גילוי נאות. אני מכיר את זוהר אביב באופן אישי. היא המורה שלי לכתיבה ו- NLP. וגם בין היתר, חברה קרובה שלי. כבר הרבה שנים. במהלך אחד הסשנים האחרונים היא נתנה לי לקרוא את "מנהיג במבחן", ומאד אהבתי. למרות שהוא מיועד לבני נוער. הוא היה סוחף ומעניין. וכתוב מרתק. מאד אהבתי.

לא תתאכזבו ...

נדב

קוראים לי מייה בר, אני בת 14 , גרה בתל אביב ולומדת בכיתה ח' בבית הספר "ליידי דייויס".
אני בדרך כלל לא קוראת ספרים וזה לא אחד מהתחביבים שלי, מאחר ואני מעדיפה יותר
לצייר, לעצב, לאפות עוגות וללכת לצופים, אבל, כשקראתי את הספר שלך מאוד התחברתי אליו
ולכן החלטתי לכתוב לך מכתב.
לרוב האנשים אני נראית ילדה שקטה, שמתרכזת בעיקר בלימודים שלה ושלא כל כך מייחסת
חשיבות למה שקורה בחוץ, אבל, האמת היא שמאוד אכפת לי ממה שקורה סביבי ואני, כמוך,
לא הייתי נותנת לחרם לקרות סביבי. יש לי ביטחון עצמי ואני מוכנה לפעול אם קורים דברים
שבעיניי הם לא בסדר.
קראתי את הספר "חבורת כוח המוח 23 החרם הכפול" מאת זוהר אביב, בו אתה מופיע כגיבור,
ספר עלילתי מצוין שמביא נקודות חשובות בחיי תלמידים בבית הספר, שקשורים לתחומים
חברתיים. החלטתי לכתוב לך מכתב, משום שעזרת לכל כך הרבה ילדים להתמודד עם חרמות,
הצקות והשפלות. אהבתי את האופן שבו פתרת את הבעיות בצורה יצירתית ונחושה.
עניין אותי בעיקר לקרוא איך התמודדת עם הקונפליקט שבו אתה חלק מהחבורה. אם תתנהג
כמוהם, תהיה חלק מהחבר'ה ואם תתמוך באופל יכול להיות שינדו אותך ותהיה מוחרם
בעצמך. אתה בחרת להחלץ לעזרתה בהתמודדות עם הסיטואציה שבה אילון החליט לעשות
עליה חרם רק בגלל שהיא ידעה סוד עליו שלא רצה שתחשוף. הוא גרר אחריו את כל הילדים
שצחקו, השפילו וירדו עליה ועל המראה החיצוני שלה ואתה, היית היחיד שעזר לה מול שאר
חברי הכיתה וזה מאוד מוערך ולא מובן מאליו לדעתי. הצטערתי לקרוא שבעקבות הניסיון שלך
לסייע לאופל, נאלצת להתמודד עם חרם בעצמך וזה העלה אצלי הרבה שאלות אם כך זה תמיד,
שמי שבא לעזור נפגע בעצמו ? זו באמת בעיה לא פשוטה.
הרגשתי הזדהות איתך בחוזק ובעוצמה שלך ובכך שגילית תכונות של מנהיג וגרמת לאילון
להבין את ההתנהגות הלא יפה שלו, בזמן שאתה בעצמך עובר חרם של חברי הכיתה. זה היה
מפתיע לגלות שאפילו הצלחת לראות בו בסופו של דבר ילד טוב, שרק פחד שלא יאהבו אותו
ולכן ניסה להראות את כוחו ולהיות חזק על חלשים.
אני יכולה לשתף אותך, שלאורך השנים שאני לומדת בבית הספר, גם אני ראיתי סיטואציות
דומות שעושים על ילדים או ילדות בכיתה שלי חרם ומנסים לגרור את שאר חברי הכיתה.
האירועים האלו תמיד גרמו לי לתחושה לא נוחה והייתי מספרת עליהם לאמא שלי, שנתנה לי
עצות איך להתמודד ולא לפגוע בילדים אחרים.
גם אני כמוך, נחלצתי לעזרתו של ילד בכיתה ופניתי למורה כדי לשתף אותה באירוע חרם על
מנת שהיא תטפל בו והילד לא יפגע. אמנם לא עשו גם עלי חרם, אבל הרגשתי שאני לא יכולה
לעמוד בצד ולתת לזה לקרות.
היה קשה לי לשמוע שצוחקים על אופל בגלל המראה החיצוני שלה ורק כשהחליטה לשנות אותו
פתאום כולם אהבו אותה. זה קורה הרבה ביום יום שאנשים שופטים על פי מראה חיצוני מבלי
בכלל להכיר את הבן אדם שעומד מאחוריי זה. בעיניי הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש
בו" )פרקי אבות, פרק ד', משנה ב'(. מאוד מתאים למה שקרה בסיטואציה הזו.
חידדת אצלי את הידיעה שצריך להשתמש במוח ולא בכוח, שאלימות היא לא הפתרון ושאסור
להשפיל ילדים אחרים בגלל מראה חיצוני, התנהגות או כל דבר אחר.
זה נושא חשוב מאוד עבור כלל הילדים, אני גאה בך על האומץ והישירות שלך.
מכתב לגיבור –מייה בר ח' 4
אני מציעה לך להיות חלק ממועצת התלמידים בבית הספר ולהוביל מהלכים כמו שעשית עם
אופל ואילון בכל בית הספר.
בנוסף, אני גאה בך ובחבורת כוח המוח על הצעת החוק שהצעתם והתקבלה בבית הספר שלך,
של הגדרת חוק נגד הצקות וחרמות: "עלינו לכבד זה את זה. לא נציק, לא נפגע ולא נכאיב זה
לזה. כשרואים מעשה הצקה יש לדרוש להפסיק, לדווח או לשים פתק אנונימי בתיבה שתוצב
בבית הספר." )עמ' 173 (. הפתרון הזה הוא פתרון מעולה שמאפשר לילדים לדווח על מעשי
חרמות בצורה גלויה או אנונימית ולאפשר לצוות בית הספר או לכם להגיע לכל ילד וילד ולפתור
כל בעיה.
הייתי מוסיפה דמות נוספת בספר, שהיא גילי אמא של אופל, שמשקפת לשאר הילדים את
התחושות שאופל עוברת בבית בעקבות החרם שעושים עליה ילדי הכיתה ועל ההתמודדות שלה
עם כך שאבא שלה נהרג בתאונת מטוס. האמא היא דמות חינוכית ודומיננטית שיודעת ליצור
שיח עם הילדים בגובה העיניים וברגישות ועוזרת לך לפתור את הקושי הכפול שנוצר בעקבות
העזרה שלך לאופל.
שמחתי מאוד, שבסוף הספר, למרות שעשו עליך חרם, גם ילדי הכיתה וגם החבורה שלך, לבסוף
כולם התאפסו על עצמם וחגגו לך יומולדת, בזמן שחשבת שהם לא יעשו זאת, ובעצם גרמו לך
לשמוח ולהתרגש, אחרי כל רגעי העצב שלך.
לסיכום, הספר היה מרתק בעיני וגרם לי לחשוב על ילדים שאינם מקובלים בחברה או שעוברים
הצקות על ידי ילדים אחרים וכמה זה לא פשוט להיות בצד הזה.
שיקפת בדמותך כגיבור הספר את נושא החרמות והמראה החיצוני השונה של ילדים, כך שהוא
נותן במה לתחומים כל כך חשובים שמתמודדים איתם ילדים רבים ביום יום לאורך כל
שנותיהם כתלמידים בבית הספר. נושא זה הוא נושא שהרלוונטיות שלו לא תפסק אף פעם והוא
מייצר שיח ונותן אופטימיות לילדים שחווים קושי בהתמודדות עם בעיות כאלו.
אני יודעת שהספר הזה הוא חלק מסדרת ספרים של הסופרת זוהר אביב, שנקראת "חבורת כוח
המוח" ובכל ספר עולה נושא אחר שהחבורה שלכם מטפלת ופותרת אותו.
הספר הצליח לייצר אצלי סקרנות לקרוא ספרים נוספים בסדרה וללמוד ממך ומהחבורה שלך
איך טיפלתם בבעיות שעלו. אני בטוחה שאקרא ספרים נוספים מהסדרה ורוצה לומר לך ולזוהר
אביב תודה על המודעות שאתם מעלים לקונפליקטים שעולים אצל ילדים ובני נוער.
להתראות בספר הבא,
מייה בר

