“סיפור אהבה מרתק המתרחש בן אליזבת, אמריקאית צעירה לבין ג'ראלד חצי סיני וחצי אמריקאי. הם נישאים, חיים בפקין שבסין, בתקופה שבה סין הייתה תחת שלטון קומוניסטי. ג'ראלד בוחר להישאר בסין, בעוד אליזבת ובנם רני נאלצים לחזור לאמריקה. ג'ראלד חי בפחד מתמיד מפני השלטונות. הקשר היחיד בינו לבין משפחתו הם מכתבים בודדים שהוא מצליח להבריח בדרכים עקלקלות. מומלץ בחום.”

“סיפור ממקור ראשון של תולדות איש כהה עור בדרום ארה"ב בשנות ה - 30 של המאה הקודמת, אשר מנסיעה תמימה ברכבת אחר חיפוש עבודה, מצא עצמו מסתבך בפרשיה ידועה שהעלילו עליו (מספיק מילה אחת של לבן נגדך וזהו נגזר גורלך, הוא מעלה נקודה זו) מכאן חייו פשוט מידרדרים, הוא מוצא עצמו בבית הסוהר שזה עולם הזוי בפני עצמו, אלימות, סכינים כל הזמן מכל מקום ללא התראה, סחר בנערי ליווי בתוך בית הכלא, אורח חיים ועבודת פרך כאילו העבדות עוד לא נגמרה , מכות והצלפות פשוט עצוב ובלתי יאומן מה עבר על הבן אדם. נסיונות הימלטותו ואיך שהוא מנסה להסתדר עם המצב. מומלץ.”

“בזמנו,לפני שנים, התרשמתי. סיפורו האמיתי של הייווד פטרסון, צעיר שחור חסר השכלה ואחד מחבורת נערים שחורים באלבמה-נערי סקוטסבורו- שהואשמו באמצעות עדות שקר של שתי נערות לבנות באונס קבוצתי לאחר קטטה בין חבורת הנערים השחורים ללבנים. פטרסון וחבריו כמעט היו קרבן ללינץ' בידי המון זועם ( הנערות חזרו בהן מעדותן לאחר זמן). נגזרו עליהם עונשים קשים כולל מאסר ממושך. הייווד פטרסון הצליח להימלט נרדף על נפשו על ידי שומרים חמושים וכלבי גישוש. לאחר מכן פורסם ספרו שסופר לאירל קונראד ונכתב על ידו בסגנון ספרותי יותר משפתו של פטרסון. ספר על אפלייה, גזענות וחיי הכלא הקשים לשחורים בדרום ארה"ב. עד כמה היה קל להאשים שחור על לא עוול בכפו רק בשל צבעו. חלק מהסוהרים והשומרים כמו גם הלבנים הגזענים בדרום מתוארים כבורים ונבערים, 'זבל לבן' אמריקאי טיפוסי.”

