|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב, דבר ראשון, אני שמחה לראות את המהירות שבה המשחק מתקדם, והיתי רוצה לציין שהוספתי את אריה ואת הלוחמת בפגיון לניהול אתי, כך שתוכלו לפנות גם אליהן במקרה הצורך...
וכמו תמיד, אם יש לכם מה להעיר/להאיר, אני אשמח לשמוע!
אורות באפלה: פרק 2
הקבוצה הלא מיודדת במיוחד יוצאת לדרך. הם נודדים לכיוון צפון בתוך יער שומם למדי, ועסוקים בעיקר בוויכוח...
אך על השביל מולם הם מוצאים לפתע חבורה גדולה של אורקים וגובלינים. היצורים הופיעו כאילו משום מקום, אפילו ההיפוגריף והערפדים מחודדי החושים לא הבינו בהם.
זה הזמן לקרב הראשון... וכדאי שהוא יהיה מהיר, כי ליבשת טיארנה לא נותר עוד זמן רב....
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סיימתי לשתות מהחיה, מין דביבון קטן.
התלבשתי במהירות, לקחתי את החרב שלי ויצאתי מהחדר.
הם עוד לא למטה.
אני מרגיש שיש כאן איש זאב. זה לא טוב.
אני לא יודע איך אני ישתלט על עצמי ברגע שאראה אותו, או אותה.
יכול להיות שלא הספקתי להכיר את כולם...
קרני שמש בצבצו מבעד לחלונות הישנים, התרחקתי מעט מהם.
(איך בדיוק הערפדים יסתדרו בשמש?)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(הממ... בואו נלך על גרסה שונה של ערפדים- השמש לא הורגת אותם, אבל מחללישה אותם וגורמת להם להיות צמאים יותר.... אריה, מקווה שזה בסדר מצדך...:)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי כבר ממש על סף פאניקה כשהערפד המלחיץ והשקט להחריד ההוא נכנס אל הפונדק- גם הוא מוחה דם משפתיו. עיוותי את פני, "למה הם תמיד אוכלים כל כך מגעיל?!" רטנתי את ג'יר- שעדיין היה עסוק בקערית הבשר שארכימדס נתן לו.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קמתי על רגלי, ניערתי את בגדי משאריות אוכל וליטפתי את ראש של ג'יר
"אני חושב שאתם תוכלו ללכת בשמש, אולי פשוט תשימו גלימות וכיסוים עליכם? ככה לא יראו אותכם וגם יהיה לכם מחסה מהשמש" סיכמתי
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רעיון טוב." אמרתי והתמתחתי. "יש לי כבר ציוד ומזון בתרמיל שהבאתי מהבית, אבל אני מניחה שלא כולם מוכנים, אז כדאי שתתארגנו מהר. ככל שנצא מוקדם יותר, פחות אנשים ישאלו עלינו. יש לכולם חיות רכיבה?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנדתי בראשי בזעף, "סוס שלי נהרג- מארב של אורקים. הלכתי ברגל כמו סתומה..."
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "קריל ואני נסתדר, יש לי דרך בישביל שנינו ללכת דרכה, בלי חיות רכיבה!" אמרתי
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ארכימדס," אמרתי לקנטאור "אני צריך להכין המון מרקחות ושיקויים ואשמח לעזרה מצידך. אני לא מתכוון למות מתשישות, רעל או הזדהמות ביום הראשון של המסע." הוצאתי סיר קטן מהתיק.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כדאי שנחכה למחר בבוקר או היום בערב לפני שנצא למסע כדי שכולם יוכלו להגיב ולא להיתקע.)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(סבבה, אבל אני לא מוכנה להמשיך לשמוע את כולם פה רבים! ערפדים, זאבים או אלפים, לא מעניין אותי! :))
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אנחנו יכולים להכין את השיקוים, אבל אני מרפא מוסמך, בקסם ובמשחות, אני חושב שאנחנו מסודרים, יש עלי כל מיני דברים קטנים שצריכים" אמרתי "נוגדי רעל, תרופות, כל מה שצריך!"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בסקרנות בשני הקוסמים. סיימתי את ארוחת הבוקר שלי וניגשתי אליהם אחרי ששילמתי על האוכל ועל עוד כמה מנות לדרך- אותן מיהרתי להכניס אל תרמיל העור הקטן והרך שלי.
"אני יכולה לעזור איכשהו?" שאלתי, מביטה ברכיבים המסריחים בשילוב של תדהמה וגועל.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלנו לערבב חומרים, לי ידע בדיוק מה לעשות! "כמה זמן אתה עוסק בזה?" שאלתי אותו
אני ערבבתי את החומרים באופן יסודי
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבה. זה היה יוצא דופן מאוד, כשקנטאור מציע לבת אנוש לרכב עליו. הם תמיד מדגישים שהם לא חיות רכיבה. משכתי בכתפיי. "טוב, אז לערפדים ולאנשי הזאב שלנו יש דרכי מספיק מהירות...אנחנו נסתדר מצויין." קמתי ויצאתי החוצה, מחכה שהשאר יצאו. ניגשתי אל רנאו והידקתי את התרמיל לצווארו, משתעשעת ברעיון שבזמן שהאחרים ירכבו על סוסים או קנטאורי, אני ארכב על היפוגריף.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקוסמים היו עסוקים מדי בעצמם, אז יצאתי המחוצה אל האלפית- שעמדה לצד ההיפוגריף שלה וליטפה לו את המקור.
"אומרים שזו התבטאות האהבה הבלתי אפשרית," אמרתי, מחווה בראשי אל החיה המרשימה. "גריפינים שונאים סוסים, והיפוגריף הוא שילוב של סוס וגריפין."
שמתי לב שהאלפית נבהלה מעט מהופעתי, באילו לא שמעה אותי. זה גרם לי להרים גבה ולבחון בעיון את השרשרת שארכימדס הביא לי. זה כנראה באמת פועל...
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קראתי למהר למלצרית, אמרתי לה לקרוא לנער האורוות, הוא הגיע "קראת לי אדוני?" הוא שאל
"כן" אמרתי והאז הוא התקרב ולחשתי לו בשקט, שאף אחד לא ישמע אותי
"אני רוצה סוס שחור וחזק שיש לך באורווה, כן אני יודע שיש לכם אחד, אל תשאל איך אני יודע, אני אשלם לך אישית ארבעים מטבעות זהב, וזה פי שתיים ממחירו בשוק היום" אמרתי בלחש
הוא הנהן נמרצות, יצא וחזר תוך דקה "הוא בחוץ אדוני"
"נהדר" אמרתי"אתה רואה את הנערה שמה?" אמרתי והצבעתי על קריל "היא תצא החוצה והיא תקבל את הסוס!"
שהוא יצא לבחוץ.
"קריל!" קראתי לה
"כן?" היא שאלה
"יש לך משהו שאולי כדי שתבדקי בחוץ" אמרתי בחיוך ערמומי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כשהנער עם הסוס הענק והשחור כפחם נעמד לצדי, נופפתי אותו בזעף, "אני לא רוצה לקנות סוס! לך תטריד מישהו אחר!" נהמתי.
הוא היסס, הפנה מבט אל הפונדק- שדלתו היתה פתוחה- ואמר, "הממ.. הוא בשבילך!" נחרתי ונעצתי בו עניים בוחנות ,"אני נראית לך אידיוטית?! אני יודעת כמה סוס כמו זה עולה, ואין שום סיכוי ששילמתי על זה מתוך שניה, אז בבקשה!"
בדיוק התכוונתי להתחיל להשתמש באלימות אם הוא לא יזוז לי מהדרך כשארכימדס קרא אלי, "את מוכנה להפסיק לנופף בידיים? את מלחיצה את המסכן!"
החיוך על פניו של הקנטאור גרם לי להבין. מיהרתי לקחת את המושכות מידו של הנער ושלחתי אליו מבט נרגז. הוא מיהר להסתלק...
בחנתי את הסוס בעיון, הוא היה כל כך.... מיליון מילים קפצו למוחי- שחור, חלק, אצילי, מבהיל, אבל מעל לכולם עלתה מילה אחת, "אביר..." מלמלתי.
פניתי אל ארכימדס, "מה זה אמור להביע?!" תבעתי
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה בחיוך "זה בעל חיים שמצאתי בדרך, ריפיתי אותו בדרך והוא הלך אחרי, אז שמתי אותו כאן באורוות" אמרתי ושמתי את ידי על כתפה "הוא שלך עכשיו" אמרתי בחיוך
הלכתי לנער האורוות "תודה על שירותך" זרקתי לו מטבעה והוספתי בלחש רק שהוא ישמע "תגיד לה שהוא קנוי ואני אזמן רוחות כדי שיענו את שנתך וישתו את דמך!" אמרתי בקול מאיים עם העיניים השחורות שלי
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סידרתי את הכובע כדי שיצל לי על הפנים ולבשתי את כפפות העור העדינות.
ביום שבו השמש תפסיק לזרוח, זה יהיה יום מבורך לכל הערפדים. חשבתי בזעף וסידרתי המגפיים הגבוהות.
יצאתי החוצה והבטתי בקנטאור בגיחוך כשהוא איים על נער אחד, לפי הריח, הוא הגיע ישר מהאורווה.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי המומה למדי, אבל אז הנהנתי אל הקנטאור, "תודה." הבטתי באוכף השחור המהודר וברסן. שניהם היו חדשים לגמרי, הרמתי גבה, "והוא היה עם זה, לגמרי במקרה..." הבעתו של ארכימדס נראתה משועשע אפילו יותר מקודם. משכתי בכתפיי, "בסדר," אמרתי וליטפתי את אפו השחור הרך של הסוס, "אקרא לו אביר." סיכמתי. שמתי לב שהערפדה מביטה בי ושלחתי אליה חיוך, "מה, שמש לא אמורה להרוג ערפדים?" שאלתי, קולי מתרומם בתקווה.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(למה ששמש תזיק לערפדים? זה באגדות הכי גרועות :S בואו נסכם שאין בשמש משהו מזיק? זה ממש יקשה על ההתקדמות שלנו.)
(גדילן, פשוט תפסיק לקחת לי את השיחות!)
ניסיתי לענות לה, אבל ארכימדס קרא לה-כרגיל- והם דיברו על סוס. פשוט המשכתי למשוך לכל עבר ברצועות התרמיל בשתיקה, עד שלבסוף נמאס לי והלכתי לקנות רצועות חדשות. לא היו להם רצועות גדולות מספיק בחנות של הארווה, אז חזרתי אל רנאו. הופתעתי מהעצבנות שלי, זה לא אפיין אותי בדרך כלל. זאת כנראה המשימה הארורה.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני חושבת שהתעוררתי לפני כולם. אפילו הריח של הערפדים עוד היה חזק מאוד כשניערתי מעליי את קורי השינה. הרעב הוציא אותי מדעתי. אני צריכה לטרוף משהו ענק ומיד.
נאלצתי להסתפק בכמה איילים. שיניתי צורה בשולי היער הקרוב, והתקרבתי אל הפונדק. החבורה המשונה עמדה שם בהרכב מלא והתכוננה לצאת לדרך. הבחנתי מיד בבחור הנוסף. היה לו שיער שחור ועיניים כחולות ירקרקות.
עמד שם ערפד נוסף וליקק את שפתיו. גם ערפדת-דורשת-ביס-בראש עמדה לא רחוק. העור החיוור שלהם העביר בי צמרמורת. מפלצות לבנות וחולניות שלא היו צריכות להיות קיימות בכלל.
ארכימדס נראה מאוד מרוצה. אין ספק שהקנטאור הספיק לעשות הרבה דברים הבוקר.
קלעתי את שיערי השחור והארוך לצמה ארוכה, וחיכיתי שמישהו יבחין בי.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(מישהו רוצה לדבר איתיייייייייייי?)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני! וגדילן, שלא תעז לדבר איתה!)
לפתע הבחנתי בצעדי הזאבה שמתקרבת אלינו מהיער. היא שינתה את הצורה שלה במהירות מפתיעה לפי רעידות האדמה.
הסתובבתי אליה כשקלטתי שהיא ממש קרובה אל רנאו.
"היי אורורה." אמרתי בחיוך קטן.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"היי, נאיה. מה שלומך?" לא הצלחתי להתאפק והשבתי חיוך - זעיר. משהו באלפית האצילה מצא חן בעיניי, ונראה שזו לא רק ההקפדה שלה על הליכה זקופה.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(יש! מדברים איתי D: ו... מי זה רנאו?)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(זה היפוגריף אפור מקסים!)
"נחמד מצדך להתעניין בשלומי. אני קצת מתוחה, וזה אף פעם לא קורה לי. אני מניחה שאף פעם לא יצאתי למשימה גדולה כל כך ולבדי..." ניסיתי לא להראות עד כמה אני מתוחה.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הזאבה והאלפית ניהלו שיחה, ואני הגעתי למסקנה שאני משועממת... המהמתי לעצמי שיר ללא מנגינה והנפתי את עצמי על גבו של אביר. ג'יר צווח והתיישב על כתפי, נושך- ולא בעדינות מרובה- את אוזני, "כן, אתה עדיין הכי חמוד!" רטנתי וגירשתי אותו בנפנוף יד, אפשר להשתגע, כמה שהוא קנאי!.
הולכתי את הסוס מעט כדי להתרגל אליו, אבל ידעתי מיד שאין לי למה לנסות להתרגל- הוא היה משלם!
"הי, ניאה! ההיפוגריף שלך לא אוכל סוסים, נכון?" ביררתי, מתקרבת אל האלפית ומזנקת מהאוכף.
היה לי מצב רוח מרומם, אז הנהנתי אל זאבת האדם, איך ניאה קראה לה?... הממ...
"בוקר טוב אורורה, שמחה לראות שאת יודעת לאכול טוב יותר ממוצצי הצווארים ההם!" אמרתי, מבזיקה חיוך אל הערפדים ויורדת מאביר בקפיצה, "הי, אם את צריכה נעליים יש ליזוג מגפיים נוספים"
הוספתי בקימוט מצח כשהבחתי ברגליה היחפות.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם את ממש רוצה, אני בטוחה שהוא יכול להתרגל," גיחכתי בעוקצנות. "למה שיצור עם רגלי סוס יאכל סוס? זה לא סוג של קניבליזם בשבילו?"
היא צחקקה.
"מתי יוצאים? כמה זמן לוקח לקוסמים האלה להתארגן?" רטנתי.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"בוקר טוב קריל..." מעניין, נראה שהיא לא שונאת אותי... ניסיתי להיות ידידותית וקיוויתי שאני לא נראית מפחידה או אנטיפתית כמו בדרך כלל."תודה על ההצעה, אבל כדאי שאני לא אקח אותן. הן יקרעו בפעם הבאה שאהפוך לאשת זאב ועדיף שלא אהרוס לך אותן."
גחכתי אל נאיה,"אני חושבת שלארכימדס לא יזיקו עוד כמה ימים."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"או מישהו לעזור לו," בקושי החנקתי צחקוק. "אתן חושבות שהוא יעזוב את הכל אם הוא יראה שהבנות חסרות האונים הולכות לבדן ליער האפל?"
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הממ," חייכתי חצי-חיוך, מוכנה כבר לצחוק,"אני חושבת שכדאי לנסות."
התחלנו לרוץ.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זינקתי על רנאו ולחשתי לו להתחיל לדהור. קלואי רצה "באיטיות" לידי ואורורה מאחורינו, אחרי הכל היא היתה בצורה אנושית. הסוס של קריל היה מהיר והשיג במעט את רנאו. כשהגענו לפתח היער צעקתי לאחור "נתראה בעוד שנה במקרה הטוב, ארכימדס!"
הצלחתי לקלוט את ניצוץ העיניים ההמומות שלו לפני שהעצים כיסו אותנו.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(סורי על האיחור)
היתאוררתי והשמש היתה בידיוק על פני ולפי זה הבנתי שהשעה משהו כמו 8 וחצי ,קמתי מהמיטה והיתארגנתי 'רק שלא יצואו בילעדי...' חשבתי ירדתי למטה כולם היו שם ואפילו סוס חזק ושחור שלא היה לפנכן, הזמתי ארוחת בוקר וישבתי לאכול , ואחר כך יצאתי להיתאמן בקשת שלי סימתי עיגולים על עץ והתחלתי לירות ...
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי, דרבנתי את אביר בקריאות. הסוס ממש עשה הכל כדי לספק אותי, וכרגע, רציתי לדהור במללוא המהירות...
ג'יר החליט להיות מלשינן וצווח אל ארכימדס, קראתי אליו לשתוק, לא שהוא ציית לי... ראיתי את הקרנטאור בוהה בנו בבעתה, מה שגרם לי לצחוק עוד יותר. אביר הוביל, אבל ראנו וקלואי לא היו הרבה אחרי, ואורורה ממש עמדה בקצב של הסוס!
זה היה כל כך מהנה, פשוט לדהור במלוא המהירות, בלי שום צורך להגיע לאנשהו...
לא עשיתי את זה כבר שנים.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חלפנו בשעתה על פני לילי. האלפי ההמומה כנראה היתה באמצע לירות חצים בעץ גדול. ריסנתי את אביר וחזרתי לאחור, האחרות עצרו גם הן, "הי לילי! אנחנו יוצאות לדרך, את באה?" שאלתי. האלפית הצעירה העבירה מבטים מבולבלים בינונו לבין הפונדק- שמכיוונו נשמעו קריאות שניחשתי שהיו של הבנים- אחרי הכל, הם היו זקוקים להנחייות של ג'יר כדי לדעת לאן הולכים.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לעזאזל עם הבנות האלה, חשבתי, ועליתי על סוסי בקלילות. הסוס החום הסתכל עליי בעין גדולה בעודי מדפדף בספר ומקריא לחש חיפוש.