חבורת כוח המוח חוזרת בספר חדש במיוחד לקורונה!
עד עכשיו, אייל היה המנהיג הרשמי של החבורה. אבל בספר מס' 26 – "תעלומה בזמן קורונה", ליטל מבקשת להיות מנהיגה במקומו.
השניים לא מסכימים לוותר האחד לשנייה, ומחליטים להיות מנהיגים בשיתוף פעולה.
העלילה הפעם מתרכזת בימים האחרונים של התלמידים בבית הספר, רגע לפני שהקורונה מכניסה אותם לסגר הראשון (אי שם בין פורים לפסח של 2020). החבורה מתמודדת עם תעלומה מוזרה – מישהו סותם את השירותים של בית הספר ומציף את כל הקומה! מי זה? למה הוא עושה את זה? והאם החבורה תצליח למצוא אותו?
למרות המוטיבציה של החבורה, שעכשיו גם יש לה שני מנהיגים שאפתניים, הקורונה דוחה את פתרון התעלומה והם נכנסים לסגר. אחרי תקופה קצרה, הם מתאחדים שוב ומתעקשים למצוא את האשם במעשה!
הספר קליל, קראתי אותו תוך שעה. גם התוכן בו מונגש בצורה מאוד קלילה וברורה. הדבר שהקפיץ מבחינתי את הספר ואת העלילה הוא העיסוק באלימות במשפחה.
אני לא אפרט יותר מדי לטובת אלו שרוצים לקרוא, אבל כולנו מכירים את הנתונים לפיהם האלימות במשפחה התעצמה בעקבות סגרי הקורונה. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב שצריך לדבר עליו, ולא רק בשכבות גיל גבוהות, אלא גם אצל ילדים ובני נוער.
זוהר אביב הצליחה להנגיש את הנושא בצורה מוצלחת לדעתי – לא קיצונית מדי, לא קשה לעיכול מדי. האמת שגם בספר הנוער שאני כותב, אני עוסק בנושא של אלימות במשפחה. לכן, אני יודע כמה קשה להנגיש את הנושא הזה – שגם ככה נורא קשה לעיכול. אני חושב שהיא עשתה את זה מצוין.
בקיצור: זהו ספר חמוד וקליל, שיכול לעזור לילדים להבין קצת יותר טוב מהי קורונה ולמה בכלל אנחנו בסגר. בנוסף, יש בו נושאים חשובים נוספים – שוויון בין המינים (ליטל יכולה להיות מנהיגה בדיוק כמו אייל) ועיסוק באלימות במשפחה.

