משחק תפקידים- אורות באפלה קבוצה ציבורית
קפוא למרבה הצער...
עולם הפנטזיה שבו אתם חיים היה בסדר גמור, כמובן, היו בעיות,גזעים נלחמו בינם לבין עצמם והדרקונים כמעט נכחדו לגמרי, אבל באופן כללי, הכל היה נסבל...
הכל משתנה בבת אחת, כשקבוצת יצורים רבי עוצמה שמכנים את עצמם ה'ג'ארוק' מופיעים ומטילים לחש קסם רב עוצמה על תושבי העולם. הקסם גורם להחרפת המלחמות התמידיות בין הגזעים השונים עד למצב של תוהו ובוהו מוחלט.
מעטים מאוד מסוגלים לראות את האמת שהג'ארוק הסתירו כל כך- המלחמות מספקות ליצורים כוח, הם ניזונים מההרג והאומללות.
הקבוצה- שבה נציגים מבין כל הגזעים העיקריים של העולם- יוצאת למסע מסוכן, בניסיון לחסל את הג'ארוק ולהשיב לעולם את החיים שנגזלו ממנו.
-----------------------
גזעים:
-אלפים
-גמדים
-בני אנוש
-אנשי זאב
-ערפדים
-קנטאורים
כמובן שלכל גזע יש את הייתרונות והחסרונות שלו...

------------------------
טופס הרשמה- מי שבוחר דמות שהיא לא אלף, בן אנוש או קנטאור, שיתעלם מהסעיף על הקסם!רק לבני האנוש, האלפים וקנטאורים יש אפשרות לקסמים.)

שם:
גזע:
מין:
גיל:
מראה:
נשק מועדף:
(קוסם, לא קוסם:)
רקע/סיפור חיים:

--------------------------
מוזמנים להירשם!
אם יש שאלות/ הערות/הארות אפשר לשלוח לי הודעה, זו הפעם הראשונה שלי אז כל הצעה תתקבל בשמחה!

קידה.
_____________________________

שקחנים:

*הלוחמת בפגיון*
אלפית-
שם: נאיה
מין: נקבה
גיל: 130 (נראית כמו בת 20 לכל היותר)
מראה: שיער ארוך ושחור, בכל השיער שזורים פרחים סגולים ולבנים עדינים. גבוהה מרוב האלפים, יפיפיה בדרכה האצילית והמסתורית. עיניים גדולות בצבע טחב טרי וריסים ארוכים וכהים.
נשק מועדף: קשת מרוכבת ארוכה.
(קוסם, לא קוסם:) יכולה להשתמש בקסמי רוח שיעזרו לחציה להגיע למטרתם.
רקע/סיפור חיים: נולדה בשבט הנודד שלה, גדלה והתפתחה ולמדה לירות בקשת מהמורים הטובים ביותר.

*pollp*
ערפד-
שם: ג'וש
מין: זכר
גיל: 115 (נראה כמו נער בסוף גיל ההתבגרות)
מראה: עיניים כחולות בהירות, שיער חום בהיר ועור חיוור. גבוה ושרירי.
נשק מועדף: חרב.
רקע/סיפור חיים: גדל בכפר מפותח, שסמוך ליער. ההורים שלו נהרגו על ידי
איש זאב שיכור כשהיה קטן ומאז הוא שונא אנשי זאב. יש לו אח תאום ערפד
והוא בקשר מעולה איתו.

*אריה*
שם: קלואי
מין:נקבה
גיל:170
מראה: עור בהיר, שער שחור ארוך גלי, עיניים קצת מלוכסנות בצבע ירוק עם צהוב, תווי פנים עדינים, רזה, גובה בינוני,נראית בת שמונה עשרה, יפה.
נשק מועדף: זוג חרבות ישרות ודקות
(קוסם, לא קוסם:) כשהיא בוחרת, הקול שלה מהפנט אנשים, כשהיא שרה זה לפעמים עובד ולפעמים לא.
רקע/סיפור חיים: היו לה חיים רגילים לחלוטין עד גיל שמונה עשרה, ואז, היא הפכה לערפדית.
בחודש הראשון היא שתתה דם בכל אחד בלי חשבון, לאחר מכן היא למדה לשלוט בעצמה, אבל היא בכל זאת נהנית לשתות דם מתי שהיא רוצה ואין לה טיפת כבוד לחיים אנושיים או של כל יצור חי.
מטיילת בכל מקום, לרוב היא נשכרת בידי אנשים שונים כדי לחסל אנשים אחרים אבל היא עושה את זה רק כשיש לה מצב רוח, אם לא, היא מן הסתם תשתה את מי שביקש ממנה לבצע את ההרג.

*קידה*
בת אנוש-
שם: קרִיל
מין: נקבה
גיל: 18
מראה: שיער חום-אדמדם כהה וגלי מעט עד אמצע הגב, עיניים חומות- ירוקות, לא גבוהה במיוחד, עור כהה, בעיניה ניצוץ תמידי של שעשוע- קודר.
נשק מועדף: זוג חרבות בינונית או סכיני הטלה.
(קוסם, לא קוסם:) לא קוסמת, אך יש ברשותה חרב שמסוגלת להעניק לה כוח בעת חולשה או פציעה
רקע/סיפור חיים: אביה היה לוחם מפורסם וכבר מהרגע שיכלה להחזיק חרב, לימד אותה להילחם וכמוהו, גילתה כישרון נדיר. קרייל התייתמה משני הוריה כשהיתה בת אחד עשרה, היא גידלה את אחיה (הקטן ממנה בארבע שנים) עד כשנתיים לפני תחילת המשחק- אז הוא נהרג על ידי איש זאב, מאז היא עובדת כמתנקשת ומתעבת את בני הגזע הזה. יש לה נץ- מחמד נבון להחריד בשם גִ'יר.


*לינה*
סוג:ערפדה
שם:לידריה
מין:נקבה
גיל:325 (נראת כמו 19)
מראה:בלונדינית בעלת שיער ארוך וחלק,
רזה וגבוהה ועם עור לבן וחיוור,עיניים אדומות כדם
ושפתים בצבע דובדבן שחיוך מסתורי תמיד נגלה מהם,פנים עדינות
וציפורניים מסודרות וארוכות.
נשק מועדף:פגיון מכסף.
(קוסם, לא קוסם:)לא קוסם
רקע/סיפור חיים:עברה יותר מדי


*גדילן קוץ רגל*
שם:ארכימדס א. הפאסטוס 
מין:זכר
גיל: 126 (נראה כבן שלושים בפלג גופו האנושי)
מראה: גובה כמטר שישים, שרירי ומוצק, פלג גופו הסוסי הוא של סוס פוני, שיער חום כקליפת עץ, עיניים שחורות מאוד, נותנות לו מראה מרושע
נשק מועדף:אין, יכול להישתמש בנשקים, אבל מעדיף להיסתמך על קסמיו
(קוסם, לא קוסם:) קוסם
רקע/סיפור חיים: ארכימדס הוא קנטאור נדיר, הוא יודע לשלוט גם במדע וגם בקסם וגם הוא חצי פוני מאשר סוס רגיל, הוא היה הכי נמוך בכפרו, ובגלל זה צחקו עליו וקראו לו "תופעת טבע" על שליטתו במדע וקסם הוא שילם מחיר כבד, הוא ניתק כל מגע פיזי עם שאר הגזעים, כולל הגזעים שלו, אבל קיבל שליטה שעשתה אותו אחד הקנטאורים הכי חזקים שיש, הוא נראה מרושע אבל ליבו תמיד יהיה מוכן להגן על החלשים והנזקקים

*טוליפ*
גזע: אלפית
שם:לילי
מין:בת
גיל:16 וחצי
מראה:שיער בלונדיני ארוך וחלק גבוהה עים עיניים ירוקות
נשק מועדף:חץ וקשת
(קוסם, לא קוסם:יכולה לישלוט בצמחים
רקע/סיפור חיים: ההורים שלי ואחי נהרגו במילחמה

*ליילק*
שם: אורורה
גזע: אשת זאב
מין: נקבה
גיל: 19 (או תקועה ב19 כבר כמה זמן)
מראה: בתור בת אדם - שיער שחור, ארוך וחלק. מאוד ארוך וחלק, ומאוד שחור. עיניים כחולות-סגלגלות כהות, ריסים שחורים, ארוכים וכבדים. יפה, תמירה, זקופה.
בתור אשת זאב - זאבה ענקית, בעלת פרווה שחורה לחלוטין, סמיכה ורכה מאוד. אותן עיניים חדות סגלגלות-כחולות, שיניים חדות ומפחידות.
נשק מועדף: השיניים :D
(קוסם, לא קוסם:) לא קוסם
רקע/סיפור חיים: גדלה כיתומה מאב עד שננשכה. כשגילתה מה קורה כשהחייתיות משתלטת עליה, עזבה את ביתה ואת כפרה ואזור ילדותה כדי לא לפגוע באמה, ובמיוחד לא באחותה הקטנה - וי. באיטיות מייסרת למדה לשלוט בעצמה, ואז השתקעה במקום אחר. מתגעגעת למשפחה שלה ומפחדת פחד מוות לחזור. נהנית לצוד.
יותר מדי נהנית לצוד.

*סופיה*
שם:ליאה
גזע:קנטאורית
מין:בת
גיל: 17
מראה: סוסה שחורה ומבריקה, עור בהיר מאוד, שיער שחור וקצר ועיניים שחורות.
נשק מועדף: קשת וחיצים.
(קוסם, לא קוסם:)לא
רקע/סיפור חיים: ליאה היא הבת של מי שהיה מנהיג שבט הקנטאורים, אך הוא נהרג בעקבות אחת המלחמות ביער. את מקומו תפסה אחותה הגדולה. ליאה לא יכלה להישאר בשבט מפני שאחותה שינתה בו הרבה דברים (אני אחשוב כבר על מה). היא ברחה והצטרפה לשבט אחר. שם פגשה ,כמובן, את אהוב ליבה.

*רוח התבונה*
שם: לי
גזע: בן אנוש
מין:זכר
גיל:19
מראה: גבוה, שיער שחור שעומד בניגוד לעינים בצבע שבין כחול לירוק. בגדי חורף קרים והמון אביזרים.
נשק מועדף:להב מוט
(קוסם, לא קוסם:)משתמש בקסמי קרב ביחד על הלחימה שלו, אבל לא כשרוני במיוחד, לעומת זאת הוא טוב בשיקויים.
רקע/סיפור חיים: נודד בעולם מאז שהוא זוכר את עצמו, לפעמים עם עוד אנשים אבל לרוב לבד, מבצע משימות עבור אנשים תמורת כסף, אבל בעיקר בשביל האתגר, היה לו כישרון בקסם אבל הוא לא מצא זמן ללמוד ולכן משתמש בספר בסיסי. כשהציעו לו להצטרף למשימה הוא מייד הסכים.

*bax*
שם: תמרין (תא-מא-רין)
גזע: בן אנוש
מין: זכר
גיל:23
מראה: גבוה וצנום, האיש הזה נראה תמיד כמתחבא. הבעה מתחכמת מעט עולה מפניו אשר, פונים כמעט ישר לרצפה בגלל גבו השפוף. על גופו יש בגדי עבודה פשוטים מלאים בכיסים ומוחבאים על גופו כל-כך הרבה עצמים שפעם אחת, כאשר קוסם השתמש בלחש גילוי חפצים מסווים, היה צריך למצוא רופא מוסמך כדי לעזור לקוסם. עיניו קצת ירוקות בעוד שערו שחור וקצוץ קצר.
נשק מועדף: סכין למרות שבכל קרב תמרין שולף כלי אחר מכיסיו המרובים בהתאם לסיטואציה.
קסם: לא קוסם.
רקע: יתום אשר אומץ על ידי אלכימאי אשר לימד אותו רבות. כאשר האלכימאי מת הצטרף תמרין לכנופיית רחוב שבה לימדו אותו להיות גם גנב. אינו בוטח בקוסמים מכיוון שטוען ש"תמיד מדע ינצח את הקסם". למרות זה הוא יכול לעבוד עמם כמתבקש ממנו. מטרת חייו היא לקדם את המדע בעזרת המצאותיו או בעזרת כסף שיגנוב מאנשים שלא תומכים במדע.

*rose*
שם: לארה
גזע: זאבה
מין: נקבה
גיל: 19
מראה: עור מוקה יפה, שיער שחור ארוך בצורה קיצונית וחלק, עיניים בצבע ערמון. גבוהה ואטלתית. בתור זאבה, קטנה ורזה, מהירה יותר מכל איש זאב אחר, פרווה חומה סמיכה ועיניים חומות-זהבהבהות.
נשק מועדף: לומדת סייף (נשק-דקר) בתור זאבה, כל דבר חד בגוף שלה.
(קוסם, לא קוסם:) לא
רקע/סיפור חיים: בגיל שנתיים היא חלתה בשפעת, הוריה חשבו שאין לה סיכוי והשאירו אותה מחוץ לבית ביער.
זאבה הצילה אותה בכך שנשכה אותה והעניקה לה כוחות של אנשי זאב. הזאבה גידלה אותה בתור זאבה, ולכן היא פחות אנושית מאנשי זאב אחרים.

שם: ללי
שם דמות: טר
גזע: בן אדם
מין: זכר (אני אוהבת איזון...)
גיל: 15
מראה:שיער דק ובהיר מאוד, עיניים ירוקות כהות עם ריסית ארוכים, אף ישר ומאט סולד בקצה וטווי פנים חדות. רזה, רגליים ארוכות, גובה 1.70 פחות או יותר, קצת שרירי, פנים חלקות (בלי זיפים או זקן או משהו). ידיים מחוספסות, ובגדים מעור ובד לבן מלוכלך.
נשק מועדף: פגיונות זריקה וקשת קטנה. בדרך כלל מעדיף לברוח מאשר להלחם, אבל עם יש לו מוטיבצייה לזה הוא מעדיף תמיד להתחם מרחוק.
(קוסם, לא קוסם:) לא קוסם.
רקע/סיפור חיים: בקצרה: טר אוהב את המרחקים. הוא אוהב לנדוד, ואין לו בית. הוריו חייו בעיר בדרום, וטר תמיד שאף ללכת משם. הוריו עודדו אותו לזה, ובגיל 13 הוא עזב, עם תיק עם ציוד, סוס והרב מיומנות של סייר. הוא טייל הרבה עוד לפני זה. טר רץ במהירות מפתיע יחסית לבן אדם, ומיומן בטיפוס ויכול להבחין בין צמחים אכילים, צמחי מרפה ורעלים. הוא מכיר את טבעם של החיות, ויודע מאיזה צריך להיזהר. פעם הוא היה צריך כסף ומכר את סוס, אבל הוא ממשיך לנדוד. עכשיו הוא נמצא בצפון.
המלחמה האיומה החלה קצת אחרי תחילת המסע. מאז טר לא סומך עוד על אף אחד, ומתחבא רוב הזמן. הוא רכש כמה וכמה חברים, אבל הם לא הצטרפו אליו למסע, ולכן כל חברות כזו הייתה זמנית בלבד. אבל הוא הצליח לאלף סנאי בר, והוא לוכח אותו ממקום למקום.

*ריפר*
שם: נייט מייר
גזע: ערפד
מין: זכר
גיל: 60, אך נהפך לערפד בגיל 20
מראה: גבוה, חיוור, שיער שחור כעורב, סמיך ורך, עצמות לחיים גבוהות,
עיניים כחולות ובהירות עם שחור שתוחם את האישונים. שפתיים דקות וחושניות.
לבוש בבגדים שחורים; בדרך כלל מעיל עור ארוך ודק, חגורה רחבה, ומגפי עור
(וחולצה ומכנסיים כמובן...).
נשק מועדף: קאטנה (חרב יפנית - חגורה על הגב).
לא קוסם.
רקע/סיפור חיים: לאחר ששינו אותו לערפד, הוא הפך להרפתקן נודד. מחפש אחר
הריגוש והקרב. הוא לא נשאר יותר מידי במקום אחד. רוב הזמן נייט לא ממש מדבר,
הוא טיפוס שתקן ודיכאוני. אבל יש לו מוח חריף, והוא מבין עניין. הוא למד עם
הזמן להלחם בסגנון משלו.

*זאבה*
שם: לוריס
גזע: ערפדית
מין: נקבה
גיל: נראת כמו בת 16 אבל היא בת 160
מראה: שער חום שאסוף בצמה ארוכה(עד המותן) עניים כחולות קפואות וחודרות.
לובשת (בדרך כלל) חולצה שחורה וארוכה, חגורה דקה ומכנסיים לבנים עם טבלות של סוגי חיות עליהם.
נשק מועדף: חרב כפולה וסכיני הטלה.
(קוסם, לא קוסם:) יכולה לשלוט באדמה(להעיף על מישהו גושי אדמה וכל זה)
רקע/סיפור חיים: היא חיה בכפר ונהנתה מהחיים הכפריים עד שגירשו אותה, אז הלכה לעיר ושם עזבו אותה לנפשה. היא גנבת ורוצחת מקצועית, אבל הדביקו עליה סיפורים לא נכונים וזה די עיצבן אותה.
נ.ב- הוענק פרס כספי למי שיתפוס אותה, אך אם תנסו- תמצאו את עצמכם בלי ראש.

*ירח לבן*
שם:לורן
גזע:אלפית
מין:נקבה
גיל:נראת בת 15
מראה:שער לבן,עניים כחולות,צלולות ורגועות.
היא לובשת חולצה לבנה בלי שרוולים,מכנסיים כחולים בהירים,תיק צד מעוד בהיר ושערה פזור עם צמה דקה שנופלת על פרצופה.
היא רזה ודי חלשה אך תתנו לזה להטעות אותכם היא יכולה לזמן כדור אש בהינד עפעף ולזמן יצור קסום כאשר היא קוראת בשמו האמיתי(ויש לה כמה שמות ברשימה שבראשה).
נשק מועדף:פגיון מכסף וחץ וקשת(אלה כלי הנשק היחידים שלמדה להשתמש בהם)
(קוסם, לא קוסם:)קוסמת
רקע/סיפור חיים:היא נחשבת קוסמת ממש חזקה אך מות אביה הסיט אותה מהמסלול של הקוסמת מקצועית אבל היא תהסס להשתמש בקסמים על כל מי שיאיים עליה ועל חבריה לדרך.
היא מחדדת את הזיכרון שלה כל כמה זמן ככה שהיא יודעת כל לחש או קסם שלמדה בהיותה קוסמת.
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 8 דיונים שעל הקיר
ירח לבן לפני 12 שנים ו-1 חודשים
אם אפשר אז...
שם:לורן
גזע:אלפית
מין:נקבה
גיל:נראת בת 15
מראה:שער לבן,עניים כחולות,צלולות ורגועות.
היא לובשת חולצה לבנה בלי שרוולים,מכנסיים כחולים בהירים,תיק צד מעוד בהיר ושערה פזור עם צמה דקה שנופלת על פרצופה.
היא רזה ודי חלשה אך תתנו לזה להטעות אותכם היא יכולה לזמן כדור אש בהינד עפעף ולזמן יצור קסום כאשר היא קוראת בשמו האמיתי(ויש לה כמה שמות ברשימה שבראשה).
נשק מועדף:פגיון מכסף וחץ וקשת(אלה כלי הנשק היחידים שלמדה להשתמש בהם)
(קוסם, לא קוסם:)קוסמת
רקע/סיפור חיים:היא נחשבת קוסמת ממש חזקה אך מות אביה הסיט אותה מהמסלול של הקוסמת מקצועית אבל היא תהסס להשתמש בקסמים על כל מי שיאיים עליה ועל חבריה לדרך.
היא מחדדת את הזיכרון שלה כל כמה זמן ככה שהיא יודעת כל לחש או קסם שלמדה בהיותה קוסמת!
אקו לפני 12 שנים ו-1 חודשים
המשחק מת, אבל אולי נחיה אותו בקרוב. בכל מקרה, אני לא ממליץ לך להצטרף לכל כך הרבה משחקים אלא אם כן יש לך המון זמן פנוי.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-1 חודשים
הכנסתי את הפרטים שלך לקבוצה, אבל כמו שארן אמר- המשחק די מת כרגע...
זאבה~ לפני 12 שנים ו-1 חודשים

ללללללללללאאאאאאאא.........
וקידה יש מספיק שחקנים כדי להחיות את המשחק הזה!
אפשר לכתוב פרק חדש וזה יזיז קצת את העניינים ואני מבטיחה להגיב בכל הזדמנות!
ובקשר והצטרפות למשחק יש אפשרות שאנחנו שבויים ע"י שודדים או כל דבר אחר והשודדים תוקפים,מצילים שבויים שכנראה בחוסר הכרה ושואלים שאלות.
ואם את לא אוהבת את זה אני יכולה להציא עוד הרבה דברים אז...
זאבה~ לפני 12 שנים ו-2 חודשים
מתי מתחילים???
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-2 חודשים
אני צריכה עוד שחקנים...... >.<
זאבה~ לפני 12 שנים ו-2 חודשים
אז אני ינשה להכניס שחקנים!!!!
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-2 חודשים
סבבה ^^
זאבה~ לפני 12 שנים ו-2 חודשים
מי שרוצה להירשם מוזמן!!!!!
כמה שיותר יותר טוב:)
Reaper לפני 12 שנים ו-2 חודשים
יש לי דמות ^^
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-2 חודשים
מוזמן לשלוח לי אותה ^_^
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
פרק 4 (כי אני רואה שיותר מדי מרגיז לרדת כל כך הרבה ושיחסית נתקענו! ^_^)

החבר'ה מחליטים לקבל את הצעתו של תמרין ולהישבע. אז המועצה מסכימה לגלות לחבורה מה מקור כוחם של הג'ארוק: הם משעבדים דרקונים וגוזלים מהם את כוחותיהם כדי לשמור את הקסם שלהם פעיל- דבר שבתורו מחזק את האנרגיה של הג'ארוק עוד יותר, כי כל הרג וכל תחושת שנאה מעניקה להם כוח...
זה הרגע שבו גם המהוססים שבין החברים מחליטים לתת את עצמם ואת חייהם לעצירת הג'ארוק.
אחרי כן, המועצה מספרת לחבורה על מערה מסויימת בצפון, שם גר אלף אפל בשם טוֹנוֹאָר ששועבד פעם על ידי הג'ארוק אך הצליח לחמוק מהם. המועצה ממליצה להם לפגוש אותו כדי לדון עמו בדרך הטובה ביותר למצוא ולהשמיד את הג'ארוק. אבל כשהם מגיעים לשם, מחכה להם הפתעה- מישהו במועצה בוגד, והם פסעו ישר לתוך מלכודת....

תחילו לתאר הרגע שאתם יוצאים מהעיר התחתית...
בהצלחה- ותהנו!
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(יאי! פרק חדש!)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אכן יאיי!!)