“לד"ר ליאנג ולאשתו הגב' ליאנג ארבעה ילדים. מוצאו ומוצא אשתו, כמו גם שני ילדים הגדולים, מסין. שני ילדיו הקטנים יותר נולדו בארה"ב. הזמן הוא בערך שנות השלושים של המאה העשרים, הקומוניזם זוחל בסין ולד"ר ליאנג חלומות בדבר סין היפה והעתיקה שעזב. עכשיו הוא מלמד חומר הקשור לקונפוציוס באוניברסיטה בארה"ב ובנו הגדול, ג'יימס, סיים זה עתה את לימודי הרפואה. ג'יימס מאוהב בלילי, חולם לשאתה ולשוב איתה לסין. היא לא מתלהבת והקשר נותק. ד"ר ליאנג קשור למשרתו באוניברסיטה האמריקאית, אבל בניו חושבים לחזור לסין הישנה, היפה והמענגת. ג'יימס יתמנה שם לרופא, מרי תהיה מורה, פיטר יסיים לימודיו ולואיז תמצא איכשהו את מקומה. זה נגמר במוות. ארבעת האחים אכן שבים לסין ומיד עם ההגעה המציאות הקשה טופחת על פניהם והספר, שיצא ב-1949, הוא דוגמה בוטה לכתיבה שאינה תקינה פוליטית. ג'יימס מגלה עד מהרה את התנאים הקשים של הרופאים בבתי החולים, את כמות החולים האינסופית, את העוני, האבק, המחלות. אבל המגורים בעיר הגדולה פקינג אינה משאת נפשם, כי אם לשוב לכפר בו נולד אביהם. שם יפגשו את הדוד טאו, השולט ביד רמה במשפחה הענפה ובאריסיו הרבים. לדוד טאו ייקח זמן רב להסכין ולהסכים לשיטות הרפואה המערביות ולמסור גופו עצמו לחיתוך הסכין. דווקא ד"ר ליאנג, המרבה לדבר בשבחי סין, לא שב אליה ואשתו שבה לשם בנפש חפצה לחתונת בתה מרי. למרות היותה אשה פשוטה, היא משתלבת היטב בכפר ואף שותפה למציאת אשה לבנה ג'יימס, למרות שזה לא תפקידה המסורתי, כי אם תפקידו של הדוד טאו. כך או כך, הספר לא ממש עוסק בתולדות משפחת ליאנג, כי אם ניפוץ חלומות, בניית חלומות חדשים והתמודדות של הידע החדש עם העולם הישן. פרל ס. בק מכירה את סין משהות עם הוריה המיסיונרים שם. כתיבתה בוטה, אך הביקורת שלה מופנית הן לסין והן לארה"ב. מארה"ב היא מצפה ליותר מהרדידות המאפיינת אותה לנוכח החיים הנוחים שם. מסין היא מצפה להתחדשות, אבל מבכה את גורלה לנוכח הקומוניזם הזוחל. יש לעיתים תחושה של ספר מעט ארוך, אבל קל לקרוא את הסיפור המראה עד כמה יכולים חלומות מנופצים להיות הרי גורל. בנקודת המעבר של הבנים לסין, כל אחד מהמשפחה עובר טלטלת גורל. יש שאישיותם צומחת, יש הגומרים מתים ומושלכים לבאר אנונימית.”

“סיפור אהבה מרתק המתרחש בן אליזבת, אמריקאית צעירה לבין ג'ראלד חצי סיני וחצי אמריקאי. הם נישאים, חיים בפקין שבסין, בתקופה שבה סין הייתה תחת שלטון קומוניסטי. ג'ראלד בוחר להישאר בסין, בעוד אליזבת ובנם רני נאלצים לחזור לאמריקה. ג'ראלד חי בפחד מתמיד מפני השלטונות. הקשר היחיד בינו לבין משפחתו הם מכתבים בודדים שהוא מצליח להבריח בדרכים עקלקלות. מומלץ בחום.”

“סיפור ממקור ראשון של תולדות איש כהה עור בדרום ארה"ב בשנות ה - 30 של המאה הקודמת, אשר מנסיעה תמימה ברכבת אחר חיפוש עבודה, מצא עצמו מסתבך בפרשיה ידועה שהעלילו עליו (מספיק מילה אחת של לבן נגדך וזהו נגזר גורלך, הוא מעלה נקודה זו) מכאן חייו פשוט מידרדרים, הוא מוצא עצמו בבית הסוהר שזה עולם הזוי בפני עצמו, אלימות, סכינים כל הזמן מכל מקום ללא התראה, סחר בנערי ליווי בתוך בית הכלא, אורח חיים ועבודת פרך כאילו העבדות עוד לא נגמרה , מכות והצלפות פשוט עצוב ובלתי יאומן מה עבר על הבן אדם. נסיונות הימלטותו ואיך שהוא מנסה להסתדר עם המצב. מומלץ.”