הכנסתי את הספרון לכיסי, אחזתי במושכות בידיי והדהרתי את הסוס אליהן בקו ישר.
כשהגעתי אליהן הן היו ישובות על סוסיהן והשקיפו לעבר הפונדק, בלי לתת לי תשומת לב רבה. "אז אני מבין שהחלטתן לצאת לדרך בלעדינו?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רק כשהקוסם היפיוף הגיע אלינו, תפסתי שהעצירה שלי אולי לא היתה רעיון גאוני...
"היי לי!" צחקתי, והדהרתי את אביר שוב. קלואי, אורורה וניאה מיהרו אחרי גם הן, ולי פלט קללה.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי, כל אחד יכול לשחק ככה!
אני הטלתי לחש, לחש אשליה מתוך טבעת שענדתי, זה לחש מאוד חזק, לאחרים זה נראה כאילו אני הולך ואז פשוט נתפס על ידי שורש ונבלע בתור האדמה!
"מה לעזאזל קרה לו?!" צעקה קריל
"לא יודעת, זה נראה לא טבעי" אמרה נאיה
שכולם דיברו, שורשים התגנבו ונתקעו את כל החיות שלהם לקרקע ואז יצאו עצים חיים, דמוי אנוש ענקים מעוותים מהיער
"אנחנו הרגנו את הקנטאור ועכשיו נחסל את כולכם!" הם צעקו בכל שבור
לא צריך לומר שהכל אשליה ואני הסתכלתי על שכולם נכנסים לפניקה ומתקיפים את האוויר
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שלפתי את חרבותיי וזינקתי מגבו של אביר- לרוע המזל, אחד השורשים העצומים נכרך סביב מותני "ארכימדס!!! כדאי לך להפסיק את הקסם המחורבן הזה!" שאגתי, הסכמתי עם ניאה, זה היה קסם. והכרתי רק מישהו אחד שמשהו כזה היה יכול לשעשע אותו...
אבל שנייה לפני שהתחלתי לקצוץ את השורשים העבים, הבחנתי במשהו שגרם לי לקלל ברצינות....
קבוצה של כעשרים יצורים בגובה של כמעט שני מטרים, עורם אפרפר, שיערם דליל וצהבהב ונשקייהם ושריונותייהם מטונפים.
הרגשתי בעתה אמיתית, בעתה מעורבת בהתלהבות.
"אורקים!!!" צווחתי במלוא ריאותיי, "ארכי! כדאי לך מאוד לשחרר אותנו ע-כ-ש-י-ו!!!"
נראה שהצווחה שלי העירה את האחרים ופתאום כולם התחילו לשאוג אל הקנטאור שישחרר אותם, לכל הרוחות איתו...
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
האורקים לא היו תוספת שאני רציתי. "היי מכוערים!" קראתי להם
"קלטו ת'סוס הזה! רוצה לחטוף ת'פלדה שלי בבטן ש'ך?!" צעק המנהיג שלהם
"נו באמת, חוסר שפה" ציירתי רונה, הרונה זהרה וזימנה ברק, הברק קפץ על כל העשרים וטיגן אותם
"איכס" אמרתי, ריח של אורקים שרופים
באשליה האורקים נהרגו על ידי העצים
אבל אני חייב ללמד אותם לקח, לכבד אותי!
אז באשליה ציירתי שיורד דרקון ירוק בינוני לידם, העצים מפנים לו מקום כאילו הוא הלורד שלהם
"או" הוא אמר בקול נחשי "נקבות ממין אנושי ואלפיות! וגם אשת זאב" הוא אמר וליקק את שפתיו "עבר הרבה זמן מאז שאכלתי נקבות מהסוג שלכן!" אמרת בחיוך זדוני
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ארכימדס! לעזאזל איתך, תעיף מכאן את הדבר הזה מיד!" שאגתי. האשלייה שלו או מה שזה לא יהיה גם מנע ממני לשנות צורה. לחש קסם חזק, ככל הנראה. הדרקון נראה רעב ומטורף מאוד.
פלטתי שצף של קללות עסיסיות ונהמתי בזעם. קריל השתוללה ואף על פי שהייתי לא פחות עצבנית ממנה, זה גרם לי לחייך בחיבה. בת אנוש נחמדה שכמותה.
"א-ר-כ-י-מ-ד-ס-!" נאיה צעקה עליו. היא לא קיללה. לא, יצורים אציליים לא מקללים.
לי התעסק בספר שלו בקדחנות. הוא עבר מספר דפים ולאט-לאט ההרגשה החונקת של לחש הקסם נעלמה. לטשנו בארכימדס מבטים זועמים.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(היי!!!! האורקים היו אמורים לא למות כל כך מהר!!! תיזהר! אתה ממש גורם לי לרצות לנשל אותך מהקסם!!!)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני יכול להגיב בלי שיתפרצו לדברי ויהרסו לי?)
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(גם אני שיניתי תגובה פעמיים ><")
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני שיניתי או מחקתי עשרים.)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השאגה שלי הפתיעה אפילו אותי עצמי.
"א-ר-כ-י-מ-ד-ס!!!! בשם אימהות הדרקונים הראשונים! אתה מוכן להפסיק להשטתות?????" שיספתי סביבי, בועטת את הענפים המתים. כעסתי, ועוד איך כעסתי. ראיתי שאורורה וניאה כועסות לא פחות, לי נראה גם הוא מרגז ושיער הפחם שלו היה מעט פרוע, "למה זה היה טוב?!" זעפתי
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ביטלתי את האשליה, אבל דאגתי להיות מאחורי כולם
אני סידרתי את הדברים עלי "אז, מה פיספסתי שברחתם לי?" אמרתי בתמימות
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא הרבה, למה כל זה היה הכרחי?" שאלתי אותו.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הקטאור רצה לשחק..." רטנתי.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שיחקתי אותה תמים "משהו קרה?" שאלתי "אני הייתי מאחוריכם ואתם ברחתם לי!"
נראתי כנעלב קלות "בכל מקרה, אנחנו צריכים להתקדם! אז קדימה! בואו נלך!" אמרתי והתחלתי להתקדם לאורך השביל בתוך היער
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בהתי בקנטאור ואז בלי "הוא משוגע!" רטנתי אל הקוסם האנושי. הוא הגיב בצחוק קטן.
ג'יר נחת על כתפי ונעצתי בו עיניים מאשימות, "ציפור מטומטמת..." מלמלתי...
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ובכן, שנצא? אני לא מתכוון לעמוד כאן ולבהות בו כמו אידיוט."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנהנתי, "קדימה." הדהרתי את אביר והנחתי לג'יר להוביל את הדרך.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלנו ללכת ביער, הם היתקדמו בקצב די מהיר ,אני היחידה שהלכתי ברגל ,ואז פגשתי צבי את אותו הצבי שרציתי לצוד אתמול, היתידדתי איתו בכמה דקות ,ואז התחלתי לרכוב עליו הדבקתי את הקצב תוך כמה שניות ,לרכוב בלי אוכף זה היה די קשה אבל היתרגלתי לרכוב על חיות בלי אוכף בשנה האחרונה ...
"מאיפה הסגת את הצבי" שאלה אורורה "דרכים משלי" עניתי והיא רק משכה בכתפיה ...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שלחתי יד לתפוס את היד השניה כדי לתפוס את הענף והשלכתי את עצמי באוויר, במשיכה מהירה שוב הייתי על העץ והמשכתי לרוץ.
היה יכול להיות קצת קשה לאבד אותם, אבל רציתי עוד דם, הדם של האנשים באזור היה די טעים, בניגוד לאלפים נגיד. לאלפים היה טעם מגעיל, שלא לדבר על כך שהיה ממש קשה לנשוך אותם, ואחרי שסוף סוף הצצלחתי לתפוס אחד לפני בערך חמישים שנה, הוא היה ממש קשה לנשיכה, הצטמררתי וצנחתי על האדמה לפני כולם, אחד הסוסים צהל בבהלה, גיחכתי והמשכתי לרוץ לאט, הפעם על האדמה.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הערפדית הגיחה מאמצע שום מקום. היא הדיפה צחנה חריפה של בני אדם. אין ספק שהיא התעסקה עם דם של בני אדם עד עכשיו. מפלצת.
עיוויתי את פרצופי בסלידה ולא הצלחתי להתאפק.
"אני לא יכולה להיות עם מישהו שטורף בני אדם,"נהמתי."זה חולני. אכפת לך לעבור לבעלי חיים לפני שאני משתגעת?"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי שרשרת שהייתה על צווארי, היה לה גולגולת קטנה של חתול עם אבני חן אדומות עם פס שחור בשקעים של העיניים
אמרתי מילה ואני הפכתי לנמר וכל הציוד היה עלי, רצתי ליד קריל ושאגתי לידה!
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כן, אתה ממש לא בכיוון גדילן יקר. פוי קסם של שוויצרים :)
בדקתי את השריטות הקלות על הרגליים של נראו. הארכימדס הזה לא יודע לקחת בדיחה בצחוק.
גרמתי לזנב שלו לצלוף באחוריו.
"בפעם הבאה תתארגן מהר יותר ואל תביא עלינו אורקים ואחר כך תצלה אותם." אמרתי בכעס.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גלגלתי עיניים, "נהנה מאוד?" שאלתי. הוא הנהן במרץ, מה שגרם לי לצחקק. הבטתי אל אורורה, "תגיד, אתה לא יכול לעשות משהו כדי למנוע מהערפדה לצוד בני אנוש? זה מגעיל!" הופתעתי למדי לגלות שהוספתי, "וזה מחרפן את הזאבה!"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רצתי בתור נמר מסביב לחבורה, רצתי, קפצתי וגם ניסיתי להטריף את כולם!
רצתי לרוב ליד קריל, משגיח עליה, ומטריף אותה הכי הרבה!
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הזאבה יכולה לקפוץ מצוק" הצעתי לבת האדם ופניתי שוב אל אורורה "חיות לא טעימות כמו בני אדם, את צריכה לפחות להתנחם בזה שלמענכם אני אוכלת רק מבוגרים, שהם יותר משביעים ופחות טעימים ולא ילדים, שהם יותר טעימים ואני צריכה לאכול כמה וכמה כדי להיות שבעה"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ארכימדס הפך את עצמו לנמר ושעג לקריל ,היא די ניבהלה ונפלה מהסוס. הרגשתי שבלי אוכף גם אני אפול בסוף, ואז ניגשתי לארכימדס ואמרתי "בין כשף לכשף שאתה עושה לבידור אתה יכול בבקשה להפוך עלה או משהו לאוכף בישבילי?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רטנתי כהוגן... הכל בגלל הערפדה המטופשת והקנטאור השיכור הזה!
"קלואי! ארכימדס! תועילו להפסיק לנסות לגרום לחיה הארורה הזו לחטוף התקף לב!" זעפתי. הקנטאור בדמות נמר נראה מתנצל על גבול המבוייש, קלואי חשפה שיניים וצחקה. נהמתי "אני באמת אוריד לה את הראש יום אחד...." מלמלתי אאל אורורה וניאה. היה נראה לי שלפחות אחת מתוכן היתה מצטרפת אלי בשמחה...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גירדתי את הראש "עד שאני אהיה מספיק חלשה כדי שבן אדם יוכל להרוג אותי, את כבר תספיקי למות מאתיים פעמים לפחות" עניתי לה בציחקוק
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי את נראו, לא מוכנה לסלוח.
"אני לא חשבתי שאנ יאצטרך לעשות את זה, אבל אני מבינה שאני המבוגר האחראי פה." העפתי את ארכימדס הבוגר במיוחד אל אחד העצים. הוא התנער והחל לחזור לצורה המקורית שלו.
"אני לא יודעת איך זה עובד אצל קנטאורים, אבל אצל האלפים זה לא מקובל להשתמש בקסם כדי להשתעשע." אמרתי, מחכה את נימת קולו.
נעצתי בו מבט חודר.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"די ניאה, הוא לא התכוון להזיק, זה רק שקנטאורים לא ממש חושבים כמו אלפים או בני אנוש." הבטתי בקלואי, "חוץ מזה, אם יש פה מישהו שצריך לחטוף, זו ה-י-א!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"קדימה" הבטטתי בה בשעשוע "תנסי"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נערתי את העלים מעל הבגדים שלי "ממתי אלפים עושים משהו בישביל להישתעשע?" אמרתי בלגלוג
"קנטאורים הם יצורים עם אנרגיה קסומה הרבה יותר חזקה מאלפים, אז אנחנו מרשים לנו להשעשע בזה!"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עיוויתי את פני, "אני אוותר כרגע, אבל תהיי בטוחה, יום אחד סכין הכסף שלי ינץ בליבך!" אז פניתי אל ארכימדס, "די, חשבתי שדווקא אתה זה שדוגל בשלום." טיפסתי שוב על אביר ודרבנתי אותו להמשיך ללכת, לא היה אכפת לי בכלל אם מישהו בא אתי.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"עמי דוגל בזה שישאירו אותנו איפה שאנחנו, לא ממש אכפת לנו מגזעים אחרים" אמרתי והלכתי אחרי קריל
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני פשוט אסירת תודה." אמרתי אל קלואי ביובש."את יודעת, אנחנו אמורים להצליח במשימה והתנאי הבסיסי הוא שיתוף פעולה. מה הבעיה שלך לעשות מאמץ ולאכול בעלי חיים? יש להם הרבה יותר דם, דרך אגב." הערתי בהרמת גבה.
היא לא ענתה מיד, ומאחר שכערפדית הפנים שלה חתומות כל כך לא ידעתי אפילו איך השפיעו דבריי עליה. סביר להניח שעוד רגע היא תפרוץ בצחקוק החולני שלה.
סיננתי אל ארכימדס המכוסה עלים בלחש,"אתה לא יכול לגרום לה להפסיק לאכול בני אדם עם כל לחשי הקסם מלאי העוצמה שלך?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנהנתי, "כן, זו באמת תהיה התחלה טובה! אי אפשר לנצח את הג'ארוק כשהולכים בדרכם!" צחקתי ביבש והבטתי באורורה, "ואת זה א-נ-י אומרת!"
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן, אם זה יימשך כך מכל המשלחת הזו תישאר רק ערפדית אחת ושבעה במיוחד."
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי אל קריל.
"נו, ארכימדס, עם כל הדברים שעשית בטוח תצליח לעשות את זה."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי לאחור, אל לי. "אני לא אתן לה לשתות את הדם של אף אחד מאיתנו." נאנחתי, "ואני לתומי חשתי שאנשי זאב הם מטורפים!" פניתי אל ארכימדס, "הכרתי יותר מערדפ אחד, אבל אף אחד מהם לא היה כל כך..." לא מצאתי את המילה, אז הנדתי בראשי, "היא משונה... אתה ידעת המון עלי רק מלהסתכל, מה אתה רואה בה? למה היא כזו?"
זו היתה יותר מרק תהייה, היתי באמת סקרנית.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרהרתי "אני יכול, אבל זה יקח ממני כמויות אדירות של כוח!" אמרתי לאורורה "ואני אצטרך להתרכז בזה ורק בזה!" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"טוב, אז תשכח מזה, אני לא רוצה שתשקע בדיכאון!" צחקתי, נועצת בו מבט שובב.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי על הערפדית "היא חיה בישביל ההרג, היא חיה בישביל לצוד בני אדם ורק בני אדם, היא לא רוצה חיות, היא טעמה דם של בני אדם והתמכרה כמו אלכוהול לשיכורים, היא כנראה הפכה לטורפת!" אמרתי בסיכום על מבטה
"הסיבה היחידה שהיא לא הורגת אותנו, זה בגלל שנאמר לה שאנחנו בקבוצה איתה וזה לא ממש ישנה לה עוד כמה זמן" אמרתי לפי דעתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לומר שזה לא העברי בי צמרמורת יהיה שקרי... היה משהו בקולו של הקנטאור שכמעט גרם לי לראות תמונות של מה שתיאר...
"היא רוצחת..."לחשתי, "אבל גם אני..." זקפתי את גבי ודרבנתי את אביר לדהרה מהירה יותר.
הכל הסתחרר בראשי, מותם של הורי, זאב האדם הורג את אחי... רציתי רק לשקוע בקול פרסותיו של הסוס, לשכוח מהכל... ג'יר צווח לפני, מכיר בכאבי, אך חסר אונים כתמיד. "אני בסדר..." היה לי מספיק אומץ לשקר לעצמי בקול רם, "אני ממש בסדר גמור."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני שמחה שכולם בסדר," סיננתי וצקצקתי לנראו. הוא פרש את כנפיו העצומות וחלף בין צמרות העצים. המעוף החזיר אותי לעשתונותיי, והצלחתי להתמקד בקבוצת העצים המרוחקת שנראתה לא טבעית. דירבנתי את נראו שיעוף מהר יותר ועיני האלף שלי הצליחו להבחין שאלה כלל לא עצים.
"גובלינים." נאנקתי בכאב. אין דבר ששנאתי יותר מבגובלינים, והייתי המומה מכך שלא הבחנתי בהם קודם. ואפילו לא נראו.
