניאלית. לולא עזרתה הכלכלית של ארה"ב בריטניה לא היתה מחזיקה מעמד. בנוסף ארה"ב גילתה אהדה לפליטי השואה שרצו לעלות.

ב-1945 עלתה לשלטון מפלגת הלייבור שתמכה בדה קולוניזאציה. בשנים שלאחר מכן קיבלו את עצמאותן הודו ב-14.8.47, בורמה (היום מינמאר), ב-4.1.48 וגם ציילון (היום סרילנקה) וישראל ב-1948.

אין ספק שההעפלה (שנוהלה בעיקר ע"י ארגונים הקשורים בהגנה) ומבצעי החבלה של אצ"ל ולח"י היוו גורם מזרז, אבל בראש ובראשונה סיום המנדט הבריטי בא"י נבע משיקולים פנימיים וגלובליים של בריטניה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובתחילתה של המלחמה הקרה.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה דני.

רץ - וודאי, מבחינה מספרית האצ"ל והלח"י היו קטנות בהרבה מההגנה. לגבי אלטלנה, אפשר קודם להכריע מי רצח את ארלוזורוב?
רץ (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
הלח"י והאצ"ל זאת הערת שוליים בבניית הציונות, כשבן גוריון החליט ב- 1946 כי היעד הבא הוא הקמת מדינה שתביא למלחמת השחרור מול מדינות ערב, הוא הכין את הישוב למשימה הזאת. כשבודקים את סדר הכוחות, מי הקים את צה"ל מבינים את הפרופורציות בין ההגנה לאצ"ל וללח"י, מבנים שהאצ"ל הביא גם את המדינה הצעירה על סף מלחמת אחים.
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
פפריקה-
את צודקת, אסור להימנע מלקרוא ספרי היסטוריה רק בגלל שהם מוטים, וההטיה הזו גדלה יותר כשמדובר בהיסטוריה שאינה רחוקה מאוד ושהאנשים שעשו אותה עדיין חיים.
רק תמיד צריך להפעיל בקרה עצמית, לא לתת לעובדות להיות נחרצות, כי הן לא כאלה, של אף צד.
ונחמד לראות את תגובת השרשרת שהעירה הביקורת שלך, וזה בעיניי אינדיקציה לאיכות שלה.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אולי :)
ככה או ככה, ספר מעניין. מי שנמנע מספרים מוּטים מחמיץ שלושה רבעים מספרי ההיסטוריה. אני קוראת כל ספר שאני יכולה להניח עליו את ידי, ולוקחת הכל בערבון מוגבל.
בת-יה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
טוב, לא קראתי את הספר הזה, ובהיסטוריה שקראתי על בן גוריון, וגם מידע אישי, נרשם מה שכתבתי. מי כותב אמת ומי לא - אין לי מושג.
ובכל אופן בהתייחס למה שאני יודעת על הפוליטיקה היום יתכן שפוליטיקאי, בעיקר כמו בן גוריון, יאמר גם דבר והיפוכו, בהתאם לנסיבות.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
זו לא יכולה להיות הסיבה. באותו תזכיר ללורד צ'נסלור בן גוריון טוען שלא תקום מלחמה בין העולם הערבי למדינה יהודית, אם תקום:
"כל הדיבורים על מלחמה בעקבות הקמתה של מדינה יהודית הם חסרי הצדקה לחלוטין... כאשר תכונן מדינה יהודית ותתקבל כחברה באו"ם יקבל אותה העולם הערבי ויקשור עמה יחסי ידידות."
גם משה סנה, בתזכיר לוועדת החקירה האנגלו-אמריקנית ממרס 1946, ניבא ש"בארצות הערביות הסמוכות לא תיתכן התקוממות כתגובה על פיתרון ציוני של שאלת א"י."
בת-יה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
טוב פפריקה, אין לי ממש רצון להתחיל להתווכח על נושא הקמת המדינה, אבל אני רק רוצה לציין שהבקשה של בן-גוריון נבעה מתוך אחריות לחייהם של היהודים בארץ. כל תחזית עתידית קבעה שמדינות ערב יתקיפו את הישוב היהודי וירצחו אלפים ברגע שהבריטים יעזבו את הארץ, ובן-גוריון לא רצה להיות אחראי לרצח זה. גדולתו היתה בכך (ואינני מחסדיו של בן גוריון בהמשך הדרך שלו) שהצליח, למרות הכל, לארגן מלחמה שבסופה ידינו היתה על העליונה.