אני רוקעת שוב ברגלי "בסדר, אני אצטרף" אני אומרת. אני אוהבת דרקונים, תמיד אהבתי. אני מלקקת שפתיים בציפייה לפגוש כמה ג'ארוק בדרך...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הצעתו של תמרין!? מה תמרין המעצבן קשור? אני זאת שהצעתי שנקבל את זה!)
יצאנו מהעיר בכבדות, הרגשתי שסחטו את הריכוז שלי עד תומו.
אני עושה את זה בגלל הרס המשפחה שלי, לא בגלל ההבטחה המטומטמת.
"אני לא מכירה את האיזור, אבל יש לי הרגשה שמלמעלה נוכל לראות דברים בבירור יותר. אני כבר חוזרת. תמשיכ להתקדם." אמרתי לקבוצה. עליתי על נראו והמראנו לשמיים כשהרגשת חוסר שייכות מסויימת כבדה בליבי.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ייאאאייי...! אני מחכה שיבגדו בכם!)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וכן אריה- גם אני מחכה לזה---חסרת לי ^_^!!)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לוחמת, היא מתכוונת לדסקיות של תמרין, דסקיות האמת.)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אההה :O )
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
דרקונים.... חשבתי. טוב, באמת תהיתי לא פעם מה המקור של כוחם של היצורים הארורים, וזה היה הסבר ממש מטריד. לא היו הרבה דרקונים- ואם הבנתי נכון, אז גם הדרקונים המכושפים של הג'ארוק יתייצבו מולנו בניסיון למנוע ממנו לחסל את הקוסמים הדביליים האלו!
הממ.. היתה לי הרגשה שזו משימה התאבדותית למדי...
משכתי בכתפיי ועליתי על אביר. הבטתי בג'יר בזעף, "הפעם בלי להיות עצלן! אם אתה רעב- תמצא לך אוכל משלך!" הנץ צווח במחאה.
סופיה לפני 12 שנים ו-9 חודשים
אני מניעה את ראשי במטרה להזיז את שיערי מעיניי ומשלבת ידיים.
"זזים?" אני שואלת ומתקרבת אל אביר הסוס, שעליו רוכבת קריל. בינתיים הוא וארכימדס היצורים הכי ידידותיים שפגשתי.
כן, נחמד להיות במשלחת המוזרה הזאת.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
הבטתי בקנטאורית והיתי חייבת לגחך כשאביר רטן אליה משהו והיא הגיבה בתפיכה ידידותית על צווארו, "את תגידי לי אם הוא מתכנן לזרוק אותי מגבו, נכון?" ליאה היתה מופתעת למדי מהפניה שלי אליה, מה שכמעט גרם לי לנחור, ידעתי שאני לא נחמדה, אבל לא חשבתי שאני כל כך רחוקה מזה...
סופיה לפני 12 שנים ו-9 חודשים
"אהה... כן" אני אומרת, מופתעת, ואז מקשיבה לאביר וצוחקת "הוא אומר שהוא לא יזרוק אותך אם תתני לו גזר" ואז מוסיפה "בבקשה"
"אביר, אתה צריך להיות יותר מנומס" אני אמרת לו בסוסית.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
הנדתי בראשי בתדהמה, "אין לי גזר..." מלמלתי.
אקו לפני 12 שנים ו-9 חודשים
"אם זה מה שצריך כדי להתחיל במסע הזה הרי לך" אמרתי ברוגז ונתתי לקידה גזר ששלפתי מהתיק שלי. "העיקר שנלך."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
עכשיו גם החזקתי גזר ביד- כאילו שלא הרגשתי אידיוטית מספיק גם ככה... "הממ... תודה...?" מלמלתי. מיהרתי לדחוף את הגזר אל ליאה- שהיא תאכיל את הסוס המפונק הזה! כשסיים ללעוס, דרבנתי אותו, "קדימה, בואו נמצא את המערה ואת האלף ההוא, אני רוצה לדעת כל מה שאני יכולה על האויב לפני שהוא מחליט להפיע אותי..."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(לא לימדו אתכם לא לפתוח פה לשטן? וכן! קדימה! אה, דרך אגב, כשבוגדים בהם אז גם רוצחים את האלף? סתם מעניין אותי לדעת *שריקה תמימה*)
אקו לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(את לא אמורה לעשות סולו או משהו?)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(הורגים את האלף מיד אחרי שהוא מסביר להם את מה שהם צריכים לדעת... אריה, גם אני אשמח אם תעשי לנו איזה סולו חמודי... :P )
bax לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(מצטער יש לי בעיות אינטרנט אני מגיב הפעם ממחשב אחר כך שיקח כמה זמן עד שאני יוכל להגיב שוב(ספקי אניטרנט מטומטמים!!!!!))
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(אין לי כל כך מה לכתוב, אז אני פשוט אחכה שיתקפו אתכם ואז אני אריח דם או משהו כזה ואצטרף אליכם.)
אקו לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(אלינו או נגדנו? דם...)
טוליפ לפני 12 שנים ו-9 חודשים
(שנייהם...)
אקו לפני 12 שנים ו-9 חודשים
עליתי על הסוס שלי, שנחר במחאה, "אל תגיד לי שגם אתה רוצה גזר," אמרתי לו.
"האמת היא שהוא גם רוצה גזר," אמרה הקנטאורית בחיוך.
"בשביל מה הביאו אותה לכאן?" שאלתי בתסכול, "מלאי הגזרים שלי מתמעט במהירות. אני עוד אהפוך את כל הסוסים לארנבים אם זה ימשיך כך, לפחות ככה הם יהיו פחות לא יעילים."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-9 חודשים
גיחכתי, "את לא יכולה לומר להם משהו שיגרום להם להניח לנו לנפשנו?" שאלתי את ליאה.
סופיה לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(פולו סתר לי אז.... הנה אני כאן) (?)

משכתי כתפיים ושאלתי את אביר אם הוא יכול להפסיק לאכול גזר.
"הוא מוכן גם תפוחים, אם גזר זאת הבעיה" חייכתי, סוסים פשוט מצחיקים אותי יותר מבני אנוש עם שתי רגליים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(שמחה לראות אותך פה-- כל הכבוד לפולו... ;)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אז בעקבות הלחץ של כמה אנשים פה, הנה לכם הפרק החדש...
(אריה, את יודעת את התפקיד שלך ^_^ אבל אני אשמח אם תתני מדי פעם תיאורים שלך, מה את עושה וכו'...)
******
פרק 3
הי חבר'ה! מקווה שאתם נהנים! ^_^
טוב, אז הפרק החדש יהיה מפורט יותר מהקודם: ג'יר הנץ + תמרין מובילים את החבורה אל עיירה קטנה בשם "גַ'אד" שם יפגשו את האלף הזקן הממונה על המשימה (ששמו הוא רָלִית'- פשוט כי נמאס לי לקרוא לו "האלף הזקן" או משהו כזה... :)) הוא יקח אותם דרך מעבר סודי בסמטה עלובה אל הארמון התת קרקעית של "המועצה" (זו קבוצה כמעט- אגדית שמורכבת מנציגים של כל הגזעים הטובים בטיארנה- מה שאומר שזה לא כולל אורקים, גובלינים וכו'... :) )
המועצה מבקשת מהקבוצה להישבע להם אמונים ולהבטיח שלא יצטרפו לג'ארוק מרצונם החופשי ואחרי לא מעט מהומות, הם אכן עושים זאת. זו שבועה שאי אפשר להפר...
אחרי כל זה, המועצה מסכימה לגלות לחבורה מה מקור כוחם של הג'ארוק: הם משעבדים דרקונים וגוזלים מהם את כוחותיהם כדי לשמור את הקסם שלהם פעיל- דבר שבתורו מחזק את האנרגיה של הג'ארוק עוד יותר, כי כל הרג וכל תחושת שנאה מעניקה להם כוח...
זה הרגע שבו גם המהוססים שבין החברים מחליטים לתת את עצמם ואת חייהם לעצירת הג'ארוק.
אחרי כן, המועצה מספרת לחבורה על מערה מסויימת בצפון, שם גר אלף אפל בשם טוֹנוֹאָר ששועבד פעם על ידי הג'ארוק אך הצליח לחמוק מהם. המועצה ממליצה להם לפגוש אותו כדי לדון עמו בדרך הטובה ביותר למצוא ולהשמיד את הג'ארוק. אבל כשהם מגיעים לשם, מחכה להם הפתעה- מישהו במועצה בוגד, והם פסעו ישר לתוך מלכודת....

********
כל הכבוד לגדילן, אריה ולוחמת על הרעיונות!! מעריצה שלכם!!

מקווה שלא היתי מפורטת מ-ד-י... וכמו תמיד, הערות והארות יתקבלו בברכה!
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ייייששש סוף סוף)
היתעוררתי בבוקר ,מוקדם יחסית ,כיבדתי את הבקשה של קירל ולא הערתי אותה.. ישבתי על בול עץ ליד הגחלים. זה לא ניראה שירד גשם כך שהיו עדין חמימים.. אחרי לראה היתעוררה ,"בוקר טוב" אמרה בקול ישנוני, "בוקר טוב" עניתי לה בחייך...
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הסתובבתי ברוגז כשקרן שמש בהירה להחריד החליטה למצוא מנוחה דווקא על פני. לרוע המזל, הגלימה שלי החליקה ממני ומצאתי את עצמי על הדשא הרמוס והקפוא להחריד. זינקתי חזרה אל הבד החמים, אבל ידעתי שזה אבוד, אין שום סיכוי שאצליח להרדם. גנחתי באומללות והתישבתי, מעבירה אצבעות בשיערי- ששוב הצליח בכישרון מבעית להראות כמו קן של זוג ציפורים פסיכופתיות...
להפתעתי, ניאה עוד ישנה- כך גם כמעט כל האחרים, חוץ מלילי, הזאבה ההיא, (נראה לי שקוראים לה לארה...) מתמרין והקוסם האנושי- שמלמלו בינם לבין עצמם.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
התעוררתי, היה קר בבוקר הזה, אבל למזלי הפרווה שלי חיממה אותי, אז בקושי הרגשתי משהו
ראיתי שחלק מהחבורה התעוררה, קריל נראה כאילו היא שתתה יותר מידי
פתחתי את התיק שלי ומצאתי מסרק(מסיבות למה יש לי את זה, לא אפרט!) ונתתי אותו לקריל "קחי את זה, השיער שלך נראה נורא!" אמרתי
אני הלכתי לאסוף עצים בישביל לעשות מדורה לחמם את כולם
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אמ, טוליפ, את לא ישנה... אוקי אנשים, אלפים לפי שאני מכירה אותם, נכנסים לסוג של טראנס במקום לישון, הם מחדשים כוח והכל בלי לעצום עין, הוא מודעים לחלוטין לכל מה שקורה בקחוץ.)
הלילה עבר בלי יותר מידי בעיות, נראו נמנם ליד ראשי ורק נחרות אקראיות של בני החבורה הפרו את השתיקה בלילה.
כשכמה יצורים התעוררו כבר החלטתי לקום. עיני הפסיקו לזהור והזדקפתי באיטיות. כמו תמיד, השיער שלי נראה מושלם (זאת תוצאה של לא להתהפך או לזוז סנטימטר בלילה, קידה מתוקה! *צחוק מרושע*)
"בוקר טוב לכולם." חייכתי.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
עיקמתי את פני במבוכה כשארכימדס נתן לי את המסרק. "תודה רבה באמת!" הגובה שלי היתה נשמעת עוקצנית הרבה יותר משהתכוונתי, וראיתי מעט עלבן בעיניו של הקנטאור, אז לקחתי את המסרק המזורגג וניסיתי להעביר אותו בשיערי הארוך. ניאה היתה נראית משועשעת בעליל. נהמתי לעצמי והחלטתי להתעלם ממנה...
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גלולת השינה שלקחתי התפוגגה. אינסומניה כרונית מטומטמת. שוב הרגשתי את מכת הכאב כאשר הגוף שלי נלחם בשינה ונאבק לקום. לפחות זה גרם לי להצטיין בלימודים כשהייתי היחיד שלא נרדם. בררר קר. קמתי והלכתי לאיפה שהקנטאור אסף עצים. לפני שהוא התחיל להדליק את האש עם הקסמים שלו תיפתפתי טיפה של אש אלכימאים ירוקה על ערימת העצים וישבתי כדי להתחמם. הא. אש אלכימאים. כי מי צריך קוסם כשיש אותה? חייכתי לעצמי שנזכרתי בפרסומת הזאת מילדותי, שבאופן אירוני קסם יצר אותה.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי לעבר ארכימדס ותמרין שפחות או יותר התחרו מי ידליק אש. למען האמת, אני תוהה אם קוסמים רבי עוצמה כאלה יכולים להסתדר זמן רב בטבע ללא קסמים. הקסם היה חלק בלתי נפרד מחיי, אבל האלפים הזקנים לימדו אותי שלא צריך להתערב בדרכי הטבע, ושכדאי לנסות לעשות את כל מה שאפשר לבד. אני יכולה להדליק אש בזמן קצר להפליא, לצוד, למצוא מחסה, לעלות על עקבות, לזהות רעלים וצמחי מרפא לפי ריח או מראה בלבד, והקסם לא חסר לי.
התקרבתי אל המדורה, למרות הגלימה והברדס מפרווה אלפית, היה קריר כשלא התכרבלתי עם נראו.
"בוקר טוב ארכימדס." אמרתי, ואחרי אנחה של תסכול אמרתי "בוקר טוב תמרין."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"בוקר אור נאיה!" אמרתי בחיוך "איך הפציעה בבטן שלך?" שאלתי
נתתי לתמרין להדליק את האש, הבן אנוש הזה רץ בראש כמו סוס מרוץ רק כדי להוכיח שמדע יותר טוב מקסם, צחקתי עליו, שיעשה מה שבא לו, הוא רק עושה את החיים שלי קלים יותר, ככה אני חוסך את הכוח שלי לקרבות
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"היא בסדר גמור. הלילה עזר." אמרתי ובהיתי בלהבות.
"מתי אפשר כבר להעיר את כולם? אנחנו התעוררנו מאוחר."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני יודע, אבל תתני להם עוד שעה-שעתיים" אמרתי "המועצה רק תתכנס בחצות, אז יש לנו זמן" אמרתי ועישנתי מקטרת של טבק
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני לא הייתי עושה את זה. עדיף להגיע כמה שיותר מוקדם למקרה שיהיו עיקובים." אמרתי בתחושה מוזרה.
"או שתמרין ממליץ דווקא על תוכנית אחרת?" שאלתי בעוקצנות.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
צחקתי על מה שנאיה אמרה "כנראה הדרך לא בטוחה, עדיף שנלך דרך היער העבה עם המפלצות בו, כי זה בטוח יותר" אמרתי בזלזול ברור
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני הובלתי אותכם מעבר לשבט הגובלינים." השבתי להם "אני לא יודע על איזה "מועצה" אתם מדברים אז תעשו מה שאתם רוצים."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
החזקתי את הענף ביד אחת והמתנתי לקבוצת בני האדם שהייתה אמורה לעבור בקרוב בשביל.
היה אפשר להריח אותם, ולצערי, לא היו איתם ילדים.
כמובן שזה לא גרם לי להיכנס לתוך העיר ולצוד שם, זה דבר מטומטם לעשות, גם לי יהיה די קשה להימלט מחבורה של בני אדם. יש לי דברים יותר מעניינים לעשות.
התמקדתי שוב בקבוצה, הריל התחזק, בערך עשרה אנשים הופיעו מעבר לגבעה, חייכתי והתכוננתי לנחות מולם.
מה לעשות, אני ממש אוהבת להיות דרמטית.
הקבוצה הזדחלה בקצב איטי להחריד, נאנחתי, בני אדם כל - כך מעצבנים.
אחרי חמש דקות הקבוצה הגיעה סוף סוף אל העץ, שיחררתי את האחיזה בענף ונחתתי על המוביל של הקבוצה.
הוא צנח על האדמה בקריאה מופתעת, משכתי את ראשו לאחור ונשכתי את צווארו.
צעקה אחת הגיעה, והקבוצה התפזרה, צחקתי בשחרור.
סיימתי לשתות את האיש תוך כמה שניות ורחרחתי את האוויר לאתר מישהו נוסף.
זוג אנשים ישביעו אותי, ובני האדם האלה לא היו כל כך טעימים, אני צריכה למצוא לי מקום אחר לצוד.
שפשפתי את מצחי ורצתי בעקבות איש נוסף.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני אישית הייתי מעדיף להילחם בשבט גובלינים מאשר להילחם באותו נחש, הגובלינים הרבה יותר קלים!" אמרתי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
תמרין נראה עצבני לגמרי.
"אני מכירה את האיזור. בטווח של בערך מאתיים קילומטרים אני מכירה את כל הסביבה כמו את כף היד שלי. כל שנה היינו רוכבים להרים שמקיפים את היער הזה ומוצאים חיות נדירות. הן נכחדו כבר..." אמרתי בעצב. "בכל מקרה, אי אפשר להמשיך ביער. צריך להתחיל לטפס."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אנחנתי, "אתם לא יכולים להפסיק לרי אפילו לרגע?!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"קוראים לזה לרדת אחד על השני בחביבות." אמרתי בצחקוק.
לא רציתי לזבז את מזון האלפים כבר בהתחלה, אז הוצאתי מהתרמיל שלי חלק מהמזון שלקחתי מהפונדק- לחמניות קצת מעוכות אבל נהדרות- כרסמתי כמה וחיכיתח שכולם יתערוררו.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קמתי בפיהוק והתבוננתי מסביב זו הייתה שעת בוקר מוקדמת וחצי מהחבורה היו כבר ערים. ניגשתי למדורה שהפיצה ריח משונה של גופרית וחומרי בעירה וצליתי עליה נקנקיה גדולה על מקל. אכלתי אותה בשקט ואז התחלתי לשייף את הנשקים שלי אחד אחד.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"בוקר טוב גם לך לי." אמרתי בהרמת גבה, מוזר שהוא החליט להיות כל כך אדיש פתאום.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הצטרפתי אל לי ליד המדורה מיד אחרי ששלחתי אל ניאה חיוך, "גם לרדת זה על זה בחביבות זה יותר ממה שאני יכולה לשמוע על הבוקר!"
לא היתי רעבה במיוחד, אבל בכל זאת הכרחתי את עצמי לאכול- לא כיף במיוחד לנסות לעשות את זה באמצע רכיבה...
ג'יר נחת על כתפי ונעץ ב-לי עיניים חודרות, או לייתר דיוק, באוכל שלו... עיוותי את פני, "נץ עצלן! לך לצוד בעצמך!" רטנתי וגירשתי אותו מזרועי בזעף מעורב בשעשוע.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אם זה מפריע לקריל, אני לא ארד יותר על אף אחד בבוקר. גם לא בחביבות.
צחקקתי. "אני חושבת שיש לזה פיתרון." אמרתי והעפתי מבט אחורה. רנאו בדיוק נחת בחבטה רכה, כשבמקורו ארנב ענקי כסוף מנוקד בזהב, ושני ניבים קטנים מבצבצים מפיו.
"היפוגריפים אוכלים רק בעלי חיים טורפים אחרים, או בלוטים." זרקתי. "הנץ שלה מוזמן להתכבד." אמר נראו בשפה אנושית.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ג'יר- נץ עצלן שמן שכמותו!- מיהר אל ההיפוגריף, מצייץ בחנפנות.
הרמתי גבה אל ניאה, "תודה על זה, אבל הוא באמת צריך להפסיק להיות כל כך עצלן!"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
זקרתי גבה.
"עצלנות היא אחת מהתכונות החשובות ביותר בנו, לולא העצלנות היינו עדיין פרימיטיביים בגלל שלא היינו משקיעים בקסם, במדע ובטכנולוגיה כדי לקצר את הפעולות שאנחנו צריכים לעשות, ובנוסף לכל, עצלנות זה דבר מהנה." אמרתי.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הוא הזכיר לי את אלפים הזקנים בשבט, את אלה שמתעמקים בכל גרגר יער שהם מוצאים ומנתחים את משמעות קיומו.
החלפתי עם קריל מבטים בהרמת גבה. "בכל מקרה..." קמתי והתמתחתי. "אתם רוצים שנזוז?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
חייכתי, "אולי, אבל עצלנים לא היו מסוגלים לעשות את זה!" שלפתי זוג סכינים והצמדתי אותם לצווארו, זה לקח לי פחות מרבע שנייה. "חוץ מזה, נץ לא אמור להיות עצלן, זה נגד הטבע!" הוספתי, מחזירה את הנשקים לנדניהם וכמעט צוחקת למראה החשש בעיניו של הקוסם האנושי.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"בכל יצור חי יש מידה מסויימת של עצלנות, ואין שום צורך באלימות, רק ציינתי שעצלנות היא תכונה נהדרת. אם את רוצה שלנץ שלך יהיה יותר מרץ אז זה מקרה אבוד, נראה שהוא מוקיר את העצלנות כמוני." אמרתי.
ליילק לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(יש מצב לעדכון? לא היה לי אינטרנט בימים האחרונים.)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אולי אתם יכולים לכתוב את השם של הדמות שלכם לפני שאתם כותבים?? רק עד שאני אתרגל טיפה?? תודה מראש D:)
ליאה-
אני מתעוררת ומזדקפת מתנוחת הישיבה-שכיבה הסוסית שלי, משפשפת מעיניי את קורי השינה. הבוקר מקרר את ידי החשופות מהפרווה השחורה והמבריקה אז אני מתעטפת בגלימה שלי וצועדת בקול פרסות רב- גוני אל המדורה הירקרקה של אש האלכימאים. "בוקר טוב" אני אומרת לכולם.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קמתי "אהה סופיה! לא רציתי להעיר אותך! אז, את מוכנה לאימון הראשון שלך?" שאלתי בחיוך
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קוראים לי ליאה!!)

ליאה (!)-

אני מחייכת אליו ומחככת את ידי זו בזו "מוכנה בכל מצב"
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
-לילי-
"וואו ארכימדס צלש על ההיתלהבות... אז מה התלמיד הראשון שלך?" שאלתי
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חחח מצטער!!)

הלכתי איתה רחוק מהחבורה, היינו בסוג של קרחת יער, פתחתי ספר מולה והצבעתי על לחש פשוט "תנסי לקרוא את זה" אמרתי לה
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קריל-
הבטתי אל הקנטאורים בשעמום, "קסמים, קסמים, קסמים!... כל היום רק זה!" שלחתי אל לי מבט כמעט זועף, "עבודה במוח ולא בגוף, מה כל כך כיף בזה?!"
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ליאה-
אני מסתכלת על הספר ושומעת את הקול הזועף של קריל מרחוק, אבל לא אכפת לי.
"לינמוניאטילוסיקריפיאניס" אני קוראת
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בטח... בראוניז... מה שתגידי...)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"קירל יש אנשים שמעדיפים כמה שפחות להיתאמץ..." עניתי לה "וחוץ מיזה גם קסמים מתישים את הגוף "
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נאנחתי "כנראה אני אצטרך ללמד אותך את שפה הקסם גם...." אמרתי
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה פתאום? היא קוסמת מעולה! היא הכניסה לי לראש שאני רוצה בראוניז! ברכותי!)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חחח איך בראוניז?? לי דווקא זה הזכיר לימון...)

