“תענוג רוחני עילאי לקרוא את ספריו של שלום עליכם המצטיינים בהומור יהודי שנון, הקשור בקשר בל-ינתק למקורות התרבות היהודית. כתבי שלום עליכם בתרגומו המדהים של ברקוביץ הם נכסי צאן ברזל של הספרות היהודית לדורי דורות.”

“שלום עליכם, למה איכזבתני?! בעבר קראתי את "טוביה החולב" בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, שאמנם היווה בחירה לא קלה לקריאה, אך מאוד נהניתי מספר מצחיק, מעציב ואף מרגיז לעיתים. לאחר מכן קראתי גם את "שיר השירים" שלו בתרגום אהרוני והוקסמתי. הספר הזה, "ימים טובים", נראה בוסרי, או כפי שנקרא היום "חצי אפוי". יש בו אוסף של סיפורים קצרים הסובבים סביב חגים, שלעיתים חוזרים על עצמם בצורה מונוטונית ולא מעניינת. למשל, בסיפור על יום כיפור מסופר על אדם X שבדרך כלל הוא רגזן מקלל את הבריות וכו', אך ביום כיפור הוא נופת צופים ובא לבקש סליחה ומחילה מכולם; אדם Y שבדרך כלל הוא רגזן מקלל את הבריות וכו', ביום כיפור הוא נופת צופים ובא לבקש סליחה ומחילה מכולם; אדם Z שבדרך כלל...הבנתם את הרעיון. ואז מגיע סיפור חדש על שמחת תורה, כמו שאומרים מונטי פייטון "And now for something completely different" - אדם X, שבדרך כלל הוא רגזן/עצוב/נחבא אל הכלים, בשמחת תורה הוא שמח ובעל תעוזה; אדם Y, שבדרך כלל הוא רגזן/עצוב/נחבא אל הכלים, בשמחת תורה הוא שמח ובעל תעוזה; אדם Z... הרגיש כמו תרגיל בכתיבה ולא כספר של סופר מגובש. יש בקובץ סיפור יפה על חברות בין ילד יהודי וילד גוי בערב פסח שנעה באופן פסטורלי עד ש... הסיפור מלווה בתיאורי נוף יפים והקשר בין הילדים אף הוא מתואר היטב. סיפור אחר על נחמה האדומה ונחמה השחורה התחיל בצורה מעניינת אך איבד את המומנטום והסתיים בצורה סתמית. בין הסיפורים ישנו גם "ספר שיר השירים" בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, אך התגברתי על רצוני להשוות אותו לתרגומו של אהרוני ונטשתי את הספר לפני שהגעתי אליו. אמנם, יש בספר גם קטעים מצחיקים ומשעשעים, אך באופן כללי הוא לא הגיע לרמה שציפיתי. את ספריו של שלום עליכם אנסה לקרוא בעתיד, אך על הספר הזה לא אוכל להמליץ. Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ”

“ספר אוטוביוגרפי של שלום עליכם על ימי ילדותו עד בחרותו. אנושי, חווייתי ומעניין. תיאור אותנטי של חיי היהודים ברוסיה בתקופה שבין מלחמות ופרעות. התרגום הישן של י.ד. ברקוביץ' (שהיה אגב חתנו של שלום עליכם) משאיר מעט נופך מהשפה המקורית בה נכתב הספר (אידיש). לא הייתי קורא אותו בתרגום אחר.”

“העברית של י.ד. ברקוביץ' יש לה ריח של סבא, שכל כך הולם את הסיפורים הללו, עם ההומור הטראגי, עם הדמויות הכל כך מעוררות אמפתיה ועם זאת נראות מעט כקריקטורה. כשיושבים לקרוא בכרכים של שלום עליכם כאילו הולכים למסע בכפרים היהודיים שאינם עוד, במזרח אירופה - בהווי יהודי שהיה ואינו, ונותר רק בסיפורים.”