עכשיו כבר מאוחר מידי, אי אפשר לעקוף, והקבוצה מתקדמת בסערת רגשות ישר אליהם, ולפי המבנה שלהם...הם תכננו מערב.
צללתי במהירות, כנפיו של נראו נתקעו בצמרות העצים ופחות או יותר התרסקנו על האדמה, כמה שניות לפני שהסוס של קריל רמס אותנו.
"גובלינים!" השתעלתי ועזרתי לנראו לקום. "ארכימדס, הם עשו לנו מערב! יש שם משהו כמו שבעים גובלינים חמושים בכלי נשק קלים, במרחק של שני קילומטרים מכאן. אי אפשר לעקוף." ניערתי אבק מבגדיי.
"צריך להיות מוכנים להם באותה הדרך. נמצא מקום עם ייתרון קרבי ברור, לוחמים בטווח רחוק יהיו על סלעים, הערפדים יכולים לקטול אותם בשדה הקרב עצמו. אורורה, תשתני לזאבה, מהר!" הבטתי בעיניו של ארכימדס. "כדאי שתתאפס, לפחות לקרב הזה."
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אוקיי אז אני מוכנה "אמרתי ויצבתי חץ על הקשת שלי ,הצבי די ניבהל מהקולות אבל הצלחתי להרגיע אותו. וכל אותה חבורה שרק ליפני שניה היו עסוקים בויקוח לוהט היתקוננו למלחמה וניראו כגדוד מיומן
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רנאו התרחק מאיזור הסכנה אבל נשאר באוויר, מרחף גבוה מעלינו.
התמקמתי על סלע חבוי מאחורי שני עצים. הטווח שלי היה נקי לחלוטין.
הקפדתי לקחת את אוסף החיצים הרחב שלי מהבית, לא חשבתי שאני אחזור לשם, כך שהאשפה היתה מפוצצת ודחוסה בכארבעים חיצים. נשמתי עמוק וגיששתי את זנבותיהם השונים.
חיצי עוקץ, יש הרבה מהם, חיצי שרשרת, חיצי רעל, כמה חיצים בעלי ראש שמכושף להתפוצץ כשהוא פוגע במטרה, וההמצאה האכזרית שלי-חיצים ארוכים במיוחד עם ראש חנית כבד, ליצורים בעלי עור קשה כמו ענקים או דרקונים.
ארכימדס התייצב בנקודה שמתאימה להטלת לחשים, קריל נראתה מתלבטת אם להילחם על הסוס שלה כרומח או על האדמה.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אנשים אני חיבת לצין שאתם מגיבים בקצב לא נורמלי)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טיפסתי על עץ גדול ובודד ועליתי על ענף עבה מאוד בגובה של שישה מטרים מעל לאדמה, טווח הראייה היה גדול מאוד, יכולתי לראות תזוזות קטנות במרחק. שלפתי את כל החצים מהאשפה הגדולה והישנה שלי ונעצתי אותם בטווח יד, חיפשתי בספר העתיק והקטן כשפים לטווח רחוק ואז חזרתי עליהם שוב ושוב עד שנשארו בראש שלי.
לקחתי את הקשת שלי ומתחתי חץ על המיתר. הפלדה המשובחת בהקה באור הצהריים. נעצתי מבט אל בין העצים.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(זה טוב או רע????)
לבסוף החלטתי לרדת מאביר, לא רציתי לסכן אותו בקרב, חוץ מזה שלא היתי כל כך טובה בלחימה על גב סוס.
שלפתי את זוג החרבות וסימנתי לסוס הענק להסתלק, אני תמיד אוכל למצוא אותו אחר כך... הבטתי בגובלינים ונאנחתי, אם בכלל יהיה אחר כך...
ממש כמו הערפדים וזאבת האדם, גם אני לא חיכיתי שהיצורים יבואו אלי, אלא הסתערתי עליהם בבדממה קטלנית.
הגובלין הראשון שהבחין בנו, החליט להיות אידיוט ולזנק על קלואי. הערפדה ריסקה לו את הפנים עוד לפני שהבין מה קורה לו.
לא הצלחתי לראות מה מצבם של האחרים, גובלין מגודל אוחז גרזן התקיף אותי. הצלבתי את החרבות כדי לחסום את המכה, אז הטחתי את חרבי הימנית בבטנו. לרוע המזל, הוא לבש שריון..
קיללתי ונרתעתי לאחור, אז הסתערתי מחדש, במהירות. לא ניסיתי להדוף או לחסוף התקפות, זה היה מאט אותי ובטח גם גורם לי לפרוק את הכתפיים בסופו של דבר. פשוט הנחתי ליצור המגעיל להתיש את עצמו בחבטות רבות עוצמה. היה לי קל אפילו יותר מתמיד להתחמק מההתקפות, ותהיתי אם לקמיע החתול המזורגג ההוא יש קשר לזה. אחרי כמעט שלוש דקות, הצלחתי להתקרב אל הגובלין מספיק כדי לנעוץ חרב בפרצופו. ג''ר התיישב על כתפי, מנופח מגאווה כאילו הרג את הגובלין בכוחות עצמו. גלגלתי עיניים ופניתי אל היצור הבא...
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנחתי שלושה חצים על הקשת ,שיטה ישנה שלמדתי משודדי דרכים שהכרתי , יריתי בשלושה גובלינים בפנים ,ואז בא מאחורי גובלין והכה אותי ברגל, זה די כאב.. תפסתי בידי חץ ודקרתי אותי בפנים. ואז לכחתי את האלה שלו והתחלתי להילחם פנים מול פנים אים גובלין אחר. אחרי שחיסלתי גם אותו לקחתי את החרב שלו , קל יותר להילחם אים חרב יותר מאלה ...
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כן, זה טוב)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אה... תודה!:)
משכתי את לילי מחוץ לטווח של מכת אלה נוראית למדי ושיספתי את גרונו של הגובלין שכמעט הרג אותה. "יום יפה, לא ככה אלפית?" קראתי אליה. האדרנלין שאג בראשי, הרגשתי כל כך... נמצרת! שיספתי בכוח את חזהו של גובלין נוסף וזינקתי מחוץ לטווח נפילתו. חץ זמזם ליד אוזני, ונרתעתי בזעף, מביטה אל לי, "הי! אני לא גובלין!" רטנתי. היה נראה לי שהוא חייך, אבל לא היתי בטוחה, כי אז הפץ מולי עוד גובלין.
"דרקונים! היצורים האלו לא יודעים מתי ליכנע!" מלמלתי. משכתי בכתפיובעטתי בעיטה סיבובית בפרצופו, "נו, מילא, לפחות קצת שעשוע..."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(שלושה חיצים!?!? זה בלתי אפשרי מנסיון!)
הראש, הראש, איפה הראש שלהם?!
דרכתי חץ, מתחתי אותו בכוח ועצרתי את הנשימה. גובלין לבוש שיריון שחור מבריק ואוחז בחרב אדירה התקדם בסוף הטור.
הפריצות היחידות בהגנה שלו היו בית השחי, שם שריון השרשראות שלו היה קרוע.
יריתי, והחץ נורה בדיוק כל כך רב עד שכמעט לא הייתי צריכה לכוון אותו בעזרת האוויר.
החץ התפוצץ וקרע לגזרים את חמשת הגובלינים הקרובים.
התוצאות הטובות- חיסלתי את הראש.
החדשות הרעות- זה לא עזר.
שאר הגובלינים החלו לנהור לעברי.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אז כן, קרעתי לגובלינים את הצורה- אבל הם עשו לי כמעט אותו דבר.... ידיי היו שרוטות מהפעמים בהן השתפשפתי בשריונות החלודים שלהם, על זרועי השמאלית היה חתך מבעית ושורף למדי, על עצם הלחי בימנית שלי פעם שסע מכאיב והיתה לי הרגשה חזקה ששברתי צלע.
ולגובלינים לא היה סוף... "אף אחד מהקסמים שלך לא פועל עכשיו?! שאגתי לעבר ארכימדס, הודפת מהלומות רבותת עוצמה של אלת ברזל קוצנית.
"את לו חושבת שניסיתי את זה כבר?! הקסם לא פועל עליהם!" השיב הקנטאור, עסוק מאוד בלרמוס בפרסותיו הקטלניות גובלין שמן.
"כמה נוח!" זעפתי, אבל ההתרגשות מהקרב עדיין פעמה בתוכי כמו זרמים חשמליים.
רצתי הצידה מדרכו של הגובלין, התכופפתי והטלתי לעברו אחד מתוך עשרות סכיני ההטלה הקטלניים שננעצו בחגורתי התנשפתי, מגלה פתאום חתך חדש בשוקי השמאלית, ומיהרתי חזרה אל הקרב המשתולל...
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קסם לא עובד עליהם, אבל הוא יעבוד עלינו!
מהר אמרתי את המילים "אובדהי, שליט הטבע, זמן לי כוח לרפא את אלו הנכונים בעיניך" בסוף דברי ידי זהרה באור ירוק, מהר שמתי את ידי הזוהרת על קריל, כל הפצעים שלה נסגרו והיא הרגישה חזקה יותר!
זמנתי בכוח הקסם שני זאבי אימים, יצורים הגדולים כמעט כמוני "התקיפו את היצורים האלו הפוגעים בטבע!" צעקתי
היצורים זינקו על הגובלינים ומשספים בהם את השיניים שלהם!
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שני זאבים הגיעו משום מקום והתחילו להתקיף את הגובלינים, זה בטוח ארכימדס חשבתי . ואז עצרתי לרגע וחשבתי ,קסם נכון אולי אני לקוסמת אבל אני יכולה לשלוט אל הצמחים מיסביבי ,מתחי את זרועותי ולחשתי לחש עתיק שמזמן את העצים לקרב. תחושה חמימה הציפה אותי לא עשיתי קסם מאז שמישפחתי נהרגה..
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כבר באמת התחלתי להיות מודאגת כששמעתי את ארכימדס מתחיל לצווח מאחורי. לקח לי יותר משנייה לקלוט שהוא מנסה לבצע קסם, אז מיהרתי להצמד אליו- מתוך מחשבה שקוסמים לא יכולים להילחם על חייהם באמצע ביצוע קסם.
אורורה הצטרפה אלי בהגנה על הקנטאור. שנייה לאחר מכן, הוא הניח יד על כתפי. לרגע, הרגשי כאילו אני לא נמצאת ביער, אלא על חוף הים, שמש מלטפת, ריח מלוח של מים...
אז מצאתי את עצמי שוב באמצע קרב על חיי- רק שאיכשהו כבר לא היתי מותשת וכל הפצעים שלי נעלמו. אם זה לא מספיק מוזר, גיליתי ששני זאבי ענק קורעים את הגובלינים לגזרים.
פלטתי קללה כשאחד הזאבים כמעט רמס אותי, אבל הוא זינק הצידה ברגע האחרון. הנדתי בראשי, אני אף פעם לא אתרגל לקסמים....
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הלחש לא פעל.. אולי אבדתי את זה? ,החלתתי לנסות שוב והפעם תיפסתי על עץ ,וניסיתי להרגע. לחשתי לעץ את הלחש העתיק והפעם הוא התחיל לנוע .כול השורשים שלו היתחברו לשני רגלים ,והוא התחיל לרסק בשורשו גובלינים צחקתי, ונידמה לי ששמעתי את כול אבי קורא לי..
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
המשכתי לירות חיצים מדוייקים. בניגוד לאלפית הנוספת, שירתה חיצים רבים במהירות, אני העדפתי להתמקד על המטרה למשך זמן מה, ורק אז לירות. חץ בודד, קטלני ומבזיק.
לאט לאט הגובלינים החלו להתקרב אלי, והטווח שלי נחסם. שלפתי בלית ברירה את הפגיון שלי והנפתי אותו בקשת. "תצאו מהיער הזה, גובלינים מזוהמים!" קראתי באלפית, וניצוץ של זעם נדלק בעיני. הגובלינים אל נרתעו אפילו קצת- הטעות הכי גדולה שלהם.
שיספתי את אחד מהם לשניים מתחת לקו השיריון ונעצתי בכל אחד מהם מבט רצחני.
החמישה החלו לתקוף אותי בגרזנים חלודים ומוזנחים. אני לא אוהבת במיוחד לחימה בטווח קצר כל כך, ובאמת לא עשיתי את זה הרבה זמן. הם הצליחו לדקור אותי בטן עם סכינים אכזריות לפני שהספקתי לחסל אותם כשהטחתי אותם בעצים ובסלעים. לחצתי את הבד של החולצה שלי על הפצע המדמם ודמעות כאב עלו בעיני.
הקבוצה כולה נלחמה כמו סופה קטלנית, היה ברור שכולם לוחמים מנוסים. תוך זמן קצר נשארו אולי עשרה גובלינים.
כשהצלחתי להתייצב, יריתי חץ מתפוצץ נוסף ועוד שלושה מהם נעלמו בפיצוץ של אש ועשן.
אורורה קרעה אחד נוסף לגזרים, קריל חתכה אחד לפירורים, קלואי בעטה בגובלין נוסף כך שהוא שבר את העץ שהוא נחת עליו, לי ירה חץ זוהר בסגול ופער חור בחזה של גובלין די גדול, וארכימדס שרף עוד אחד מהם.
הרגשתי שאני רוצה להקיא, אבל לא רציתי ללכלך את היער עוד יותר. נפלתי על הברכיים ופתחתי את החגורות של השריון שלי. בחנתי את הפצע, הוא נראה נוראי, כאילו מישהו פער לי חור בגוף.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקללות שלי החמירו כשלילי גרמה לעץ קרוב להתחיל לרקוע ב... רגליים שלו?!
"אני מוקפת בקסמים! מה קרה לימים היפים ההם שבהם כל מה ששלט בעולם היה כוח החרב?!" מצאתי את עצמי ממש צווחת. אורורה צחקה לכיווני, "הם מתו, כי לא היה להם מספיק כוח!" מלמלתי משהו על חטיפות של שודדים.
אפילו לי עצמי לא היה שמץ למה דווקא זה קפץ לי לראש....
אז הבחנתי בניאה. האלפית היתה פצועה בבטנה. ריסקתי את ניצב חרבי אל פרצופו של גובלין שיהר אליה בגרזן מונף והנחתי לקלואי לפורר אותו לגורמים...
החזרתי את חרבותיי לנדנים שעל גבי ורכנתי לצד האלפית. לא היתי קוקה ליותר ממבט קצרצר כדי להבין שהיא על סף גסיסה...
"הי! אכרימדס, לי! ק-ו-ס-ם---כ-ל-ש-ה-ו!!!!" קראתי במלוא ריאותיי. לחצתי את ידי על הפציעה הגדולה להחריד כדי לעצור את הדימום וקיוויתי שמישהו מהם יגיע מהר...
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רק תירגעי, קריל," לחשתי. "זה לא גדול יותר ממה שהמרפאים בשבט היו מרפאים תוך שתי דקות." לא הוספתי שזה אחד מהגדולים שהם ריפאו.
"לארכימדס בטח יש דברים אחרים לעשות, אני אסתדר." ניסיתי לקום, אבל מסתבר שזה פצע עמוק יותר ממה שחוויתי בחיי.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אם מצבה של האלפית לא היה כל כך גרוע, היתי עונה לה בקצנות, עכשיו פשוט דחפתי אותה אל הקרקע, "תשכבי!" פקדתי, "ואל תדברי שטויות, בסדר? אני מתנקשת, אני י-ו-ד-ע-ת איך נראה פצע קטלני!" בחנתי את סביבתי במהירות. שיח מסוים משך את תשומת ליבי. עליו הסגלגלים שנראו כמו אצבעות מעוותות היו יוצאי דפן למדי כך שהיה קשה לפספס אותו. תלשתי חופן של עלים והזזתי את ידה של האלפית מהפצע. "מה את עושה?!" נזעקה, "זה צמח רעיל!" עיוותי את פני, "רק כשאוכלים ממנו! ככה הוא עוצר דימומים- וזו תהיה התחלה טובה!" היא לא התנגדה עוד, אבל ראיתי שהיתה המומה.
מניסון אישי, ידעתי שכשמשהו כואב לך, הכ טוב זה שמישהו יסיח את דעתך...
"כשאתה לומד במשך שנים מהן הדרכים הכי מהירות להרוג אנשים, אתה לומד באותה ההזדמנות גם מה לעשות כדי להציל אנשים. אולי לא בכוונה, אבל בכל זאת..." ג'יר צווח מעלי, הכרתי את הגוון המסויים הזה של צווחה, שלפתי אחת מחרבותיי ונעצתי אותה בכוח בבטנו של הגובלין שניסה להתגנב אלי מאחור.
זה אמור להחזיק מעמד עד שאחד הקוסמים יתפל בך." מלמלתי אל ניאה, "ו... אולי כדאי שתקראי להיפוגריף שלך לקחת אותך למקום בטוח עד שאנחנו נגמור עם היצורים המסריחים האלו!"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי מכות של גרזנים עם המטה שלי, ריצצתי את הגולגולת של הגובלינים, המטה שלי מחוזק בקסם והוא גורם להרבה יותר נזק!
"ארכימדס!" שמעתי את קריל צורחת לכיווני, ראיתי שהיא מנסה למנוע דימום אצל נאיה
רצתי לכיוונה, הוזזתי את העלים שקריל שמה למנוע את הדימום שלה "תתני לי" אמרתי
"אובדהי, אנא רפא את האלפית הזאת, ברך אותה בריפוי שמימי שלך!" אמרתי בקול מלא ירא!
