ביקורת ספרותית על הציידים - מדור Q #2 מאת יוסי אדלר אולסן
ספר בסדר

---

"בית הכפר בלט מעל האגם. לא היו הרבה נכסים כמוהו בסביבה. הוא היה מהסוג שגורם לכל מה שסביבו להתייקר במידה ניכרת. קארל העריך את שוויו ב-40 מיליון קרונות לפני ששוק הנדל"ן נפל קרס. בימינו מקום מהסוג הזה הוא פחות או יותר בלתי ניתן למכירה. בכל זאת, הוא חשד שהבעלים שלו הצביע לאותה ממשלה שיצרה את התנאים לשפל הכלכלי הזה מלכתחילה. אבל מה זה משנה, הכל מילים בכל מקרה. אורגיית צרכנים שבעקבותיה מגיעה כלכלה אינפלציונית. מי פה שם על זה קצוץ? הכל אשמתם של האנשים עצמם."

ספרות מתח סקנדינבית היא דבר חם. או לפחות היתה הדבר החם בשנת 2014. המתכונת הבסיסית של בלש, שועל בודד או איש משטרה מתוסכל, שעסוק במקביל בחקירת מקרה רצח ובטיפול בבעיותיו האישיות או בנפתולי המבוך ההיררכי של עולם העבודה, מקבלת טוויסט מעניין כשהיא קורית בצפון אירופה. הנופים הקפואים, השמות הבלתי אפשריים ומנות גדולות של אלכוהול הופכים את כל העלילה לאטרקטיבית יותר עבור הקורא ישראלי, וההצלחה מובטחת.

קארל מרק הוא שם סטנדרטי. נטול עיצורים סקנדינבים קשים להגייה. הוא עובדת במשטרת דנמרק וממונה על מדור קיו, שעניינו עיסוק בתיקי עבר לא מפוענחים. לעוזר שלו קוראים אסד, שזה לא רק שם פשוט להגייה, אלא גם מראה על חוסר מעוף של הכותב. כי נניח שיש לך פליט סורי שמשתלב במשטרה והופך להיות העוזר של הגיבור, ברור שחייבים לקרוא לו באותו שם של הרודן שממנו הוא ברח. אולי הקורא הדני יתקשה לעשות את הקישור הזה. נוכחותו של אסד מעלה את מפלס מחצלות התפילה ומדללת משמעותית את מפלס האלכוהול לטובת תה סמיך ומתוק.

אל שולחנו של מרק מגיע תיק ישן, אח ואחות נרצחו בביתם לפני עשרים שנה. כשהוא ואסד באים לראות את זירת הרצח הישנה, הם מגלים שנשתלו בה רמזים, כנראה במיוחד עבורם. הסקרנות מתעוררת והם מתחילים חקירה, ומגלים עד מהרה שכנראה העירו כוחות גדולים וחזקים באליטה הדנית. כך נקטעת החקירה הרשמית והיא נמשכת בסתר בלבד. בעוד קארל ואסד מגששים באפילוה, הקורא לומד על מבצעי הפשעים והנסיבות, וזה הופך את הספר למותחן פסיכולוגי.

מבחינתי הספר כתוב בשפה זרה. אמנם התחלתי בספר שני בסדרה, אבל אני לא חושבת שזו הבעיה. גם לא התרגום מהשפה הדנית שוברת את השיניים. משהו בתחביר, בארגון המשפטים והמחשבות לא הסתדר לי בראש. זו היתה עבודת פיענוח קשה לארוך כל הספר. הבנתי מי עושה ומה עשה, אבל כל הפסקאות המקשרות, אלה שעושות למעשה את הספר היו מבחינתי צופן לא ברור. אני חוזרת לנסבו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הציידים - מדור Q #2