“בזמנו,לפני שנים, התרשמתי. סיפורו האמיתי של הייווד פטרסון, צעיר שחור חסר השכלה ואחד מחבורת נערים שחורים באלבמה-נערי סקוטסבורו- שהואשמו באמצעות עדות שקר של שתי נערות לבנות באונס קבוצתי לאחר קטטה בין חבורת הנערים השחורים ללבנים. פטרסון וחבריו כמעט היו קרבן ללינץ' בידי המון זועם ( הנערות חזרו בהן מעדותן לאחר זמן). נגזרו עליהם עונשים קשים כולל מאסר ממושך. הייווד פטרסון הצליח להימלט נרדף על נפשו על ידי שומרים חמושים וכלבי גישוש. לאחר מכן פורסם ספרו שסופר לאירל קונראד ונכתב על ידו בסגנון ספרותי יותר משפתו של פטרסון. ספר על אפלייה, גזענות וחיי הכלא הקשים לשחורים בדרום ארה"ב. עד כמה היה קל להאשים שחור על לא עוול בכפו רק בשל צבעו. חלק מהסוהרים והשומרים כמו גם הלבנים הגזענים בדרום מתוארים כבורים ונבערים, 'זבל לבן' אמריקאי טיפוסי.”

“לד"ר ליאנג ולאשתו הגב' ליאנג ארבעה ילדים. מוצאו ומוצא אשתו, כמו גם שני ילדים הגדולים, מסין. שני ילדיו הקטנים יותר נולדו בארה"ב. הזמן הוא בערך שנות השלושים של המאה העשרים, הקומוניזם זוחל בסין ולד"ר ליאנג חלומות בדבר סין היפה והעתיקה שעזב. עכשיו הוא מלמד חומר הקשור לקונפוציוס באוניברסיטה בארה"ב ובנו הגדול, ג'יימס, סיים זה עתה את לימודי הרפואה. ג'יימס מאוהב בלילי, חולם לשאתה ולשוב איתה לסין. היא לא מתלהבת והקשר נותק. ד"ר ליאנג קשור למשרתו באוניברסיטה האמריקאית, אבל בניו חושבים לחזור לסין הישנה, היפה והמענגת. ג'יימס יתמנה שם לרופא, מרי תהיה מורה, פיטר יסיים לימודיו ולואיז תמצא איכשהו את מקומה. זה נגמר במוות. ארבעת האחים אכן שבים לסין ומיד עם ההגעה המציאות הקשה טופחת על פניהם והספר, שיצא ב-1949, הוא דוגמה בוטה לכתיבה שאינה תקינה פוליטית. ג'יימס מגלה עד מהרה את התנאים הקשים של הרופאים בבתי החולים, את כמות החולים האינסופית, את העוני, האבק, המחלות. אבל המגורים בעיר הגדולה פקינג אינה משאת נפשם, כי אם לשוב לכפר בו נולד אביהם. שם יפגשו את הדוד טאו, השולט ביד רמה במשפחה הענפה ובאריסיו הרבים. לדוד טאו ייקח זמן רב להסכין ולהסכים לשיטות הרפואה המערביות ולמסור גופו עצמו לחיתוך הסכין. דווקא ד"ר ליאנג, המרבה לדבר בשבחי סין, לא שב אליה ואשתו שבה לשם בנפש חפצה לחתונת בתה מרי. למרות היותה אשה פשוטה, היא משתלבת היטב בכפר ואף שותפה למציאת אשה לבנה ג'יימס, למרות שזה לא תפקידה המסורתי, כי אם תפקידו של הדוד טאו. כך או כך, הספר לא ממש עוסק בתולדות משפחת ליאנג, כי אם ניפוץ חלומות, בניית חלומות חדשים והתמודדות של הידע החדש עם העולם הישן. פרל ס. בק מכירה את סין משהות עם הוריה המיסיונרים שם. כתיבתה בוטה, אך הביקורת שלה מופנית הן לסין והן לארה"ב. מארה"ב היא מצפה ליותר מהרדידות המאפיינת אותה לנוכח החיים הנוחים שם. מסין היא מצפה להתחדשות, אבל מבכה את גורלה לנוכח הקומוניזם הזוחל. יש לעיתים תחושה של ספר מעט ארוך, אבל קל לקרוא את הסיפור המראה עד כמה יכולים חלומות מנופצים להיות הרי גורל. בנקודת המעבר של הבנים לסין, כל אחד מהמשפחה עובר טלטלת גורל. יש שאישיותם צומחת, יש הגומרים מתים ומושלכים לבאר אנונימית.”