עוד פעם הגיבורה היפה בלונדינית?
פגשתם פעם ספר ילדים בוא הגיבורה לא יפה. חכמה, אבל לא יפה? אולי כן, אבל אף אחד לא מאוהב בא.
ובכן, אם רוצים לכתוב סיפור על ילדה שמשהוא מאוהב בא, היא תהייה בלונדינית ומהממת. אין מצב שהיא תהיה מכוערת.
למה? אלוהים יודע.
אולי כי לא מקובל שזה מה שיהיה כתוב בספר ילדים.
בנוסף, כמובן וכרגיל, יש חבורה עם 2 בנים ובת אחת. כמו כל הספרים של זהר אביב. אף פעם היא לא העזה לכתוב על חבורה של 2 בנות ובן אחד.
למה? כי זה נשמע מוזר... ולמה זה מוזר? כי לא לזה אנחנו רגילים!
וזה דווקא מה שאני לא אוהבת בספרים. מה חוכמה בלכתוב ספר של מציאות רגילה? שככה כולם מאמינים שצריכה להיות?
טוב, אז הספר הזה אפילו לא ראוי לדרוג.
העלילה בוא אולי מותחת, אבל אני לא חושבת שזה מה שצעירים אמורים לקרוא.
חבורה עם מנהיג רזה, חמודי כזה, כי כמובן שלא הגיוני שיהיה מנהיג לא רזה ולא חמוד, עם בת בלונדינית, יפה, שהמנהיג מאוהב בא, ועוד ילד שמן, שחייבים לציין את זה שהוא שמן וכל הזמן אוכל עוגיות ומבקש עוד לאכול (דבר גס ביותר) ואם זה לא מספיק, יש גם ילד שמתואר כניב, הרשע החכם. כן, מתארים אותו רשע. איך אפשר להתחבר לתאור כזה? אני הזדעזעתי. תתארו לכם שאתם מקירים ילד שיש לו חבר ממש טוב, והילד הזה קורא לחבר הטוב שלו "רשע".
?
אז לפני שאתם יוצאים להחליף לבן שלכם ספר שהוא קורא לו מותח ומעולה בספריה, תעיפו מבט בעמוד הראשון, כי גם אם הכריכה מושכת,
יכול להיות שהספר לגמרי לא ראוי לקריאה.

מרתק, מפחיד ואפילו מצחיק בכמה קטעים ספר מדהים שקראתי בגיל 10-11 ואפילו עכשיו אני קוראת אותו

אני חושבת שבכללי חבורת-כוח המוח זה ספר מאוד טוב

ספר מעולה! כל מה שכתוב בספר מעולה! ונכון.
באמת יש אנשים ופושעים חולי נפש כאלו שלא הייתי רוצה לפגוש! (מהספר מספר 19 כל הפרקים נראים קצת מאולצים, פחות דפים יותר פרקים...)

אם לא רוצים לעבור בית ספר זו לא סיבה להרוס את הרכוש של בית הספר כדי לתקנו ולהרוויח כסף. זה אסור וגם לשקר בו זמנית זו עבירת גבול!

גם אם קורה משהו רע לא צריך לברוח מהבית ולהדאיג את כולם, צריך לספר על זה למישהו ולשפוך את הלב.