ליאה-
עיקמתי פנים אל הספר, לא מבינה מה קראתי לא נכון. "כל מה שצריך"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ובמהירות הזו הקנטאור נטש אותי לטובת תלמידה אחרת, חשבתי בדכדוך בעודי מנסה ליישם את המושג "עצלנות".
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אם היית קוראת כמו שצריך היית מרגישה את הקסם בתוכך! לא קראת נכון, את לא מבינה את שפת הקסמים!" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי בלי בחיוך, "רוצה עזרה עם "לימודי הגוף"? כי נראה שמורה הרוח שלך יצא לחופשה!" הוא עיווה את פניו לעברי, מה שגרם לי לצחוק ולקום לראות מה מצבו של אביר.
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ליאה-
"אז תראה לי" אני אומרת בנחישות "הראה לי איך לקרוא את שפת הקסמים"
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בראוניז? איפה?!?! (יש עוד מישהו שלא התעורר )) הסתכלתי מסביב. לא נראה לי שמישהו רצה להתקדם באמת. נו שני אנשים - או קבוצה שלמה יכולה לשחק במשחק הזה. הוצאתי את השן של הפיתון שלקחתי מקודם והתחלתי לגלף אותו לאט-לאט.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"ובכן," אמרתי, "חברנו היקר החליט להתעורר סוף סוף, האם תרצה להרטיב את גרונך במשהו?" שאלתי את תמרין.
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(רוח תקרא קודם(אני ער כבר כמה זמן))
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אופס. אז רק:) "ובכן, אז החלטת להצטרף לבטלנים, האם תרצה להרטיב את גרונך במשהו?" שאלתי את תמרין.
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"לא אני בסדר" הגבתי ללי. השן הזאת מאוד חדה. היא תעשה סכין מצוינת...
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
שלפתי בקבוק יין מהתיק. "אתה בטוח שאתה לא רוצה? זה יין מאוד משובח, מלפני חמישים שנה."
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"לי, לעזלזל איתך, יין לארוחת בוקר? ולמה אתה לוקח איתך בקבוק יין? עזוב, אני חושב שלא אשתה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני אשמח לקצת יין- תודה ששאלת." קראתי אל לי בחיוך זחוח. הוא נחרר והתעלם ממני. זה רק גרם לי לצחוק עוד יותר, היה בו משהו כמעט גמדי, וזה לא נפוץ כל כך אצל בני אנוש. "אולי אלו הקסמים." מלמל ג'יר במוחי.
"אז אנחנו מתכננים לזוז מתישהו או מה?" דרשתי. לא התלהבתי כל כך לצאת לדרך, וסוף כל סוף החבר'ה הפסיקו לריב- לא היתי בטוחה שהשקט הזה ישאר גם במהלך הדרך, אז לא ממש מיהרתי. חוץ מזה, היתה לי הרגשה שג'יר לא ממש יודע לאן אנחנו בכלל אמורים ללכת עכשיו.
תהיתי ברצינות אם זה חכם לפסוע בעיוורון אחרי נץ עצלן...
בכל אפן, החלטתי לאמץ את הבטלנות של לי לכמה זמן- זה לא שיש איזה משההו חשוב שדורש את תשומת ליבי...
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אחרי בערך שעה נוספת של בטלנות משעממת, החלטתי שנמאס לי... "קדימה! יוצאים!" קראתי, מוחאת כפיים כאילו ניסיתי להזיז עדר של כבשים עצלניות. ניאה היתה הראשונה שבאמת טרחה לנסות לעזור לי להקים את האחרים, "בואו, או שנמשיך בלעדייכם ואתם תצטרכו להסתמך על תמרין כדי למצוא את הדרך!"
זה עבד טוב, כולם היו פתאום מאוד מוכנים ליציאה לדרך. תמרין נחר לעבר ניאה בזעף, היא השיבה לו בחיוך זחוח...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הפעם אני הייתי בראש הטור, שכן המכשפים היו עסוקים בלהתנהל בעצלות (ההכרחית לעולם, כמובן!)
רכבתי על נראו כל עוד היה אפשר, ושעתיים התקדמנו בנינוחות נעימה, נושמים את האוויר הקריר והצלול ועולים במעלה הדרך. עיני האלפים החדות שלי הצליחו לראות את מעבר ההרים, שאחריו העיירה ג'אד.
כמובן שתמרין התעורר ונדחף לראש הטור כדי להוביל אותנו בדרך ידועה מראש. איזה כיף.
לאחר עוד שעות נינוחות פחות, חצינו את ההרים והגענו למרגלותיהם, אל העיירה.
העיירה ג'אד היתה עיירה קטנה ואפרורית, הרחובות היו שקטים וחשוכים.
התקדמנו בתוך העיר בחוסר מעש מסויים, עד שהבחנתי בצללית שחורה ליד אחת הסמטאות.
תעצרו. מי זה?" שאלתי והבטתי בדמות חפויית הראש.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הרמתי גבה, "מישהו שממש לא רוצה שנראה אותו..." בלי לחשוב פעמים, והתכוונתי להדהיר את אביר ישר לקראת הדמות. רגע לפני שהסוס באמת עשה את זה, ג'יר צווח, התעופף מהשמיים ונחת על ידו המושטת של הזר. קפאתי במקומי. אז פניתי אל ניאה בהבעה יבשה, "ההיפוגריף שלך צריך להתבייש, אפילו ג'יר זיהה את האלף לפניו!" נארו נחר לעברי, מה שגרם לי לחייך. אם כל ההיפוגריפים כמוהו, אני באמת מחבבת את הגזע הזה!
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
פסענו ברחובות העיר - או כפר לפי הגודל של המקום הזה. תהיתי אם לקבוצה הזאת יש באמת מטרה כלשהי במקום הזה. לא נראה שאף אחד באמת למה הוא כאן. עברנו ליד סמטה, אחת מני רבות. בפטח עמד אדם. הוא נראה כמו קבצן, עם מכנסיים בלויות וחולצה מרופטת. (לא אכפת לך שאני מכניס את זה?) האיש נעץ בנו מבט מוזר, ספק חמלה ספק ציפייה. פתאום קריל ירדה סופית מהפסים והחליטה להדהיר את הסוס הטיפש שלה, אביר לעבר הדמות. למה להציק לכל קבצן? פתאום עף הנץ והתישב על ידה של האיש הזה. קריל עצרה את אביר במהירות, עם מבט כה מופתע על פניה, שהיית יכול להרוויח מלוא חופני היד מטבעות זהב אם היה כאן צייר שהיה מוכן לצייר מהר.(אריה את צריכה להופיע מתישהו ל FINAL SHOWDOWN)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(bax- :P)
"קריל..." מלמולו של האלף גרם לי להפסיק לחשוב על השאלה כמה עולה היפוגריף ולפנות אל הזקן. "מה אתה עושה פה אלף? החלטת להיות יעיל ובאמת לספר לנו משהו על המשימה הארורה הזו?" תבעתי, מסמנת לאחרים להזדרז ולבוא.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אנחנו אמורים לדעת על האלף?!)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני מופיעה, אחרי השבועה ורק כשיבגדו בכם, אוי... אני כל כך אהנה מלצחוק עליכם... P=)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הכול קרה מהר. מהר מאוד. הנץ פתאום היה על זרועו של ה... קבצן? הוא לא. מה או מי שזה לא יהיה, זה לא קבצן רגיל. אני דוהרת עד הסוס, אביר אני חושבת, ומרגיעה אותו, מדברת אליו בספת הסוסים (כן... אני יודעת... אבל כקנטאורית מותר לי XD) עכשיו כדאי לפנות אל ה"קבצן הזה"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בטח שהם יודעים לע האלף, הוא הסיבה לכך שהם בכלל יודעים על המשימה! :) )
הקנטאורית השחורה התחילה לצנוף ולמהמם אל אביר. הנחתי לשניים לעשות עיניים זה לזה ומיהרתי אל ג'יר, מביטה בחוצפה מוחלטת אל תוך עיניו של האלף. "את לא צריכה לדבר כל כך בקול, קריל." אמר, על פניו הבעה שלא הצלחתי לפענח. "נו, באמת..." מלמלתי. ניאה התקרבה אלינו, כך גם האחרים. "לא היתה אתכם גם ערפדה?" שאל האלף. "היא החליטה שהיא הולכת להציק למישהו אחר." אמרתי, משלבת את ידי על חזי. "מה אתה עושה פה?" תבעתי.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בה! כמה אהבה קידה!)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
( <3 מלאא! כבר נוזל מכל החורים!! מתי את עושה את הסולו שלך?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ככל שיבגדו בכם מהר יותר, ומישהו יפצע, אני אגיע מהר יותר...)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו המהם משהו שנשמע כמו "אני רק הייתי זהיר..." אם היפוגריף היה יכול להיות נבוך, נראו היה עכשיו קובר את עצמו.
הבטתי באלף בהרהור. "אני חושבת שהוא לא רוצה להתבלט, ואנחנו הורסים את זה. תוביל אותנו למקום פחות פעיל, כבוד האלף?" אמרתי בגיחוך.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"לא להתבלט?" הבטתי בניאה בשעשוע, "אנחנו חבורת היצורים הכי מוזרה שראיתי אי פעם! כל מה שחסר לנו זה גמד רטנוני, מינוטאור ואורק!" ארכימדס צחק, "ואלף אפל!" הנהנתי, "בסדר, שיהיה גם אלף אפל ארור, למה לא?!"
"שמי הוא רָלִית'" ציין אז האלף בשלווה שממש הצליחה לעצבן אותי. "ויותר מזה לא אומר לכם עד שנגיע למקום בטוח יותר." תפסתי את המושכות של אביר והובלתי אותו אחרי האלף כשזה התחיל למהר בין הסמטאות והרחובות הדוממים להפליא. "למה הכל שקט כל כך?" רטנתי, מניחה יד על ניצב הפגיון שבחגורתי. רלית' באמת לא ענה, אך הוא לא נראה מודאג.
זה לא שיפר את מצב רוחי בצורה יוצאת דופן...
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
התחלנו ללכת בין הסימטאות הדוממים , רלית' התחיל להגביר את הקצב בכול צעד וצעד (הוא היה בכושר די טוב יחסית לאדם בגילו) .עד שפיתאום עצרנו. הוא הדפק על אבן מסוימת ואז לחץ על עוד אחת וכך עד שלפעתה הקיר התחיל לזוז..
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"יופי! מעברים סודיים!" גנחתי באומללות, "מה עכשיו? עיר תת קרקעית של אורקים אוהבי אדם?!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אל תפתחי פה לשטן, יקירה ^^)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"לכי תידעי אולי נימצא שם גם אורקים טובי לב אוהבי אדם" גיככתי
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אביר היה ממש נחמד, דיברנו הרבה על אבנים שנתקעו בפרסות ועוד כמה דברים... בכל אופן, אחרי שהלכנו אחרי האלף והוא פתח דלת בקיר, או מה שזה לא יהיה, הוא ציפה שנלך אחריו. משכתי כתפיים בזמן שכולם המציאו בדיחות סרקסטיות על מעברים סודיים. "מה יש שם בהמשך?" שאלתי את רלית' וניסיתי להחליק מעט את השיער השחור שלי.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הלוחשת לסוסים...)
"חכי ותראי," אמר במסתוריות. היא נחרה בכעס ורטנה משהו בנוגע לאלפים.
הלכנו במעבר הזה במשך זמן רב, שאותו התקשיתי לאמוד.
בסופו של דבר הגענו לדלת ברזל כבדה שמשני צידיה ניצבו ארבעה שומרים חמושים ומעוטרים כל כך עד שלא הצלחתי לזהות איזה גזע הם. רלית' הנהן אליהם בחוסר תשומת לב והם נסוגו הצידה במפגן מרשים ופתחו את הדלתות ללא שום חריקה.
"וואו." זה היה הדבר היחיד שיכולתי להגיד לנוכח המראה שניצב מול פני. (ארמון תת קרקעי ענקי בתוך מערה ענקית עוד יותר, למי שלא הבין.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"יופי לי... מתי באמת מגיעים האורקים עם זרי הפרחים?" מלמלתי. ג'יר העופף ונחת על כתפי. "זוהי ג'אד תחתית, עיר השלום- היא מכונה גם העיר של המועצה."
עיר השלום... מישהו יכול לתת לי פינה שקטה להקיא בה?
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קריל נראתה מעט חיוורת ונשענה על הקיר. היא נעצה מבט נגעל מעט באלף האפל, והיפוגריפים אדירים, הוא לא היה דומה לאף אלף אפל שהכרתי. אולי זה קשור לעובדה שרצחתי את האלפים האפלים שהכרתי כי הם ניסו להרוג את נראו בשביל הבשר היקר שלו, הנוצות חסרות המשקל והעיניים ששוות יהלומים.
נחרתי בבוז. גם אני רציתי להקיא מהמסתוריות המתנשאת של האלף. הוא הזכיר לי את ראשי השבט האלפי הקודם שלי.
הוא הוביל אותנו לחצר טירה שכולה בצבע נחושת עמוק, שמזרקת אבן עצומה ושחורה היתה מוצבת בכניסה אליה- פסלים קטנים בצורת קנטאור, אלף, גמד, שני בני אנוש שלאחד מהם היה זנב, ערפד לפי הצבע החיוור של האבן.
נכנסנו לאולם והדלת נסגרה מאחורינו, מותירה את רובנו בחושך מוחלט.
אני הצלחתי לראות מעט מהקצה הרחוק של האולם כשהאור נדלק על ידי עשרות לפידים שבערו באש סגלגלה ונתנו תחושה מסתורית ומעיקה. נציגי העמים המכובדים (העמ, מישהי כאן קראה את שר הטבעות?) ישבו על כורסאות מקושטות שונות בקצה האולם והביטו בנו. לא היו שם נשים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לוחמת, מאמי... הוא לא אלף אפל :) האלף האפל מזיע מאוחר יותר! ^_^ ואני ממש שמחה לראותך פה!!)
יופי לי...
"מי אלו בדיוק ולמה אני מרגישה צורך לשלוף את החרבות??" זעמתי אל רלית'. הוא התעלם ממני לגמרי.
בן אנוש גבוה בעל שיער שחור קצוץ צחק, "לא הצלחת לרסן את כלבת הבא הזו, רל??"
הדחף שלחש לי לרצוח את כול האידיוטים המנופחים רק גדל... ג'יר צווח והתעופף במחאה כשהושטתי את ידיי לשלוף את החרבות שעל גבי. המטה שהאלף הזקן אחז חבט בגבי בכוח כזה שצנחתי לקרקע. "בלי לשלוף כלי נשק! זהו מקום של שלום!" הרעים. נהמתי כמה קללות איומות למדי- מה שזיכה אותי בחבטה נוספת של המטה- הפעם בבטן. השריון שלי לא נועד להדוף סוג כזה של חבטות... אם היו לי רעיונות לגבי קימה על הרגליים- שכחתי מהם!
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אהא" רטנתי אל האלף שחבט בקריל "מקום של שלום, ללא אלימות וכלי נשק." השתעלתי שיעול מזוייף להחריד "אכן." אמרתי.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
השיער שלי החל להתנופף ברוח קלה. שנאתי אנשים מתנשאים, זה היה גרוע יותר מהבל פה של אורק.
נשמתי עמוק והנחתי יד על הכתף של קריל, מנסה להרגיע אותה ואת עצמי.
"תנו לנו כבר את ההדרכה ונצא מפה. אני לא יודעת כמה העולם יכול לחקות."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הנהנתי אל ניאה, שעזרה לי להזדקף. "אני בסדר, תודה ששאלתה." יריתי אל ג'יר הבוגד, שהתישב שוב על כתפו של רלית'.
"לפני שניתן לכם את המידע שיש בידינו, אתם תישבעו אמונים למועצה, השבועה תאמר בשפת הקסם ותחייב אתכם עד סוף ימייכם." הצהיר רלית'. אם ניאה לא היתה מרסנת אותי, היתי דוקרת את האלף הזקן והשחצן... "היית מת!!" קראתי אליו, "אני אשבע לחבורת הליצנים האלו אמונים כשיהיה יום רק בגיהינום!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
תפסתי את הזרוע של קריל בתנועה אוטומטית, אף שגם אני רציתי לזנק על רלית' ולסטור לו, או טוב יותר, לדקור אותו.
"קריל. זה לא אסטרטגי להתפרץ על ראש מועצת העיר התחתית כשלפנייך כל המועצה." סיננתי בדאגה.
הבטתי ברלית', שנראה בעיקר משועשע.
"רלית'," אמרתי ללא גינונים כגון 'ראש המועצה האדיר'. "אנחנו אפילו לא יודעים מה טיב המשימה. תספר לנו את זה ואז נדבר לע שבועות." הבטתי אחורה אל ארכימדס. הוא הבחור של הדיבורים...
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן, גדיל, מה קורה איתך באמת??)
"אסטרטגיה..." רטנתי. רלית' התעלם ממני- כמה מפתיע- והניד בראשו, "כל מילה שתאמר כאן חייבת להישמר בסוד. לג'ארוק יש מרגלים בכל פינה, ג'אד תחתית היא המקום הבטוח האחרון. אנחנו לא יכולים לתת לכם לצאת מכאן בלי שתישבעו,אז עשו זאת עכשיו ונגמור עיניין!"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גם אם כל העולם היה תלוי בשבועה הזו, מה שאולי נכון, לא התכוונתי לעשות את זה. שבועת אמונים נצחית לזקנים המעצבנים האלה? מי ידע מה הם יכריחו אותנו לעשות אחרי זה, והרי אנחנו אפילו לא בטוחים בכוונותיהם. "אם נישבע לכם שנקדיש את עצמנו למלחמה בג'ארוק, לא נעבור לצד שלהם ונשמור על סודיות בנוגע למה שיאמר במקום הזה, זה יספיק?" אני פשוט דיפלומט מלידה.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גלגלתי את עיניי. סרקתי את הקבוצה. "למישהו יש התנגדות עקרונית, או שנעשה את זה ואז נוכל להסתלק?" הצלחתי להוציא את המילים מהפה רק כשחשבתי על מה שהג'ארוק עשו למשפחה שלי.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"כן, לי יש, שבועה מחייבת לכל החיים? לא בשבילי." אמרתי
BooksDragon לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני מצטרפת, טוב? אני ממש אוהבת משחקי תפקידים (= תמצאו כבר דרך לשלב אותי... XD


שם: ללי
שם דמות: טר
גזע: בן אדם
מין: זכר (אני אוהבת איזון...)
גיל: 15
מראה:שיער דק ובהיר מאוד, עיניים ירוקות כהות עם ריסית ארוכים, אף ישר ומאט סולד בקצה וטווי פנים חדות. רזה, רגליים ארוכות, גובה 1.70 פחות או יותר, קצת שרירי, פנים חלקות (בלי זיפים או זקן או משהו). ידיים מחוספסות, ובגדים מעור ובד לבן מלוכלך.
נשק מועדף: פגיונות זריקה וקשת קטנה. בדרך כלל מעדיף לברוח מאשר להלחם, אבל עם יש לו מוטיבצייה לזה הוא מעדיף תמיד להתחם מרחוק.
(קוסם, לא קוסם:) לא קוסם.
רקע/סיפור חיים: בקצרה: טר אוהב את המרחקים. הוא אוהב לנדוד, ואין לו בית. הוריו חייו בעיר בדרום, וטר תמיד שאף ללכת משם. הוריו עודדו אותו לזה, ובגיל 13 הוא עזב, עם תיק עם ציוד, סוס והרב מיומנות של סייר. הוא טייל הרבה עוד לפני זה. טר רץ במהירות מפתיע יחסית לבן אדם, ומיומן בטיפוס ויכול להבחין בין צמחים אכילים, צמחי מרפה ורעלים. הוא מכיר את טבעם של החיות, ויודע מאיזה צריך להיזהר. פעם הוא היה צריך כסף ומכר את סוס, אבל הוא ממשיך לנדוד. עכשיו הוא נמצא בצפון.
המלחמה האיומה החלה קצת אחרי תחילת המסע. מאז טר לא סומך עוד על אף אחד, ומתחבא רוב הזמן. הוא רכש כמה וכמה חברים, אבל הם לא הצטרפו אליו למסע, ולכן כל חברות כזו הייתה זמנית בלבד. אבל הוא הצליח לאלף סנאי בר, והוא לוכח אותו ממקום למקום.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תוכלי כנראה להצטרף אחרי שנצא מהמועצה, אני לא רואה איך תוכלי להתפרץ לשם בסיבה מוצדקת.)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה קורה עם אריה?)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ללי, ברוכה הבאה! ^_^)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אריה מצטרפת כשיבגדו בכם... לא, אני לא הבוגדת, אין שום דרך שבה אני אדע על זה בכלל =\)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן, אבל את לא רוצה לעשות עוד איזשהו סולו בקרוב?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(למה? =\)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אריה העצלנית המ ק ס י מ ה . )
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(יייייש!!! לוחמת!! את פה!!! קולולולולו!!! התגעגעתי!! <3 )
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(*הרמת גבה* גם אני!!!)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וואו.... איזה קוולית!! :P)
BooksDragon לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני עושה סולו, אכפת לכם...?)

