הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק (1935-1865) גדול הרבנים וההוגים בארץ ישראל במאה ה-20, מי שהקים את הרבנות הראשית, היה לרב הרב הראשי האשכנזי הראשון ודמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו. חייו המורכבים והעשירים של הרב קוק מתגלמים, דרך הביוגרפיה החדשה, במלחמת התרבות הקשה, המלווה את החברה הישראלית עד ימינו. הוא היה בכיר הוגיה של הציונות הדתית, הכוח המניע מאחורי תנועות פוליטיות ששינו את פניה של מדינת ישראל בעבר ובהווה, קדוש בעיני אלה ובזוי בעיני אחרים. הספר, המתבסס גם על יומניו האישיים, חושף את יחסי האב והבן המורכבים של הרב קוק והרב צבי יהודה, יחסים שהיו מלווים במתחים רבים, הקשורים ביחסי אהבה, ציפייה, אכזבה ותסכול. כמו כן, דמותו הנבואית הסמויה של הרב קוק מתבלטת בספר, יותר ממה שרצו להודות תלמידיו: לאור קריאה בכתבי יד וביומניו, עולה דמותו הסוערת והנבואית ופרצי ההארה שחווה לאורך חייו. הספר שופך אור גם על תקופת שהותו של הרב קוק בשוויץ, על רקע מלחמת העולם הראשונה. אבינועם רוזנק הוא דוקטור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית במכון ון ליר. התמחותו בפילוסופיה של ההלכה בעת החדשה. בין ספריו: ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה של הראי"ה קוק (ירושלים תשס"ז). הספר יוצא לאור בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" - סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה; והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות. מחברי הספרים בסדרה זו הם החוקרים המובהקים בתחומם. עם זאת, הספרים פונים לציבור קוראים רחב ומוגשים בלשון שווה לכל נפש. העורך הראשי של הסדרה הוא פרופ' אביעזר רביצקי וחברי המערכת הם פרופ' משה אידל, פרופ' אברהם גרוסמן, מר צבי יקותיאל ופרופ' אניטה שפירא....

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מגדולי אנשי הרוח בעולם היהודי בעידן המודרני, נתן דעתו על סוגיות יסוד שהסעירו את עם ישראל נוכח ההשכלה, החילון והתנועה הציונית. התבטאויותיו, שנוסחו באופן פיוטי ומורכב, יצרו הד ציבורי ופרשנויות שונות וסותרות, והשפעתו על הציבוריות הישראלית הייתה ועודנה רבה מאוד. הספר ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק מבהיר לראשונה את מכלול כתיבתו ההגותית וההלכתית, על שלל הניגודים והמתחים המגולמים בה. בד בבד, הספר מדגים את הזיקה שבין הלכה, אגדה ונבואה. לטענת המחבר אין הלכה ללא אגדה ומאחורי כל פסיקה ניצבת הגות מנהירה. למען הבהרת טענה זו והכרת עולמו ההלכתי של הרב קוק, הקורא מובל אל מחוזות הגותו של המקיפים את עולם המחשבה הכללית ואת נבכיה הכמוסים של ספרות ישראל על כל גוניה: האגדה וההלכה, הפיוט והפסיקה, תורת הסוד ותורת הנגלה. על מצעם של אלה נחשפים עקרונות הפילוסופיה של ההלכה העומדים ביסוד פסיקתו. פסיקתו של הראי"ה קוק נוגעת בעולם הנבואה, ומתוך יומניו, המובאים בהרחבה בספר, נחשפות תחושותיו הנבואיות הקשורות לחווית השיבה לארץ ישראל, חוויה שיש לה תפקיד מרכזי בהבנת כתיבתו ההלכתית....

סדקים הוא ספר ביקורתי אשר נוגע בתחום הנפיץ שבין הפוליטי, התרבותי והאקדמי. הספר מקיים שתי רמות דיון שונות ומשולבות: הוא מבקר את כלי הניתוח האקדמיים, והוא חושף את הנחות היסוד הטמונות ביחס המחקר לבית מדרשו של הרב קוק בעודו עוקב אחר גלגוליו של רעיון "אחדות ההפכים" בבית המדרש של הציונות הדתית. אבינועם רוזנק נוגע בכמה מאורעות היסטוריים מרכזיים שישראל חוותה – החל ממלחמת ששת הימים, עבור במפעל ההתנחלויות, הפינויים, הנסיגות, העקירה מגוש קטיף, ועד למשפט קצב. רוזנק מצביע על תורת "אחדות ההפכים" של הרב קוק כמפתח שנעדר עד כה מהשיח המחקרי; הוא מבהיר את הפוטנציאל ואת ההשלכות של המפתח הזה לשיח האקדמי והתרבותי. הספר מצביע על ההשלכות של "אחדות ההפכים" על נושאים כגון מודרנה ודת, חילון, פוליטיקה וחינוך. משנת "אחדות ההפכים", כפי שהיא מוצגת בספר, מציגה חזון פלורליסטי-רדיקלי; מצד אחד היא מבצרת את גבולות הפרטיקולריזם, ומצד אחר היא דורשת ענווה ביחס לעמדת "האחר". משנה זו מאפשרת חשיבה חדשה ביחס לטיבו של הפוסטמודרני והיכולת להעצים את החשיבה הפוסטמודרנית דווקא מתוך ההקשרים הדתיים. העיון המחודש בכתבי תלמידיו של הרב קוק מראה עד כמה מושרש היגיון "אחדות ההפכים" בכתבי תלמידיו, לצד הסדקים והפער שנפערים והולכים בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו. ד"ר אבינועם רוזנק הוא ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, והעורך האקדמי של סדרת "פילוסופיה של ההלכה" בהוצאת מכון ון ליר בירושלים ומאגנס....