הידיים שלי זהרו באור ירוק כחלחל מאוד חזק! הפצע של נאיה נסגר במהירות והיא קמה על רגליה, מלאת אנרגיה!
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בדיוק כשחשבתי שאני הולכת להתעלף קריל הצמידה לפצע את העלים. הרגשתי קרירות במקום, והרגשתי שהדימום האט. ניסיתי להגיד לה תודה, ואז ארכימדס הגיח במהירות שממש הבהילה אותי ומלמל משהו שלא הצלחתי לשמוע. הרגשתי שאני מתרוממת באוויר והפצע זהר בצורה שהעלתה לי את הקיא לגרון.
נחתתי על הרגליים מסוחררת. התיישבתי שוב על הסלע שלי והבטתי באחרים שחיסלו סופית את הגובלינים. שדה הקרב החריש פרט למלמולי ההקלה.
"תודה ארכימדס." אמרתי בשקט. אחזתי בידה של קריל. "אני חייבת לך. כנראה שהמצב שלי היה הרבה יותר גרוע אם לא היית מטפלת בי."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי את הנשימה "קריל, תטפלתי בעצמך, אני לא במיוחד רעבה עכשיו, אבל זה לא יעזור אם הדם ימשיך לזלוג, אפשר להריח אותו מקילומטרים, ובסופו של דבר אני כן אצטרך לאכול" הפניתי אליה את גבי "קחי בחשבון שאני כבר עכשיו לא שותה ממך, וזה מן הסתם הכי הרבה שאני מוכנה לעשות בשבילך"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מה אפשר לומר... הנחמדות ממש עלתה על גדותיה...
התרחקתי מניאה ומקלואי ובחנתי את הפצעים החדשים שהספקתי לחטוף. לא גרוע מדי, הידיים שלי היו שוב מלאות חתכים, חבורה גדולה התחילה לצמוח על הברך שלי- כנראה בגלל הצניחה הלא מאוד רכה שלי לצד ניאה. על צדה השמאלי של עצם הבריח היה חתך באורך של כמעט שמונה סנטימטרים. ארכימדס התחיל להושיט את ידו אלי, אבל הנדתי בראשי, "לא עוד קסמים, תודה רבה..." מלמלתי. קרעתי חלק מגלימתי והצמדתי את הבד השחור לפצע.
"כדאי שנמשיך לזוז ברגע שכולם יהיו מסוגלים לעמוד, אני לא חושבת שבטוח להישאר פה הרבה זמן."
אז מיהרתי אל הגובלין שהרגתי קודם והוצאתי מהגוויה את חרבי. פניתי אל הכיוון שממנו הגענו, לשם אביר ברח קודם.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רציתי לרפא את קריל, אבל היא לא הסכימה, רציתי להסביר לה שזה לא קסם, זה כוחו של אל, אבל היא לא הייתה מקשיבה לי
"אז קחי בבקשה את זה" נתתי לה שיקוי וורד שדווקא הריח טוב "תשתי את זה ובבקשה, תתני לי לחבוש את הפצעים שלך" זה היה יותר אמרה שאני עושה את זה מלתת לה אופציה, אני חשבתי באופן מקצועי לגמרי, עד שכל הפצעים של קריל היו נקים וחבושים
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היה לי משונה מאוד שבאמת נתתי לארכימדס לתפל בפצעי, לא הכרתי את עצמי כאחת שמשנה את דעתה כל כך מהר. אבל היה משהו בקנטאור... אני יודעת שזה נשמע מטופש אבל הוא הזכיר לי את אבא שלי. אלי זה בגל העיניים השחורות האלו...
כשארכימדס הניח לי לבסוף, התכוונתי לעשות את מה שתיכננתי לעשות ולחפש את אביר, אבל הקנטאור עצר אותי שוב. הוא השמיע שריקה חדה והסוס השחור הופיע מעבר לעיקול השביל. חייכתי וליטפתי את אפו. "תודה." אמרתי לקנטאור.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"על לא דבר, העונג כולו שלי" החזקתי את ידה ועזרתי לה לעלות על סוסה, השארתי את ידה ביד ונשקתי לידה
"אוקי אז" אמרתי שהלכתי בשדה הקרב "לפני שנזוז, מישהו עוד צריך חבישה של הפצעים? וגם כדי שנעשה חיפוש על הגופות של הגובלינים" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני די בטוחה שבהיתי כמו מטומטמת בקנטאור... למרבה המבוכה, ניאה היתה ממש צריכה לחבוט בי כדי לנער אותי. כחכחתי בגרוני וזקפתי כתפיים, "אני חושבת שלי טיפל בשאר הפצועים."
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עשיתי בדיקה מהירה בגופות של הגובלינים, לא מצאתי שום דבר שווה ערך, חוץ ממטבעות נחושת וכסף, לא היה זהב, היו גם אבני חן אבל באיכות נמוכה!
ארזתי הכל בשק ששמתי עלי "טוב, בואו נמשיך!" אמרתי בחיוך
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גיחכתי, "בוזז מגופות, ארכי???"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה בקור רוח "למתים אין צורך ברכוש הזה וגובלינים הזה הולכים לשאול, אז הדבר הזה יעזור לנו במסע הזה!" אמרתי בחיוך
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(היי חבר'ה, אני מקווה שאתם נהנים! רציתי רק לומר שבקרוב יצטרף אלינו חבר חדש *bax* והוא ישחק בדמות בשם תָמַרִין.... קלואי/אריה, אני אודה לך אם לא תנסי לאכול אותו- גם הוא בן אנוש...:)
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קפצתי מהענף שעלו ישבתי והעץ חזר לימקומו. כל הגופות האלה גרמו לי לרצות להקיא ,אבל היתאפקתי ורק עותתי פנים בגועל. שרקתי והצבי שוב חזר כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. קפצתי על גבו והתחלנו לירכוב...
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פסעתי בחורש. כבר יומיים אני מחפש צמח מיוחד באזור בשביל תמיסה חדשה שברצוני לנסות. האזור הזה של החורש הוא בעל לפטריות מיוחדות ומיני גידולים מוזרים. הבעיה העיקרית היא, כמובן שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם. פתאום, שמעתי קולות לחימה. התקרבתי אל הצלילים כי שם הצמח יכול להיות כמו שהו יכול להיות איפה שאני כרגע, לא? אז אני רואה את החבורה המוזרה ביותר נלחמת בגובלינים - ערפדים, בני אדם, קנטואר, אלפים ואיש זאב, לאור השערות המיוחדות בצוואר. לפתע אני רואה שמופיעות מולי תביעות רגליים, בלי שמשיהו יעשה אותם. קוסם בלתי-נראה, החלתטי שכנראה לא שם לב אלי. עקבתי אחרי צעדיו ופתאום ראיתי על מה הוא דרך- הצמח שחיפשתי! כעס גאה בתוכי ובעודי שולט בו הוצאתי אבקה מיוחדת מאחד הכיסים בחגורה שלי. הושתטי ליד לאיפה שאמור להיות הכתף של הקוסם ונגעתי בה. כשהעלים מסביב לקוסם הסתובבו - וכנראה גם הוא זרקתי את האבקה שהחזקתי - אבקת צילי מעוך לתוך בדיוק איפה שעיני הקוסם אמורים להיות שמעתי צרחה, ואז תחבתי את הסכין לתוך האוויר מולי, 3 פעמים. הקוסם הבהב בעוד קסמו נעלם והפך לבן אנוש שלפי הסימנים שעליו, עבד עם הגובלינים. הזזתי את הגופה של הקוסם והתחלתי להציל את מה שנשאר מהצמח.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(מתצטער עד שכתבתי את התגובה הקרב נגמר XD)
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלתי לעקוב אחרי הקבותה הזאת עם הסוס שהשארתי מאחורה. יש שם כמה קוסמים, ולמרות שאני לא אוהב אותם, תמיד יש להם משהו מעניין בתיק.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבחנתי בגבר המשונה בערך חצי שנייה אחרי ג'יר. הנץ צווח ועת עליו בזעם. בלי לחשוב יותר מדי, זינקתי מאביר ושלפתי את חרבותיי. בן רגע הקפנו אותו, כולנו.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרגשתי ישות קסם, היא הבהבה ואז כבתה "כולם לעצור!" צעקתי, כולם עצרו
"מה זה ארכי?" שאלה קריל
"ישות קסומה כבה, קוסם או יצור קסום נהרג" דהרתי במלוא המהירות לאותו כיוון, הטלתי לחש הגנה וגם לחש כוח עלי, אי אפשר לדעת מה יקרה שמה
גיליתי גופת קוסם, אבל שום דבר אחר, אבל מהר גילית גבר צנום וגבוה, הוא יודע להתחבא, כי לא שמתי לב אליו בהתחלה
"מי אתה?" שאלתי בקול רגיל, לא מאיים אלא סקרן
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור פנה אלי. הסתכלתי עליו ועניתי "אני סתם תייר שמסתובב"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "תייר אשר חיסל קוסם, ועוד קוסם שהיה בלתי נראה כפי שאני רואה, לפי העקבות, עבודה יפה!" אמרתי "אבל אינך סתם תייר, העקבות היו ממש קרובים אליך אבל רק שהוא דרך על צמח הזה לידנו, כנראה אתה אלכימאי, לפי מה שאני רואה כאן" אמרתי שלחתי את ידי אליו כדי ללחוץ את ידו "שמי הוא ארכימדס ושמך?" שאלתי
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור עלה על זה די מהר! ידעתי שצריך להסתיר את העקבות. "אני תמרין." אני עונה לשאלה. אם הקנטאור רוצה להיות ישיר אז גם אני יכול להיות.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לחצתי את ידו "עכשיו, תגיד לי באמת, למה אתה פה?" הוא הסתכל מעבר לכתף שלי, לעבר החבורה "עדיף לך לדבר איתי, או אם לי, הוא גם אלכימאי ועוסק בשיקוים, אם תרצה" אמרתי
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התיישרתי והסתכלתי במבט קר אל עיני הקנטואר. "קוסם הוא לא אלכימאי. ובכל מקרה, עם מי אתה מטייל שאתה יכול לשאול שאלות כו ישירות ולצפות לתשובה?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החרבות שלי עוד היו שלופות ,ולא מצא חן בעיני הפתיחות של הקנטאור... "ומה בדיוק אתה עושה פה, אלכימאי, תייר, ת-ו-כ-י או מה שלא תהיה באמת?!" חרבותי כמעט נגעו בצווארו. היה בו משהו שהלחיץ אותי, הכניס אותי למצב אוטומטי של התגוננות.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם הוא רוצה לשרוד אז כן, איך אתה מצפה שאתרגם מישהו שהרגע רצח מישהו כאן? ממש לידנו?" אמרתי בקול רציני "אפשר לפרש את זה לאלף ואחד דברים, אבל הדרך הכי טובה תהיה זאת שתגן על החבורה ואני מנחש שאתה יודע איזה דרך זאת, אז שאני אשאל שאלה, אני מבקש ממך לענות לי עליה בבקשה!" אמרתי, ניסיתי להיות מנומס לשם הפרוטוקול
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השבתי "אני? אני מחפש פטריות. אבל אתם? אתם, עם אתם ממשיכים נכנסים לתוך שבט שלם של גובלינים. אני יכול להוביל אותכם למטרה שלכם, אם יש לכם את הזהובים".
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"המממ" הרהרתי, הלכתי אחורה, עשיתי לחש בלי שיראו אותי, ניסיתי להיכנס לתוך המחשבות שלו, זה היה קשה, הוא ממש אומן נגד קוסמים, אולי הוא הרגיש אותי נכנס לתודעה שלו, אולי לא, לא ידעתי, אבל! מה שמצאתי זה שהוא כאן כמה ימים מחפש מרכיבים
הלכתי לקירל ונגעתי קלות בכתפה "הוא אומר את האמת, מה את חושבת שכדי לעשות איתו?" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בחנתי את פניו של הזר ופתאום הבנתי משהו... "הי, אתה הסופר גנב ההוא, גנב אלכימאי או משהו כזה, נכון?"
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הלוחמת הזאת מתנהגת מוזר. מה זה סופר גנב? "מה?"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אהה" אמרתי, שמעתי שמועות על דבר כזה "שמעתי שמועות על גנב צנום וגבוה בעל ידע רב מאוד באלכימיה! השודד המדעי! ככה קראו לו, לפי דעתי" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נשפתי בחוסר סבלנות, "תמרין, אני מכירה אותך!" רטנתי, "כל אחד שמסתובב במקומות שאני מסתובבת בהם מכיר אותך!"
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פניתי אל הלוחמת העצבנית. "אז אם שמעת עלי אז את יודעת שאם אני מציע להוביל מישהו אז אני מוביל אותו באמת" ניסיתי להרגיע אותה קצת. רק חסר לי שהיא תאבד שליטה על אחד מהלהבים האלו.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התקרבתי אל בן האדם החדש. "אם אתה קשור למשימה, ברוך הבא. כדאי שנתקדם." שרקתי לנראו והוא הגיח מאחורי העצים וכמעט הפיל את בן האנוש החדש.
לא היה לי קל לעלות עליו, צד הבטן שלי כאב והיה שם סימן אדום. "זה היה קרב טוב מאוד. אני חושבת שכדאי שנעוף מפה ומהר." נראו התכופף כדי להקל עלי, וייצבתי את עצמי בכאב.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחת מהאלפים פנתה אלי. אם היא חושבת שאני קשור למשימה המסתורית שלהם אז שיהיה להם בכיף. אני קשור לכסף. ואז האלפית שרקה והופיעה היפוגריף שכמעט דרס אותי. נפלא. אני רואה זן נדיר והוא מנסה למחוץ אותי. התחלתי להתקדם לעבר המעבר הבטוח שאני מכיר אבל גובלינים לא. כשעברתי ליד הקנטאור הכנסתי במהירות יד לתוך השק שנשא עליו ולקחתי את מה שמצאתי. רק מטבעות כסף. נאנחתי בשקט. איפה כל האנשים הטובים שהיו להם דברים בעלי ערך במקום קל לגניבה ממנו?
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נראו צווח בפאניקה. "מה קרה לך?" ליטפתי את צווארו. עיני היפוגריף אף פעם לא מפספסות. נאנחתי כשראיתי את בן האנוש מכייס את ארכימדס.
הידקתי את התרמיל לנראו ונעצתי בבן האנוש מבט שגרם לגלימתו להתנופף ברוח אכזרית והוא נרתע לאחור.
"בואו נלך." העברתי את מבטי אל ארכימדס, מנצלת את יכולת הטלפתיה שלו. 'בלעדיו.'
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "כן"אמרתי לגנב "יש שמה רק מטבעות כסף" אמרתי ובעטי בו אבל עצרתי ממש קרוב לפרצוף שלו "ואני לא מעריך גנבה, תרצה הלוואה, אני אשמח לתת לך" אמרתי בקול תקיף!
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ככה הוא חיי, אין לך מה 'לא לכבד אותו'." גיחכתי. "בואו נלך, אם הוא רק יפריע אין לנו צורך לסכן את עצמנו." רנאו התחיל לדהור שוב.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סיימתי לחבוש את פצעי והתחלתי לפסוע לעבר החבורה, שמשום מה לא שמו לב לחסרוני, ופתאום הבחנתי במישהוא חדש שהיה ביניהם, התקרבתי עוד קצת ואז זיהיתי אותו.
"תמרין!" אמרתי בשמחה, והוא פנה אלי במהירות "כמה זמן שלא ראיתי אותך! איפה היית כל הזמן הזה?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"חכו רגע, ארכימדס, ניאה," קראתי אל השניים. מיהרתי אליהם, מושכת אחרי את אביר- ששיטח את אוזניו על ראשו בזעף כשנראו נעץ בו מבט סקרני, "הוא צודק... אם הוא מבטיח להוביל אותנו לאנשהו, הוא יעשה זאת." כמעט חייכתי, "למרות שאולי כדאי לשים לב לכיסים שלך כשהוא בסביבה... הוא בסדר, באמת, ואם יש מישהו שמסוגל להראות לנו את הדרך בלי להסתמך על ציפור רפת שכל-" ג'יר קטע אותי בצווחה נזעמת. גיחכתי, אבל לא התכוונתי לחזור בי,"-אז זה בלי ספק הוא, הוא הכי טוב מסוגו." כמעט בוספתי שאת זה אני יודעת מניסיון, אבל החלטתי לשתוק, לא רציתי שהם יחקרו אותי.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כמעט הערתי שביער הזה אני שוטטתי מאה שנים יותר ממנו, אבל החלטתי לא לריב עם קריל.
לא היתה לי בעיה עם כייסים, אבל שנאתי התנשאות. ניסיתי בכל זאת. "בינתיים אין ממש צורך בזה, אני מכירה את היער. ולמה שהוא ירצה לעזור לנו? לא יצא לו מזה כלום."
