ספר ביכוריה של שני פוקר מבקיע מבע דחוס וייחודי של שירה ישירה ומוזיקלית. הספר נפתח בנחיתה אל שעת גוויעת-היחסים ותחילת הנפרדות, מהלך בתהום ריבוי האפשרויות המוזרות של הארוס, ומסתיים במחזור-הלל למורות....

בסצנה ספרותית שמשכפלת את שירת יהודה עמיחי כמו ממכונת צילום, תמר רפאל היא חוטר חכם, שנון ורהוט לגזע נשכח, שראשיתו בדוד אבידן ומאיר ויזלטיר ואחריתו במשוררים עכשוויים כמו לאה אילון. לתמר רפאל יכולת שלא תסולא בפז לייצר זרם תודעה שוצף ומתנגן, אבל לא להתמכר לו כמנגינה סתם – אלא לחלץ מהזרם הזה גושי זהב של תובנות ואבחנות חברתיות ובינאישי...