הספר היה טוב ומעניין

בניגוד לספר הראשון שעובר כל הזמן בין עבר והווה, כאן הכל בהווה והיא מדי פעם נזכרת מה קרה בעבר, זה יותר נחמד לקרוא על זה ככה.
העלילה קשה לקריאה בגלל הסיפור, לחשוב שנערים, ילדים, מתנהגים ככה, מרשים לעצמם וגם התנהגו ככה בהמשך כשהם מבוגרים.
הדמות של קימי, לאורך כל הספר קשה לגבש דעה, מצד אחד מרחמים עליה, מצד שני כשמבינים מה רמת המעורבות שלה בכל החבורה הזאת קשה לרחם עליה וקשה שלא לחשוב שכל מה שקרה לה מגיע לה.

הסוף היה קצת לא מספק, צריך היה סוג של סגירת מעגל, לפרסם את השמות שלהם, שכולם ידעו מי הם ומה הם עשו.

אבל הספר היה טוב ומותח ובגלל הדמות של קימי קשה היה לדעת מתי ייגמר ואיך. אז שווה לקרוא

הספר היה בסדר בעיניי.

היה מעניין לקרוא בעיקר את דרך החקירה של הבלש איך הוא מוצא פרטים חדשים על מקרה שקרה לפני 5 שנים.
אבל קצת הפריע לי המעברים בין עבר והווה, למה אני צריכה לקרוא על מה שעבר עליה לאורך השנים בשבי? מה אמרו לה החוטפים, מה הרגישה? ואז גם מגלים לנו באחד הפרקים האלה מי חטף אותה ולמה.

למה להרוס? למה לא לתת לנו לגלות יחד עם הבלש כשהוא חוקר את המקרה, לדעתי בלי הפרקים שמתארים מה קרה לה בעבר זה היה יותר מוצלח.
הסיבה לחטיפה והסבל שהיא עוברת קצת מופרכים בעיניי אבל מצד שני, בן אדם שחוטף ומחזיק אדם אחר במשך 5 שנים הוא לא ממש שפוי ונורמלי.

יש על זה סדרה בנטפליקס, אני לא קישרתי ביניהם וראיתי את הסדרה מזמן ועכשיו קראתי את הספר וזה גם ביאס אותי שראיתי את הסדרה, קצת הרס לי את ההנאה מהספר כי כל פעם עלו לי סצנות מהסדרה ודיי ידעתי מה הסוף. מה ששונה זה מי שחטף אותה ולמה, בסדרה זו סיבה אחרת לגמרי ואנשים אחרים.

"בית הכפר בלט מעל האגם. לא היו הרבה נכסים כמוהו בסביבה. הוא היה מהסוג שגורם לכל מה שסביבו להתייקר במידה ניכרת. קארל העריך את שוויו ב-40 מיליון קרונות לפני ששוק הנדל"ן נפל קרס. בימינו מקום מהסוג הזה הוא פחות או יותר בלתי ניתן למכירה. בכל זאת, הוא חשד שהבעלים שלו הצביע לאותה ממשלה שיצרה את התנאים לשפל הכלכלי הזה מלכתחילה. אבל מה זה משנה, הכל מילים בכל מקרה. אורגיית צרכנים שבעקבותיה מגיעה כלכלה אינפלציונית. מי פה שם על זה קצוץ? הכל אשמתם של האנשים עצמם."

ספרות מתח סקנדינבית היא דבר חם. או לפחות היתה הדבר החם בשנת 2014. המתכונת הבסיסית של בלש, שועל בודד או איש משטרה מתוסכל, שעסוק במקביל בחקירת מקרה רצח ובטיפול בבעיותיו האישיות או בנפתולי המבוך ההיררכי של עולם העבודה, מקבלת טוויסט מעניין כשהיא קורית בצפון אירופה. הנופים הקפואים, השמות הבלתי אפשריים ומנות גדולות של אלכוהול הופכים את כל העלילה לאטרקטיבית יותר עבור הקורא ישראלי, וההצלחה מובטחת.

