“בזמנו,לפני שנים, התרשמתי. סיפורו האמיתי של הייווד פטרסון, צעיר שחור חסר השכלה ואחד מחבורת נערים שחורים באלבמה-נערי סקוטסבורו- שהואשמו באמצעות עדות שקר של שתי נערות לבנות באונס קבוצתי לאחר קטטה בין חבורת הנערים השחורים ללבנים. פטרסון וחבריו כמעט היו קרבן ללינץ' בידי המון זועם ( הנערות חזרו בהן מעדותן לאחר זמן). נגזרו עליהם עונשים קשים כולל מאסר ממושך. הייווד פטרסון הצליח להימלט נרדף על נפשו על יד”

“סיפור ממקור ראשון של תולדות איש כהה עור בדרום ארה"ב בשנות ה - 30 של המאה הקודמת, אשר מנסיעה תמימה ברכבת אחר חיפוש עבודה, מצא עצמו מסתבך בפרשיה ידועה שהעלילו עליו (מספיק מילה אחת של לבן נגדך וזהו נגזר גורלך, הוא מעלה נקודה זו) מכאן חייו פשוט מידרדרים, הוא מוצא עצמו בבית הסוהר שזה עולם הזוי בפני עצמו, אלימות, סכינים כל הזמן מכל מקום ללא התראה, סחר בנערי ליווי בתוך בית הכלא, אורח חיים ועבודת פרך כאי”

“את הספר "הכושי מסקוטסבורו" קראתי לפני שנים רבות ומאוד התרגשתי מהנבזות שבאפליה, מבחינתי כל אפליה של אוכלוסיה כלשהי, המבוססת על שיכות אטנית, היא הוירוס הקטלני ביותר של כל מה שנחשב בעיני הגינות, תרבות וצדק. זו דעתי הייתה אז וכן גם היום, אם כי יתכן שבגיל הנעורים הדעות האלה מחוברות בעוצמה רבה לתחושת הזדהות ואז גודל השפעתו של הספר ועוצמת ההתרגשות עולה. הדבר שמשך את תשומת לבי היום, יותר מכל דבר אחר, נב”

“בזמנו,לפני שנים, התרשמתי. סיפורו האמיתי של הייווד פטרסון, צעיר שחור חסר השכלה ואחד מחבורת נערים שחורים באלבמה-נערי סקוטסבורו- שהואשמו באמצעות עדות שקר של שתי נערות לבנות באונס קבוצתי לאחר קטטה בין חבורת הנערים השחורים ללבנים. פטרסון וחבריו כמעט היו קרבן ללינץ' בידי המון זועם ( הנערות חזרו בהן מעדותן לאחר זמן). נגזרו עליהם עונשים קשים כולל מאסר ממושך. הייווד פטרסון הצליח להימלט נרדף על נפשו על יד”

“סיפור ממקור ראשון של תולדות איש כהה עור בדרום ארה"ב בשנות ה - 30 של המאה הקודמת, אשר מנסיעה תמימה ברכבת אחר חיפוש עבודה, מצא עצמו מסתבך בפרשיה ידועה שהעלילו עליו (מספיק מילה אחת של לבן נגדך וזהו נגזר גורלך, הוא מעלה נקודה זו) מכאן חייו פשוט מידרדרים, הוא מוצא עצמו בבית הסוהר שזה עולם הזוי בפני עצמו, אלימות, סכינים כל הזמן מכל מקום ללא התראה, סחר בנערי ליווי בתוך בית הכלא, אורח חיים ועבודת פרך כאי”

“את הספר "הכושי מסקוטסבורו" קראתי לפני שנים רבות ומאוד התרגשתי מהנבזות שבאפליה, מבחינתי כל אפליה של אוכלוסיה כלשהי, המבוססת על שיכות אטנית, היא הוירוס הקטלני ביותר של כל מה שנחשב בעיני הגינות, תרבות וצדק. זו דעתי הייתה אז וכן גם היום, אם כי יתכן שבגיל הנעורים הדעות האלה מחוברות בעוצמה רבה לתחושת הזדהות ואז גודל השפעתו של הספר ועוצמת ההתרגשות עולה. הדבר שמשך את תשומת לבי היום, יותר מכל דבר אחר, נב”