"טר!" שמעתי קריאה מרחוק. קפאתי.
"טר!" נשמעה שוב הקריאה. אני לא יודע מי זה ומה הכוונות שלו, אבל הוא יודע את השם שלי.
"נו, טר!" אי- שם מישהו פתח בריצה. הקולות באו מימיני. פניתי לשם, אך עצים וצמחים הקטינו את טווח הראייה שלי באופן משמעותי. הוא היה קרוב. מאוד קרוב. ליבי הלם בחוזקה ושלפתי סכין הטלה.
הלכתי מספר צעדים שקטים אחורה כששמעתי את רשרוש העלים של העץ שמולי. מבין הצמחים זינק לפתע אדם את קרחת היער הקטנה ששהיתי בה- הידקתי את אחיזתי בסכין והלכתי עוד אחורה.
הסכין נשמטה מבין ידי.
אדם זאב ליתר דיוק. רוין חייך. "טר..." הוא מלמל, בעודו מתנשף. חיבקתי אותו חיבוק חברותי וקיתו, הסנאי שלי רץ על העץ במרץ ובחן אותו בסקרנות. "רוין!" אמרתי באושר. הרפתי מהחיבוק ונעמדתי מולו בחיוך רחב. "כמה זמן!"
"בהחלט" הוא השיב. "למה אתה מחפש אותי?" שאלתי בתמיהה.
לפתע החיוך של רוין נמחק מפניו. "טר..." הוא לחש. רעד עבר בי.
הבטתי בו בשיא הרצינות. זה לא נראה כמו משהו טוב. ליבי פעם בחוזקה.
"טר... קנופיית ערפדים עברו בכפר המולדת שלך". ליבי צנח.
"אין ניצולים" הוא לחש. נפלתי על הקרקע. לא יכולתי להוציא מילה. הרגשתי כאילו יש גוש בגרון שלי שמתאמץ לצאת. עצרתי אותו. רוין התיישב לצידי. "אני מצטער."
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
טוב. מספיק. מי הם האנשים האלו בכלל? מצפים שנשבע שבועת אמונים ב... ב... קסם. כמעט נהייתה לי בחילה מהמחשבה הזאת. פעם, כשהייתי צעיר, ישבתי במשך סמסטר שלם ולמדתי מה קוסמים יכולים לעשות, כדי שאוכל לנצח אותם. ברדע שהיה רגע קטן של שקט בתוך ההמולה, פסעתי קדימה ואמרתי בקול חזק וברור "מספיק. גם אתם וגם אנחנו מתנהגים כמו חבורה של סטונדטים לפילוסופיה שמתמודדים על הצעות עבודה. אנחנו צועקים ומאיימים, ואתם מצפים שנגיד שבועת אמונים לקבוצה של זרים, ויותר מכך שבועה בלתי-מוגבלת. יש דרך הרבה יותר פשוטה" הוצאתי דיסקית קטנה מכיס, אחד מחפצי הקסם היחידים שאני נושא שהשימושיות שלו יותר גדולה מהבעיה שלי עם קסם. "זוהי דיסקית אמת. כשאני יפעיל אותה, כל אדם במרחק 20 מטר חייבים לדבר באמת." לחצתי על כפתור קטן בדיסקית, והיא זהרה באור אדום וקר. "אני לא אדבר על דברים אשר נאמרו בחדר זה מחוץ לחדר זה, אלא אם האדם אשר אני פונה אליו היה נוכח גלוי בחדר, כלומר לא הסתתר או ציטט בשום דרך, או שהאדם הזה יודע את כל פרטי הדברים אשר נאמרו בחדר זה, ולכן הדיבור איתו על דברים אשר נאמרו לא יתן לו מידע חדש." עצרתי והסתכלתי על האנשים בחדר. הטבעת מכריחה את האומר לקיים את דברתו רק לעשור שנים, אבל אין סיבה שהם ידעו את זה ובכל מקרה זה מספיק ארוך.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"גם לי יש בעיה מאד עקרנית עם שבועות" טענתי, מתייחסת לדבריו של לי, "אבל אני חייבת לציין שהרעיון של תמרין נשמע טוב בהרבה מזה שלכם!" נעצתי ברלית' מבט מרושע למדי.
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני די אים קירל" אמרתי "אני לא הולכת להישבע לאנשים זרים"
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וואוו... כל כך מוזר לי שאין פה את חוק השליטה XD כאילו... אני לא עושה כמעט כלום כי אני רגילה לכתוב רק מה שאני עושה!!! חחח)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חוק השליטה??? מה זה??? ^_^ )
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חוק השליטה זה שאתה יכול לכתוב רק מה שהדמות שלך עושה או אומרת, לא שום דבר אחר אלא אם נותנים לך את זה במה שאתם מכנים "הפרקים". אני מכירה את המ"ת שיש שת המנהל שנותן את הפרטים- מה יש מסביבך, איפה אתה וכו', ואתה ממשיך בדמות שלך. המנהל נותן עוד סיטואציה, אתה ממשיך... אני מודה שזה טיפה מעיק, והקטע של לקחת פרק שלם ופשוט לתת לנו להתקדם לפיו יותר כיף XD) (וואוו.... חפרתי...)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן סופיה, בסימניה כולם כאלה :)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חחח... אמת שזה בדיוק מה שהיה לי ממש עקרוני במשחק, שזה לא יהיה נוקשה כזה... :)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
פרק 4 פורסם... ^_^
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב, דבר ראשון, אני שמחה לראות את המהירות שבה המשחק מתקדם, והיתי רוצה לציין שהוספתי את אריה ואת הלוחמת בפגיון לניהול אתי, כך שתוכלו לפנות גם אליהן במקרה הצורך...
וכמו תמיד, אם יש לכם מה להעיר/להאיר, אני אשמח לשמוע!

אורות באפלה: פרק 2
הקבוצה הלא מיודדת במיוחד יוצאת לדרך. הם נודדים לכיוון צפון בתוך יער שומם למדי, ועסוקים בעיקר בוויכוח...
אך על השביל מולם הם מוצאים לפתע חבורה גדולה של אורקים וגובלינים. היצורים הופיעו כאילו משום מקום, אפילו ההיפוגריף והערפדים מחודדי החושים לא הבינו בהם.
זה הזמן לקרב הראשון... וכדאי שהוא יהיה מהיר, כי ליבשת טיארנה לא נותר עוד זמן רב....
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סיימתי לשתות מהחיה, מין דביבון קטן.
התלבשתי במהירות, לקחתי את החרב שלי ויצאתי מהחדר.
הם עוד לא למטה.
אני מרגיש שיש כאן איש זאב. זה לא טוב.
אני לא יודע איך אני ישתלט על עצמי ברגע שאראה אותו, או אותה.
יכול להיות שלא הספקתי להכיר את כולם...
קרני שמש בצבצו מבעד לחלונות הישנים, התרחקתי מעט מהם.
(איך בדיוק הערפדים יסתדרו בשמש?)

kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(הממ... בואו נלך על גרסה שונה של ערפדים- השמש לא הורגת אותם, אבל מחללישה אותם וגורמת להם להיות צמאים יותר.... אריה, מקווה שזה בסדר מצדך...:)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי כבר ממש על סף פאניקה כשהערפד המלחיץ והשקט להחריד ההוא נכנס אל הפונדק- גם הוא מוחה דם משפתיו. עיוותי את פני, "למה הם תמיד אוכלים כל כך מגעיל?!" רטנתי את ג'יר- שעדיין היה עסוק בקערית הבשר שארכימדס נתן לו.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קמתי על רגלי, ניערתי את בגדי משאריות אוכל וליטפתי את ראש של ג'יר
"אני חושב שאתם תוכלו ללכת בשמש, אולי פשוט תשימו גלימות וכיסוים עליכם? ככה לא יראו אותכם וגם יהיה לכם מחסה מהשמש" סיכמתי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רעיון טוב." אמרתי והתמתחתי. "יש לי כבר ציוד ומזון בתרמיל שהבאתי מהבית, אבל אני מניחה שלא כולם מוכנים, אז כדאי שתתארגנו מהר. ככל שנצא מוקדם יותר, פחות אנשים ישאלו עלינו. יש לכולם חיות רכיבה?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנדתי בראשי בזעף, "סוס שלי נהרג- מארב של אורקים. הלכתי ברגל כמו סתומה..."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "קריל ואני נסתדר, יש לי דרך בישביל שנינו ללכת דרכה, בלי חיות רכיבה!" אמרתי
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ארכימדס," אמרתי לקנטאור "אני צריך להכין המון מרקחות ושיקויים ואשמח לעזרה מצידך. אני לא מתכוון למות מתשישות, רעל או הזדהמות ביום הראשון של המסע." הוצאתי סיר קטן מהתיק.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כדאי שנחכה למחר בבוקר או היום בערב לפני שנצא למסע כדי שכולם יוכלו להגיב ולא להיתקע.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(סבבה, אבל אני לא מוכנה להמשיך לשמוע את כולם פה רבים! ערפדים, זאבים או אלפים, לא מעניין אותי! :))
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אנחנו יכולים להכין את השיקוים, אבל אני מרפא מוסמך, בקסם ובמשחות, אני חושב שאנחנו מסודרים, יש עלי כל מיני דברים קטנים שצריכים" אמרתי "נוגדי רעל, תרופות, כל מה שצריך!"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בסקרנות בשני הקוסמים. סיימתי את ארוחת הבוקר שלי וניגשתי אליהם אחרי ששילמתי על האוכל ועל עוד כמה מנות לדרך- אותן מיהרתי להכניס אל תרמיל העור הקטן והרך שלי.
"אני יכולה לעזור איכשהו?" שאלתי, מביטה ברכיבים המסריחים בשילוב של תדהמה וגועל.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלנו לערבב חומרים, לי ידע בדיוק מה לעשות! "כמה זמן אתה עוסק בזה?" שאלתי אותו
אני ערבבתי את החומרים באופן יסודי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבה. זה היה יוצא דופן מאוד, כשקנטאור מציע לבת אנוש לרכב עליו. הם תמיד מדגישים שהם לא חיות רכיבה. משכתי בכתפיי. "טוב, אז לערפדים ולאנשי הזאב שלנו יש דרכי מספיק מהירות...אנחנו נסתדר מצויין." קמתי ויצאתי החוצה, מחכה שהשאר יצאו. ניגשתי אל רנאו והידקתי את התרמיל לצווארו, משתעשעת ברעיון שבזמן שהאחרים ירכבו על סוסים או קנטאורי, אני ארכב על היפוגריף.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקוסמים היו עסוקים מדי בעצמם, אז יצאתי המחוצה אל האלפית- שעמדה לצד ההיפוגריף שלה וליטפה לו את המקור.
"אומרים שזו התבטאות האהבה הבלתי אפשרית," אמרתי, מחווה בראשי אל החיה המרשימה. "גריפינים שונאים סוסים, והיפוגריף הוא שילוב של סוס וגריפין."
שמתי לב שהאלפית נבהלה מעט מהופעתי, באילו לא שמעה אותי. זה גרם לי להרים גבה ולבחון בעיון את השרשרת שארכימדס הביא לי. זה כנראה באמת פועל...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קראתי למהר למלצרית, אמרתי לה לקרוא לנער האורוות, הוא הגיע "קראת לי אדוני?" הוא שאל
"כן" אמרתי והאז הוא התקרב ולחשתי לו בשקט, שאף אחד לא ישמע אותי
"אני רוצה סוס שחור וחזק שיש לך באורווה, כן אני יודע שיש לכם אחד, אל תשאל איך אני יודע, אני אשלם לך אישית ארבעים מטבעות זהב, וזה פי שתיים ממחירו בשוק היום" אמרתי בלחש
הוא הנהן נמרצות, יצא וחזר תוך דקה "הוא בחוץ אדוני"
"נהדר" אמרתי"אתה רואה את הנערה שמה?" אמרתי והצבעתי על קריל "היא תצא החוצה והיא תקבל את הסוס!"
שהוא יצא לבחוץ.
"קריל!" קראתי לה
"כן?" היא שאלה
"יש לך משהו שאולי כדי שתבדקי בחוץ" אמרתי בחיוך ערמומי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כשהנער עם הסוס הענק והשחור כפחם נעמד לצדי, נופפתי אותו בזעף, "אני לא רוצה לקנות סוס! לך תטריד מישהו אחר!" נהמתי.
הוא היסס, הפנה מבט אל הפונדק- שדלתו היתה פתוחה- ואמר, "הממ.. הוא בשבילך!" נחרתי ונעצתי בו עניים בוחנות ,"אני נראית לך אידיוטית?! אני יודעת כמה סוס כמו זה עולה, ואין שום סיכוי ששילמתי על זה מתוך שניה, אז בבקשה!"
בדיוק התכוונתי להתחיל להשתמש באלימות אם הוא לא יזוז לי מהדרך כשארכימדס קרא אלי, "את מוכנה להפסיק לנופף בידיים? את מלחיצה את המסכן!"
החיוך על פניו של הקנטאור גרם לי להבין. מיהרתי לקחת את המושכות מידו של הנער ושלחתי אליו מבט נרגז. הוא מיהר להסתלק...
בחנתי את הסוס בעיון, הוא היה כל כך.... מיליון מילים קפצו למוחי- שחור, חלק, אצילי, מבהיל, אבל מעל לכולם עלתה מילה אחת, "אביר..." מלמלתי.
פניתי אל ארכימדס, "מה זה אמור להביע?!" תבעתי
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה בחיוך "זה בעל חיים שמצאתי בדרך, ריפיתי אותו בדרך והוא הלך אחרי, אז שמתי אותו כאן באורוות" אמרתי ושמתי את ידי על כתפה "הוא שלך עכשיו" אמרתי בחיוך
הלכתי לנער האורוות "תודה על שירותך" זרקתי לו מטבעה והוספתי בלחש רק שהוא ישמע "תגיד לה שהוא קנוי ואני אזמן רוחות כדי שיענו את שנתך וישתו את דמך!" אמרתי בקול מאיים עם העיניים השחורות שלי
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סידרתי את הכובע כדי שיצל לי על הפנים ולבשתי את כפפות העור העדינות.
ביום שבו השמש תפסיק לזרוח, זה יהיה יום מבורך לכל הערפדים. חשבתי בזעף וסידרתי המגפיים הגבוהות.
יצאתי החוצה והבטתי בקנטאור בגיחוך כשהוא איים על נער אחד, לפי הריח, הוא הגיע ישר מהאורווה.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי המומה למדי, אבל אז הנהנתי אל הקנטאור, "תודה." הבטתי באוכף השחור המהודר וברסן. שניהם היו חדשים לגמרי, הרמתי גבה, "והוא היה עם זה, לגמרי במקרה..." הבעתו של ארכימדס נראתה משועשע אפילו יותר מקודם. משכתי בכתפיי, "בסדר," אמרתי וליטפתי את אפו השחור הרך של הסוס, "אקרא לו אביר." סיכמתי. שמתי לב שהערפדה מביטה בי ושלחתי אליה חיוך, "מה, שמש לא אמורה להרוג ערפדים?" שאלתי, קולי מתרומם בתקווה.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(למה ששמש תזיק לערפדים? זה באגדות הכי גרועות :S בואו נסכם שאין בשמש משהו מזיק? זה ממש יקשה על ההתקדמות שלנו.)
(גדילן, פשוט תפסיק לקחת לי את השיחות!)
ניסיתי לענות לה, אבל ארכימדס קרא לה-כרגיל- והם דיברו על סוס. פשוט המשכתי למשוך לכל עבר ברצועות התרמיל בשתיקה, עד שלבסוף נמאס לי והלכתי לקנות רצועות חדשות. לא היו להם רצועות גדולות מספיק בחנות של הארווה, אז חזרתי אל רנאו. הופתעתי מהעצבנות שלי, זה לא אפיין אותי בדרך כלל. זאת כנראה המשימה הארורה.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני חושבת שהתעוררתי לפני כולם. אפילו הריח של הערפדים עוד היה חזק מאוד כשניערתי מעליי את קורי השינה. הרעב הוציא אותי מדעתי. אני צריכה לטרוף משהו ענק ומיד.
נאלצתי להסתפק בכמה איילים. שיניתי צורה בשולי היער הקרוב, והתקרבתי אל הפונדק. החבורה המשונה עמדה שם בהרכב מלא והתכוננה לצאת לדרך. הבחנתי מיד בבחור הנוסף. היה לו שיער שחור ועיניים כחולות ירקרקות.
עמד שם ערפד נוסף וליקק את שפתיו. גם ערפדת-דורשת-ביס-בראש עמדה לא רחוק. העור החיוור שלהם העביר בי צמרמורת. מפלצות לבנות וחולניות שלא היו צריכות להיות קיימות בכלל.
ארכימדס נראה מאוד מרוצה. אין ספק שהקנטאור הספיק לעשות הרבה דברים הבוקר.
קלעתי את שיערי השחור והארוך לצמה ארוכה, וחיכיתי שמישהו יבחין בי.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(מישהו רוצה לדבר איתיייייייייייי?)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני! וגדילן, שלא תעז לדבר איתה!)
לפתע הבחנתי בצעדי הזאבה שמתקרבת אלינו מהיער. היא שינתה את הצורה שלה במהירות מפתיעה לפי רעידות האדמה.
הסתובבתי אליה כשקלטתי שהיא ממש קרובה אל רנאו.
"היי אורורה." אמרתי בחיוך קטן.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"היי, נאיה. מה שלומך?" לא הצלחתי להתאפק והשבתי חיוך - זעיר. משהו באלפית האצילה מצא חן בעיניי, ונראה שזו לא רק ההקפדה שלה על הליכה זקופה.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(יש! מדברים איתי D: ו... מי זה רנאו?)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(זה היפוגריף אפור מקסים!)
"נחמד מצדך להתעניין בשלומי. אני קצת מתוחה, וזה אף פעם לא קורה לי. אני מניחה שאף פעם לא יצאתי למשימה גדולה כל כך ולבדי..." ניסיתי לא להראות עד כמה אני מתוחה.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הזאבה והאלפית ניהלו שיחה, ואני הגעתי למסקנה שאני משועממת... המהמתי לעצמי שיר ללא מנגינה והנפתי את עצמי על גבו של אביר. ג'יר צווח והתיישב על כתפי, נושך- ולא בעדינות מרובה- את אוזני, "כן, אתה עדיין הכי חמוד!" רטנתי וגירשתי אותו בנפנוף יד, אפשר להשתגע, כמה שהוא קנאי!.
הולכתי את הסוס מעט כדי להתרגל אליו, אבל ידעתי מיד שאין לי למה לנסות להתרגל- הוא היה משלם!
"הי, ניאה! ההיפוגריף שלך לא אוכל סוסים, נכון?" ביררתי, מתקרבת אל האלפית ומזנקת מהאוכף.
היה לי מצב רוח מרומם, אז הנהנתי אל זאבת האדם, איך ניאה קראה לה?... הממ...
"בוקר טוב אורורה, שמחה לראות שאת יודעת לאכול טוב יותר ממוצצי הצווארים ההם!" אמרתי, מבזיקה חיוך אל הערפדים ויורדת מאביר בקפיצה, "הי, אם את צריכה נעליים יש ליזוג מגפיים נוספים"
הוספתי בקימוט מצח כשהבחתי ברגליה היחפות.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם את ממש רוצה, אני בטוחה שהוא יכול להתרגל," גיחכתי בעוקצנות. "למה שיצור עם רגלי סוס יאכל סוס? זה לא סוג של קניבליזם בשבילו?"
היא צחקקה.
"מתי יוצאים? כמה זמן לוקח לקוסמים האלה להתארגן?" רטנתי.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"בוקר טוב קריל..." מעניין, נראה שהיא לא שונאת אותי... ניסיתי להיות ידידותית וקיוויתי שאני לא נראית מפחידה או אנטיפתית כמו בדרך כלל."תודה על ההצעה, אבל כדאי שאני לא אקח אותן. הן יקרעו בפעם הבאה שאהפוך לאשת זאב ועדיף שלא אהרוס לך אותן."
גחכתי אל נאיה,"אני חושבת שלארכימדס לא יזיקו עוד כמה ימים."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"או מישהו לעזור לו," בקושי החנקתי צחקוק. "אתן חושבות שהוא יעזוב את הכל אם הוא יראה שהבנות חסרות האונים הולכות לבדן ליער האפל?"
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הממ," חייכתי חצי-חיוך, מוכנה כבר לצחוק,"אני חושבת שכדאי לנסות."
התחלנו לרוץ.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זינקתי על רנאו ולחשתי לו להתחיל לדהור. קלואי רצה "באיטיות" לידי ואורורה מאחורינו, אחרי הכל היא היתה בצורה אנושית. הסוס של קריל היה מהיר והשיג במעט את רנאו. כשהגענו לפתח היער צעקתי לאחור "נתראה בעוד שנה במקרה הטוב, ארכימדס!"
הצלחתי לקלוט את ניצוץ העיניים ההמומות שלו לפני שהעצים כיסו אותנו.
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(סורי על האיחור)
היתאוררתי והשמש היתה בידיוק על פני ולפי זה הבנתי שהשעה משהו כמו 8 וחצי ,קמתי מהמיטה והיתארגנתי 'רק שלא יצואו בילעדי...' חשבתי ירדתי למטה כולם היו שם ואפילו סוס חזק ושחור שלא היה לפנכן, הזמתי ארוחת בוקר וישבתי לאכול , ואחר כך יצאתי להיתאמן בקשת שלי סימתי עיגולים על עץ והתחלתי לירות ...
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי, דרבנתי את אביר בקריאות. הסוס ממש עשה הכל כדי לספק אותי, וכרגע, רציתי לדהור במללוא המהירות...
ג'יר החליט להיות מלשינן וצווח אל ארכימדס, קראתי אליו לשתוק, לא שהוא ציית לי... ראיתי את הקרנטאור בוהה בנו בבעתה, מה שגרם לי לצחוק עוד יותר. אביר הוביל, אבל ראנו וקלואי לא היו הרבה אחרי, ואורורה ממש עמדה בקצב של הסוס!
זה היה כל כך מהנה, פשוט לדהור במלוא המהירות, בלי שום צורך להגיע לאנשהו...
לא עשיתי את זה כבר שנים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חלפנו בשעתה על פני לילי. האלפי ההמומה כנראה היתה באמצע לירות חצים בעץ גדול. ריסנתי את אביר וחזרתי לאחור, האחרות עצרו גם הן, "הי לילי! אנחנו יוצאות לדרך, את באה?" שאלתי. האלפית הצעירה העבירה מבטים מבולבלים בינונו לבין הפונדק- שמכיוונו נשמעו קריאות שניחשתי שהיו של הבנים- אחרי הכל, הם היו זקוקים להנחייות של ג'יר כדי לדעת לאן הולכים.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לעזאזל עם הבנות האלה, חשבתי, ועליתי על סוסי בקלילות. הסוס החום הסתכל עליי בעין גדולה בעודי מדפדף בספר ומקריא לחש חיפוש.
הכנסתי את הספרון לכיסי, אחזתי במושכות בידיי והדהרתי את הסוס אליהן בקו ישר.
כשהגעתי אליהן הן היו ישובות על סוסיהן והשקיפו לעבר הפונדק, בלי לתת לי תשומת לב רבה. "אז אני מבין שהחלטתן לצאת לדרך בלעדינו?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רק כשהקוסם היפיוף הגיע אלינו, תפסתי שהעצירה שלי אולי לא היתה רעיון גאוני...
"היי לי!" צחקתי, והדהרתי את אביר שוב. קלואי, אורורה וניאה מיהרו אחרי גם הן, ולי פלט קללה.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי, כל אחד יכול לשחק ככה!
אני הטלתי לחש, לחש אשליה מתוך טבעת שענדתי, זה לחש מאוד חזק, לאחרים זה נראה כאילו אני הולך ואז פשוט נתפס על ידי שורש ונבלע בתור האדמה!
"מה לעזאזל קרה לו?!" צעקה קריל
"לא יודעת, זה נראה לא טבעי" אמרה נאיה
שכולם דיברו, שורשים התגנבו ונתקעו את כל החיות שלהם לקרקע ואז יצאו עצים חיים, דמוי אנוש ענקים מעוותים מהיער
"אנחנו הרגנו את הקנטאור ועכשיו נחסל את כולכם!" הם צעקו בכל שבור
לא צריך לומר שהכל אשליה ואני הסתכלתי על שכולם נכנסים לפניקה ומתקיפים את האוויר
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שלפתי את חרבותיי וזינקתי מגבו של אביר- לרוע המזל, אחד השורשים העצומים נכרך סביב מותני "ארכימדס!!! כדאי לך להפסיק את הקסם המחורבן הזה!" שאגתי, הסכמתי עם ניאה, זה היה קסם. והכרתי רק מישהו אחד שמשהו כזה היה יכול לשעשע אותו...
אבל שנייה לפני שהתחלתי לקצוץ את השורשים העבים, הבחנתי במשהו שגרם לי לקלל ברצינות....
קבוצה של כעשרים יצורים בגובה של כמעט שני מטרים, עורם אפרפר, שיערם דליל וצהבהב ונשקייהם ושריונותייהם מטונפים.
הרגשתי בעתה אמיתית, בעתה מעורבת בהתלהבות.
"אורקים!!!" צווחתי במלוא ריאותיי, "ארכי! כדאי לך מאוד לשחרר אותנו ע-כ-ש-י-ו!!!"
נראה שהצווחה שלי העירה את האחרים ופתאום כולם התחילו לשאוג אל הקנטאור שישחרר אותם, לכל הרוחות איתו...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
האורקים לא היו תוספת שאני רציתי. "היי מכוערים!" קראתי להם
"קלטו ת'סוס הזה! רוצה לחטוף ת'פלדה שלי בבטן ש'ך?!" צעק המנהיג שלהם
"נו באמת, חוסר שפה" ציירתי רונה, הרונה זהרה וזימנה ברק, הברק קפץ על כל העשרים וטיגן אותם
"איכס" אמרתי, ריח של אורקים שרופים
באשליה האורקים נהרגו על ידי העצים
אבל אני חייב ללמד אותם לקח, לכבד אותי!
אז באשליה ציירתי שיורד דרקון ירוק בינוני לידם, העצים מפנים לו מקום כאילו הוא הלורד שלהם
"או" הוא אמר בקול נחשי "נקבות ממין אנושי ואלפיות! וגם אשת זאב" הוא אמר וליקק את שפתיו "עבר הרבה זמן מאז שאכלתי נקבות מהסוג שלכן!" אמרת בחיוך זדוני
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ארכימדס! לעזאזל איתך, תעיף מכאן את הדבר הזה מיד!" שאגתי. האשלייה שלו או מה שזה לא יהיה גם מנע ממני לשנות צורה. לחש קסם חזק, ככל הנראה. הדרקון נראה רעב ומטורף מאוד.
פלטתי שצף של קללות עסיסיות ונהמתי בזעם. קריל השתוללה ואף על פי שהייתי לא פחות עצבנית ממנה, זה גרם לי לחייך בחיבה. בת אנוש נחמדה שכמותה.
"א-ר-כ-י-מ-ד-ס-!" נאיה צעקה עליו. היא לא קיללה. לא, יצורים אציליים לא מקללים.
לי התעסק בספר שלו בקדחנות. הוא עבר מספר דפים ולאט-לאט ההרגשה החונקת של לחש הקסם נעלמה. לטשנו בארכימדס מבטים זועמים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(היי!!!! האורקים היו אמורים לא למות כל כך מהר!!! תיזהר! אתה ממש גורם לי לרצות לנשל אותך מהקסם!!!)
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני יכול להגיב בלי שיתפרצו לדברי ויהרסו לי?)
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(גם אני שיניתי תגובה פעמיים ><")
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני שיניתי או מחקתי עשרים.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השאגה שלי הפתיעה אפילו אותי עצמי.
"א-ר-כ-י-מ-ד-ס!!!! בשם אימהות הדרקונים הראשונים! אתה מוכן להפסיק להשטתות?????" שיספתי סביבי, בועטת את הענפים המתים. כעסתי, ועוד איך כעסתי. ראיתי שאורורה וניאה כועסות לא פחות, לי נראה גם הוא מרגז ושיער הפחם שלו היה מעט פרוע, "למה זה היה טוב?!" זעפתי
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ביטלתי את האשליה, אבל דאגתי להיות מאחורי כולם
אני סידרתי את הדברים עלי "אז, מה פיספסתי שברחתם לי?" אמרתי בתמימות
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא הרבה, למה כל זה היה הכרחי?" שאלתי אותו.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הקטאור רצה לשחק..." רטנתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שיחקתי אותה תמים "משהו קרה?" שאלתי "אני הייתי מאחוריכם ואתם ברחתם לי!"
נראתי כנעלב קלות "בכל מקרה, אנחנו צריכים להתקדם! אז קדימה! בואו נלך!" אמרתי והתחלתי להתקדם לאורך השביל בתוך היער
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בהתי בקנטאור ואז בלי "הוא משוגע!" רטנתי אל הקוסם האנושי. הוא הגיב בצחוק קטן.
ג'יר נחת על כתפי ונעצתי בו עיניים מאשימות, "ציפור מטומטמת..." מלמלתי...
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ובכן, שנצא? אני לא מתכוון לעמוד כאן ולבהות בו כמו אידיוט."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנהנתי, "קדימה." הדהרתי את אביר והנחתי לג'יר להוביל את הדרך.
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלנו ללכת ביער, הם היתקדמו בקצב די מהיר ,אני היחידה שהלכתי ברגל ,ואז פגשתי צבי את אותו הצבי שרציתי לצוד אתמול, היתידדתי איתו בכמה דקות ,ואז התחלתי לרכוב עליו הדבקתי את הקצב תוך כמה שניות ,לרכוב בלי אוכף זה היה די קשה אבל היתרגלתי לרכוב על חיות בלי אוכף בשנה האחרונה ...
"מאיפה הסגת את הצבי" שאלה אורורה "דרכים משלי" עניתי והיא רק משכה בכתפיה ...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שלחתי יד לתפוס את היד השניה כדי לתפוס את הענף והשלכתי את עצמי באוויר, במשיכה מהירה שוב הייתי על העץ והמשכתי לרוץ.
היה יכול להיות קצת קשה לאבד אותם, אבל רציתי עוד דם, הדם של האנשים באזור היה די טעים, בניגוד לאלפים נגיד. לאלפים היה טעם מגעיל, שלא לדבר על כך שהיה ממש קשה לנשוך אותם, ואחרי שסוף סוף הצצלחתי לתפוס אחד לפני בערך חמישים שנה, הוא היה ממש קשה לנשיכה, הצטמררתי וצנחתי על האדמה לפני כולם, אחד הסוסים צהל בבהלה, גיחכתי והמשכתי לרוץ לאט, הפעם על האדמה.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הערפדית הגיחה מאמצע שום מקום. היא הדיפה צחנה חריפה של בני אדם. אין ספק שהיא התעסקה עם דם של בני אדם עד עכשיו. מפלצת.
עיוויתי את פרצופי בסלידה ולא הצלחתי להתאפק.
"אני לא יכולה להיות עם מישהו שטורף בני אדם,"נהמתי."זה חולני. אכפת לך לעבור לבעלי חיים לפני שאני משתגעת?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי שרשרת שהייתה על צווארי, היה לה גולגולת קטנה של חתול עם אבני חן אדומות עם פס שחור בשקעים של העיניים
אמרתי מילה ואני הפכתי לנמר וכל הציוד היה עלי, רצתי ליד קריל ושאגתי לידה!
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כן, אתה ממש לא בכיוון גדילן יקר. פוי קסם של שוויצרים :)
בדקתי את השריטות הקלות על הרגליים של נראו. הארכימדס הזה לא יודע לקחת בדיחה בצחוק.
גרמתי לזנב שלו לצלוף באחוריו.
"בפעם הבאה תתארגן מהר יותר ואל תביא עלינו אורקים ואחר כך תצלה אותם." אמרתי בכעס.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גלגלתי עיניים, "נהנה מאוד?" שאלתי. הוא הנהן במרץ, מה שגרם לי לצחקק. הבטתי אל אורורה, "תגיד, אתה לא יכול לעשות משהו כדי למנוע מהערפדה לצוד בני אנוש? זה מגעיל!" הופתעתי למדי לגלות שהוספתי, "וזה מחרפן את הזאבה!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רצתי בתור נמר מסביב לחבורה, רצתי, קפצתי וגם ניסיתי להטריף את כולם!
רצתי לרוב ליד קריל, משגיח עליה, ומטריף אותה הכי הרבה!
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הזאבה יכולה לקפוץ מצוק" הצעתי לבת האדם ופניתי שוב אל אורורה "חיות לא טעימות כמו בני אדם, את צריכה לפחות להתנחם בזה שלמענכם אני אוכלת רק מבוגרים, שהם יותר משביעים ופחות טעימים ולא ילדים, שהם יותר טעימים ואני צריכה לאכול כמה וכמה כדי להיות שבעה"