זהו מבחינתי; השאר יסופר ב"מגש הכסף עליו ניתנה מדינת היהודים".
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
המשפט שציטטת הוא שלי, לא של נדבה. אבל עובדתית, גם כשההגנה פעלה במסגרת תנועת המרי, היא לא הגדירה את הבריטים כשלטון זר ולא רצתה בעזיבתם. בפברואר 1947 העביר לורד צ'נסלור לפרלמנט הבריטי את בקשתו של בן גוריון לא להחזיר את המנדט לאו"ם: "רצוננו הוא שבינתיים תוסיף ממשלת הוד מלכותו לנהל את המנדט, על הבסיס שלפיו נוהלה הארץ קודם לספר הלבן של 1939". ההגנה נאבקה במדיניות הבריטית, לא בעצם השלטון; ולו היה הדבר תלוי בה, הבריטים עוד היו כאן.
כל זה בלי לזלזל במפעלי ההגנה - בהתיישבות ובהעפלה ובהקמת הצבא והמדינה. אבל אם אנחנו שואלים מי גרש את הבריטים, ההגנה בפירוש לא ניסתה לעשות זאת.

"עוד לפני שהאצ"ל בכלל קם" - האצ"ל לא קם משום מקום; הקימו אותו אנשים שפרשו מההגנה. יאיר עצמו השתתף בשמירות ההן.

לגבי הלח"י - הוא היה ארגון קטן וחסר תמיכה, וככזה הצליח לעשות לא מעט. מבצעים כמו פריצת כלא עכו היו מחוץ להישג ידו, אבל הוא ביצע התנקשויות חשובות, פוצץ את בתי הזיקוק בחיפה, רכבות ומטוסים, ארגן כמה מהבריחות רבות ההשראה מעתלית, והוביל את מערכת בתי המשפט ("הנאשמים מאשימים"). ומעבר לכל - הוא היה הראשון שסימן את המטרה: גירוש הבריטים ושלטון יהודי עצמאי.
בת-יה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כמה שקרים יכול כותב היסטוריה אחד לכתוב כדי להצדיק את דעתו: "ההגנה סירבה לראות בבריטים שלטון זר..." ומי בדיוק פוצץ את הגשרים ב'ליל הגשרים' ב-1946, ומי פוצץ את הראדר בחיפה כדי לאפשר לאוניות מעפילים להגיע (במאמר מוסגר אוסיף שבשתי הפעולות האלה השתתף אבי ע"ה - הגשר שפוצץ היה "שייח' חוסיין") ובכלל מי שמר על הישובים מפני מתקפות הערבים, עוד לפני שהאצ"ל בכלל קם. ועוד, ועוד. שלא לדבר על זה שהלח"י היה אירגון די קיקיוני שחוץ מהרבה "רעש" לא ממש עשה משהו.

ובאופן כללי, דעתי כדעתו של דני בר. אהבתי את הניסוח שלו.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה, חני ויעל. אני חייבת להודות שהדיון נראה לי בהחלט רלוונטי, לפחות להיסטוריונים.
מורי (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
דני, היינו מדברים באנגלית משובחת כמו ההודים היום... מצד שני, ההייטקיסטים הרי מדברים אנגלית פחות או יותר ומשלבים עבריזמים.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
נחמד מאד בעיני שיש פה צדיק שלא מצא על מה לריב היום
והולך ל(פרה)היסטוריה.
מי רצה, מי ניסה, מי שווה יותר פאונדים, למי יש יותר גדול (הקרדיט לחני) אכן מחקר היסטורי ראוי שבודאי משכנע את המשוכנעים.

