ספר קצר זה הוא נובלה מבריקה על אהבת נשים ועל הצורך באימהות.
הוצאת לוקוס מביאה בפני הקורא העברי סופרת חדשה, אותה תרגם מקטלאנית יוסי טל.
נהניתי לקרוא את הספר. למרות שהוא כתוב בשפה דחוסה ומכושפת הסופרת מצליחה לשים את האצבע איפה מתחילה האהבה בין אישה לאישה ואיפה היא נגמרת. כאשר אחת הנשים בסיפור רוצה תינוקת, משתנים פני הדברים המתח האירוטי פג ובמקומו באה האובססיה להתרבות והקושי בכך.
בספר 98 עמודים הוא נקרא בנשימה עצורה ואין בו מילה אחת מיותרת. מילה אחר מילה משפט אחר משפט מרכיבה הסופרת פרוזה נהדרת ומעניינת ושונה מאוד מהפרוזה הישראלית הכבדה והמעיקה לעיתים של סופרות שכותבות על התפרקות מוסד הנישואין, האקס המיתולוגי, ועוד נושאים מעיקים שקיימים במדינת ישראל.
הספר הנפלא הזה יצא בלוקוס הוצאה לאור. ספר חדש יצא בחודש מרץ 2025.
לסיכום: אני ממליץ על הספר מאוד. הוא קצר אך מעניין ואני מקווה לקרוא את ספרים שכתבה אווה בלתזר.