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"קריל" אמרתי "נאיה היא סיירת כבר הרבה מאוד זמן, והיא כן תעזור, אני מעדיף אותה עכשיו בגלל שאותו כייסן יכול לתקוע לנו מחיר בשחקים! אין לו ממש מה להפסיד עכשיו ולנו יש" סיכמתי
"את מוכנה להראות לנו את הדרך נאיה?" שאלתי את האלפית
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התנערתי. "בטח שכן. האדמה ישרה עוד כמה קילומטרים, ואחר כך יש עליה מלאה סלעים. היא לא גדולה במיוחד. אחר כך אני זוכרת את הביצות, אבל נתקדם לאט לאט." ושוב סימנתי לנראו להמשיך בקצב איטי.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"יפה מאוד" אמרתי לכיוון של נאיה, אני הלכתי אחריה
שמתי לב שהיא החזיקה את הבטן אחרי שהיא עלתה על ההיפוגריף שלה
"קחי את זה" אמרתי לה והוצאתי לה בקבוק בצבע זהוב קרמלי
"ומה זה? שיקוי של קוסם חזק?" היא אמרה בלגלוג קל
צחקתי "לא! זה כוהל גמדים! משקה חזק, אמור להכהות את כאב הפציעה שלך" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בתמרין ולי שפטפטו בראשים מורכנים. העברתי את עיני אל ניאה וארכימדס ונאנחתי. ניגשתי אל שתי בני האנוש והדפתי מעט את תמרין, "הנה, יש פה עשרים מטבעות זהב, תקבל עוד מאה כשנגיע למערה של הג'ארוק המחורבנים, ואני מזהירה אותך, לא חשוב כמה אתה טוב בגניבה או באיסוף פטריות, אני טובה יותר בלהרוג... רק תנועה קטנה לא במקום והראש שלך יתגלגל על הרצפה!"
דחפתי אליו את שקיק המטבעות וטיפסתי על אביר, "כדאי לכם למהר, אני חושבת שכל אחד פה ישמח אם ישכחו או יאבדו אחד משלושתנו... אנחנו לא ממש מוקפים בידידים, אז כדאי שלפחות אנחנו נסתדר."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(הצלחתי שוב להגיב! זה עובד! אבל לא לזמן רב =()
"אם הוא מנסה לגנוב שוב, אני אוכלת אותו!" הכרזתי "בלי קשר לזה שהוא גנב, פשוט מתחשק לי לאכול אותו, לכל הקוסמים יש ריח נורא"
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"תודה ארכימדס. אני לא חושבת שזה יעבוד, אתה יודע שאלכוהול בקושי משפיע על אלפים..." הבטתי בו בספקנות.
"תנסי!" דחק בי. לקחתי מידיו את הבקבוק ופתחתי אותו. ריח של דבש הגיע לאפי. שתיתי את כל הבקבוק בלגימה אחת, והרגשתי אש מתפשטת בי. הייתי מודעת באותה מידה בערך מגע הנוצות של רנאו, אבל הכאב התעמעם עד כדי אי נעימות קלה בלבד.
"ואו, זה באמת עובד!" אמרתי בשמחה. שמעתי את קלואי רוטנת על הכייס מאחור וחייכתי.
לאחר שעת רכיבה נוספת בשתיקה יחסית הגענו אל תחילת העליה.
"תדרבנו את הסוסים שלכם, אם נתקדם במהירות נוכל לעבור את העליה הזאת תוך פחות משעתיים ונוכל לעצור להפסקת צהריים." אמרתי בקול רם. קרצתי לארכימדס שפסע לידי. "נתראה בקרוב." רנאו המריא והמשיך בריחוף קרוב לפני הקרקע, מתגבר על העליה בקלות.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כך היתלהבתי שהצלחתי לעשות קסם אחרי כל כך הרבה שנים עד שלא שמתי לב לבן אנוש חדש שהיצתרף ."ומי זה?" שאלתי קלואי."גנב בשם תמרין" ענתה "אז למה הוא יתנו?" שאלתי "אין מספיק אנשים לגנוב מהם ביער שהוא בא ונתפל לחבורה?. זה לא צעד חכם כול כך.."...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"מה אכפת לי" רטנתי "למה שלא תלכי למצוא מישהו אחר לשאול אותו? מישהו שגם מתכוון לענות לך?" אמרתי בארסיות ורצתי בקלילות בעקבות ההיפוגריף
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
העלייה היתה ממש מציקה על גב סוס, אז ירדתי מאביר והלכתי לצדו ברגל. הערפדים עקפו אותי, כך גם ארכימדס. לילי, תמרין ולי להכו מאחורי ואורורה היתה כמעט לצדי. תהיתי אם היא מרגישה בודדה, לבד בין כל היצורים האלו. הזכרתי לעצמי שארכימדס גם הוא לבדו, אבל לא חשבתי שבדידות היא משהו שכל כך מציק לו.
קיללתי כשעיקמתי את הרגל, שנאתי ללכת על אבנים, זה היה כל כך לא נוח!
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ערפדית חצופה.." מילמלתי. "אז מי אתה" שאלתי את תמרין, "סתם אחד" הוא ענה והיתקדם "מה עובר על כולם היום?" זרקתי את השאלה לאויר בלי לצפות שמשהו יגיב...
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ירדתי מהצבי בקפיצה ונתתי לו לאכול כמה פירות שהיו לי...
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זרקתי את שתיק המטבעות חזרה הלוחמת שקראה לעצמה קריל. " לי הוא חבר ילדות. בשבילו אני יעשה את זה חינם." הבטתי שיח קטן והתחלתי לפסוע בשביל שהתגלה. "קדימה דרך כאן נעקוף את מרבית מערבי הגובלינים וגם בקצב טוב נעשה את זה."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
די הופתעתי מכך שתמרין החזיר לי את הכסף, אבל לא היססתי לרגע כשאמר לנו לרדת מהשביל ולבוא בעקבותיו.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"תמרין, אתה סירבת לכסף?" שאלתי אותו בזעזוע. שקלתי בראשי את הסיכויים שהוא מתחזה בתחפושת... רבים מאוד.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי את תמרין הזה מאחורי וסימנתי לנראו לעצור. הסתובבתי באוויר.
"למה משם? אם נטפס למעלה נגיע לאיזור חשוף ולא יוכלו לערוב לנו. אם נרד למטרה ונקיף את היער בטוח שניתקל בגובלינים, הם באו ישר משם!" אמרתי בתדהמה.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עניתי לאלפית הסיירת "זה יהיה נכון אם אבל אם לא היה חי שם פיתון באורך של כמה בניינים." ראיתי את מבטי ההפתעה של הקבוצה ואת הסכינים שחלקם התחילו לשלוף. "אבל, נחשים לא מתקרבים לאבקת סלמנדר עקב העובדה שהעור שלהם די שריף. ולי יש אבקת סלמנדר. אז רק מורחים קצת על הגוף והוא לא יפגע בנו. בכל מקרה אני צריך לאסוף עוד מידע על פיתוני ענק. מכיוון שצריך כמה אנשים כדי לאסוף את המידע הזה, אני יחשיב את זה כתשלום במקום הכסף."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא יודעת מה איתך, אני סומכת על הגנב, ולא, מקום חשוף זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו. הגובלינים האלו לא הגיעו לבד, מישהו שלח אותם. ואם מישהו שלח אותם, אז זה סימן שהוא יודע איפה הינו- אז היער הוא האאזור הבטוח ביותר בשבלנו עכשיו. חוץ מזה, אם המישהו ששלח אותם יצליח לעלות עלינו שוב, לא ממש יהיה משנה לאיפה נלך, כי הוא ימצא אותנו בכל אופן!" בסיום ההרצאה, סימנתי לאחרים לבוא. ג'יר התישב אל כתפי והנהן במרץ. "חוץ מזה, גם ג'יר חושב שאנחנו צריכים ללכת עם תמרין והוא הרי מקשיב לאלף הההוא שלך."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זה הה=יה חשוד בצורה קיצונית. איך הוא יכול לדעת דברים כאלה? אלא אם כן...רנאו קרקר בשאלה, הוא רצה שנמשיך עם הקבוצה.
אבל אין לו סיכוי לדעת איפה יש פיתון ענק אלא אם כן הוא שם אותו שם. הוא לא נראה כמו גשש מומחה.
"אני אלך אחרונה."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בניאה, "אם את סומכת עלי אפילו טיפ-טיפה אני רוצה לומר לך שתמרין הוא באמת יחיד מסוגו." חייכתי ביובש, "ומה שכל כך מיוחד בו זה שהוא מעולם לא הפר הבטחה."
ראיתי שהאלפית נרגעה מעט, אך בכל זאת הוספתי, "ואם נארו יראה שהוא מנסה משהו, תגידי לי, הבטחתי שאהרוג אותו אם ינסה לעשות בלגן- וגם אני לא נוהגת להפר הבטחות!"
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טלטלתי את ראשי ונראיתי כמו מישהי שמנסה לגרש חרק טורדני.
"פשוט- בואו נתקדם," אמרתי בקול חנוק מאיפוק.
הלכנו בשורה מוזרה, תמרין ולי מקדימה, אחר כך קריל, קלואי, ארכימדס ואורורה, ואני בסוף. ירדנו מההר דרך שביל שלא השתמשו בו שנים.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני יודעת שנשמעתי בטוחה בעצמי כשניסיתי לשכנע את ניאה, אבל בערך חמש דקות אחרי זה, הצטערתי שלא המשכנו ללכת במעלה ההר...
הדרך היתה א-י-ו-מ-ה, וללא קסמיה של לילי- שהזיזה הצידה את הענפים ןהשיחים שהפריעו- בטח היה לוקח לנו שבועות רק לצעוד שלוש מטרים!
התקרבתי את לי, "הוא יודע לאן הוא הולך?" לחשתי אליו. הקוסם האנושי הניד בראשו, "אני לא ממש בטוח." גלגלתי עיניים, "כל כך המזל המחורבן שלי.." מלמלתי, ממשיכה למשוך אחרי את אביר.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לאחר הרבה יותר זמן ממה שהיה צריך לקחת, חזרנו למישור. העצים כאן היו ענקיים וסבוכים, בני כמה מאות שנים. השורה שלנו היתה מסורבלת, חשבתי שאם אמשיך להיות המאספת עוד כמה שעות אני אתחרפן.
"בואו נעצור, כדאי שלא נעשה הפסקות קטנות כשנתקדם עוד יותר, זה יהיה מסוכן מידי. ננוח עכשיו לשעה, ואז נמשיך."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנדתי בראשי, "עוד מעט נצטרך לעצור ללילה, זה יהיה בזבוז זמן מוחלט לעצור גם עכשיו."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי קדימה אל קריל בהחלטיות. "לא סתם יצאנו בחמש וחצי בבוקר, יש עוד חמש שעות לפחות עד שיחשיך. אלא אם כן כולם מרגישים בשיא כוחם, אחרי קרב בלי מנוחה."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הקרב ארך יותר משאת חושבת..." אמרתי אז הרמתי גבה וחייכתי, "ולמען האמת, כן, אני מרגיש בשיא כוחי. הרגתי יותר משבע גובלינים בעזרת החרב המכושפת שלי, כך שהאנרגיה שלי חודשה לגמרי!"
האלפית נראתה נגעלת למדי לשמוע שחרבי יונקת אנרגיה מהרג. גלגלתי עיניים, "כמו שארכי אמר לגבי הכסף, כל מה שיש למתים כבר לא יכול להועיל להם!"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני די בעד קירל. יש לי מספיק כוח להמשיך עד הערב" אמרתי "וחוץ מיזה עים עצירות לעולם לא נגיע בזמן למערה של הג'ארוק" הודעתי
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"זה כל כך מטופש להיות זקוקים לשינה..." רטנתי "אתם לא יכולים לשרוג אפילו שבוע בלי לישון? ואם אתם כבר ישנים, לא עדיף לעשות את זה באור יום? ואז להמשיך בלילה?"
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני ממש לא בעניינים, תתקנו אותי אם התגובה שלי לא קשורה.)
אפילו לא נהניתי מהקרב עם הגובלינים. נפצעו אצלנו, ובכלל לא כיף לתקוע בהם שיניים. העור שלהם מסוקס ועבה, והם לא טעימים בכלל. אפילו אחרי שמורידים להם את העור הם עדיין קשים ומגעילים.
גם אחרי שהקרב הסתיים לא חזרתי לצורתי כבת-אנוש מיד. האחרים לא ייחסו לי תשומת לב, כי בן האנוש הצטרף וכייס את ארכימדס. משעשע...
העיניים שלו היו ירוקות, שיערו שחור ופניו נראו לי ערמומיות מאוד. הוא הכיר את לי, והיה לי קשה לקשר בין שניהם. לי, התגלמות האיפוק, איתו?
כשהם התחילו ללכת השתניתי בחזרה לבת אדם והסתננתי בין בני החבורה בלי בעיה.
"אני חייבת לאכול." לא הצלחתי לשמור את זה בבטן יותר,"כמות... מסויימת. אני מורעבת. גם לפני שיצאנו לדרך לא הייתי בדיוק שבעה."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(למה שאני אגעל מחרב שיונקת אנרגיה?!)
"אורורה צריכה לאכול." הערתי. "היא לא תוכל למצוא אותנו שוב אם נתקדם."
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא כולנו רוצחים, מתים-חיים כמוך" עניתי לקלואי בכאס ."אווו מישהי כאן עצבנית" היא ניסתנה לעצבן אותי, "יש לך מזל שאת לא יכולה למות מוות רגיל" עניתי "כי אים כן היתה לך הכרות קרובה עים החץ שלי!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא חושבת" עניתי לאלפית המעוצבנת "יכול דווקא להיות שהייתי תופסת את החץ שלך וזורקת אותו עלייך, ובזמן שהיית מתחמקת, הייתי משפדת אותך על החרבות או נושכת אותך, לא יכול להיות יותר קל" גלגלתי עיניים והסתובבתי אל אורורה.
עלתה לי בראש תגובה מאוד מאוד מעצבנת להערה שלה לגבי כך שהיא רעבה, אבל - במאמץ עילאי (ואתם עוד אומרים שאני לא עוזרת?! הא!) - הצלחתי לשמור אותה בפנים, אבל בכל זאת גיחכתי כשדמיינתי את התגובה שלה.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב. התקרבנו לפיתון. למען האמת ראיתי אותו כשחיפשתי זן נדיר של מינרל. היה לי די הרבה מזל שהוא היה בתרדמת. זרקתי שני שקיקים קטנים אל החבורה המגוונת שמסביבי "טוב זה אבקת הסלמנדרה. החומר הזה מאוד נדיר אז בבקשה אל תשתמשו ביותר מדי. תמרחו קצת על המצח, קצת על הלחיים, על המרפקים והברכיים ותפזרו טיפה על הבגדים." בעוד הם מנסים לעשות את מה שאמרתי, הוצאתי את האבקה האדומה והמגעילה מאוד שקיק קטן שהיה על החגורה שלי. "ותמרחו קצת על החיות. לא בעיה שלי איך תצליחי לגרום להיפוגריף הזה להסכים." האבקה שרפה כשהנחתי אותה על העור, והרגישה חמה בידי. המממ. מגיע להיפוגריף על זה שניסה לדרוס אותי.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נזכרתי בדבר מה. "אה, ותפסיקו לריב. זאת תהיה אשמתכם אם הפיתון יבין מהרגשות שישתוללו כאן מהריבים שאנחנו סלמנדרות חלשות או פצועות. וכן חיות יכולות להריח רגשות."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "אם הפיתון יחליט שהוא רוצה לאכול אותנו לארוחת ערב הוא יצטער מאוד, משתי סיבות. אחד - ערפדים ואלפים ממש לא טעימים, באמת, אני ניסיתי. שתיים - הוא יחתך לפרוסות לפני שהוא יפתח את הפה" הבטתי בבן האדם בלגלוג "ציפיתי אפילו מבן אדם לקצת יותר אמונה בעצמו"
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בדיוק היום שלי. צריך לטפל בערפדית עם בעיות ביטחון יתר. לרוב הבעיה זה לא חוסר ביטחון? "אני לא יודע מה את חושבת, אבל אני לא רוצה להתעסק עם פיתון בגודל בנין בניוני. לנחשים יש שריון כמעט בלתי חדיר יחסית לגודלם ובגודל הזה... אולי החצים האלו" הצבעתי על החיצים הכבדים שהאלפית... המממ... נראה לי קוראים לה ניאה... נשאה. "יכולים לחדור את השריון שלו אבל גם אז זה יהיה כמו עקיצות."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
משכתי בכתפי "טוב, אם הוא כבר יחליט לאכול אתכם, אני לא הולכת למות בזמן הקרוב" גיחכתי, אוי, זה כל כך נורא להיות יצור חי.
טיפסתי על עץ "הולכים?"
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ערפדית מעצבנת. כשהיא תהיה לעוסה למשך 400 השנים הבאות היא תהיה פחות עוקצנית. אני עוד ירסס עליה שום.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
האבקה האדומה שרפה את הפרווה של ההיפוגריף וניאה התעסקה בלגרום לו לא לצרוח.
"אני לא אוהבת להריח כמו סלמנדרה." מלמלתי.
למען האמת, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה אוכל. ערמה של אוכל. בשר נא, בכמויות גדולות אם אפשר.
לא הייתי קטנונית מספיק כדי להתלונן בקול. להתלונן במחשבה הרגיש קצת יותר מוסרי.
בשר, בשר, בשר...
הצטערתי שלא אכלתי את אחד הגובלינים. בעצם לא. גובלינים זה באמת מגעיל.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החזרתי לאותו תמרין את האבקה שלו "תודה, אבל לא תודה, אני יכול להתמודד עם זה בעצמי" אמרתי והטלתי על עצמי לחש שהופך אותי לבלתי נראה לכל החיות הקסומות והלא קסומות
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סליחה על הקטנוניות, אבל בואו נתייחס לזה כאילו לא מרחתי על נראו עדיין.)