“תענוג רוחני עילאי לקרוא את ספריו של שלום עליכם המצטיינים בהומור יהודי שנון, הקשור בקשר בל-ינתק למקורות התרבות היהודית. כתבי שלום עליכם בתרגומו המדהים של ברקוביץ הם נכסי צאן ברזל של הספרות היהודית לדורי דורות.”

“שלום עליכם, למה איכזבתני?! בעבר קראתי את "טוביה החולב" בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, שאמנם היווה בחירה לא קלה לקריאה, אך מאוד נהניתי מספר מצחיק, מעציב ואף מרגיז לעיתים. לאחר מכן קראתי גם את "שיר השירים" שלו בתרגום אהרוני והוקסמתי. הספר הזה, "ימים טובים", נראה בוסרי, או כפי שנקרא היום "חצי אפוי". יש בו אוסף של סיפורים קצרים הסובבים סביב חגים, שלעיתים חוזרים על עצמם בצורה מונוטונית ולא מעניינת. למשל, בסיפור על יום כיפור מסופר על אדם X שבדרך כלל הוא רגזן מקלל את הבריות וכו', אך ביום כיפור הוא נופת צופים ובא לבקש סליחה ומחילה מכולם; אדם Y שבדרך כלל הוא רגזן מקלל את הבריות וכו', ביום כיפור הוא נופת צופים ובא לבקש סליחה ומחילה מכולם; אדם Z שבדרך כלל...הבנתם את הרעיון. ואז מגיע סיפור חדש על שמחת תורה, כמו שאומרים מונטי פייטון "And now for something completely different" - אדם X, שבדרך כלל הוא רגזן/עצוב/נחבא אל הכלים, בשמחת תורה הוא שמח ובעל תעוזה; אדם Y, שבדרך כלל הוא רגזן/עצוב/נחבא אל הכלים, בשמחת תורה הוא שמח ובעל תעוזה; אדם Z... הרגיש כמו תרגיל בכתיבה ולא כספר של סופר מגובש. יש בקובץ סיפור יפה על חברות בין ילד יהודי וילד גוי בערב פסח שנעה באופן פסטורלי עד ש... הסיפור מלווה בתיאורי נוף יפים והקשר בין הילדים אף הוא מתואר היטב. סיפור אחר על נחמה האדומה ונחמה השחורה התחיל בצורה מעניינת אך איבד את המומנטום והסתיים בצורה סתמית. בין הסיפורים ישנו גם "ספר שיר השירים" בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, אך התגברתי על רצוני להשוות אותו לתרגומו של אהרוני ונטשתי את הספר לפני שהגעתי אליו. אמנם, יש בספר גם קטעים מצחיקים ומשעשעים, אך באופן כללי הוא לא הגיע לרמה שציפיתי. את ספריו של שלום עליכם אנסה לקרוא בעתיד, אך על הספר הזה לא אוכל להמליץ. Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ”

“ספר אוטוביוגרפי של שלום עליכם על ימי ילדותו עד בחרותו. אנושי, חווייתי ומעניין. תיאור אותנטי של חיי היהודים ברוסיה בתקופה שבין מלחמות ופרעות. התרגום הישן של י.ד. ברקוביץ' (שהיה אגב חתנו של שלום עליכם) משאיר מעט נופך מהשפה המקורית בה נכתב הספר (אידיש). לא הייתי קורא אותו בתרגום אחר.”

“העברית של י.ד. ברקוביץ' יש לה ריח של סבא, שכל כך הולם את הסיפורים הללו, עם ההומור הטראגי, עם הדמויות הכל כך מעוררות אמפתיה ועם זאת נראות מעט כקריקטורה. כשיושבים לקרוא בכרכים של שלום עליכם כאילו הולכים למסע בכפרים היהודיים שאינם עוד, במזרח אירופה - בהווי יהודי שהיה ואינו, ונותר רק בסיפורים.”