קארל מרק הוא שם סטנדרטי. נטול עיצורים סקנדינבים קשים להגייה. הוא עובדת במשטרת דנמרק וממונה על מדור קיו, שעניינו עיסוק בתיקי עבר לא מפוענחים. לעוזר שלו קוראים אסד, שזה לא רק שם פשוט להגייה, אלא גם מראה על חוסר מעוף של הכותב. כי נניח שיש לך פליט סורי שמשתלב במשטרה והופך להיות העוזר של הגיבור, ברור שחייבים לקרוא לו באותו שם של הרודן שממנו הוא ברח. אולי הקורא הדני יתקשה לעשות את הקישור הזה. נוכחותו של אסד מעלה את מפלס מחצלות התפילה ומדללת משמעותית את מפלס האלכוהול לטובת תה סמיך ומתוק.

אל שולחנו של מרק מגיע תיק ישן, אח ואחות נרצחו בביתם לפני עשרים שנה. כשהוא ואסד באים לראות את זירת הרצח הישנה, הם מגלים שנשתלו בה רמזים, כנראה במיוחד עבורם. הסקרנות מתעוררת והם מתחילים חקירה, ומגלים עד מהרה שכנראה העירו כוחות גדולים וחזקים באליטה הדנית. כך נקטעת החקירה הרשמית והיא נמשכת בסתר בלבד. בעוד קארל ואסד מגששים באפילוה, הקורא לומד על מבצעי הפשעים והנסיבות, וזה הופך את הספר למותחן פסיכולוגי.

מבחינתי הספר כתוב בשפה זרה. אמנם התחלתי בספר שני בסדרה, אבל אני לא חושבת שזו הבעיה. גם לא התרגום מהשפה הדנית שוברת את השיניים. משהו בתחביר, בארגון המשפטים והמחשבות לא הסתדר לי בראש. זו היתה עבודת פיענוח קשה לארוך כל הספר. הבנתי מי עושה ומה עשה, אבל כל הפסקאות המקשרות, אלה שעושות למעשה את הספר היו מבחינתי צופן לא ברור. אני חוזרת לנסבו.

מותחן טוב וכתוב יפה.
מתאים כספר טיסה.

הסיפור הראשי שנכתב מנקודת מבטו של הבלש כתוב טוב, בונה את המתח בצורה חכמה דמות הבלש חזקה מאוד והסייד קיק בדמות עוזרו תורם להנעת הסיפור ולניצוץ ההומוריסטי שבו.
לעומת זאת, הסיפור המתנהל במקביל ומתואר מנקודת מבטה של הפוליטיקאית החטופה חלש הרבה יותר ומתמקד בתחושותיה, הזיותיה ומחשבותיה. הייתי רוצה לומר שהתחברתי אבל אני מודה שריפרפתי על קטעים אלו כדי לעבור בצימאון לעוד פרק על התקדמות החקירה.
למרות זאת ובסיכומו של דבר - ספר טוב וסוחפ שקראתי במהירות ותוך נסיון להתענג על כל פרט.

יושב לו בן-אדם בקופנהגן, קורא את סדרת הארי הולה של יו נסבו ומחליט שגם הוא יכול. לאיש קוראים יוסי אדלר-אולסן (יוסי בשורוק, כמו לוסי ולא כמו יוסי אדלר ממזכירות הקיבוץ) והוא החליט, עשה והוציא סדרה נכבדה של ספרים על מדור Q של משטרת קופנהגן לפענוח מקרים ישנים.

אז מה היה לנו בספר הזה?
בלש מוכשר, פרוד, סובל מהתקפי חרדה ומצוי בעימות מתמיד עם הממונים עליו (עיין ערך "הארי הולה") שנקלע ל"כיפה אדומה" בה הוא נפצע, אחד משותפיו נהרג והשני נשאר משותק.
פקידי משטרה ופוליטיקאים החוברים יחד למשיכת תקציבים ובתור כיסוי מקימים את מדור Q ומעמידים בראשו את הבלש הנ"ל.
פוליטיקאית צעירה שנעלמה לפני חמש שנים והמקרה שלה מהווה את התיק הראשון של מדור Q.
והאלמנט: לבלש מוצמד עוזר, מהגר מסוריה בשם חאפז אל-אסד (?) ויחד הם חוברים לפענח את המקרה.
הסופר גם אימץ את הפורמט של נסבו שבו משולבים לסירוגין פרקים המתארים את החקירה לצד פרקים המתארים מה עבר על הנעדרת.