תפסתי את השקיק וריחרחתי אותו. בן אנוש מטומטם, לא הבנתי למה צריך להיפגש עם פיתון ענק במקום ללכת בדרך הרגילה. אני מרגישה שאני עומדת לנטוש את הקבוצה הזאת או לקרוע לו את הצוואר.
דיברתי לנראו באלפית. "תעוף הכי גבוה שתוכל ואז תחצה את היער הזה. אל תיפגע ותפגוש אותנו בצוקים." ליטפתי את הצוואר שלו, וחייכתי כשהוא חלף ממש מעל הראש של תמרין והעיף שק מידיו.
פניתי אל ארכימדס. "למה שהאבקה הזאת לא תשרוף אותנו בחיים?" שאלתי בחוסר אונים.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם את ממש לא רוצה לשים את האבקה, אני תמיד יכול לשים עליך גם לחש שיגרום לך להראות רואה אבל בלתי נראה מפני חיות, כל הסוגים!" אמרתי "להטיל?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאנחתי, "אתם כל כך בוגרים!!!" זעפתי. פניתי אל אורורה, "יש לי בשר אם את רוצה. אני מניחה שאת מעדיפה לצוד בעצמך אבל אני מבטיחה, הוא לא מורעל. חוץ מזה, יהיה קצת קשה להתחמק מהנחש הענק ההא כשהבטן שלך נשמעת כמו דרקון נוהם!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ויהיה גם מאוד קשה להתחמק ממנו כשאת מסריחה ככה, כמו זאב" נתליתי מהעץ על הרגליים והבטתי בה בלגלוג "אפשר להריח אותך מקילומטרים"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא ממש יכולתי להאשים את אורורה על זה שהיא זינקה לעבר ערונה של הערפדה בנהמות ופרווה סמורה...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי את עצמי במהירות על העץ ופרצתי בצחוק "וואו, יש לך פתיל קצר, מה?"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "למרות שאני בטוח שאתה חושב שהמדע שלך הוא נהדר, הקסם מסתיר כל דבר ממני, מריח ועד מראה, אז אני מוגן"
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאנחתי והרמתי את השק שהיפוגריף הפיל לי. החזרתי את אבקת הסלמנדר לקנטואר "קסם בלתי-נראות זה מאוד יפה, אבל יש לנחשים חוש ריח טוב." פניתי אל נאיה שכמובן היתה לה בעיות עם להשתמש בחומר שבא מיצור שהמצב הרגיל שלו זה לבעור "אבקת סלמנדר בוערת רק כאשר היא ליד מקור אש קוסמי בחוזק של הכבשנים החזקים ביותר של הגמדים. שזה אומר משהו על חוזק האש הפנימית של סלמנדרות."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"או ליד אורורה" הערתי "היא רותחת מרוב זעם"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבות וצחקתי, "וואו, סופסוף את מצליחה להצחיק, קלואי!" הבטתי במהירות אל הזאבה הנרגזת, "בפעם הבאה נקפוץ עליה ביחד, אז נראה מי יצחק." לחשתי לה, מודעת היטב לכך שהערפדה שומעת אותי היטב.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הערפדית הזאת עברה כל גבול. זאת הייתה הפעם השלישית עד עכשיו שהשתניתי כל כך מהר. נשכתי את הזרוע שלה וניערתי את כולה. זה היה משעשע ביותר, אבל דוחה באותה מידה. ערפדים עוד יותר מגעילים מגובלינים.
האירוע ארך בסך הכל כמה שניות, כי כמה שניות נוספות היא הייתה מגיבה. אבל מילא, אנשי זאב הם היחידים שיכולים לפגוע בערפדים כמו שצריך.
קלואי נפלה על האדמה ואני חזרתי להיות בת אנוש. סימני הנשיכה שלי נעלמו תוך פחות משנייה.
"שלא תעזי לדבר עליי." נהמתי לכיוונה.
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פניתי אל קריל,"אני לא דואגת מבשר מורעל. השאלה היא כמה בשר יש לך..."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי מופתעת מהמהירות שבה אורורה פעלה, ולראשונה תהיתי אם בכלל אני אהיה מסוגלת לנצח אותה אם יהיה צורך.. זו גם היתה הסיבה שהחלטתי להיות נדיבה... "בערך חצי קילו של בשר- הוא מיובש אבל גם זה משהו."
היא הבטיה בי בלא מעט תדהמה, "ומה את תאכלי?" עכשיו באמת הצלחתי לסבך את עצמי.... כחכחתי בגרוני במבוכה מוחלטת, "אני... המממ... אני צמחונית..." הודתי לבסוף. אשת הזאב בהתה בי, "אז למה בכלל הבאת בשר?" דרשה. נחרתי, "הזמנתי מנות לדרך, רק כשיצאתי מהפונדק שמתי לב שחלק מהן הכילו בשר!"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מרחתי על עצמי קצת מי משזה לא היה זה די שרף...מרחתי קצת על הצבי ואמרתי "טוב כדי שנתחיל ללכת לא?!"
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אכן" אמרתי, עם ההיכרות שלי עם תמרין הייתי בטוח שהוא יכריח אותנו להחזיק את הפה של הפיתון פתוח בזמן שהוא לוקח דגימות.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בתמרין במבט מודאג למדי, "תזכיר לי מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות לנחש העצום ההוא???" היתי גאה מספיק לדמיין שאוכל לגבור על הנחש, אבל היתה לי הרגשה שלהשאיר אותו בחיים יהיה קשה יותר...
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חשבתי לעצמי בשקט ואז פניתי לקריל ונאיה "ממה שאני יודע, נחשי פיתון הם נחשים עצומים וחזקים! הדבר היחידי שמנחם זה שהם לא ארסיים, יש להם פה מלא שיניים החדות כזיזים! ועוד נחש בגודל כזה....אני חושש שבלי בעלי ברית באותו גודל אנחנו לא נוכל להביס אותו, למרות שיש לי קסם מיוחד לשעת הצורך" אמרתי
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פלטתי נהמת זעף, "אני, הזאבה והערפדים נצליח להסיח את דעתו- אם זה יעזור איכשהו... למרות שעדיין לא ברור לי לגמרי למה אני בכלל עושה את זה..."
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זרקתי אל נאיה בקבוק קטן עם משקה כחול בתוכו. "זה שיקוי שינה, תמרחי את זה על אחד החצים נגד שיריון שיש לך ותירי את זה אם דברים נהים מכוערים. ואפ אתם כל-כך רוצים למהר אז אני אוותר על הדגימות שרציתי לקחת. מרוצים?"
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זה תסכל אותי, להבין שהוא כנראה אמין. לקחתי את הבקבוק ודחפתי אותו לכיס החגורה שלי. מרחתי על עצמי אתת האבקה הלוהטת. "תודה ארכימדס, אני אני חושבת שאני אבטח בו."
המשכנו להתקדם בלי הפסקה, אף שהרגשתי שהשרירים שלי מתאמצים להתחבר בכוח בגלל הקסם.
הלכתי ברגל, בלית ברירה, והרגשתי כאב קל בכל צעד. נעצרתי כשהרחתי את ריח הריקבון המוזר, וכשראיתי הבזק בצבע חלודה בין העצים הבנתי שהגענו לפיתון. התקדמתי לראש הטור. "תמרין, ראיתי אותו. תגיד להם שלא יתקפו ונעבור את הקילומטרים האלה מהר. יש סיכוי שלא רע שלא יבחינו בנו."
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתקדמתי על ארכימדס ושאלתי "אולי יש לך מושג עד כמה גדול הנחש הזה?"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עניתי לאלפית "פיתונים הם נחשים שגדלים כל יום, הכי גדול שראיתי היה באורך כמעט חמישה מטרים, אבל זה נחש מאוד עתיק.." הייתי קודר שאמרתי את זה" הוא יכול להגיע לאורך של אפילו פי עשר או עשרים!" אמרתי בשקט "זה הולך להיות קרב מאוד קשה!"
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא רציתי לקחת את הבשר של קריל. אין ספק שזה ירגיע את הבטן - אבל שבעה אני לא אהיה, ומישהו בטוח יצטרך אותו יותר ממני.
אני אפצה אותה, שכנעתי את עצמי.
שמענו את הפיתון משתרך מסביב. כולם השתתקו. שיניתי צורה והקשבתי. איך שאני מכירה טורפים, הוא עומד לתקוף בכל רגע.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אף אחד לא מוכן להקשיב. אמרתי לקנטאור. "הרעיון הוא שזה לא יהיה קרב." הלכתי קדימה וכשהפיתון הריח אותי הוא נרתע לאחור. "רואים?" פיזרתי עוד חופן של אבקה על הזאבה. במצב זאב היא כנראה מריחה כל כך חזק עד שלא יריחו את האבקה.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גררתי את עצמי על ארבע על העץ וחשפתי שיניים.
הריח של האבקה התערבב עם הריח של הזאבה.
"זה הריח שלה נעשה מודגש יותר" רטנתי לבן האדם תוך כדי שהחלקתי מהעץ והבטתי באורורה "אם הוא יכול להיות"
הפעם היא אפילו לא טרחה להסתכל עלי, חייכתי בשקט ומיהרתי קדימה, תוך כדי שאני שולפת את החרבות בדממה.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
די. נמאס לי. הם לא יכולים להבין משהו כמו לא לריב או בוא פשוט נלך מכאן כל עוד הפיתון לא אוכל אותנו. פשוט לאאאאאאאאאאאאאאא. חבורה מעצבנת. במיוחד הערפדית הזאת. אפילו ההיפוגריף שני לה במעצבנות. בתנועת אחת, זרקתי שום דחוס לתך הפה של הערפדה בזמן שהיא ליקקה את שפתיה ונהמה קצת. היא התעלפה במקום. הרמתי אותה והתחלתי ללכת בעוד הפיתון שומר את מרחקו בגלל ריח החיה שהוא הכי מפחד ממנה. יש לי עוד שעה בערך עד שהערפדית הזאת תתעורר, ועד אז אני יכול להשיג כמה קילומטרים טובים.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סוף סוף היה לנו קצת שקט" צחקתי שקלואי היתעלפה "אני לא רוצה להיות פה שהיא תיתעורר.."
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הגבתי במהירות מספקת בהחלט. זינקתי על בן האנוש והפלתי אותו, סותמת את פיו. הוא היה מהיר ומחושב, אבל לא יותר מאלף. "שלא תעז לתקוף מישהו מהקבוצה הזאת לעולם," סיננתי, גרמתי למשב רוח להקים אותו בנוקשות. תפסתי את קלואי ביד אחת ונעצתי בו מבט מאיים. "אחרי שנעבור את ה**** (קללה אלפית עתיקה המקבילה לפאקינג) פיתון, אתה הולך מפה, אני אתן לך מה שאתה רוצה אבל אתה לא תמשיך להנהיג את הקבוצה הזאת." לחשתי.
קריל ועוד כמה אחרים התקרבו אלי, אבל אני שיחררתי את תמרין ושלפתי את הקשת שלי. העיניים של הפיתון הבזיקו בין העצים. הוא הבחין בנו, אין ברירה.
הבזקתי מבט חד כמו להב סכין לעברו, טבלתי חץ בבקבוקון השיקוי המרדים ויריתי אותו במהירות ישר בפיו של הפיתון.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בצדק... כל כך הלך עליכם... אני עוד אחכה לכם בסמטה אפלה...
לא כדאי לכם להמשיך להסתבך איתי XDDD)
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אוווו)
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הרמתי את המטה שלי, לחשתי מילות קסם ויד ענקית הופיע מעלי "אני קורא ליד הנלחמת של ביגבי לעזרי!" צעקתי
היד הפכה לאגרוף ונתנה מכה חזקה לפיתון, מכה כל כך חזקה שהוא עף והתרסק על העצים, הסם שינה ועוצמת המכה היממו אותו ממש חזק, הוא לא נראה כל כך מגיב אחרי המכה הזאת
היד התפוגגה באוויר, אני נצמדתי על המטה כדי לא ליפול, אבל לא הצלחתי לעמוד, הקםס הזה לקח ממני חתיכת כוח!
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא ממש היתה לי סבלנות למריבות של תמרין וניאה או קלואי, אז החלטתי לעזור לארכימדס. הקנטואר היה מותש בצורה מסוכנת להחריד. לא חשבתי הרבה, חתכתי את זרועי השמאלית והנחתי לדם לטפטף על להב חרבו של אבי. החרב הבהבה, כמו פעימת לב כחלחלה, ומיהרתי להניח את הלהב על כתפו של הקנטאור. זה לא היה הרבה, אבל לפחות הוא הצליח לעמוד.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(גדילן, זה פיתון עצום באורך כמה בניינים, אתה לא יכול להעיף אותו באגרוף, גם אם הוא קסום.)
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קודם כל אפשר, מניסיון של משחק מבוכים ודרקונים אפשר, דבר שני, לא העפתי אותו, נתתי לי אגרוף.וזה גרם לו לנחות על העצים, כמו שמתאגרפים עושים)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(באמת? "...מכה חזקה לפיתון, מכה כל כך חזקה שהוא עף והתרסק על העצים..." חוץ מזה, פיתון כזה גדול שוקל לפחות כמה עשרות טונות.)
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(גדיל, אתה לא נותן לדמויות האחרות לעשות שום דבר...)
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ראית פעם התאבקות? נותנים מכות חזקות שהם עפים אחורה, ככה זה, ואני הגבתי מה שאני עשיתי, ועכשיו הדמות שלי לא יכולה לעשות משהו לכל משך היום)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה שהיה היה, פשוט תמשיכו לשחק, אל תשכחו שגם אם הפיתון המום, תוך כמה זמן הוא יתאושש, ותקבלו קרב טוב, מאושרים?)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני עם אריה, והקרב הזה, נגד נחש הוא באמת קצת חסר סיכוי ללא קסמים.נכון, גדיל קצת נסחף, אבל אין מה להתעצבן, והיי, אם אתם רוצים קרב, תגידו לי, אני אמציא משהו... חוץ מזה, קצת קשה להלחם כקוסם, אז תשלימו וזהו, בסדדר?!?!)
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(היי, אף אחד לא התעצבן. אלו היה שלוש הערות תמימות! וכן, אני מאושרת עכשיו.)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הערות שיכולות לפגוע. אני ממשיכה, הפיתון הזה לא בא לי טוב.)
יריתי עוד שלושה חיצים, שניים בעין היממנית ואחד שפוצץ את העין השמאלית ונתקע לו בגולגולת.
דרכתי עוד חץ בקור רוח, אבל הפיתון שהיה הלום לגמרי החל לסוג לאחורה בקולות רעד.
"אל תתנו לו לברוח! נפגוש בו מאוחר יותר!" צעקתי ויריתי חץ נוסף, עם ראש מתפוצץ, אל עבר השריון שלו. דם סגלגל זלג מהפצע.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לגמרי איתך, לוחמת! ^_^)
ניאה התחילה להתחרפן ולירות חצים לכל עבר. נהמתי, והגעתי למסקנה שארכימדס כבר לא ממש זקוק לעזרתי, אז אין סיבה שאפסיד את הקרב הזה. שלפתי את החרב השנייה שלי ורצתי ישר אל הנחש הענק, בונה על זה שניאה תצליח לא לפגוע בי.
נחתתי ישר מאחורי ראשו העצום של הפיתון, הצלבתי את חרבותי בחיבוק משונה סביב צווארו העבה ושאגתי אל תמרין שיעשה את מה שהוא צריך לעשות- מה שזה לא יהיה- מ-ה-ר!
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תודה. אבל קריל יקרה, הצוואר זה כל הגוף! XD)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... אז זה מתחת ללסת, סבבה? ;))
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הנחש אמנם בהה באוויר בעיניים פצועות ועיוורות, אבל הראייה הייתה אחד החושים הנחותים שלו, הוא התפתל כנגד אחיזת הלוחמת ונשך באוויר לכיוון האלפית.
אני רצתי בשקט מעבר לצד ראשו של הנחש ונעצרתי כשלושה מטרים מאחורי גולגלתו העצומה. דקרתי בכוח את צידו והוא התפתל בכוח, אבל הייתי קרוב מדי לראשו מכדי שיוכל לנשוך אותי, שלפתי במהירות שיקוי בבקבוק ארוך פיה ותקעתי את הקצה הפתוח שלו בחור העמוק והמדמם. השרירים שבאזור הפצע התרפו כמעט מיידית, יצע לי פעם לשתות בטעות מהשיקוי הזה, זה היה לא נעים.
הנחש פיתל את זנבו ובטנו נמרצות ונשך באוויר בכוח כדי להדוף את תוקפיו אבל אף אחד לא היה בהישג מלטעותיו וזנבו נבלם על ידי העצים הגבוהים.
השפעת השיקוי התפשטה במהירות בגופו.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מה שזה לא יהיה שהקוסם ההוא נתן לפיתון, זה באמת פעל. שיחררתי את אחיזתי וזנחתי לקרקע, מקפידה להרחיק את הנשקים מגופי.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הלכתי אל ראש הפיתון שכעת רק התנוענע חלושות, וריפאתי את עיניו, הוא לא אשם בזה שאנחנו תקפנו אותו ולא התכוונתי להשאיר אותו נכה לכל חייו.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הכול קרה כל כך מהר , ברגע אחד הם תוקפים אותו וברגע אחר מרפאים אותו, מה קורה כאן????.