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ארכימדס הפך את עצמו לנמר ושעג לקריל ,היא די ניבהלה ונפלה מהסוס. הרגשתי שבלי אוכף גם אני אפול בסוף, ואז ניגשתי לארכימדס ואמרתי "בין כשף לכשף שאתה עושה לבידור אתה יכול בבקשה להפוך עלה או משהו לאוכף בישבילי?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רטנתי כהוגן... הכל בגלל הערפדה המטופשת והקנטאור השיכור הזה!
"קלואי! ארכימדס! תועילו להפסיק לנסות לגרום לחיה הארורה הזו לחטוף התקף לב!" זעפתי. הקנטאור בדמות נמר נראה מתנצל על גבול המבוייש, קלואי חשפה שיניים וצחקה. נהמתי "אני באמת אוריד לה את הראש יום אחד...." מלמלתי אאל אורורה וניאה. היה נראה לי שלפחות אחת מתוכן היתה מצטרפת אלי בשמחה...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גירדתי את הראש "עד שאני אהיה מספיק חלשה כדי שבן אדם יוכל להרוג אותי, את כבר תספיקי למות מאתיים פעמים לפחות" עניתי לה בציחקוק
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי את נראו, לא מוכנה לסלוח.
"אני לא חשבתי שאנ יאצטרך לעשות את זה, אבל אני מבינה שאני המבוגר האחראי פה." העפתי את ארכימדס הבוגר במיוחד אל אחד העצים. הוא התנער והחל לחזור לצורה המקורית שלו.
"אני לא יודעת איך זה עובד אצל קנטאורים, אבל אצל האלפים זה לא מקובל להשתמש בקסם כדי להשתעשע." אמרתי, מחכה את נימת קולו.
נעצתי בו מבט חודר.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"די ניאה, הוא לא התכוון להזיק, זה רק שקנטאורים לא ממש חושבים כמו אלפים או בני אנוש." הבטתי בקלואי, "חוץ מזה, אם יש פה מישהו שצריך לחטוף, זו ה-י-א!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"קדימה" הבטטתי בה בשעשוע "תנסי"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נערתי את העלים מעל הבגדים שלי "ממתי אלפים עושים משהו בישביל להישתעשע?" אמרתי בלגלוג
"קנטאורים הם יצורים עם אנרגיה קסומה הרבה יותר חזקה מאלפים, אז אנחנו מרשים לנו להשעשע בזה!"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עיוויתי את פני, "אני אוותר כרגע, אבל תהיי בטוחה, יום אחד סכין הכסף שלי ינץ בליבך!" אז פניתי אל ארכימדס, "די, חשבתי שדווקא אתה זה שדוגל בשלום." טיפסתי שוב על אביר ודרבנתי אותו להמשיך ללכת, לא היה אכפת לי בכלל אם מישהו בא אתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"עמי דוגל בזה שישאירו אותנו איפה שאנחנו, לא ממש אכפת לנו מגזעים אחרים" אמרתי והלכתי אחרי קריל
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני פשוט אסירת תודה." אמרתי אל קלואי ביובש."את יודעת, אנחנו אמורים להצליח במשימה והתנאי הבסיסי הוא שיתוף פעולה. מה הבעיה שלך לעשות מאמץ ולאכול בעלי חיים? יש להם הרבה יותר דם, דרך אגב." הערתי בהרמת גבה.
היא לא ענתה מיד, ומאחר שכערפדית הפנים שלה חתומות כל כך לא ידעתי אפילו איך השפיעו דבריי עליה. סביר להניח שעוד רגע היא תפרוץ בצחקוק החולני שלה.
סיננתי אל ארכימדס המכוסה עלים בלחש,"אתה לא יכול לגרום לה להפסיק לאכול בני אדם עם כל לחשי הקסם מלאי העוצמה שלך?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנהנתי, "כן, זו באמת תהיה התחלה טובה! אי אפשר לנצח את הג'ארוק כשהולכים בדרכם!" צחקתי ביבש והבטתי באורורה, "ואת זה א-נ-י אומרת!"
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן, אם זה יימשך כך מכל המשלחת הזו תישאר רק ערפדית אחת ושבעה במיוחד."
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי אל קריל.
"נו, ארכימדס, עם כל הדברים שעשית בטוח תצליח לעשות את זה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי לאחור, אל לי. "אני לא אתן לה לשתות את הדם של אף אחד מאיתנו." נאנחתי, "ואני לתומי חשתי שאנשי זאב הם מטורפים!" פניתי אל ארכימדס, "הכרתי יותר מערדפ אחד, אבל אף אחד מהם לא היה כל כך..." לא מצאתי את המילה, אז הנדתי בראשי, "היא משונה... אתה ידעת המון עלי רק מלהסתכל, מה אתה רואה בה? למה היא כזו?"
זו היתה יותר מרק תהייה, היתי באמת סקרנית.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרהרתי "אני יכול, אבל זה יקח ממני כמויות אדירות של כוח!" אמרתי לאורורה "ואני אצטרך להתרכז בזה ורק בזה!" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"טוב, אז תשכח מזה, אני לא רוצה שתשקע בדיכאון!" צחקתי, נועצת בו מבט שובב.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי על הערפדית "היא חיה בישביל ההרג, היא חיה בישביל לצוד בני אדם ורק בני אדם, היא לא רוצה חיות, היא טעמה דם של בני אדם והתמכרה כמו אלכוהול לשיכורים, היא כנראה הפכה לטורפת!" אמרתי בסיכום על מבטה
"הסיבה היחידה שהיא לא הורגת אותנו, זה בגלל שנאמר לה שאנחנו בקבוצה איתה וזה לא ממש ישנה לה עוד כמה זמן" אמרתי לפי דעתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לומר שזה לא העברי בי צמרמורת יהיה שקרי... היה משהו בקולו של הקנטאור שכמעט גרם לי לראות תמונות של מה שתיאר...
"היא רוצחת..."לחשתי, "אבל גם אני..." זקפתי את גבי ודרבנתי את אביר לדהרה מהירה יותר.
הכל הסתחרר בראשי, מותם של הורי, זאב האדם הורג את אחי... רציתי רק לשקוע בקול פרסותיו של הסוס, לשכוח מהכל... ג'יר צווח לפני, מכיר בכאבי, אך חסר אונים כתמיד. "אני בסדר..." היה לי מספיק אומץ לשקר לעצמי בקול רם, "אני ממש בסדר גמור."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני שמחה שכולם בסדר," סיננתי וצקצקתי לנראו. הוא פרש את כנפיו העצומות וחלף בין צמרות העצים. המעוף החזיר אותי לעשתונותיי, והצלחתי להתמקד בקבוצת העצים המרוחקת שנראתה לא טבעית. דירבנתי את נראו שיעוף מהר יותר ועיני האלף שלי הצליחו להבחין שאלה כלל לא עצים.
"גובלינים." נאנקתי בכאב. אין דבר ששנאתי יותר מבגובלינים, והייתי המומה מכך שלא הבחנתי בהם קודם. ואפילו לא נראו.
עכשיו כבר מאוחר מידי, אי אפשר לעקוף, והקבוצה מתקדמת בסערת רגשות ישר אליהם, ולפי המבנה שלהם...הם תכננו מערב.
צללתי במהירות, כנפיו של נראו נתקעו בצמרות העצים ופחות או יותר התרסקנו על האדמה, כמה שניות לפני שהסוס של קריל רמס אותנו.
"גובלינים!" השתעלתי ועזרתי לנראו לקום. "ארכימדס, הם עשו לנו מערב! יש שם משהו כמו שבעים גובלינים חמושים בכלי נשק קלים, במרחק של שני קילומטרים מכאן. אי אפשר לעקוף." ניערתי אבק מבגדיי.
"צריך להיות מוכנים להם באותה הדרך. נמצא מקום עם ייתרון קרבי ברור, לוחמים בטווח רחוק יהיו על סלעים, הערפדים יכולים לקטול אותם בשדה הקרב עצמו. אורורה, תשתני לזאבה, מהר!" הבטתי בעיניו של ארכימדס. "כדאי שתתאפס, לפחות לקרב הזה."
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אוקיי אז אני מוכנה "אמרתי ויצבתי חץ על הקשת שלי ,הצבי די ניבהל מהקולות אבל הצלחתי להרגיע אותו. וכל אותה חבורה שרק ליפני שניה היו עסוקים בויקוח לוהט היתקוננו למלחמה וניראו כגדוד מיומן
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רנאו התרחק מאיזור הסכנה אבל נשאר באוויר, מרחף גבוה מעלינו.
התמקמתי על סלע חבוי מאחורי שני עצים. הטווח שלי היה נקי לחלוטין.
הקפדתי לקחת את אוסף החיצים הרחב שלי מהבית, לא חשבתי שאני אחזור לשם, כך שהאשפה היתה מפוצצת ודחוסה בכארבעים חיצים. נשמתי עמוק וגיששתי את זנבותיהם השונים.
חיצי עוקץ, יש הרבה מהם, חיצי שרשרת, חיצי רעל, כמה חיצים בעלי ראש שמכושף להתפוצץ כשהוא פוגע במטרה, וההמצאה האכזרית שלי-חיצים ארוכים במיוחד עם ראש חנית כבד, ליצורים בעלי עור קשה כמו ענקים או דרקונים.
ארכימדס התייצב בנקודה שמתאימה להטלת לחשים, קריל נראתה מתלבטת אם להילחם על הסוס שלה כרומח או על האדמה.
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אנשים אני חיבת לצין שאתם מגיבים בקצב לא נורמלי)
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טיפסתי על עץ גדול ובודד ועליתי על ענף עבה מאוד בגובה של שישה מטרים מעל לאדמה, טווח הראייה היה גדול מאוד, יכולתי לראות תזוזות קטנות במרחק. שלפתי את כל החצים מהאשפה הגדולה והישנה שלי ונעצתי אותם בטווח יד, חיפשתי בספר העתיק והקטן כשפים לטווח רחוק ואז חזרתי עליהם שוב ושוב עד שנשארו בראש שלי.
לקחתי את הקשת שלי ומתחתי חץ על המיתר. הפלדה המשובחת בהקה באור הצהריים. נעצתי מבט אל בין העצים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(זה טוב או רע????)
לבסוף החלטתי לרדת מאביר, לא רציתי לסכן אותו בקרב, חוץ מזה שלא היתי כל כך טובה בלחימה על גב סוס.
שלפתי את זוג החרבות וסימנתי לסוס הענק להסתלק, אני תמיד אוכל למצוא אותו אחר כך... הבטתי בגובלינים ונאנחתי, אם בכלל יהיה אחר כך...
ממש כמו הערפדים וזאבת האדם, גם אני לא חיכיתי שהיצורים יבואו אלי, אלא הסתערתי עליהם בבדממה קטלנית.
הגובלין הראשון שהבחין בנו, החליט להיות אידיוט ולזנק על קלואי. הערפדה ריסקה לו את הפנים עוד לפני שהבין מה קורה לו.
לא הצלחתי לראות מה מצבם של האחרים, גובלין מגודל אוחז גרזן התקיף אותי. הצלבתי את החרבות כדי לחסום את המכה, אז הטחתי את חרבי הימנית בבטנו. לרוע המזל, הוא לבש שריון..
קיללתי ונרתעתי לאחור, אז הסתערתי מחדש, במהירות. לא ניסיתי להדוף או לחסוף התקפות, זה היה מאט אותי ובטח גם גורם לי לפרוק את הכתפיים בסופו של דבר. פשוט הנחתי ליצור המגעיל להתיש את עצמו בחבטות רבות עוצמה. היה לי קל אפילו יותר מתמיד להתחמק מההתקפות, ותהיתי אם לקמיע החתול המזורגג ההוא יש קשר לזה. אחרי כמעט שלוש דקות, הצלחתי להתקרב אל הגובלין מספיק כדי לנעוץ חרב בפרצופו. ג''ר התיישב על כתפי, מנופח מגאווה כאילו הרג את הגובלין בכוחות עצמו. גלגלתי עיניים ופניתי אל היצור הבא...
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנחתי שלושה חצים על הקשת ,שיטה ישנה שלמדתי משודדי דרכים שהכרתי , יריתי בשלושה גובלינים בפנים ,ואז בא מאחורי גובלין והכה אותי ברגל, זה די כאב.. תפסתי בידי חץ ודקרתי אותי בפנים. ואז לכחתי את האלה שלו והתחלתי להילחם פנים מול פנים אים גובלין אחר. אחרי שחיסלתי גם אותו לקחתי את החרב שלו , קל יותר להילחם אים חרב יותר מאלה ...
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כן, זה טוב)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אה... תודה!:)
משכתי את לילי מחוץ לטווח של מכת אלה נוראית למדי ושיספתי את גרונו של הגובלין שכמעט הרג אותה. "יום יפה, לא ככה אלפית?" קראתי אליה. האדרנלין שאג בראשי, הרגשתי כל כך... נמצרת! שיספתי בכוח את חזהו של גובלין נוסף וזינקתי מחוץ לטווח נפילתו. חץ זמזם ליד אוזני, ונרתעתי בזעף, מביטה אל לי, "הי! אני לא גובלין!" רטנתי. היה נראה לי שהוא חייך, אבל לא היתי בטוחה, כי אז הפץ מולי עוד גובלין.
"דרקונים! היצורים האלו לא יודעים מתי ליכנע!" מלמלתי. משכתי בכתפיובעטתי בעיטה סיבובית בפרצופו, "נו, מילא, לפחות קצת שעשוע..."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(שלושה חיצים!?!? זה בלתי אפשרי מנסיון!)
הראש, הראש, איפה הראש שלהם?!
דרכתי חץ, מתחתי אותו בכוח ועצרתי את הנשימה. גובלין לבוש שיריון שחור מבריק ואוחז בחרב אדירה התקדם בסוף הטור.
הפריצות היחידות בהגנה שלו היו בית השחי, שם שריון השרשראות שלו היה קרוע.
יריתי, והחץ נורה בדיוק כל כך רב עד שכמעט לא הייתי צריכה לכוון אותו בעזרת האוויר.
החץ התפוצץ וקרע לגזרים את חמשת הגובלינים הקרובים.
התוצאות הטובות- חיסלתי את הראש.
החדשות הרעות- זה לא עזר.
שאר הגובלינים החלו לנהור לעברי.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אז כן, קרעתי לגובלינים את הצורה- אבל הם עשו לי כמעט אותו דבר.... ידיי היו שרוטות מהפעמים בהן השתפשפתי בשריונות החלודים שלהם, על זרועי השמאלית היה חתך מבעית ושורף למדי, על עצם הלחי בימנית שלי פעם שסע מכאיב והיתה לי הרגשה חזקה ששברתי צלע.
ולגובלינים לא היה סוף... "אף אחד מהקסמים שלך לא פועל עכשיו?! שאגתי לעבר ארכימדס, הודפת מהלומות רבותת עוצמה של אלת ברזל קוצנית.
"את לו חושבת שניסיתי את זה כבר?! הקסם לא פועל עליהם!" השיב הקנטאור, עסוק מאוד בלרמוס בפרסותיו הקטלניות גובלין שמן.
"כמה נוח!" זעפתי, אבל ההתרגשות מהקרב עדיין פעמה בתוכי כמו זרמים חשמליים.
רצתי הצידה מדרכו של הגובלין, התכופפתי והטלתי לעברו אחד מתוך עשרות סכיני ההטלה הקטלניים שננעצו בחגורתי התנשפתי, מגלה פתאום חתך חדש בשוקי השמאלית, ומיהרתי חזרה אל הקרב המשתולל...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קסם לא עובד עליהם, אבל הוא יעבוד עלינו!
מהר אמרתי את המילים "אובדהי, שליט הטבע, זמן לי כוח לרפא את אלו הנכונים בעיניך" בסוף דברי ידי זהרה באור ירוק, מהר שמתי את ידי הזוהרת על קריל, כל הפצעים שלה נסגרו והיא הרגישה חזקה יותר!
זמנתי בכוח הקסם שני זאבי אימים, יצורים הגדולים כמעט כמוני "התקיפו את היצורים האלו הפוגעים בטבע!" צעקתי
היצורים זינקו על הגובלינים ומשספים בהם את השיניים שלהם!
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שני זאבים הגיעו משום מקום והתחילו להתקיף את הגובלינים, זה בטוח ארכימדס חשבתי . ואז עצרתי לרגע וחשבתי ,קסם נכון אולי אני לקוסמת אבל אני יכולה לשלוט אל הצמחים מיסביבי ,מתחי את זרועותי ולחשתי לחש עתיק שמזמן את העצים לקרב. תחושה חמימה הציפה אותי לא עשיתי קסם מאז שמישפחתי נהרגה..
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כבר באמת התחלתי להיות מודאגת כששמעתי את ארכימדס מתחיל לצווח מאחורי. לקח לי יותר משנייה לקלוט שהוא מנסה לבצע קסם, אז מיהרתי להצמד אליו- מתוך מחשבה שקוסמים לא יכולים להילחם על חייהם באמצע ביצוע קסם.
אורורה הצטרפה אלי בהגנה על הקנטאור. שנייה לאחר מכן, הוא הניח יד על כתפי. לרגע, הרגשי כאילו אני לא נמצאת ביער, אלא על חוף הים, שמש מלטפת, ריח מלוח של מים...
אז מצאתי את עצמי שוב באמצע קרב על חיי- רק שאיכשהו כבר לא היתי מותשת וכל הפצעים שלי נעלמו. אם זה לא מספיק מוזר, גיליתי ששני זאבי ענק קורעים את הגובלינים לגזרים.
פלטתי קללה כשאחד הזאבים כמעט רמס אותי, אבל הוא זינק הצידה ברגע האחרון. הנדתי בראשי, אני אף פעם לא אתרגל לקסמים....
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הלחש לא פעל.. אולי אבדתי את זה? ,החלתתי לנסות שוב והפעם תיפסתי על עץ ,וניסיתי להרגע. לחשתי לעץ את הלחש העתיק והפעם הוא התחיל לנוע .כול השורשים שלו היתחברו לשני רגלים ,והוא התחיל לרסק בשורשו גובלינים צחקתי, ונידמה לי ששמעתי את כול אבי קורא לי..
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
המשכתי לירות חיצים מדוייקים. בניגוד לאלפית הנוספת, שירתה חיצים רבים במהירות, אני העדפתי להתמקד על המטרה למשך זמן מה, ורק אז לירות. חץ בודד, קטלני ומבזיק.
לאט לאט הגובלינים החלו להתקרב אלי, והטווח שלי נחסם. שלפתי בלית ברירה את הפגיון שלי והנפתי אותו בקשת. "תצאו מהיער הזה, גובלינים מזוהמים!" קראתי באלפית, וניצוץ של זעם נדלק בעיני. הגובלינים אל נרתעו אפילו קצת- הטעות הכי גדולה שלהם.
שיספתי את אחד מהם לשניים מתחת לקו השיריון ונעצתי בכל אחד מהם מבט רצחני.
החמישה החלו לתקוף אותי בגרזנים חלודים ומוזנחים. אני לא אוהבת במיוחד לחימה בטווח קצר כל כך, ובאמת לא עשיתי את זה הרבה זמן. הם הצליחו לדקור אותי בטן עם סכינים אכזריות לפני שהספקתי לחסל אותם כשהטחתי אותם בעצים ובסלעים. לחצתי את הבד של החולצה שלי על הפצע המדמם ודמעות כאב עלו בעיני.
הקבוצה כולה נלחמה כמו סופה קטלנית, היה ברור שכולם לוחמים מנוסים. תוך זמן קצר נשארו אולי עשרה גובלינים.
כשהצלחתי להתייצב, יריתי חץ מתפוצץ נוסף ועוד שלושה מהם נעלמו בפיצוץ של אש ועשן.
אורורה קרעה אחד נוסף לגזרים, קריל חתכה אחד לפירורים, קלואי בעטה בגובלין נוסף כך שהוא שבר את העץ שהוא נחת עליו, לי ירה חץ זוהר בסגול ופער חור בחזה של גובלין די גדול, וארכימדס שרף עוד אחד מהם.
הרגשתי שאני רוצה להקיא, אבל לא רציתי ללכלך את היער עוד יותר. נפלתי על הברכיים ופתחתי את החגורות של השריון שלי. בחנתי את הפצע, הוא נראה נוראי, כאילו מישהו פער לי חור בגוף.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקללות שלי החמירו כשלילי גרמה לעץ קרוב להתחיל לרקוע ב... רגליים שלו?!
"אני מוקפת בקסמים! מה קרה לימים היפים ההם שבהם כל מה ששלט בעולם היה כוח החרב?!" מצאתי את עצמי ממש צווחת. אורורה צחקה לכיווני, "הם מתו, כי לא היה להם מספיק כוח!" מלמלתי משהו על חטיפות של שודדים.
אפילו לי עצמי לא היה שמץ למה דווקא זה קפץ לי לראש....
אז הבחנתי בניאה. האלפית היתה פצועה בבטנה. ריסקתי את ניצב חרבי אל פרצופו של גובלין שיהר אליה בגרזן מונף והנחתי לקלואי לפורר אותו לגורמים...
החזרתי את חרבותיי לנדנים שעל גבי ורכנתי לצד האלפית. לא היתי קוקה ליותר ממבט קצרצר כדי להבין שהיא על סף גסיסה...
"הי! אכרימדס, לי! ק-ו-ס-ם---כ-ל-ש-ה-ו!!!!" קראתי במלוא ריאותיי. לחצתי את ידי על הפציעה הגדולה להחריד כדי לעצור את הדימום וקיוויתי שמישהו מהם יגיע מהר...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רק תירגעי, קריל," לחשתי. "זה לא גדול יותר ממה שהמרפאים בשבט היו מרפאים תוך שתי דקות." לא הוספתי שזה אחד מהגדולים שהם ריפאו.
"לארכימדס בטח יש דברים אחרים לעשות, אני אסתדר." ניסיתי לקום, אבל מסתבר שזה פצע עמוק יותר ממה שחוויתי בחיי.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אם מצבה של האלפית לא היה כל כך גרוע, היתי עונה לה בקצנות, עכשיו פשוט דחפתי אותה אל הקרקע, "תשכבי!" פקדתי, "ואל תדברי שטויות, בסדר? אני מתנקשת, אני י-ו-ד-ע-ת איך נראה פצע קטלני!" בחנתי את סביבתי במהירות. שיח מסוים משך את תשומת ליבי. עליו הסגלגלים שנראו כמו אצבעות מעוותות היו יוצאי דפן למדי כך שהיה קשה לפספס אותו. תלשתי חופן של עלים והזזתי את ידה של האלפית מהפצע. "מה את עושה?!" נזעקה, "זה צמח רעיל!" עיוותי את פני, "רק כשאוכלים ממנו! ככה הוא עוצר דימומים- וזו תהיה התחלה טובה!" היא לא התנגדה עוד, אבל ראיתי שהיתה המומה.
מניסון אישי, ידעתי שכשמשהו כואב לך, הכ טוב זה שמישהו יסיח את דעתך...
"כשאתה לומד במשך שנים מהן הדרכים הכי מהירות להרוג אנשים, אתה לומד באותה ההזדמנות גם מה לעשות כדי להציל אנשים. אולי לא בכוונה, אבל בכל זאת..." ג'יר צווח מעלי, הכרתי את הגוון המסויים הזה של צווחה, שלפתי אחת מחרבותיי ונעצתי אותה בכוח בבטנו של הגובלין שניסה להתגנב אלי מאחור.
זה אמור להחזיק מעמד עד שאחד הקוסמים יתפל בך." מלמלתי אל ניאה, "ו... אולי כדאי שתקראי להיפוגריף שלך לקחת אותך למקום בטוח עד שאנחנו נגמור עם היצורים המסריחים האלו!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי מכות של גרזנים עם המטה שלי, ריצצתי את הגולגולת של הגובלינים, המטה שלי מחוזק בקסם והוא גורם להרבה יותר נזק!
"ארכימדס!" שמעתי את קריל צורחת לכיווני, ראיתי שהיא מנסה למנוע דימום אצל נאיה
רצתי לכיוונה, הוזזתי את העלים שקריל שמה למנוע את הדימום שלה "תתני לי" אמרתי
"אובדהי, אנא רפא את האלפית הזאת, ברך אותה בריפוי שמימי שלך!" אמרתי בקול מלא ירא!
הידיים שלי זהרו באור ירוק כחלחל מאוד חזק! הפצע של נאיה נסגר במהירות והיא קמה על רגליה, מלאת אנרגיה!
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בדיוק כשחשבתי שאני הולכת להתעלף קריל הצמידה לפצע את העלים. הרגשתי קרירות במקום, והרגשתי שהדימום האט. ניסיתי להגיד לה תודה, ואז ארכימדס הגיח במהירות שממש הבהילה אותי ומלמל משהו שלא הצלחתי לשמוע. הרגשתי שאני מתרוממת באוויר והפצע זהר בצורה שהעלתה לי את הקיא לגרון.
נחתתי על הרגליים מסוחררת. התיישבתי שוב על הסלע שלי והבטתי באחרים שחיסלו סופית את הגובלינים. שדה הקרב החריש פרט למלמולי ההקלה.
"תודה ארכימדס." אמרתי בשקט. אחזתי בידה של קריל. "אני חייבת לך. כנראה שהמצב שלי היה הרבה יותר גרוע אם לא היית מטפלת בי."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרתי את הנשימה "קריל, תטפלתי בעצמך, אני לא במיוחד רעבה עכשיו, אבל זה לא יעזור אם הדם ימשיך לזלוג, אפשר להריח אותו מקילומטרים, ובסופו של דבר אני כן אצטרך לאכול" הפניתי אליה את גבי "קחי בחשבון שאני כבר עכשיו לא שותה ממך, וזה מן הסתם הכי הרבה שאני מוכנה לעשות בשבילך"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מה אפשר לומר... הנחמדות ממש עלתה על גדותיה...
התרחקתי מניאה ומקלואי ובחנתי את הפצעים החדשים שהספקתי לחטוף. לא גרוע מדי, הידיים שלי היו שוב מלאות חתכים, חבורה גדולה התחילה לצמוח על הברך שלי- כנראה בגלל הצניחה הלא מאוד רכה שלי לצד ניאה. על צדה השמאלי של עצם הבריח היה חתך באורך של כמעט שמונה סנטימטרים. ארכימדס התחיל להושיט את ידו אלי, אבל הנדתי בראשי, "לא עוד קסמים, תודה רבה..." מלמלתי. קרעתי חלק מגלימתי והצמדתי את הבד השחור לפצע.
"כדאי שנמשיך לזוז ברגע שכולם יהיו מסוגלים לעמוד, אני לא חושבת שבטוח להישאר פה הרבה זמן."
אז מיהרתי אל הגובלין שהרגתי קודם והוצאתי מהגוויה את חרבי. פניתי אל הכיוון שממנו הגענו, לשם אביר ברח קודם.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רציתי לרפא את קריל, אבל היא לא הסכימה, רציתי להסביר לה שזה לא קסם, זה כוחו של אל, אבל היא לא הייתה מקשיבה לי
"אז קחי בבקשה את זה" נתתי לה שיקוי וורד שדווקא הריח טוב "תשתי את זה ובבקשה, תתני לי לחבוש את הפצעים שלך" זה היה יותר אמרה שאני עושה את זה מלתת לה אופציה, אני חשבתי באופן מקצועי לגמרי, עד שכל הפצעים של קריל היו נקים וחבושים