בשנות השבעים ואילך יצר הבמאי מל ברוקס סדרה של סרטים שהיוו פרודיות על ז'אנרים קולנועיים שונים, כך שיותר מכל הספר הזה הזכיר לי את הסרטים האלו...
אז כפרודיה הספר הזה מצחיק רק לפעמים (כולל דמותו של הבלש קרל מארק שמצטייר כפרודיה על הארי הולה) ואילו כספר מתח הוא לא ממש מוצלח ונדמה שאפילו יוסי אדלר ממזכירות הקיבוץ היה יכול לכתוב אותו.

כמכור לספרי מתח אני שואל את עצמי אם נשארו עדיין ספרי מתח טובים? כי כל ספרי המתח שקראתי לאחרונה נעו על הסקאלה בין "אידיוטי" לבין "זבל מוחלט".

ד.א. - מעניין מדוע בהוצאת כנרת החליטו לתת לספר את השם הקינקי "אישה בכלוב"? חשבו שנערים חרמנים יקנו אותו? באנגלית לספר ולסרט נתנו את השמות Mercy או The Keeper of Lost Causes ואילו בשפת המקור Kvinden I Buret כשהכוונה היא למכל ולא לכלוב לחיות.

אני נזהרת מלעשות הכללות אבל כשאני מזהה תכונה אני מחפשת מכנה משותף..
אז שוב מצאתי את עצמי קוראת ספר מתח סקנדינבי ושוב במקום מתח קיבלתי מנת תיאורים אכזריים, ושוב במקום תשובות קיבלתי תירוצים, ושוב קיבלתי ספר ילדותי ורדוד שמבלבל בין מתח לגועל, בין אומץ לאיבוד צלם אנוש.

בלית ברירה אני מצרפת מקרה זה למקרי עבר ומגיעה למסקנה (שלדאבוני היא בהחלט סוג של הכללה) -
אני לא אוהבת ספרי מתח סקנדינביים!!!

אפקט הדומינו, תאונת דרכים הרסה שתי משפחות, מרטה ואחיה אופה ניצלו , אופה נשאר פגוע מח ונשאר כל עולמה. והמשפחה השניה ?? מה עלה בגורלה ? מרטה הפכה לפוליטיקאית עולה ואז לפתע פתאום במהלך שיט במעבורת נעלמה, חקירה קצרה והתיק נסגר בהילה של התאבדות , או אז נכנס לתמונה הבלש קארל מרק, טיפוס נרגן חוזר מחופשת פציעה ומקבל מדור נידח שהומצא עבורו , מדור התיקים האבודים ולצידו אסד מהגר סורי, טיפוס צבעוני ויעיל להפליא. העלילה מתרחשת בדנמרק , ומפה קארל ואסד חופרים חופרים עד שמוצאים כמה החקירה היתה חפיפית בהעלמותה של מרטה , ספר מתח משובח , עלילה מעניינת וקצבית וסוף מפתיח בהחלט , בדיוק מה שאני אוהבת , תהנו

קרל מרק ועוזרו אסד מתמודדים בשתי גזרות: מול מפקדיהם שלא מאמינים במה שהם עושים ומול תעלומת רצח מלפני 20 שנה וכנופיה של בני טובים אשר ברבות השנים הפכו כולם לאנשי עסקים מובילים בדנמרק אך עדיין שומרים על אחדות וגיבוש ועל סודות אפלים. ספר בהחלט טוב, פחות מאשר קודמו בסדרה "אשה בכלוב" (דרך אגב ראיתי את הסרט שהופק בעקבות הספר והוא בהחלט ראוי). לחובבי ספרות המתח הסקנדינבית - עוד אחד בז'אנר אשר בהחלט עומד בציפיות.