שמעתי גניחות מאחורי זו היתה קלואי. "ניראלי שהיא מיתאוררת" אמרתי לאורורה שהיתה לידי...
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"איפה תמרין?" שאלתי,"כדאי לו להתרחק."
המילים יצאו מהפה שלי שניה לפני שהבנתי שאף אחד לא יבין אותן.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"תירגע, חבר." טפחתי על ראשו של הנחש, "תמרין (שלא מגיב!) רק ייקח ממך כמה דגימות ואז נעזוב אותך לנפשך." אמרתי, מודע לחלוטין שהוא לא מבין אף מילה מדבריי. "אתה יצור ממש גדול, הא?" אמרתי, מתפלא מאורכו ומקשקשיו המרהיבים. הנחש שלח את לשונו המפוצלת וטעם את האוויר, ואז הביט בי בעין גדולה, אדומה וזועמת. ליתר ביטחון החלטתי לתת לו מאוחר יותר מנה נוספת של השיקוי הזה, כדי שנוכל להתרחק מרחק ארוך ממנו אם יחליט לנקום.
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני פורש זמנית מהמשחק, אני לא יענה על שאלות למה, הדמות שלי תמשיך לשחק איתכם, מצידי שקידה תשחק אותה או לוחמת)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לא מגניב, גדיל!!!)
התרקבתי אל לי, מחזירה את החרבות לנדן. "מה בדיוק תמרין מתכוון לשיג מהדבר הזה?!" רטנתי. הוא הניד בראשו. פניתי אל ניאה, "אם הוא מתחיל שוב להשתולל, תירי בו שוב. אני מסכימה שהוא לא צריך להיפצע, אבל זה נכון גם לגבינו!"
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אוי, גדיל... :( אמרתי לך, זה ממש לך קשור אליך! אם זה סופי, אני ארצה לשחק את הדמות שלך עד שתחליט שאתה חוזר.)
לא דרכתי חץ נוסף, אבל שרקתי כמה שריקות מהירות. נראו ירד מהשמיים בצווחה שקטה ועצבנית.
"אני מצטערת שהיית צריך להרתרחק, הפיתון הזה לא נראה ידידותי." הוא תחב את ראשו תחת צוורי במחוות סליחה.
"אני מציעה שנזוז." אמרתי לאחר שתיקה ארוכה. "תודה על ה...הדרכה, תמרין. תיקח מהפיתון מה שאתה רוצה ואם אתה לא מתעניין במשימה כדאי שתלך." אמרתי בקול שניסה להיות ידידותי. הפיתון לא זז, אז תליתי את הקשת על גבי שוב.
"גם אני חושב שכדאי להתרחק מהיצור הזה." הסכים איתי ארכימדס.
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
זמן לעבודה. הנחש פירכס משיקוי הרגעת העצבים שלי נתן לו. גרדתי קשקש מהראש שלו. כמה קשקשים. כדי שיהיהו כמה. פתחתי את הפה שלו, זרקתי שיקוי הרדמה נוסף פנימה, נכנסתי אל הפה, חתכתי כמה שיניים קטנות ולקחתי דגימות רוק בעוד כל הקבוצה הסתכלה בגועל על הריר שנטף ממני. הנחש התחיל לזוז והוא מאוד לא היה מרוצה על הנוכחות שלי. קפצתי מהפה והתחלתי ללכת, מהר. יש לנו רק עוד כמה דקות לפני שהוא יהיה פעיל לחלוטין ומאוד, מאוד מעוצבן.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מצמצתי עד שהכל סביבי התמקד ואז שפשפתי את הראש וירקתי על האדמה לצידי.
טעם של שום, גועל נפש!
העפתי מבט זריז בפיתון, ואז בתמרין.
"עכשיו יש לנו זוג דברים במשותף" הערתי בקול "לשנינו יש ארס, ושנינו הולכים להרוג את תמרין" הרמתי יד מול הפיתון לאזהרה "אני הורגת אותו!" קבעתי והבטתי בתמרין באיבה "אתה כל כך מת, בן אדם"
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני איתך." אמרתתי בשקט והבטתי אחורה. "אתם באים, קבוצה?"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא זזתי
"אני לא מתכוונת לבוא לפני שאני הורגת אותו" הנדתי בראשי לעבר בן האדם "במקרה שהוא לא מת, אני הולכת, ולא יהיה כדאי לכם לעזוב אותו אפילו לשניה אחת לבד"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נאנחתי ביאוש מוחלט, "אף אחד לא הורג אף אחד, ברור?! קלואי, רסני את עצמך וגם את ניאה!" פניתי אל תמרין, "ואם אתה באמת רוצה למות- תעשה את זה בחברת מישהו אחר, בסדר?! עכשיו חבר'ה, יש לנו ג'ארוק למצוא ולחסל, אני אהיה מאושרת מאוד אם תועילו להתמקד בזה במקום בניסיון להוריד זה לזה את הראש!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"את יכולה לקפוץ מצוק" עניתי לבת האדם בחיוך קפוא "אני לא זזה מפה אלא אם כן זה כדי להרוג את תמרין"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
עיוותי את פני, "בסדר, שיבושם לך! תהרגי אותו!" נראה שהיא לא ציפתה לזה, והיססה. "אני לא אמורה להיות זו שאומרת לכם מה לעשות, נכון? אז קדימה, הירגו זה את זה! ואני מאוד מקווה שזה לפחות יהיה מופע מהנה, כי בקצב הזה, את העולם כבר לא נציל!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
חייכתי, הפעם באמת "שמעת את זה, בן אדם? הלך עליך"
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל התייצבתי ביניהם. טיפת כבוד אין לערפדית הזאת!
"את רק מעכבת אותנו, מוצצת דם. ואת לא הורגת אף אחד. קצת שום לא מספיק לך?"
קיוויתי שהתמרין הזה פחות המום מאיך שהוא נראה, כי זה היה בדיוק הזמן למלא את הפה שלה בשום. הרבה שום.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי אל הזאבה בלא מעט הקלה, אולי היא תצליח לגרום לערפדה להתרגז עליה מספיק ולעזוב את הגנב בשקט...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי בזאבה למשך כמה שניות, ואז הסתובבתי ופניתי אחורה.
זינקתי על עץ ורצתי לכיוון הפונדק בחזרה.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... אריה, אני אבודה למדי כרגע.... מה אני אמורה לעשות? לרוץ אחרי קלואי?)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אה... לא יודעת?
תעשו מה שאתם רוצים.
אזהרה מראש - היא די כועסת...
באמת, תעשי מה שאת רוצה, במקרה הכי גרוע ייקח עוד קצת זמן עד שניפגש שוב...)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מושלם! חשבתי. פניתי אל אורורה וניאה, "תמשיכו הלאה, אני אראה מה איתה... אל תדאגו, ג'יר יראה לי את הדרך.." מלמלתי. טיפסתי על אביר בזינוק ודהרתי בעקבות הערפדה הנרגזת. (אריה, אולי קלואי תועיל להיות נחמדה יותר אל האחרים? זה יקל בהרבה את הבלגן המושלם שנוצר פה...)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(*מזועזעת* קלואי? נחמדה אל אחרים? זה גרוע בערך כמו להכריח את טלרין ללבוש שמלה! מה שיקרה ביום שבו היא תרקוד על הקבר של ליליאן =\)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה- אי אפשר לגרום לדמויות של אריה להיות נחמדות. רבים וחזקים (נפשית) ניסו את זה לפניך, וחזרו עם דמעות. ככה זה.
אריה- חוק מספר 1 במו"ד: לשה"מ מותר להפיל עלייך פיל ורוד ואסור לך להגיד שזה לא פיר. ולא לסתור את דבריו. (גדיל יסכים איתי)
אולי זה לא מו"ד, ואולי זה חופשי יותר וקידה לא ביקשה ממך משהו מפורש, אבל אם זה יתקע את החבורה אני אגרור אותך בכוח מהאוזן.
רק הבהרה ^_^)
רוח החלה לנשוב וסתרה על פני. "בצורה הזאת הקבוצה תתפרק תוך כמה שניות. אני לא רואה קושי להשלים את המשימה לבד, עשיתי דברים כאלה כל החיים שלי." הבטתי בקבוצה ואוזניי האדימו מכעס. "אבל מסיבה כלשהי שלחו את כולנו למשימה, וכנראה שיש לזה סיבה. אני לא היצור האידיאלי להשכין שלום, אבל אני פשוט מתחננת שכל מי שלא יכול להתמסר בצורה מלאה למשימה, שלא יהיה חלק מהחבורה הזאת."
רוב הקבוצה רטנה בהרמוניה משהו לא ברור, ראיתי את קריל מתרחקת מאיתנו בעקבות קלואי.
רצתי אליה.
"את יודעת לרכב על היפוגריף?" אמרתי בקול מתחנן.
היא הביטה בי בהפתעה גמורה. "לא תצליחי להשיג אותה על סוס. אני בספק אם תצליחי באוויר. אבל את חשובה למשימה הזאת, קריל!"
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"כדאי שתעשו את זה מהר, כי החברנו הנחש מתחיל להתעורר, והוא לא נראה לי שמח." אמרתי והצבעתי על הנחש שנעץ בנו מבטים מלאי שנאה בעודו מפרכס קלות בניסיונות לזוז.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חח.... אפילו אני כבר הספקתי לשים לב לזה, אבל אני מעיזה לומר שאולי יהיה לי מזל של מתחילים ;) אריה, אל תנשכי אותי, בסדר? ^_^ ולוחמת, יהיה מרתק למדי לראות אותך גוררת את אריה המצווחת והבועטת מהאוזן!)
עיוותי את פרצופי, "רכבתי פעם על גריפין... כמה שונה זה כבר יכול להיות? אבל..." הנדתי בראשי ונעצת באלפית מבט חד, "נארו יסכים לי לרכב עליו?! או שאת פשוט מנסה לגרום למותי בצורה מאוד מסובכת?!"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"יופי בזכות הערפדית לעולם לא נצליח להציל אפילו מדינה שלא נדבר על עולם..." רתנתי בכעס וחיפסתי משהו (ולא מישהו) לפרוק עלו עצבים .ישבתי על הדשא ונישיתי ללא הצלחה ליפרוק עצבים כאשר אני תולשת עשבים ,זה תמיד עזר אבל לא אכשו...ואז נזכרתי שיש לערפדים שמיעה למרחק "אים את שומעת אותי קלואי..." מילמלתי חצי בטוחה שלא שמעה "כדי לך לחזור כי אחר כך לא היה כבר עולם להציל..." ושוב חסרת עונים ישבתי על הדשא מה יכולתי לעשות?! אני שונאת להיות חסרת עונים..
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
משכתי בכתפיי. "הוא הציע את זה."
היא העיפה מבט נדהם לעבר נראו, והביטה בי שוב בחוסר אמון. "כנראה מצא חן בעיניו הנץ שלך, או משהו. יש לי הרגשה שהיא לא תקשיב לאף אחד, אבל אם היא מזדהה עם מישהו זה איתך."
היא הסיטה את מבטה רק לרגע, אולי נבוכה מכך שהכרתי בתשוקות המודחקות שלה, שאיש לא יוכל לרסן.
"נו, קדימה, אני אשמור על אביר בשבילך. תאמיני לי שנסתדר מצויין." חייכתי. נראו התקרב ונעץ בקריל את עיניו בציפיה.
נתתי בה מבט אחרון ואיחלתי לה בהצלחה, הסתובבתי והסכמתי עם מה שלי אמר.
התקרבתי אל לילי וכיווצתי את גבותיי בדאגה. "לילי, הקבוצה כבר התקדמה, למה את יושבת כאן?" היא קמה מהדשא בחיוך נבוך והתחילה להתקדם לצידי.
כשהבטתי אחורה ראיתי את נראו מתכופף כדי שקריל תוכל לעלות עליו. זה באמת נדיר.
(קידה, בקצב שהפרק הזה מתקדם תוכלי לפתוח פרק חדש אפילו מחר! רק שתדעי, זה לא נפוץ שמשחק חדש מתקדם כל כך מהר. אני גאה בך :)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ודה לוחמת, אבל זה לא בזכותי- אתם המדהימים פה!)
הפרווה הרכה של נארו היתה מחליקה בצורה מסוכנת. הידקתי את רגלי אל צלעותיו, "מצטערת אם אני מכאיבה לך, עברו שנים מאז שרכבתי לאחרונה על גריפין..." היצור המרהים הרכין את ראשו בחצי הנהון שלא הבנתי את פרושו, פרש את כנפיו וזינק לאוויר.... ברגע הראשון, נאבקתי בצווחות, אבל אחרי זה, גיליתי שזה מהנה לא פחות משזכרתי. ההיפוגריף נראה לי מעט משועשע מאחיזתי המבועתת ברעמתו בתחילת הטיסה. "אתה רואה אותה?" שאלתי, משתדלת לגבור על רעש הרוח. נארו הניד את ראשו. פתאום נמלאה תודעתי בצלילים משונים ואיזשהו סוג של לחן מתוק-מריר. קול דיבר בתוכי, "היא מהירה מאוד אפילו יחסית לבני מינה!" לקח לי יותר מרגע להבין שנארו דיבר אתי... "הממ..." זו היתה התגובה הגאונית שלי. הוא השמיע המייה משונה שחשדתי שהיא צחוק, "אבל אני יודע איפה היא. נשיג אותה תוך זמן-מה."
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוליפ- תלשת דשא???? אני מזועזעת! ;) את אלפית!! ^_^)
|
|
Rose
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הלוחמת עזרה לי לכתוב...^_^)
אני רצה, רצה מהר, בלי להפסיק. הייתי אמורה לפגוש את הקבוצה בפונדק, אבל כנראה שפספסתי אותם.
הג'ארוק פגעו בעולם יותר מידי. הגיע הזמן לעצור את זה. אני חייבת למצוא אותם לפני שיהיה מאוחר מידי...
לפתע שמעתי קולות. הגברתי את הקצב וכמעט נתקעתי בנערה שהתקדמה בקצב מהיר. (ליילק)
הבחנתי שנכנסתי לאמצע קבוצה גדולה המורכבת מגזעים שונים, והתפרצתי אל הטור המסודר.
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לא שמתי לב שהתחלתם, אני פשוט אצטרף)
ליאה-
אני מרגישה את הרוח על פני, בשיערי, בתוכי. לרוץ זה כמו להיות הרוח, ככה אני תמיד אומרת.
אני לא אוהבת פונדקים, בכלל לא. קיוויתי שיחכו לי או משהו כזה. אבל אחרי שלא מצאתי אותם בסביבה, התחלתי לדאוג.
עכשיו אני רצה ומגיעה לקבוצה.
שיערי כנראה סטור מהריצה ואני כנראה מבריקה מזיעה. אני בטח נראית רע. אבל לא אכפת לי. אני מתנשפת בהקלה. מצאתי את המקום שאליו אני שייכת- אני באתי כדי לעשות טוב.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
בקפיצה אחת ארוכה חציתי נחל רחב והמשכתי לרוץ, תוך כדי שאני מדלגת מעל אנפים נמוכים ושיחים קוצניים.
רתחתי מזעם, אבל ידעתי טוב מאוד שהפנים שלי נראות קפואות כמותמיד.
לסמוך על אחרים?!
בפעם האחרונה שזה קרה לי, הפכתי לערפדית, וזה היה יכול להיגמר גרוע יותר.
אז לא תודה, אני מעדיפה שיתקעו לי יתד בלב לפני שאני אאלץ לסמוך על אלפיות, קנטאור, בני אדם, ואשת זאב.
הבחנתי בהמון עקבות, ובריח קלוש של עדר צבאים.
הם עברו כאן לפחות חצי יום, או יותר.
סטיתי הצידה לשביל הקטן ורדפתי אחרי העדר בחיוך משועשע.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
*ענפים
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני כניראה הראשונה שהבכנתי בשתי החדשות.היתקרבתי עליהן ושאלתי "אתם יתנו במשימה?"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה שככת להוסיף את הפרטים של סופיה ו rosen)
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני רביעית מהסוף)
"כן" אני עונה "אני ליאה"
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תודה אכשו שמתי לב..)
"לילי" אמרתי לליאה הבטתי בה וחיכתי היא ניראתה בערך בגילי אולי קצת יותר. בינתיים ניאה היתה עסוקה בלחלק הוראות ,קידה רודפת אחרי קלואי, ארכימדס ולי סתם מדברים, תמרין בודק את הנחש , אורורה לידי
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני חוזר)
הסתכלתי לכיוון החדשות, הייתה שמה עוד קנטאורית!
לחצתי את ידה "שמי ארכימדס, ושמך?"
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לפי ההרשמה אני לא בגילך כל כך.... אני נראית כמו 17 ואתה 30)
"ליאה" אני אומרת. לא ראיתי עוד הרבה קנטאורים מהסוג שלו. פעם הייתי עם אבי בביקור בשבט אחר, אבל זה היה מזמן. "העיניים שלך נראות נהדר" זה משפט שאני זוכרת שמראה חיבה בין קנטאורים. אולי התבלבלתי?
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אמממ, תודה?" אמרתי בתהיה קלה...
"אז, בתור קנטאורית, במה את עוסקת?" שאלתי מסוקרן קלות
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ברור שהתבלבלתי.