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היה לי משונה מאוד שבאמת נתתי לארכימדס לתפל בפצעי, לא הכרתי את עצמי כאחת שמשנה את דעתה כל כך מהר. אבל היה משהו בקנטאור... אני יודעת שזה נשמע מטופש אבל הוא הזכיר לי את אבא שלי. אלי זה בגל העיניים השחורות האלו...
כשארכימדס הניח לי לבסוף, התכוונתי לעשות את מה שתיכננתי לעשות ולחפש את אביר, אבל הקנטאור עצר אותי שוב. הוא השמיע שריקה חדה והסוס השחור הופיע מעבר לעיקול השביל. חייכתי וליטפתי את אפו. "תודה." אמרתי לקנטאור.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"על לא דבר, העונג כולו שלי" החזקתי את ידה ועזרתי לה לעלות על סוסה, השארתי את ידה ביד ונשקתי לידה
"אוקי אז" אמרתי שהלכתי בשדה הקרב "לפני שנזוז, מישהו עוד צריך חבישה של הפצעים? וגם כדי שנעשה חיפוש על הגופות של הגובלינים" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני די בטוחה שבהיתי כמו מטומטמת בקנטאור... למרבה המבוכה, ניאה היתה ממש צריכה לחבוט בי כדי לנער אותי. כחכחתי בגרוני וזקפתי כתפיים, "אני חושבת שלי טיפל בשאר הפצועים."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עשיתי בדיקה מהירה בגופות של הגובלינים, לא מצאתי שום דבר שווה ערך, חוץ ממטבעות נחושת וכסף, לא היה זהב, היו גם אבני חן אבל באיכות נמוכה!
ארזתי הכל בשק ששמתי עלי "טוב, בואו נמשיך!" אמרתי בחיוך
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גיחכתי, "בוזז מגופות, ארכי???"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה בקור רוח "למתים אין צורך ברכוש הזה וגובלינים הזה הולכים לשאול, אז הדבר הזה יעזור לנו במסע הזה!" אמרתי בחיוך
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(היי חבר'ה, אני מקווה שאתם נהנים! רציתי רק לומר שבקרוב יצטרף אלינו חבר חדש *bax* והוא ישחק בדמות בשם תָמַרִין.... קלואי/אריה, אני אודה לך אם לא תנסי לאכול אותו- גם הוא בן אנוש...:)
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קפצתי מהענף שעלו ישבתי והעץ חזר לימקומו. כל הגופות האלה גרמו לי לרצות להקיא ,אבל היתאפקתי ורק עותתי פנים בגועל. שרקתי והצבי שוב חזר כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. קפצתי על גבו והתחלנו לירכוב...
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פסעתי בחורש. כבר יומיים אני מחפש צמח מיוחד באזור בשביל תמיסה חדשה שברצוני לנסות. האזור הזה של החורש הוא בעל לפטריות מיוחדות ומיני גידולים מוזרים. הבעיה העיקרית היא, כמובן שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם. פתאום, שמעתי קולות לחימה. התקרבתי אל הצלילים כי שם הצמח יכול להיות כמו שהו יכול להיות איפה שאני כרגע, לא? אז אני רואה את החבורה המוזרה ביותר נלחמת בגובלינים - ערפדים, בני אדם, קנטואר, אלפים ואיש זאב, לאור השערות המיוחדות בצוואר. לפתע אני רואה שמופיעות מולי תביעות רגליים, בלי שמשיהו יעשה אותם. קוסם בלתי-נראה, החלתטי שכנראה לא שם לב אלי. עקבתי אחרי צעדיו ופתאום ראיתי על מה הוא דרך- הצמח שחיפשתי! כעס גאה בתוכי ובעודי שולט בו הוצאתי אבקה מיוחדת מאחד הכיסים בחגורה שלי. הושתטי ליד לאיפה שאמור להיות הכתף של הקוסם ונגעתי בה. כשהעלים מסביב לקוסם הסתובבו - וכנראה גם הוא זרקתי את האבקה שהחזקתי - אבקת צילי מעוך לתוך בדיוק איפה שעיני הקוסם אמורים להיות שמעתי צרחה, ואז תחבתי את הסכין לתוך האוויר מולי, 3 פעמים. הקוסם הבהב בעוד קסמו נעלם והפך לבן אנוש שלפי הסימנים שעליו, עבד עם הגובלינים. הזזתי את הגופה של הקוסם והתחלתי להציל את מה שנשאר מהצמח.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(מתצטער עד שכתבתי את התגובה הקרב נגמר XD)
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התחלתי לעקוב אחרי הקבותה הזאת עם הסוס שהשארתי מאחורה. יש שם כמה קוסמים, ולמרות שאני לא אוהב אותם, תמיד יש להם משהו מעניין בתיק.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבחנתי בגבר המשונה בערך חצי שנייה אחרי ג'יר. הנץ צווח ועת עליו בזעם. בלי לחשוב יותר מדי, זינקתי מאביר ושלפתי את חרבותיי. בן רגע הקפנו אותו, כולנו.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרגשתי ישות קסם, היא הבהבה ואז כבתה "כולם לעצור!" צעקתי, כולם עצרו
"מה זה ארכי?" שאלה קריל
"ישות קסומה כבה, קוסם או יצור קסום נהרג" דהרתי במלוא המהירות לאותו כיוון, הטלתי לחש הגנה וגם לחש כוח עלי, אי אפשר לדעת מה יקרה שמה
גיליתי גופת קוסם, אבל שום דבר אחר, אבל מהר גילית גבר צנום וגבוה, הוא יודע להתחבא, כי לא שמתי לב אליו בהתחלה
"מי אתה?" שאלתי בקול רגיל, לא מאיים אלא סקרן
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור פנה אלי. הסתכלתי עליו ועניתי "אני סתם תייר שמסתובב"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "תייר אשר חיסל קוסם, ועוד קוסם שהיה בלתי נראה כפי שאני רואה, לפי העקבות, עבודה יפה!" אמרתי "אבל אינך סתם תייר, העקבות היו ממש קרובים אליך אבל רק שהוא דרך על צמח הזה לידנו, כנראה אתה אלכימאי, לפי מה שאני רואה כאן" אמרתי שלחתי את ידי אליו כדי ללחוץ את ידו "שמי הוא ארכימדס ושמך?" שאלתי
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור עלה על זה די מהר! ידעתי שצריך להסתיר את העקבות. "אני תמרין." אני עונה לשאלה. אם הקנטאור רוצה להיות ישיר אז גם אני יכול להיות.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לחצתי את ידו "עכשיו, תגיד לי באמת, למה אתה פה?" הוא הסתכל מעבר לכתף שלי, לעבר החבורה "עדיף לך לדבר איתי, או אם לי, הוא גם אלכימאי ועוסק בשיקוים, אם תרצה" אמרתי
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התיישרתי והסתכלתי במבט קר אל עיני הקנטואר. "קוסם הוא לא אלכימאי. ובכל מקרה, עם מי אתה מטייל שאתה יכול לשאול שאלות כו ישירות ולצפות לתשובה?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החרבות שלי עוד היו שלופות ,ולא מצא חן בעיני הפתיחות של הקנטאור... "ומה בדיוק אתה עושה פה, אלכימאי, תייר, ת-ו-כ-י או מה שלא תהיה באמת?!" חרבותי כמעט נגעו בצווארו. היה בו משהו שהלחיץ אותי, הכניס אותי למצב אוטומטי של התגוננות.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם הוא רוצה לשרוד אז כן, איך אתה מצפה שאתרגם מישהו שהרגע רצח מישהו כאן? ממש לידנו?" אמרתי בקול רציני "אפשר לפרש את זה לאלף ואחד דברים, אבל הדרך הכי טובה תהיה זאת שתגן על החבורה ואני מנחש שאתה יודע איזה דרך זאת, אז שאני אשאל שאלה, אני מבקש ממך לענות לי עליה בבקשה!" אמרתי, ניסיתי להיות מנומס לשם הפרוטוקול
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השבתי "אני? אני מחפש פטריות. אבל אתם? אתם, עם אתם ממשיכים נכנסים לתוך שבט שלם של גובלינים. אני יכול להוביל אותכם למטרה שלכם, אם יש לכם את הזהובים".
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"המממ" הרהרתי, הלכתי אחורה, עשיתי לחש בלי שיראו אותי, ניסיתי להיכנס לתוך המחשבות שלו, זה היה קשה, הוא ממש אומן נגד קוסמים, אולי הוא הרגיש אותי נכנס לתודעה שלו, אולי לא, לא ידעתי, אבל! מה שמצאתי זה שהוא כאן כמה ימים מחפש מרכיבים
הלכתי לקירל ונגעתי קלות בכתפה "הוא אומר את האמת, מה את חושבת שכדי לעשות איתו?" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בחנתי את פניו של הזר ופתאום הבנתי משהו... "הי, אתה הסופר גנב ההוא, גנב אלכימאי או משהו כזה, נכון?"
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הלוחמת הזאת מתנהגת מוזר. מה זה סופר גנב? "מה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אהה" אמרתי, שמעתי שמועות על דבר כזה "שמעתי שמועות על גנב צנום וגבוה בעל ידע רב מאוד באלכימיה! השודד המדעי! ככה קראו לו, לפי דעתי" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נשפתי בחוסר סבלנות, "תמרין, אני מכירה אותך!" רטנתי, "כל אחד שמסתובב במקומות שאני מסתובבת בהם מכיר אותך!"
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פניתי אל הלוחמת העצבנית. "אז אם שמעת עלי אז את יודעת שאם אני מציע להוביל מישהו אז אני מוביל אותו באמת" ניסיתי להרגיע אותה קצת. רק חסר לי שהיא תאבד שליטה על אחד מהלהבים האלו.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התקרבתי אל בן האדם החדש. "אם אתה קשור למשימה, ברוך הבא. כדאי שנתקדם." שרקתי לנראו והוא הגיח מאחורי העצים וכמעט הפיל את בן האנוש החדש.
לא היה לי קל לעלות עליו, צד הבטן שלי כאב והיה שם סימן אדום. "זה היה קרב טוב מאוד. אני חושבת שכדאי שנעוף מפה ומהר." נראו התכופף כדי להקל עלי, וייצבתי את עצמי בכאב.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחת מהאלפים פנתה אלי. אם היא חושבת שאני קשור למשימה המסתורית שלהם אז שיהיה להם בכיף. אני קשור לכסף. ואז האלפית שרקה והופיעה היפוגריף שכמעט דרס אותי. נפלא. אני רואה זן נדיר והוא מנסה למחוץ אותי. התחלתי להתקדם לעבר המעבר הבטוח שאני מכיר אבל גובלינים לא. כשעברתי ליד הקנטאור הכנסתי במהירות יד לתוך השק שנשא עליו ולקחתי את מה שמצאתי. רק מטבעות כסף. נאנחתי בשקט. איפה כל האנשים הטובים שהיו להם דברים בעלי ערך במקום קל לגניבה ממנו?
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נראו צווח בפאניקה. "מה קרה לך?" ליטפתי את צווארו. עיני היפוגריף אף פעם לא מפספסות. נאנחתי כשראיתי את בן האנוש מכייס את ארכימדס.
הידקתי את התרמיל לנראו ונעצתי בבן האנוש מבט שגרם לגלימתו להתנופף ברוח אכזרית והוא נרתע לאחור.
"בואו נלך." העברתי את מבטי אל ארכימדס, מנצלת את יכולת הטלפתיה שלו. 'בלעדיו.'
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "כן"אמרתי לגנב "יש שמה רק מטבעות כסף" אמרתי ובעטי בו אבל עצרתי ממש קרוב לפרצוף שלו "ואני לא מעריך גנבה, תרצה הלוואה, אני אשמח לתת לך" אמרתי בקול תקיף!
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ככה הוא חיי, אין לך מה 'לא לכבד אותו'." גיחכתי. "בואו נלך, אם הוא רק יפריע אין לנו צורך לסכן את עצמנו." רנאו התחיל לדהור שוב.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סיימתי לחבוש את פצעי והתחלתי לפסוע לעבר החבורה, שמשום מה לא שמו לב לחסרוני, ופתאום הבחנתי במישהוא חדש שהיה ביניהם, התקרבתי עוד קצת ואז זיהיתי אותו.
"תמרין!" אמרתי בשמחה, והוא פנה אלי במהירות "כמה זמן שלא ראיתי אותך! איפה היית כל הזמן הזה?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"חכו רגע, ארכימדס, ניאה," קראתי אל השניים. מיהרתי אליהם, מושכת אחרי את אביר- ששיטח את אוזניו על ראשו בזעף כשנראו נעץ בו מבט סקרני, "הוא צודק... אם הוא מבטיח להוביל אותנו לאנשהו, הוא יעשה זאת." כמעט חייכתי, "למרות שאולי כדאי לשים לב לכיסים שלך כשהוא בסביבה... הוא בסדר, באמת, ואם יש מישהו שמסוגל להראות לנו את הדרך בלי להסתמך על ציפור רפת שכל-" ג'יר קטע אותי בצווחה נזעמת. גיחכתי, אבל לא התכוונתי לחזור בי,"-אז זה בלי ספק הוא, הוא הכי טוב מסוגו." כמעט בוספתי שאת זה אני יודעת מניסיון, אבל החלטתי לשתוק, לא רציתי שהם יחקרו אותי.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כמעט הערתי שביער הזה אני שוטטתי מאה שנים יותר ממנו, אבל החלטתי לא לריב עם קריל.
לא היתה לי בעיה עם כייסים, אבל שנאתי התנשאות. ניסיתי בכל זאת. "בינתיים אין ממש צורך בזה, אני מכירה את היער. ולמה שהוא ירצה לעזור לנו? לא יצא לו מזה כלום."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"קריל" אמרתי "נאיה היא סיירת כבר הרבה מאוד זמן, והיא כן תעזור, אני מעדיף אותה עכשיו בגלל שאותו כייסן יכול לתקוע לנו מחיר בשחקים! אין לו ממש מה להפסיד עכשיו ולנו יש" סיכמתי
"את מוכנה להראות לנו את הדרך נאיה?" שאלתי את האלפית
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התנערתי. "בטח שכן. האדמה ישרה עוד כמה קילומטרים, ואחר כך יש עליה מלאה סלעים. היא לא גדולה במיוחד. אחר כך אני זוכרת את הביצות, אבל נתקדם לאט לאט." ושוב סימנתי לנראו להמשיך בקצב איטי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"יפה מאוד" אמרתי לכיוון של נאיה, אני הלכתי אחריה
שמתי לב שהיא החזיקה את הבטן אחרי שהיא עלתה על ההיפוגריף שלה
"קחי את זה" אמרתי לה והוצאתי לה בקבוק בצבע זהוב קרמלי
"ומה זה? שיקוי של קוסם חזק?" היא אמרה בלגלוג קל
צחקתי "לא! זה כוהל גמדים! משקה חזק, אמור להכהות את כאב הפציעה שלך" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בתמרין ולי שפטפטו בראשים מורכנים. העברתי את עיני אל ניאה וארכימדס ונאנחתי. ניגשתי אל שתי בני האנוש והדפתי מעט את תמרין, "הנה, יש פה עשרים מטבעות זהב, תקבל עוד מאה כשנגיע למערה של הג'ארוק המחורבנים, ואני מזהירה אותך, לא חשוב כמה אתה טוב בגניבה או באיסוף פטריות, אני טובה יותר בלהרוג... רק תנועה קטנה לא במקום והראש שלך יתגלגל על הרצפה!"
דחפתי אליו את שקיק המטבעות וטיפסתי על אביר, "כדאי לכם למהר, אני חושבת שכל אחד פה ישמח אם ישכחו או יאבדו אחד משלושתנו... אנחנו לא ממש מוקפים בידידים, אז כדאי שלפחות אנחנו נסתדר."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(הצלחתי שוב להגיב! זה עובד! אבל לא לזמן רב =()
"אם הוא מנסה לגנוב שוב, אני אוכלת אותו!" הכרזתי "בלי קשר לזה שהוא גנב, פשוט מתחשק לי לאכול אותו, לכל הקוסמים יש ריח נורא"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"תודה ארכימדס. אני לא חושבת שזה יעבוד, אתה יודע שאלכוהול בקושי משפיע על אלפים..." הבטתי בו בספקנות.
"תנסי!" דחק בי. לקחתי מידיו את הבקבוק ופתחתי אותו. ריח של דבש הגיע לאפי. שתיתי את כל הבקבוק בלגימה אחת, והרגשתי אש מתפשטת בי. הייתי מודעת באותה מידה בערך מגע הנוצות של רנאו, אבל הכאב התעמעם עד כדי אי נעימות קלה בלבד.
"ואו, זה באמת עובד!" אמרתי בשמחה. שמעתי את קלואי רוטנת על הכייס מאחור וחייכתי.
לאחר שעת רכיבה נוספת בשתיקה יחסית הגענו אל תחילת העליה.
"תדרבנו את הסוסים שלכם, אם נתקדם במהירות נוכל לעבור את העליה הזאת תוך פחות משעתיים ונוכל לעצור להפסקת צהריים." אמרתי בקול רם. קרצתי לארכימדס שפסע לידי. "נתראה בקרוב." רנאו המריא והמשיך בריחוף קרוב לפני הקרקע, מתגבר על העליה בקלות.
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כך היתלהבתי שהצלחתי לעשות קסם אחרי כל כך הרבה שנים עד שלא שמתי לב לבן אנוש חדש שהיצתרף ."ומי זה?" שאלתי קלואי."גנב בשם תמרין" ענתה "אז למה הוא יתנו?" שאלתי "אין מספיק אנשים לגנוב מהם ביער שהוא בא ונתפל לחבורה?. זה לא צעד חכם כול כך.."...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"מה אכפת לי" רטנתי "למה שלא תלכי למצוא מישהו אחר לשאול אותו? מישהו שגם מתכוון לענות לך?" אמרתי בארסיות ורצתי בקלילות בעקבות ההיפוגריף
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
העלייה היתה ממש מציקה על גב סוס, אז ירדתי מאביר והלכתי לצדו ברגל. הערפדים עקפו אותי, כך גם ארכימדס. לילי, תמרין ולי להכו מאחורי ואורורה היתה כמעט לצדי. תהיתי אם היא מרגישה בודדה, לבד בין כל היצורים האלו. הזכרתי לעצמי שארכימדס גם הוא לבדו, אבל לא חשבתי שבדידות היא משהו שכל כך מציק לו.
קיללתי כשעיקמתי את הרגל, שנאתי ללכת על אבנים, זה היה כל כך לא נוח!
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ערפדית חצופה.." מילמלתי. "אז מי אתה" שאלתי את תמרין, "סתם אחד" הוא ענה והיתקדם "מה עובר על כולם היום?" זרקתי את השאלה לאויר בלי לצפות שמשהו יגיב...
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ירדתי מהצבי בקפיצה ונתתי לו לאכול כמה פירות שהיו לי...
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זרקתי את שתיק המטבעות חזרה הלוחמת שקראה לעצמה קריל. " לי הוא חבר ילדות. בשבילו אני יעשה את זה חינם." הבטתי שיח קטן והתחלתי לפסוע בשביל שהתגלה. "קדימה דרך כאן נעקוף את מרבית מערבי הגובלינים וגם בקצב טוב נעשה את זה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
די הופתעתי מכך שתמרין החזיר לי את הכסף, אבל לא היססתי לרגע כשאמר לנו לרדת מהשביל ולבוא בעקבותיו.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"תמרין, אתה סירבת לכסף?" שאלתי אותו בזעזוע. שקלתי בראשי את הסיכויים שהוא מתחזה בתחפושת... רבים מאוד.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי את תמרין הזה מאחורי וסימנתי לנראו לעצור. הסתובבתי באוויר.
"למה משם? אם נטפס למעלה נגיע לאיזור חשוף ולא יוכלו לערוב לנו. אם נרד למטרה ונקיף את היער בטוח שניתקל בגובלינים, הם באו ישר משם!" אמרתי בתדהמה.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עניתי לאלפית הסיירת "זה יהיה נכון אם אבל אם לא היה חי שם פיתון באורך של כמה בניינים." ראיתי את מבטי ההפתעה של הקבוצה ואת הסכינים שחלקם התחילו לשלוף. "אבל, נחשים לא מתקרבים לאבקת סלמנדר עקב העובדה שהעור שלהם די שריף. ולי יש אבקת סלמנדר. אז רק מורחים קצת על הגוף והוא לא יפגע בנו. בכל מקרה אני צריך לאסוף עוד מידע על פיתוני ענק. מכיוון שצריך כמה אנשים כדי לאסוף את המידע הזה, אני יחשיב את זה כתשלום במקום הכסף."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא יודעת מה איתך, אני סומכת על הגנב, ולא, מקום חשוף זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו. הגובלינים האלו לא הגיעו לבד, מישהו שלח אותם. ואם מישהו שלח אותם, אז זה סימן שהוא יודע איפה הינו- אז היער הוא האאזור הבטוח ביותר בשבלנו עכשיו. חוץ מזה, אם המישהו ששלח אותם יצליח לעלות עלינו שוב, לא ממש יהיה משנה לאיפה נלך, כי הוא ימצא אותנו בכל אופן!" בסיום ההרצאה, סימנתי לאחרים לבוא. ג'יר התישב אל כתפי והנהן במרץ. "חוץ מזה, גם ג'יר חושב שאנחנו צריכים ללכת עם תמרין והוא הרי מקשיב לאלף הההוא שלך."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זה הה=יה חשוד בצורה קיצונית. איך הוא יכול לדעת דברים כאלה? אלא אם כן...רנאו קרקר בשאלה, הוא רצה שנמשיך עם הקבוצה.
אבל אין לו סיכוי לדעת איפה יש פיתון ענק אלא אם כן הוא שם אותו שם. הוא לא נראה כמו גשש מומחה.
"אני אלך אחרונה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בניאה, "אם את סומכת עלי אפילו טיפ-טיפה אני רוצה לומר לך שתמרין הוא באמת יחיד מסוגו." חייכתי ביובש, "ומה שכל כך מיוחד בו זה שהוא מעולם לא הפר הבטחה."
ראיתי שהאלפית נרגעה מעט, אך בכל זאת הוספתי, "ואם נארו יראה שהוא מנסה משהו, תגידי לי, הבטחתי שאהרוג אותו אם ינסה לעשות בלגן- וגם אני לא נוהגת להפר הבטחות!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טלטלתי את ראשי ונראיתי כמו מישהי שמנסה לגרש חרק טורדני.
"פשוט- בואו נתקדם," אמרתי בקול חנוק מאיפוק.
הלכנו בשורה מוזרה, תמרין ולי מקדימה, אחר כך קריל, קלואי, ארכימדס ואורורה, ואני בסוף. ירדנו מההר דרך שביל שלא השתמשו בו שנים.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני יודעת שנשמעתי בטוחה בעצמי כשניסיתי לשכנע את ניאה, אבל בערך חמש דקות אחרי זה, הצטערתי שלא המשכנו ללכת במעלה ההר...
הדרך היתה א-י-ו-מ-ה, וללא קסמיה של לילי- שהזיזה הצידה את הענפים ןהשיחים שהפריעו- בטח היה לוקח לנו שבועות רק לצעוד שלוש מטרים!
התקרבתי את לי, "הוא יודע לאן הוא הולך?" לחשתי אליו. הקוסם האנושי הניד בראשו, "אני לא ממש בטוח." גלגלתי עיניים, "כל כך המזל המחורבן שלי.." מלמלתי, ממשיכה למשוך אחרי את אביר.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לאחר הרבה יותר זמן ממה שהיה צריך לקחת, חזרנו למישור. העצים כאן היו ענקיים וסבוכים, בני כמה מאות שנים. השורה שלנו היתה מסורבלת, חשבתי שאם אמשיך להיות המאספת עוד כמה שעות אני אתחרפן.
"בואו נעצור, כדאי שלא נעשה הפסקות קטנות כשנתקדם עוד יותר, זה יהיה מסוכן מידי. ננוח עכשיו לשעה, ואז נמשיך."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנדתי בראשי, "עוד מעט נצטרך לעצור ללילה, זה יהיה בזבוז זמן מוחלט לעצור גם עכשיו."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי קדימה אל קריל בהחלטיות. "לא סתם יצאנו בחמש וחצי בבוקר, יש עוד חמש שעות לפחות עד שיחשיך. אלא אם כן כולם מרגישים בשיא כוחם, אחרי קרב בלי מנוחה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הקרב ארך יותר משאת חושבת..." אמרתי אז הרמתי גבה וחייכתי, "ולמען האמת, כן, אני מרגיש בשיא כוחי. הרגתי יותר משבע גובלינים בעזרת החרב המכושפת שלי, כך שהאנרגיה שלי חודשה לגמרי!"
האלפית נראתה נגעלת למדי לשמוע שחרבי יונקת אנרגיה מהרג. גלגלתי עיניים, "כמו שארכי אמר לגבי הכסף, כל מה שיש למתים כבר לא יכול להועיל להם!"
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני די בעד קירל. יש לי מספיק כוח להמשיך עד הערב" אמרתי "וחוץ מיזה עים עצירות לעולם לא נגיע בזמן למערה של הג'ארוק" הודעתי
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"זה כל כך מטופש להיות זקוקים לשינה..." רטנתי "אתם לא יכולים לשרוג אפילו שבוע בלי לישון? ואם אתם כבר ישנים, לא עדיף לעשות את זה באור יום? ואז להמשיך בלילה?"
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני ממש לא בעניינים, תתקנו אותי אם התגובה שלי לא קשורה.)