הגיונות במחשבת ישראל מזמין את המעיינים למסע מרתק, נגיש ומעמיק בעקבות כמה מן הזרמים המרכזיים וההוגים הגדולים של המחשבה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. בין פרקי ספר ימצאו הקוראים מפגשים דרמטיים בין מקובלים לפילוסופים או בין רציונליסטים לאנשי אמונה, ויתוודעו לעולמם הסוער של ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, ספר הזוהר והאר"י, ר' חסדאי קשרקש ושפינוזה, רוזנצוויג והרב קוק. הגיונות במחשבת ישראל מתחבט בשאלות כגון: היש מחשבה יהודית? הניתן להצדיק את האמונה ואת הדת בכלים פילוסופיים? היש רגע שבו התבונה חייבת לשים מחסום לעצמה? כיצד חלחלה הקבלה אל לב הפילוסופיה המערבית? מה חושבת המחשבה היהודית על "סגולת ישראל" ועל "קדושת הארץ", והאם ניתן להגן על מושגים אלה על פי התבונה? בשאלות אלה ואחרות דנים פרקיו של ספר זה, שנכתב בידי ד"ר אבינועם רוזנק בזיקה ישירה לשיעוריו של פרופ' אביעזר רביצקי "מבוא למחשבת ישראל" שהעביר שנים רבות באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר אבינועם רוזנק הוא מרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון ון ליר בירושלים. עוסק בהגות יהודית חדשה ובפילוסופיה של ההלכה. בין ספריו: "ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה של הראי"ה קוק" (מאגנס); "ההלכה כמחוללת שינוי: עיונים ביקורתיים בפילוסופיה של ההלכה" (מאגנס); "הרב קוק" (מרכז זלמן שזר); "סדקים: על אחדות ההפכים, הפוליטי ותלמידי הרב קוק" (רסלינג)....

היהדות הרפורמית היא התנועה הדתית-יהודית הראשונה והוותיקה בעולם המודרני. ממנה צמחו – כתגובת נגד – היהדות האורתודוקסית מכאן והיהדות הקונסרווטיבית מכאן. בארצות הברית התנועה הרפורמית היא קבוצת הרוב, והיא חובקת המונים. אך למרות חשיבותה והיקפה, תנועה זו זכתה לתשומת לב מחקרית מועטה – עניין שיש לתמוה עליו. חֶסר זה בולט ביתר שאת במחקר העברי, וקובץ המחקרים הזה בא למלא אותו קמעה. היהדות הרפורמית כיום שונה עד מאוד ממה שחזו מייסדיה; לאורך השנים חלו בה שינויים רבים, בהם שינויי מגמה חשובים. הספר היהדות הרפורמית: הגות, תרבות וחברה עוקב אחר השינויים הללו ובוחן את ההשפעות התרבותיות והחברתיות שמספקות להם מסגרת ושמסייעות להבהרתם. מאמריו מציגים לפני הקורא העברי את ההתלבטויות ואת הסוגיות הבוערות המסעירות חלקים רחבים של העולם היהודי בימינו. בין השאר, הספר עוסק במעבר מן השיח המודרני לשיח הפוסטמודרני, בהתפתחות שחלה בתנועה בהגדרת מושגים כגון "הלכה", "ציונות" ו"מגדר", בשינויים במעמד הנשים בתנועה, במחלוקות פנים-תנועתיות בעניין ההגדרה המחודשת של המושגים "משפחה", "זוגיות", "העם היהודי" ו"הקהילה היהודית", וביחסה של התנועה ל"נישואי תערובת". מטובי החוקרים ואנשי הרוח העוסקים בתחום – ותיקים כצעירים – נוטלים חלק בספר. אפשר לקוות שהוא יתרום תרומה משמעותית הן לקידומם של המחקר והעיון ביסודות התיאולוגיים-דתיים, החברתיים והתרבותיים של היהדות הרפורמית; הן לשכלול ולהעמקה של הדיון החינוכי-תרבותי על עתידה של יהדות ארצות הברית, נושא שנמצא על סדר יומו של העם היהודי בעת הזאת....

ההלכה היא התרחשות תרבותית ולא רק ספרות הלכתית. ממילא פילוסופיה של ההלכה אמורה לעסוק גם בפילוסופיה של ההתרחשות ההלכתית. למרבה הפלא פילוסופים של ההלכה לא עסקו עד כה בהתרחשות עצמה. החוקרים שמאמריהם מכונסים בספר מנסים להתמודד עם האתגר הזה. ברם עיסוק בכך טומן בחובו סתירה פנימית, שכן התרחשות היא דבר-מה שלא ניתן להמשיגו במילה כתובה, ועל כן המאמץ הנעשה פה דורש מאתנו מסע מרתק של הליכה בין האפשרי לבלתי אפשרי. מה טיבה של ההלכה כהתרחשות? מהו הידע הטמון בעשייה ההלכתית שאינו ניתן להמשגה ולכתיבה? כיצד התובנה שההלכה היא בעיקר ההתרחשות משנה לחלוטין את תחום הפילוסופיה של ההלכה? פילוסופים של ההלכה לא עסקו עד כה בהלכה כהתרחשות, והכותבים בקובץ – חוקרים מתחומי דעת מגוונים – מנסים להתמודד עם אתגר חדש זה כשהם מביאים עמם כלים מתחום הפילוסופיה, מחשבת ישראל, פרפורמנס, קולנוע, דינמיקה קבוצתית, קוגניציה, מגדר ועוד. הללו מעצבים מחדש מרחב ושיח בפילוסופיה של ההלכה....