הוצאה לאור›מרכז זלמן שזר

זה לא הספר הראשון על הרב קוק שאני קורא, וככל שהדבר תלוי בי, גם לא האחרון, יש עוד כמה שמחכים לי על המדף. כל ספר מוסיף עוד נדבכים להבנת תורתו והגותו של הגדול בהוגים היהודיים במאה העשרים שפעל באחת התקופות המרתקות של התחייה הלאומית שלנו - תקופת אנשי העלייה השנייה על שלל אישיה המרתקים.

על הביוגרפיה של הרב קוק לא ארחיב, ניתן בקלות למצוא ברשת חומר בנושא, וככל ספר ביוגרפי המוסיף עוד פרט כזה או אחר שאחר

"הרצל" חתם את תקופת הספרות הציונית שלי לרבעון זה, לאחר קריאת ספרה הנפלא של אניטה שפירא על בן גוריון. לקרוא את הספר הזה אחרי ההוא על בן גוריון היה לא ממש נכון מצידי, שכן מדובר בשני אנשים כל כך כל כך שונים, אבל בעצם לגמרי דומים. בעוד בן גוריון היה ביצועיסט לא נורמלי, הרצל לגמרי היה איש החזון והדיפלומטיה. אבל בקריאה שניה ובקריאה בכלל, אודות שני אישים אלו, ניתן מהר מאוד להבין שגם בן גוריון היא איש חזו

אפילו אם אתה מאמין שספר הזוהר נכתב על ידי רבי שמעון בן יוחאי (אך העובדה שכל גדולי ישראל כמו רמב"ם, רש"י, רס"ג וכו' התעלמו ממנו לחלוטין ולא הזכירו אותו או ציטטו אף לא שורה אחת ממנו מקשה עלי להאמין בזאת) ורוצה לקבל תמונה היסטוגרפית מקיפה על כתבי "מעשי בראשית ומעשה מרכבה" תוכל לקרוא.
מי שאינו בקיא בקריאת מאמרים ועבודות הנכתבות בצורות "אקדמיות מדעיות" עלול להתקשות מעט בקריאה (סביר להניח שמתוך שיעמום

סוף המאה וסוף האלף הם זמן טוב להרהורים על מהות החברה. אמיתות ישנות נבחנות מחדש. 50 שנות מדינה גם הם זמן לחשבון נפש נוסף: איפה טעינו? כאשר הגיע ישראל לשנתה החמישים נראה היה שהסכמי שלום עתידים להגיע במוקדם או במאוחר, והחברה הישראלית, שמבחינה חיצונית שכנה לבטח אוימה בעיקר על ידי שסעיה הפנימיים. בין יהודים לערבים, בין מזרחים לאשכנזים ובין חילונים לדתיים. בינתיים פרצה כאן מלחמה שערערה במידה רבה את הביט

הנושא והאישיות מעניינים ולמחבר יש ידע רב בנושא רש"י. קיימת חלוקה לתתי נושאים ויש בספר הרבה עובדות, הנחות ודעות אבל הוא לא שוטף לקריאה, קצת יבש וניכר פיזור רעיוני מסויים בכתיבה. ניתן לקרוא פרקים מסויימים ללא תלות באחרים. מחייב עיון נוסף.