ספר ביכוריה של שני פוקר מבקיע מבע דחוס וייחודי של שירה ישירה ומוזיקלית. הספר נפתח בנחיתה אל שעת גוויעת-היחסים ותחילת הנפרדות, מהלך בתהום ריבוי האפשרויות המוזרות של הארוס, ומסתיים במחזור-הלל למורות.

שם הספר
התמנון השבע