"בלעשות מעצמי מטומטמת" אני מסתכלת עליו "אבל בכללי אני מנסה לעזור למי שצריך"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"עכשיו די, זה בסדר לגמרי" חייכתי אליה
"אני קוסם וכוהן של אחד השבטים שלי, אבל לפני הרבה זמן החלטתי לעזוב וללמוד לבד" אמרתי לה
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חבר'ה...אתם פשוט רצים!!! ו-Rose תני התראה לפני שאת משנה שם! לא הבנתי מי את :)גדיל- ברוך השב!!!)
"מה היא עושה עכשיו?" קראתי אל נארו. ההיפוגריף ואני ריחפנו ברחק מה מעל קלואי, תוהים מה גרם לה לסטות מהשביל בכזו פתאומיות. "צדה..." השיב היצור במוחי. נשכתי את שפתי לרגע, לא ממש נהניתי לחשוב שאני אסתער מהשמיים על ערפדה בציד. שמחתי שנארו איתי, ככה לפחות יש סיכוי שאני לא אמות היום....
"קדימה, נלך אליה."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
תוך חמש דקות העקבות כבר נעשו טריים יותר, ותוך שתי דקות נוספות כבר ראיתי את העדר נח ליד אגם גדול ואזור מלא דשא.
השתופפתי מאחורי שיח בדממה ואז הרוח שינתה כיוון.
היפוגריף, ובת האדם המטופשת הזו.
אבל גם הצבאים הריחו את זה, ופתחו בריצה.
לא הייתה לי שום כוונה לתת להם לברוח.
חשפתי שיניים וזינקתי בעקבותיהם, תוך כדי שאני זורקת כמה קללות מקוריות ביותר לעבר בת האדם וההיפוגריף של האלפית
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נהמתי בזעף כשקלואי פרצה בריצה. "מהר, אחריה!" קראתי אל נארו. ההיפוגרף ציית, מגביר מהירות ומזגזג בין העצים הצפופים להבהיל. כשהינו ממש מעל הערפדה, ההיפוגריף הנמיך.
שנייה אחרי כן- מצאתי את עצמי על הקרקע, מול רגליה של ערפדה מעוצבנת במיוחד...
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני מחייכת אליו בחזרה.
"הייתי אמורה להיות כוהנת" אני אומרת בזהירות, לא רוצה לחשוף יותר מדי מידע כבר על המשפט השלישי. אבל מצד שני, למה לא?
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
היא הסתכלה לכיוונים בצדדים שהיא אמרה את זה
"זה בסדר לחלוק איתי את זה" אמרתי בקול שקט "אני נשבע שלא לספר כלום!"
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"מטומטמת" סיננתי והעפתי מבט לעבר ההיפוגריף "זה היה בכוונה?!" שאלתי אותו בזעם.
אם היפוגריף היה יכול לגחך, זה מה שההיפוגריף עשה.
העפתי בו מבט קצר נוסף, והמבט הזה אמר הרבה מאוד, כמו למשל, שהוא נכנס לרשימה של היצורים שאני הולכת לטעום בקרוב מאוד.
זינקתי מעל לבת האדם ומיהרתי בעקבות העדר, הוא לא ייתחמק ממני!
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סיפור ארוך..." אני נושמת "בקצרה- אחותי שינתה כמה חוקים. הקוסמים והכוהנים גורשו..."
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הסתכלתי לצדדים בעצמי "האם תרצי ללמוד קוסמות או כהונה?" שאלתי
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה, אני יכולה לכתוב בתור נראו? ^_^)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוב, חבר'ה, נראה לי שכדאי שנתחיל להתקדם לכיוון פרק חדש! {רק כי כבר ממש נמאס לי לרדת כל כל הרבה כדי לראות מה כתוב!} אני אשמח אם כל אחד שירצה, ישלח לי הודעה עם רעיון או משהו, כדי לראות מה אתם רוצים שיקרה וכו'.... אריה, לוחמת, אנחנו נדבר ביננו עוד, אני רוצה עזרה עם הפרק החדש! ;) ^_^ תודה!)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(למעשה, אני אודה לך מאוד עם תעשי זאת! :)
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לקידה- מעולה, כי גם לי נמאס לרדת הרבה)
אני מרימה אליו עיניים משתאות "כן בבקשה" אני לא חושבת שהרגשתי חיוך כזה שעולה בי כבר הרבה מאוד זמן. לא מאז ש... לא חשוב. הוא היה שמח בשבילי כל כך והיה אומר לי "ליאה, אהובתי היקרה, למה למען הפרסות את חושבת עלי במקום להתחיל את חלום חייך" ואני הייתי מנשקת אותו.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו ההיפוגריף
צווחתי בקול שהבריח את העדר לעזאזל. נעמדתי מול הערפדית.
"את צריכה להקשיב, ערפדית." אמרתי בראשה.
(נכון שזה עמוק ומפורט? ^_^)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
חשפתי לעומתו שיניים, התגלגלתי באוויר ואחרי שהנחתי לשניה אחת את הידיים על גבו כדי לנחות בצד השני, המשכתי לרוץ.
מי הוא שיאמר לי להקשיב לאחרים?
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"קואי! בשם הרוחות, את מוכנה להקשיב לי רק רגע?!" כנראה היה משהו בקולי שגרם לה לעעצור. לא, היא לא הסתובבה, אבל לפחות הפסיקה לדהור. "העולם הזה הוא כל מה שיש לנו, לא רק לבני האנוש והאלפים- אלא גם לערפדים." קימטתי את מצחי וניסיתי לזכור משהו מכל הדברים שארכמדס סיפר לי על כל חברי הקבוצה בדרך מהפונדק, אחרי הקרב עם הגובלינים. "שמעתי את הסיפור שלך, על איך שהפכת לערפדה." ניסיתי לא לגרום לזה להישמע כמו שקר- ארכי לא ידע על זה כלום חוץ מזה שזה סיפור עצוב. "אני גם יודעת מה את מרגישה לגבי ההרג."
נעצתי מבט חודר בגבה, "כי גם אני כזו... אני מסוגלת לרצוח כפר שלם בלי להרגיש אפילו טיפ-טיפה מרושעת... כל מה שעובר לי בראש זה לנצח, להצליח לגבור עליהם- על כל האנשים החלשים והעלובים האלו שמתרפסים לרגלי..." נארו הביט בי בצורה משונה. סרבתי לפגוש במבטו.
"תתעלמי מהם.." לחשתי, יודעת שהערפדה מסוגלת לשמוע אותי למרות זאת, "תתעלמי מהאלפים, הקנטאורים וכל שאר יפי הנפש שלא מרגישים את האושר הפראי שקרב טוב עושה... תתעלמי מכולם, הם לא מבינים כלום.." קימטתי את מצחי, "אנחנו צריכים אותך למשימה הזו, העולם צריך אותך..."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"וזו בדיוק הטעות" עניתי והסתובבתי באיטיות "העולם לא צריך אותי למשימה הזו, תאמיני לי שהוא יסתדר יותר טוב אם אני לא ארצה כל שניה לנשוך מישהו מכם. את לא מבינה?
אם ארכימדס סיפר לך את הסיפור שלי, את יודעת טוב מאוד למה אני לא רוצה להיות איתכם, נכון?
כי אני אצטרך לסמוך עליכם, וזה אחד הדברים היחידים שעוד נותרו בשליטתי ואני יכולה לבחור שלא"
הסתובבתי שוב והתכוננתי לרוץ "ואני בוחרת שלא"
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
החזקתי בידה וחייכתי "את חייבת ללמוד אבל קוסמות או כהונה, אי אפשר את שניהם ביחד!" אמרתי בקול רך אבל תקיף
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"את לא צריכה לסמוך עלינו! לעזאזל, אני בעצמי עדיין לא סומכת אפילו על כפות הידיים שלי!! רק..." השתתקתי, היא כבר נעלמה. רטנתי לעצמי בכעס משהו על חדי קרן לובשי פיג'מות....
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חדי קרן לובשי פיג'מות? קיבלת מכת חום או משהו בסגנון? XD)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ששש!!! :)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו
"אני לא חושב שיהיה אפשר לשכנע אותה." אמרתי בקול תקיף. אם היא היתה יודעת חצי מהדברים שנאיה עשתה בחיים שלה, במה שהיא הקריבה כדי להישאר עצמה...היא לא היתה אומרת לערפדית את זה.
אבל אולי זה יעזור לשכנע אותה..."את רוצה לחזור, או להמשיך לרדוף אחרי כפויית הטובה?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
יכולתי להבין את זעמו של ההיפוגריף. הנדתי בראשי, "חושבת שאתה צודק..." טיפסתי על גבו ועלינו לאוויר. בחצי הדרך אל האחרים פניתי אל נארו שוב, "אני מצטערת על מה שאמרתי על אלפים וכל זה... לא ממש התכוונתי לניאה." בהיתי ברעמתו של היצור, "בניגוד לקלואי, על ניאה כן שמעתי."
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קיללתי. גרמתי עוד פעם למישהו לברוח ממני. והפעם אי אפשר אולי להאשים מישהו אחר. הפעם זה הכול אשמתי. פניתי אל לי שעמד בצד. ביקשתי ממנו לשלוח לקלואי מסר מוחי "אני מצטער על מה שעשיתי ואני יודע שהסליחה לא תעזור. את רוצה להרוג אותי? קדימה. את רוצה להפוך אותי לערפד ולגרום לי לשאת את הקללה לעולמים? קדימה. תמיד רציתי לדעת מה יש אחרי המוות. הקבוצה הזאת, לא חשוב מה היא עושה כנראה מתחילה להתפרק ובגללי. אז קדימה. אמרת שאת רוצה להרוג אותי." אחרי שלי שלח את המסר, המשכתי ללכת בשקט.
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הלגלוג היה ברור בכל מילה שעניתי בחזרה
רצית לדעת מה יש אחרי המוות? אם אני אהפוך אותך לערפד, זה בחיים לא יקרה, חוץ מזה, אני לא מוצאת שום סיבה שבגללה מגיע לך להפוך לערפד. אני דווקא שוקלת לדחוף אותך מצוק, זה נשמע לי יותר מעניין העוויתי את הפנים רק שאז אני לא אוכל לשתות ממך
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אמרתי ללי להחזיר מסר נוסף. "נו אז בואי ותזרקי אותי מצוק. את לא תוכלי לעשות את זה משם."
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אם אני באמת אבוא לשם, אז רק זה שאני אומר לך לקפוץ מצוק, יגרום לך לחפש צוק גבוה במיוחד כדי לקפוץ ממנו גיכחתי. אין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ואני עמדתי לי והעברתי את ההודאות כמו שליח מחורבן, דם ואפר! אני כשרוני מכדי לבזבז את עצמי על שיחת פיוס מקוללת בין אלכימאי לערפדית שנעלבה, בשם גופתו החרוכה של אלוהים! אור! אני משמש כיונת דואר ליד נחש עצום ומעוצבן בזמן שהג'ארוק משמידים את העולם! טפו טה בלין!
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מצטער, אני צריך לחדש את מלאי הקללות שלי.)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
כשהגענו אל האחרים סופסוף, גיליתי שהמצב היה מאוד.... מעניין...לי היה עסוק בלהמהם קללות, תמרין נראה מעט עגום ואיכשהו הצטרפו אלינו קנטאורית שחורה ונערה שחומה וגבוהה. ירדתי מנארו ועייתי את פני, כמעט נוהמת, "מי אלו לעזאזל?!"
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן, אני בהחלט צריך לחדש את מלאי הקללות שלי, טפו טה בלין זה יא חתיכת בלינצ'ס ברוסית.)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(או שאני לא קוראת את זה נכון, או שאתה משקר, כי אני דוברת רוסית =\)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(או שזה בליטאית, זו קללה בתורגמת מפי חברי, איך אומרים את זה ברוסית?)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תי קוסוק בלינ'ה, נראה לי, אבל יש הדגשים שפשוט אי אפשר לומר בעברית... על הת' יש... צורה מסויימת, וגם במילה האחרונה. זה מסובך)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אתם מקללים ברוסית וא-נ-י זאת עם המכת חום????)
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מכת חום???? אנשים חורף!!)
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וכן את באמת צריכה לעשות פרק חדש...)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(זו ל א קללה!!!
זה משפט שמחובר בצורה לא נכונה!
לא אמורים לומר "אתה חתיכת בלינצ'ס"!!)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ומה אם מי שפונים אליו הוא חתיכת בלינצ'ס?)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(O.M.G. אתם כל כך לא מנהלים פה שיחה על בלינצ'ס!!!) ^_^ (אני שונאת בלינצ'ס.....)
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(זה עוד בסדר. פעם ניהלתי שיחה שלמה לגבי מה זה בלינצ'ס ומה זה פנקייק.
כל האשליות שלי התנפצו...
|
|
bax
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(באמת? לא להעתיק קללות מקובי!)
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה הייתי יכול לעשות? מלאי הקללות שלי הלך והצטמצם ולא היה לי משהו להכניס.)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... רוח התבונה- זה לא תירוץ!!! :)
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני חושבת לרגע "קוסמות" אני אומרת ומרגישה את ידו הנעימה כנגד ידי. רק הקנטאור הזה ידע ללמד אותי את מה שאני רוצה.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו נחת לידי וקריל הזועמת עליו.
חבל, מסתבר שקלואי עקשנית יותר ממה שחשבתי.
"מי אלו לעזאזל?" נהמה בעצבנות.
"עוד חברי קבוצה.." נאנחתי. "יש לי הרגשה שנצטרך להתפצל בסוף. יהיה קשה מידי עם כל כך הרבה יצורים."
|
|
גדילן קוץ רגל
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
החזקתי את ידה "לא לדאוג, אני אלמד אותך!"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ירדתי בזינוק מגבו של ההיפוגריף ולקחתי את מושכותיו של אביר שניאה הושיטה לעברי. "תודה על שהסכמת לנארו להקפיץ אותי." אמרתי. הבטתי בקנטאורית השחורה ובארכימדס שמלמלו בינם לבין עצמם והנדתי בראשי, "אין לי סבלנות לכל החדשים האלו שמרגישים שכדי להתקבל לחבורת המגניבים הם צריכים לרמוס כמה בני אנוש... אני מקווה שהן לא כאלו..."
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוב הכירות יפה ...אכשו הזמן להיתקדם!)
נישכבתי על הדשא בשיעמום והבטתי בעננים. "טוב אתם לא חושבים שהגיע הזמן להיתקדם?" שאלתי
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וזה שאת מתנחלת על האדמה מעודד אנשים להתקדם... ^^)
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן.. הבנתי שזה לא כ"כ קשור...)
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני ממליצה לך לקרוא טוליפ, אחרת תקבלי תגובות כאלה: )
"הוא שמח להרכיב אותך." אמרתי לקריל. הבטתי בלילי, היא שוב התמקמה על הדשא בשלווה.
ניגשתי אליה והבטתי בה בהרהור. יכול להיות שהיא קצת מנותקת מהמציאות.
"לילי." אמרתי בשקט. "אני מציעה שתקומי ותצטרפי לקבוצה. אנחנו מתקדמים כבר דקה ואת שוכבת פה בחוסר מעש." חייכתי חיוך מעודד והושטתי לה יד.
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סוף סוף" אמרתי ותפסתי ,בידה היתקרבתי על הצבי ואז צץ בראשי רעיון. קטפתי עלה והגדלתי אותו עד שהגיע לגודל אוכף קשרתי אותו בחבל על גב הצבי ועליתי. זה היה יותר נוח כאשר סמתי את מעיל הפרווה עליו. "מה אים קלואי?" שאלתי את ניאה...
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"היא לא תבוא בזמן הקרוב. היא תמצא דרך משלה." אמרתי ועליתי על נראו.
ארכימדס והקנטאורית השניה היו בסוף התור, אחר כך אורורה והזאבה החדשה, לי ותמרין, ואני, קריל ולילי בראש הטור, כי נראו נחת ממש לפנינו.
חצינו את היער בקצב מהיר יחסית, עמדנו להגיע להרים שאחריהם למיטב ידיעתי יש שדות שוממים ועיירות קטנות. (פרק חדש בדרך!)
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני לא בטוחה כמה זמן המשכנו, מה שזה לא יהיה, לפחות היה שקט... כשהשמיים התחילו להאדים, עצרתי את אביר, "כדאי שנעצור עכשיו, אני לא רוצה לגשש את דרכי בחושך." אמרתי. ניאה הנהנה. "ותעשו לי טובה אישית," הוספתי, מביטה בה ובלילי בחיוך, "תנו לי לישון עד מאוחר!"
|
|
סופיה
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לדאוג?
הדבר האחרון שאני אחשוב עליו עכשיו הוא דאגה.
"אז... מה עושים עכשיו?"
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גלגלתי עיניים אל הקנטאורית- "יושנים!!!!"
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ישנים, וקידה, את צריכה לכתוב מה קורה או לפתוח פרק חדש, אי אפשר לאלתר כל המשחק.)
קשרתי את סוסי החום לענף של עץ שופע ונכנסתי ליער לקחת עצים למדורה, כל הדרך הייתה לי תחושה רעה, שמישהוא צופה בי. חזרתי למחנה בהקלה והכנתי את המדורה, ערמתי כה עצים ללא כל מבנה נראה לעין והדלקתי אותם בלחש פשוט. צפיתי בלהבות מתפשטות למשך זמן מה ואז תליתי את הסיר והתחלתי לבשל בו נזיד בשר.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(האמת שיש כבר פרק חדש מוכן, אני רק רוצה את האישור של אריה ולוחמת :)
|
|