הביקורת מהנה, כתמיד.
חני (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
קיבלת כאן את הקשבתי המלאה. ההסטוריה ממשיכה לחזור על עצמה
כשהחברה מפולגת בשאלות למי יותר גדול?
מי יותר גבוהה, חכם ויכול להוביל את
הארץ הזו לחוף מבטחים.
זה כמו השאלות מי עשה/חתם על
שלום לראשונה?מי התחיל במלחמות?
מי ניצח בלבנון..שאלות מטרידות.
והסקירה שלך נפלאה מלאת התלהבות.
והעיקר שהבריטים לא כאן .

פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה תודה
(זה בסדר, אני לא באמת מצפה להקשבה כשאני נכנסת לשוונג היסטורי)
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
הא מהמם
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
הם גם מספקים שבעים אחוז מצריכת המים שלנו. תיאוריית קונספירציה, מישהו?

הא נכון! נזכרתי. הוא שם בהתחלה גם את רזיאל וגם את יאיר. הכרעתי בסוף לפי הכותרת, משהו משיר בית"ר, משמע הוא אצ"לניק.
חכי רגע. הנה. זה זה:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=105770
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
עליו כנראה
אחד ששם בהתחלה תמונה של איזה מישו

איי איך אני מקשיבה לך יפה אין מילים
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מקןרות
כל הכבוד
מקורות זה כל כך מסובך
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ועכשיו אני מנסה להיזכר על מי אמרתי את זה.
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כפרה עליה.
ההוא זה אחד שעליו אמרת שהוא לא סגור על עצמו אצ"ל-לח"י וזה הולך להיות מעניין
אז הנהנתי מתחת לשפם
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
החברה היא אביה, ואני לא זוכרת מי זה ההוא, ועכשיו כשסיימתי הוא יכול לחזור אלייך :)
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
זה ההוא עם ההוא שלא סגור על מה הוא?
החברה היא אני?
כל כך משעשע לראות אותו מתנוסס כאן במקום אצלי אנחת רווחה

(סורי אין לי שום דבר אינטליגנטי להעיר על תוכן הביקורת, מצחיקה את)
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ויכוח עקר? למה? זה תפקידם של היסטוריונים, לברר סיבות לאירועים. ואם בשנת 2017 עדיין לא הוענק לאצ"ל וללח"י הכבוד המגיע להן על חלקן בהיסטוריה שלנו, הוא גם לא מיותר.

אבל הכי מדהים הוא המשפט הזה:
"והצרות שלנו אז, בתקופתם, נראות לי פחות אקוטיות מאלה שלנו היום."
מיליון פליטים שהדרך למקום המבטחים היחיד חסומה בפניהם? נאאא, בעיה מזערית מול, לא יודעת, מחיר הקוטג'.
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ובאשר לספר-
לנהל בשנת 2017 את הוויכוח העקר מי תרם יותר לסילוק הבריטים, פתטי בעיניי כמו הוויכוח בין צנחנים לגולני.
הוויכוח הזה בין הארגונים, לוקה בשטחיות, רדידות היסטורית, ובעיקר נשען על עובדות שנכונות לכל צד שרוצה להטות אותן לכיוונו.
ספר מיותר בעיניי, והוא אמין בערך כמו מחקר ממומן של חברת קולגט על איכות משחות השיניים שלה.
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מחשבות-
אתה צודק. למה היה צריך למהר? היום היינו עם אנגלית משובחת, קצת יותר מנומסים, והצרות שלנו אז, בתקופתם, נראות לי פחות אקוטיות מאלה שלנו היום.
מורי (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אני חושב שסתם הזדרזנו לסלק את הבריטים. אנחנו חולים על סדרות של ה-BBC, עוקפים מימין ונצמדים לשמאל, והיינו יכולים להרוויח קצת מהסדר שלהם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