הוצאה לאור›דניאלה דינור

הקטנה שלי עולה לכיתה א'.
חשבתי שאני לא עד כדי כך מתרגשת, אבל, הנה, כמעט שלוש לפנות בוקר ואני לא מצליחה לישון, מקלידה ביקורת אחרי המון זמן שלא כתבתי, ועוד בטלפון...

הקטנה שלי עולה לכיתה א' והיא עדיין כל כך קטנה. רק בת חמש וחצי הוקפצה לכיתה א'. כולה חדורת מוטיבציה, ונכונות ללמוד דברים חדשים. לא כמו לולה שבספר שחוששת לעלות לכיתה א' וחושבת שהיא יודעת מספיק. ובכל זאת היא אהבה מאוד את הספר. גם כי

הדבר הראשון שהספר הזה יעשה, כמו חבריו, זה לעלות חיוך על השפתיים: הוא פשוט מלא בקשקושי ילדים (תקראו - תבינו לבד).

אני ממליץ עליו לילדים שאוהבים אריות, נמרים וסתם חיות, ולא ממש אוהבים ללכת לישון. ותוך כדי הקריאה, בני, שגם חובב חיות כאלה, פשוט שיתף פעולה עם הסופרת, כאילו הוא צ'רלי. וכשסיימנו, אפילו העקשן הקטן שלי כבר היה מוכן לישון.

אז, אני אתאפק ולא אספר יותר.

תגלו לבד.

בכיף :-)

ספר מופת. קשה לעמוד על עומקו בקריאה ראשונה (או שנייה, או שלישית) וכדאי לקרוא אותו עם דף ועט, תוך יישום הדוגמאות על בעייה אמיתית, רלוונטית. אבל - אם מתעמקים, ועושים "שיעורי ביית", ומתרגלים - על כל נושא שנקרה בדרככם, ללא לאות - מובטח גמול גדול.

בשנים האחרונות היו בארץ כמה פרידות עצובות מכותבי שירים/פזמונים, ואחד מהם הוא מאהוד מנור ז"ל. כמה שזה עצוב, אבל הספר הזה שמציג מבחר גדול משיריו מלווים בתמונות הוא אחת ממתנות הפרידה המרגשות והנפלאות שיצאו לאור בספר. הספר הזה אומנם יצא עוד בחייו של מנור כחלק מהוקרה למפעלו, אבל בשילוב של קטעי אוטוביוגרפיה ועוד העטיפה עם מילות "אין לי ארץ אחרת" כלכך סמליים וקרובים ללבו של כל אחד בארץ הזאת שלנו.

ספר מקסים על אהבה בלתי מתקבלת על הדעת בין ברווז לשועל. מבוסס על תגליתו של חוקר הטבע הידוע קונרד לורנץ, שברווזים מתקשרים ליצור הראשון שהם פוגשים שמשמיע קולות גיעגוע. במקרה הזה הברווזון בוקע מן הביצה ונקשר מיד לשועל שבטנו המקרקרת משמיעה צלילי גיעגוע. התהליך שעובר השועל במהלך הקשר עם הברווזון הינו הלב של הסיפור.
האיורים בספר נפלאים. הטקסט, לעומת זאת, לא ממריא לגבהים של האיורים ולא מוסיף עליהם דבר.