אפילו לא נהניתי מהקרב עם הגובלינים. נפצעו אצלנו, ובכלל לא כיף לתקוע בהם שיניים. העור שלהם מסוקס ועבה, והם לא טעימים בכלל. אפילו אחרי שמורידים להם את העור הם עדיין קשים ומגעילים.
גם אחרי שהקרב הסתיים לא חזרתי לצורתי כבת-אנוש מיד. האחרים לא ייחסו לי תשומת לב, כי בן האנוש הצטרף וכייס את ארכימדס. משעשע...
העיניים שלו היו ירוקות, שיערו שחור ופניו נראו לי ערמומיות מאוד. הוא הכיר את לי, והיה לי קשה לקשר בין שניהם. לי, התגלמות האיפוק, איתו?
כשהם התחילו ללכת השתניתי בחזרה לבת אדם והסתננתי בין בני החבורה בלי בעיה.
"אני חייבת לאכול." לא הצלחתי לשמור את זה בבטן יותר,"כמות... מסויימת. אני מורעבת. גם לפני שיצאנו לדרך לא הייתי בדיוק שבעה."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(למה שאני אגעל מחרב שיונקת אנרגיה?!)
"אורורה צריכה לאכול." הערתי. "היא לא תוכל למצוא אותנו שוב אם נתקדם."
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא כולנו רוצחים, מתים-חיים כמוך" עניתי לקלואי בכאס ."אווו מישהי כאן עצבנית" היא ניסתנה לעצבן אותי, "יש לך מזל שאת לא יכולה למות מוות רגיל" עניתי "כי אים כן היתה לך הכרות קרובה עים החץ שלי!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא חושבת" עניתי לאלפית המעוצבנת "יכול דווקא להיות שהייתי תופסת את החץ שלך וזורקת אותו עלייך, ובזמן שהיית מתחמקת, הייתי משפדת אותך על החרבות או נושכת אותך, לא יכול להיות יותר קל" גלגלתי עיניים והסתובבתי אל אורורה.
עלתה לי בראש תגובה מאוד מאוד מעצבנת להערה שלה לגבי כך שהיא רעבה, אבל - במאמץ עילאי (ואתם עוד אומרים שאני לא עוזרת?! הא!) - הצלחתי לשמור אותה בפנים, אבל בכל זאת גיחכתי כשדמיינתי את התגובה שלה.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב. התקרבנו לפיתון. למען האמת ראיתי אותו כשחיפשתי זן נדיר של מינרל. היה לי די הרבה מזל שהוא היה בתרדמת. זרקתי שני שקיקים קטנים אל החבורה המגוונת שמסביבי "טוב זה אבקת הסלמנדרה. החומר הזה מאוד נדיר אז בבקשה אל תשתמשו ביותר מדי. תמרחו קצת על המצח, קצת על הלחיים, על המרפקים והברכיים ותפזרו טיפה על הבגדים." בעוד הם מנסים לעשות את מה שאמרתי, הוצאתי את האבקה האדומה והמגעילה מאוד שקיק קטן שהיה על החגורה שלי. "ותמרחו קצת על החיות. לא בעיה שלי איך תצליחי לגרום להיפוגריף הזה להסכים." האבקה שרפה כשהנחתי אותה על העור, והרגישה חמה בידי. המממ. מגיע להיפוגריף על זה שניסה לדרוס אותי.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נזכרתי בדבר מה. "אה, ותפסיקו לריב. זאת תהיה אשמתכם אם הפיתון יבין מהרגשות שישתוללו כאן מהריבים שאנחנו סלמנדרות חלשות או פצועות. וכן חיות יכולות להריח רגשות."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "אם הפיתון יחליט שהוא רוצה לאכול אותנו לארוחת ערב הוא יצטער מאוד, משתי סיבות. אחד - ערפדים ואלפים ממש לא טעימים, באמת, אני ניסיתי. שתיים - הוא יחתך לפרוסות לפני שהוא יפתח את הפה" הבטתי בבן האדם בלגלוג "ציפיתי אפילו מבן אדם לקצת יותר אמונה בעצמו"
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בדיוק היום שלי. צריך לטפל בערפדית עם בעיות ביטחון יתר. לרוב הבעיה זה לא חוסר ביטחון? "אני לא יודע מה את חושבת, אבל אני לא רוצה להתעסק עם פיתון בגודל בנין בניוני. לנחשים יש שריון כמעט בלתי חדיר יחסית לגודלם ובגודל הזה... אולי החצים האלו" הצבעתי על החיצים הכבדים שהאלפית... המממ... נראה לי קוראים לה ניאה... נשאה. "יכולים לחדור את השריון שלו אבל גם אז זה יהיה כמו עקיצות."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
משכתי בכתפי "טוב, אם הוא כבר יחליט לאכול אתכם, אני לא הולכת למות בזמן הקרוב" גיחכתי, אוי, זה כל כך נורא להיות יצור חי.
טיפסתי על עץ "הולכים?"
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ערפדית מעצבנת. כשהיא תהיה לעוסה למשך 400 השנים הבאות היא תהיה פחות עוקצנית. אני עוד ירסס עליה שום.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
האבקה האדומה שרפה את הפרווה של ההיפוגריף וניאה התעסקה בלגרום לו לא לצרוח.
"אני לא אוהבת להריח כמו סלמנדרה." מלמלתי.
למען האמת, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה אוכל. ערמה של אוכל. בשר נא, בכמויות גדולות אם אפשר.
לא הייתי קטנונית מספיק כדי להתלונן בקול. להתלונן במחשבה הרגיש קצת יותר מוסרי.
בשר, בשר, בשר...
הצטערתי שלא אכלתי את אחד הגובלינים. בעצם לא. גובלינים זה באמת מגעיל.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החזרתי לאותו תמרין את האבקה שלו "תודה, אבל לא תודה, אני יכול להתמודד עם זה בעצמי" אמרתי והטלתי על עצמי לחש שהופך אותי לבלתי נראה לכל החיות הקסומות והלא קסומות
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סליחה על הקטנוניות, אבל בואו נתייחס לזה כאילו לא מרחתי על נראו עדיין.)
תפסתי את השקיק וריחרחתי אותו. בן אנוש מטומטם, לא הבנתי למה צריך להיפגש עם פיתון ענק במקום ללכת בדרך הרגילה. אני מרגישה שאני עומדת לנטוש את הקבוצה הזאת או לקרוע לו את הצוואר.
דיברתי לנראו באלפית. "תעוף הכי גבוה שתוכל ואז תחצה את היער הזה. אל תיפגע ותפגוש אותנו בצוקים." ליטפתי את הצוואר שלו, וחייכתי כשהוא חלף ממש מעל הראש של תמרין והעיף שק מידיו.
פניתי אל ארכימדס. "למה שהאבקה הזאת לא תשרוף אותנו בחיים?" שאלתי בחוסר אונים.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם את ממש לא רוצה לשים את האבקה, אני תמיד יכול לשים עליך גם לחש שיגרום לך להראות רואה אבל בלתי נראה מפני חיות, כל הסוגים!" אמרתי "להטיל?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאנחתי, "אתם כל כך בוגרים!!!" זעפתי. פניתי אל אורורה, "יש לי בשר אם את רוצה. אני מניחה שאת מעדיפה לצוד בעצמך אבל אני מבטיחה, הוא לא מורעל. חוץ מזה, יהיה קצת קשה להתחמק מהנחש הענק ההא כשהבטן שלך נשמעת כמו דרקון נוהם!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ויהיה גם מאוד קשה להתחמק ממנו כשאת מסריחה ככה, כמו זאב" נתליתי מהעץ על הרגליים והבטתי בה בלגלוג "אפשר להריח אותך מקילומטרים"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא ממש יכולתי להאשים את אורורה על זה שהיא זינקה לעבר ערונה של הערפדה בנהמות ופרווה סמורה...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי את עצמי במהירות על העץ ופרצתי בצחוק "וואו, יש לך פתיל קצר, מה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "למרות שאני בטוח שאתה חושב שהמדע שלך הוא נהדר, הקסם מסתיר כל דבר ממני, מריח ועד מראה, אז אני מוגן"
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאנחתי והרמתי את השק שהיפוגריף הפיל לי. החזרתי את אבקת הסלמנדר לקנטואר "קסם בלתי-נראות זה מאוד יפה, אבל יש לנחשים חוש ריח טוב." פניתי אל נאיה שכמובן היתה לה בעיות עם להשתמש בחומר שבא מיצור שהמצב הרגיל שלו זה לבעור "אבקת סלמנדר בוערת רק כאשר היא ליד מקור אש קוסמי בחוזק של הכבשנים החזקים ביותר של הגמדים. שזה אומר משהו על חוזק האש הפנימית של סלמנדרות."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"או ליד אורורה" הערתי "היא רותחת מרוב זעם"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבות וצחקתי, "וואו, סופסוף את מצליחה להצחיק, קלואי!" הבטתי במהירות אל הזאבה הנרגזת, "בפעם הבאה נקפוץ עליה ביחד, אז נראה מי יצחק." לחשתי לה, מודעת היטב לכך שהערפדה שומעת אותי היטב.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הערפדית הזאת עברה כל גבול. זאת הייתה הפעם השלישית עד עכשיו שהשתניתי כל כך מהר. נשכתי את הזרוע שלה וניערתי את כולה. זה היה משעשע ביותר, אבל דוחה באותה מידה. ערפדים עוד יותר מגעילים מגובלינים.
האירוע ארך בסך הכל כמה שניות, כי כמה שניות נוספות היא הייתה מגיבה. אבל מילא, אנשי זאב הם היחידים שיכולים לפגוע בערפדים כמו שצריך.
קלואי נפלה על האדמה ואני חזרתי להיות בת אנוש. סימני הנשיכה שלי נעלמו תוך פחות משנייה.
"שלא תעזי לדבר עליי." נהמתי לכיוונה.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פניתי אל קריל,"אני לא דואגת מבשר מורעל. השאלה היא כמה בשר יש לך..."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי מופתעת מהמהירות שבה אורורה פעלה, ולראשונה תהיתי אם בכלל אני אהיה מסוגלת לנצח אותה אם יהיה צורך.. זו גם היתה הסיבה שהחלטתי להיות נדיבה... "בערך חצי קילו של בשר- הוא מיובש אבל גם זה משהו."
היא הבטיה בי בלא מעט תדהמה, "ומה את תאכלי?" עכשיו באמת הצלחתי לסבך את עצמי.... כחכחתי בגרוני במבוכה מוחלטת, "אני... המממ... אני צמחונית..." הודתי לבסוף. אשת הזאב בהתה בי, "אז למה בכלל הבאת בשר?" דרשה. נחרתי, "הזמנתי מנות לדרך, רק כשיצאתי מהפונדק שמתי לב שחלק מהן הכילו בשר!"
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מרחתי על עצמי קצת מי משזה לא היה זה די שרף...מרחתי קצת על הצבי ואמרתי "טוב כדי שנתחיל ללכת לא?!"
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אכן" אמרתי, עם ההיכרות שלי עם תמרין הייתי בטוח שהוא יכריח אותנו להחזיק את הפה של הפיתון פתוח בזמן שהוא לוקח דגימות.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בתמרין במבט מודאג למדי, "תזכיר לי מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות לנחש העצום ההוא???" היתי גאה מספיק לדמיין שאוכל לגבור על הנחש, אבל היתה לי הרגשה שלהשאיר אותו בחיים יהיה קשה יותר...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חשבתי לעצמי בשקט ואז פניתי לקריל ונאיה "ממה שאני יודע, נחשי פיתון הם נחשים עצומים וחזקים! הדבר היחידי שמנחם זה שהם לא ארסיים, יש להם פה מלא שיניים החדות כזיזים! ועוד נחש בגודל כזה....אני חושש שבלי בעלי ברית באותו גודל אנחנו לא נוכל להביס אותו, למרות שיש לי קסם מיוחד לשעת הצורך" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פלטתי נהמת זעף, "אני, הזאבה והערפדים נצליח להסיח את דעתו- אם זה יעזור איכשהו... למרות שעדיין לא ברור לי לגמרי למה אני בכלל עושה את זה..."
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זרקתי אל נאיה בקבוק קטן עם משקה כחול בתוכו. "זה שיקוי שינה, תמרחי את זה על אחד החצים נגד שיריון שיש לך ותירי את זה אם דברים נהים מכוערים. ואפ אתם כל-כך רוצים למהר אז אני אוותר על הדגימות שרציתי לקחת. מרוצים?"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זה תסכל אותי, להבין שהוא כנראה אמין. לקחתי את הבקבוק ודחפתי אותו לכיס החגורה שלי. מרחתי על עצמי אתת האבקה הלוהטת. "תודה ארכימדס, אני אני חושבת שאני אבטח בו."
המשכנו להתקדם בלי הפסקה, אף שהרגשתי שהשרירים שלי מתאמצים להתחבר בכוח בגלל הקסם.
הלכתי ברגל, בלית ברירה, והרגשתי כאב קל בכל צעד. נעצרתי כשהרחתי את ריח הריקבון המוזר, וכשראיתי הבזק בצבע חלודה בין העצים הבנתי שהגענו לפיתון. התקדמתי לראש הטור. "תמרין, ראיתי אותו. תגיד להם שלא יתקפו ונעבור את הקילומטרים האלה מהר. יש סיכוי שלא רע שלא יבחינו בנו."
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתקדמתי על ארכימדס ושאלתי "אולי יש לך מושג עד כמה גדול הנחש הזה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עניתי לאלפית "פיתונים הם נחשים שגדלים כל יום, הכי גדול שראיתי היה באורך כמעט חמישה מטרים, אבל זה נחש מאוד עתיק.." הייתי קודר שאמרתי את זה" הוא יכול להגיע לאורך של אפילו פי עשר או עשרים!" אמרתי בשקט "זה הולך להיות קרב מאוד קשה!"
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא רציתי לקחת את הבשר של קריל. אין ספק שזה ירגיע את הבטן - אבל שבעה אני לא אהיה, ומישהו בטוח יצטרך אותו יותר ממני.
אני אפצה אותה, שכנעתי את עצמי.
שמענו את הפיתון משתרך מסביב. כולם השתתקו. שיניתי צורה והקשבתי. איך שאני מכירה טורפים, הוא עומד לתקוף בכל רגע.
bax לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אף אחד לא מוכן להקשיב. אמרתי לקנטאור. "הרעיון הוא שזה לא יהיה קרב." הלכתי קדימה וכשהפיתון הריח אותי הוא נרתע לאחור. "רואים?" פיזרתי עוד חופן של אבקה על הזאבה. במצב זאב היא כנראה מריחה כל כך חזק עד שלא יריחו את האבקה.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גררתי את עצמי על ארבע על העץ וחשפתי שיניים.
הריח של האבקה התערבב עם הריח של הזאבה.
"זה הריח שלה נעשה מודגש יותר" רטנתי לבן האדם תוך כדי שהחלקתי מהעץ והבטתי באורורה "אם הוא יכול להיות"
הפעם היא אפילו לא טרחה להסתכל עלי, חייכתי בשקט ומיהרתי קדימה, תוך כדי שאני שולפת את החרבות בדממה.
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
די. נמאס לי. הם לא יכולים להבין משהו כמו לא לריב או בוא פשוט נלך מכאן כל עוד הפיתון לא אוכל אותנו. פשוט לאאאאאאאאאאאאאאא. חבורה מעצבנת. במיוחד הערפדית הזאת. אפילו ההיפוגריף שני לה במעצבנות. בתנועת אחת, זרקתי שום דחוס לתך הפה של הערפדה בזמן שהיא ליקקה את שפתיה ונהמה קצת. היא התעלפה במקום. הרמתי אותה והתחלתי ללכת בעוד הפיתון שומר את מרחקו בגלל ריח החיה שהוא הכי מפחד ממנה. יש לי עוד שעה בערך עד שהערפדית הזאת תתעורר, ועד אז אני יכול להשיג כמה קילומטרים טובים.
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סוף סוף היה לנו קצת שקט" צחקתי שקלואי היתעלפה "אני לא רוצה להיות פה שהיא תיתעורר.."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הגבתי במהירות מספקת בהחלט. זינקתי על בן האנוש והפלתי אותו, סותמת את פיו. הוא היה מהיר ומחושב, אבל לא יותר מאלף. "שלא תעז לתקוף מישהו מהקבוצה הזאת לעולם," סיננתי, גרמתי למשב רוח להקים אותו בנוקשות. תפסתי את קלואי ביד אחת ונעצתי בו מבט מאיים. "אחרי שנעבור את ה**** (קללה אלפית עתיקה המקבילה לפאקינג) פיתון, אתה הולך מפה, אני אתן לך מה שאתה רוצה אבל אתה לא תמשיך להנהיג את הקבוצה הזאת." לחשתי.
קריל ועוד כמה אחרים התקרבו אלי, אבל אני שיחררתי את תמרין ושלפתי את הקשת שלי. העיניים של הפיתון הבזיקו בין העצים. הוא הבחין בנו, אין ברירה.
הבזקתי מבט חד כמו להב סכין לעברו, טבלתי חץ בבקבוקון השיקוי המרדים ויריתי אותו במהירות ישר בפיו של הפיתון.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(בצדק... כל כך הלך עליכם... אני עוד אחכה לכם בסמטה אפלה...
לא כדאי לכם להמשיך להסתבך איתי XDDD)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אוווו)
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הרמתי את המטה שלי, לחשתי מילות קסם ויד ענקית הופיע מעלי "אני קורא ליד הנלחמת של ביגבי לעזרי!" צעקתי
היד הפכה לאגרוף ונתנה מכה חזקה לפיתון, מכה כל כך חזקה שהוא עף והתרסק על העצים, הסם שינה ועוצמת המכה היממו אותו ממש חזק, הוא לא נראה כל כך מגיב אחרי המכה הזאת
היד התפוגגה באוויר, אני נצמדתי על המטה כדי לא ליפול, אבל לא הצלחתי לעמוד, הקםס הזה לקח ממני חתיכת כוח!
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא ממש היתה לי סבלנות למריבות של תמרין וניאה או קלואי, אז החלטתי לעזור לארכימדס. הקנטואר היה מותש בצורה מסוכנת להחריד. לא חשבתי הרבה, חתכתי את זרועי השמאלית והנחתי לדם לטפטף על להב חרבו של אבי. החרב הבהבה, כמו פעימת לב כחלחלה, ומיהרתי להניח את הלהב על כתפו של הקנטאור. זה לא היה הרבה, אבל לפחות הוא הצליח לעמוד.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(גדילן, זה פיתון עצום באורך כמה בניינים, אתה לא יכול להעיף אותו באגרוף, גם אם הוא קסום.)
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קודם כל אפשר, מניסיון של משחק מבוכים ודרקונים אפשר, דבר שני, לא העפתי אותו, נתתי לי אגרוף.וזה גרם לו לנחות על העצים, כמו שמתאגרפים עושים)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(באמת? "...מכה חזקה לפיתון, מכה כל כך חזקה שהוא עף והתרסק על העצים..." חוץ מזה, פיתון כזה גדול שוקל לפחות כמה עשרות טונות.)
ליילק לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(גדיל, אתה לא נותן לדמויות האחרות לעשות שום דבר...)
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ראית פעם התאבקות? נותנים מכות חזקות שהם עפים אחורה, ככה זה, ואני הגבתי מה שאני עשיתי, ועכשיו הדמות שלי לא יכולה לעשות משהו לכל משך היום)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה שהיה היה, פשוט תמשיכו לשחק, אל תשכחו שגם אם הפיתון המום, תוך כמה זמן הוא יתאושש, ותקבלו קרב טוב, מאושרים?)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני עם אריה, והקרב הזה, נגד נחש הוא באמת קצת חסר סיכוי ללא קסמים.נכון, גדיל קצת נסחף, אבל אין מה להתעצבן, והיי, אם אתם רוצים קרב, תגידו לי, אני אמציא משהו... חוץ מזה, קצת קשה להלחם כקוסם, אז תשלימו וזהו, בסדדר?!?!)
ליילק לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(היי, אף אחד לא התעצבן. אלו היה שלוש הערות תמימות! וכן, אני מאושרת עכשיו.)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הערות שיכולות לפגוע. אני ממשיכה, הפיתון הזה לא בא לי טוב.)
יריתי עוד שלושה חיצים, שניים בעין היממנית ואחד שפוצץ את העין השמאלית ונתקע לו בגולגולת.
דרכתי עוד חץ בקור רוח, אבל הפיתון שהיה הלום לגמרי החל לסוג לאחורה בקולות רעד.
"אל תתנו לו לברוח! נפגוש בו מאוחר יותר!" צעקתי ויריתי חץ נוסף, עם ראש מתפוצץ, אל עבר השריון שלו. דם סגלגל זלג מהפצע.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לגמרי איתך, לוחמת! ^_^)
ניאה התחילה להתחרפן ולירות חצים לכל עבר. נהמתי, והגעתי למסקנה שארכימדס כבר לא ממש זקוק לעזרתי, אז אין סיבה שאפסיד את הקרב הזה. שלפתי את החרב השנייה שלי ורצתי ישר אל הנחש הענק, בונה על זה שניאה תצליח לא לפגוע בי.
נחתתי ישר מאחורי ראשו העצום של הפיתון, הצלבתי את חרבותי בחיבוק משונה סביב צווארו העבה ושאגתי אל תמרין שיעשה את מה שהוא צריך לעשות- מה שזה לא יהיה- מ-ה-ר!
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תודה. אבל קריל יקרה, הצוואר זה כל הגוף! XD)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... אז זה מתחת ללסת, סבבה? ;))
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הנחש אמנם בהה באוויר בעיניים פצועות ועיוורות, אבל הראייה הייתה אחד החושים הנחותים שלו, הוא התפתל כנגד אחיזת הלוחמת ונשך באוויר לכיוון האלפית.
אני רצתי בשקט מעבר לצד ראשו של הנחש ונעצרתי כשלושה מטרים מאחורי גולגלתו העצומה. דקרתי בכוח את צידו והוא התפתל בכוח, אבל הייתי קרוב מדי לראשו מכדי שיוכל לנשוך אותי, שלפתי במהירות שיקוי בבקבוק ארוך פיה ותקעתי את הקצה הפתוח שלו בחור העמוק והמדמם. השרירים שבאזור הפצע התרפו כמעט מיידית, יצע לי פעם לשתות בטעות מהשיקוי הזה, זה היה לא נעים.
הנחש פיתל את זנבו ובטנו נמרצות ונשך באוויר בכוח כדי להדוף את תוקפיו אבל אף אחד לא היה בהישג מלטעותיו וזנבו נבלם על ידי העצים הגבוהים.
השפעת השיקוי התפשטה במהירות בגופו.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מה שזה לא יהיה שהקוסם ההוא נתן לפיתון, זה באמת פעל. שיחררתי את אחיזתי וזנחתי לקרקע, מקפידה להרחיק את הנשקים מגופי.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הלכתי אל ראש הפיתון שכעת רק התנוענע חלושות, וריפאתי את עיניו, הוא לא אשם בזה שאנחנו תקפנו אותו ולא התכוונתי להשאיר אותו נכה לכל חייו.
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הכול קרה כל כך מהר , ברגע אחד הם תוקפים אותו וברגע אחר מרפאים אותו, מה קורה כאן????.
שמעתי גניחות מאחורי זו היתה קלואי. "ניראלי שהיא מיתאוררת" אמרתי לאורורה שהיתה לידי...
ליילק לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"איפה תמרין?" שאלתי,"כדאי לו להתרחק."
המילים יצאו מהפה שלי שניה לפני שהבנתי שאף אחד לא יבין אותן.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"תירגע, חבר." טפחתי על ראשו של הנחש, "תמרין (שלא מגיב!) רק ייקח ממך כמה דגימות ואז נעזוב אותך לנפשך." אמרתי, מודע לחלוטין שהוא לא מבין אף מילה מדבריי. "אתה יצור ממש גדול, הא?" אמרתי, מתפלא מאורכו ומקשקשיו המרהיבים. הנחש שלח את לשונו המפוצלת וטעם את האוויר, ואז הביט בי בעין גדולה, אדומה וזועמת. ליתר ביטחון החלטתי לתת לו מאוחר יותר מנה נוספת של השיקוי הזה, כדי שנוכל להתרחק מרחק ארוך ממנו אם יחליט לנקום.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני פורש זמנית מהמשחק, אני לא יענה על שאלות למה, הדמות שלי תמשיך לשחק איתכם, מצידי שקידה תשחק אותה או לוחמת)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לא מגניב, גדיל!!!)
התרקבתי אל לי, מחזירה את החרבות לנדן. "מה בדיוק תמרין מתכוון לשיג מהדבר הזה?!" רטנתי. הוא הניד בראשו. פניתי אל ניאה, "אם הוא מתחיל שוב להשתולל, תירי בו שוב. אני מסכימה שהוא לא צריך להיפצע, אבל זה נכון גם לגבינו!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אוי, גדיל... :( אמרתי לך, זה ממש לך קשור אליך! אם זה סופי, אני ארצה לשחק את הדמות שלך עד שתחליט שאתה חוזר.)
לא דרכתי חץ נוסף, אבל שרקתי כמה שריקות מהירות. נראו ירד מהשמיים בצווחה שקטה ועצבנית.
"אני מצטערת שהיית צריך להרתרחק, הפיתון הזה לא נראה ידידותי." הוא תחב את ראשו תחת צוורי במחוות סליחה.
"אני מציעה שנזוז." אמרתי לאחר שתיקה ארוכה. "תודה על ה...הדרכה, תמרין. תיקח מהפיתון מה שאתה רוצה ואם אתה לא מתעניין במשימה כדאי שתלך." אמרתי בקול שניסה להיות ידידותי. הפיתון לא זז, אז תליתי את הקשת על גבי שוב.
"גם אני חושב שכדאי להתרחק מהיצור הזה." הסכים איתי ארכימדס.
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
זמן לעבודה. הנחש פירכס משיקוי הרגעת העצבים שלי נתן לו. גרדתי קשקש מהראש שלו. כמה קשקשים. כדי שיהיהו כמה. פתחתי את הפה שלו, זרקתי שיקוי הרדמה נוסף פנימה, נכנסתי אל הפה, חתכתי כמה שיניים קטנות ולקחתי דגימות רוק בעוד כל הקבוצה הסתכלה בגועל על הריר שנטף ממני. הנחש התחיל לזוז והוא מאוד לא היה מרוצה על הנוכחות שלי. קפצתי מהפה והתחלתי ללכת, מהר. יש לנו רק עוד כמה דקות לפני שהוא יהיה פעיל לחלוטין ומאוד, מאוד מעוצבן.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מצמצתי עד שהכל סביבי התמקד ואז שפשפתי את הראש וירקתי על האדמה לצידי.
טעם של שום, גועל נפש!
העפתי מבט זריז בפיתון, ואז בתמרין.
"עכשיו יש לנו זוג דברים במשותף" הערתי בקול "לשנינו יש ארס, ושנינו הולכים להרוג את תמרין" הרמתי יד מול הפיתון לאזהרה "אני הורגת אותו!" קבעתי והבטתי בתמרין באיבה "אתה כל כך מת, בן אדם"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אני איתך." אמרתתי בשקט והבטתי אחורה. "אתם באים, קבוצה?"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא זזתי
"אני לא מתכוונת לבוא לפני שאני הורגת אותו" הנדתי בראשי לעבר בן האדם "במקרה שהוא לא מת, אני הולכת, ולא יהיה כדאי לכם לעזוב אותו אפילו לשניה אחת לבד"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נאנחתי ביאוש מוחלט, "אף אחד לא הורג אף אחד, ברור?! קלואי, רסני את עצמך וגם את ניאה!" פניתי אל תמרין, "ואם אתה באמת רוצה למות- תעשה את זה בחברת מישהו אחר, בסדר?! עכשיו חבר'ה, יש לנו ג'ארוק למצוא ולחסל, אני אהיה מאושרת מאוד אם תועילו להתמקד בזה במקום בניסיון להוריד זה לזה את הראש!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"את יכולה לקפוץ מצוק" עניתי לבת האדם בחיוך קפוא "אני לא זזה מפה אלא אם כן זה כדי להרוג את תמרין"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
עיוותי את פני, "בסדר, שיבושם לך! תהרגי אותו!" נראה שהיא לא ציפתה לזה, והיססה. "אני לא אמורה להיות זו שאומרת לכם מה לעשות, נכון? אז קדימה, הירגו זה את זה! ואני מאוד מקווה שזה לפחות יהיה מופע מהנה, כי בקצב הזה, את העולם כבר לא נציל!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
חייכתי, הפעם באמת "שמעת את זה, בן אדם? הלך עליך"
ליילק לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל התייצבתי ביניהם. טיפת כבוד אין לערפדית הזאת!
"את רק מעכבת אותנו, מוצצת דם. ואת לא הורגת אף אחד. קצת שום לא מספיק לך?"
קיוויתי שהתמרין הזה פחות המום מאיך שהוא נראה, כי זה היה בדיוק הזמן למלא את הפה שלה בשום. הרבה שום.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי אל הזאבה בלא מעט הקלה, אולי היא תצליח לגרום לערפדה להתרגז עליה מספיק ולעזוב את הגנב בשקט...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הבטתי בזאבה למשך כמה שניות, ואז הסתובבתי ופניתי אחורה.
זינקתי על עץ ורצתי לכיוון הפונדק בחזרה.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... אריה, אני אבודה למדי כרגע.... מה אני אמורה לעשות? לרוץ אחרי קלואי?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אה... לא יודעת?
תעשו מה שאתם רוצים.
אזהרה מראש - היא די כועסת...
באמת, תעשי מה שאת רוצה, במקרה הכי גרוע ייקח עוד קצת זמן עד שניפגש שוב...)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
מושלם! חשבתי. פניתי אל אורורה וניאה, "תמשיכו הלאה, אני אראה מה איתה... אל תדאגו, ג'יר יראה לי את הדרך.." מלמלתי. טיפסתי על אביר בזינוק ודהרתי בעקבות הערפדה הנרגזת. (אריה, אולי קלואי תועיל להיות נחמדה יותר אל האחרים? זה יקל בהרבה את הבלגן המושלם שנוצר פה...)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(*מזועזעת* קלואי? נחמדה אל אחרים? זה גרוע בערך כמו להכריח את טלרין ללבוש שמלה! מה שיקרה ביום שבו היא תרקוד על הקבר של ליליאן =\)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה- אי אפשר לגרום לדמויות של אריה להיות נחמדות. רבים וחזקים (נפשית) ניסו את זה לפניך, וחזרו עם דמעות. ככה זה.
אריה- חוק מספר 1 במו"ד: לשה"מ מותר להפיל עלייך פיל ורוד ואסור לך להגיד שזה לא פיר. ולא לסתור את דבריו. (גדיל יסכים איתי)
אולי זה לא מו"ד, ואולי זה חופשי יותר וקידה לא ביקשה ממך משהו מפורש, אבל אם זה יתקע את החבורה אני אגרור אותך בכוח מהאוזן.
רק הבהרה ^_^)
רוח החלה לנשוב וסתרה על פני. "בצורה הזאת הקבוצה תתפרק תוך כמה שניות. אני לא רואה קושי להשלים את המשימה לבד, עשיתי דברים כאלה כל החיים שלי." הבטתי בקבוצה ואוזניי האדימו מכעס. "אבל מסיבה כלשהי שלחו את כולנו למשימה, וכנראה שיש לזה סיבה. אני לא היצור האידיאלי להשכין שלום, אבל אני פשוט מתחננת שכל מי שלא יכול להתמסר בצורה מלאה למשימה, שלא יהיה חלק מהחבורה הזאת."
רוב הקבוצה רטנה בהרמוניה משהו לא ברור, ראיתי את קריל מתרחקת מאיתנו בעקבות קלואי.
רצתי אליה.
"את יודעת לרכב על היפוגריף?" אמרתי בקול מתחנן.
היא הביטה בי בהפתעה גמורה. "לא תצליחי להשיג אותה על סוס. אני בספק אם תצליחי באוויר. אבל את חשובה למשימה הזאת, קריל!"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"כדאי שתעשו את זה מהר, כי החברנו הנחש מתחיל להתעורר, והוא לא נראה לי שמח." אמרתי והצבעתי על הנחש שנעץ בנו מבטים מלאי שנאה בעודו מפרכס קלות בניסיונות לזוז.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חח.... אפילו אני כבר הספקתי לשים לב לזה, אבל אני מעיזה לומר שאולי יהיה לי מזל של מתחילים ;) אריה, אל תנשכי אותי, בסדר? ^_^ ולוחמת, יהיה מרתק למדי לראות אותך גוררת את אריה המצווחת והבועטת מהאוזן!)
עיוותי את פרצופי, "רכבתי פעם על גריפין... כמה שונה זה כבר יכול להיות? אבל..." הנדתי בראשי ונעצת באלפית מבט חד, "נארו יסכים לי לרכב עליו?! או שאת פשוט מנסה לגרום למותי בצורה מאוד מסובכת?!"
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"יופי בזכות הערפדית לעולם לא נצליח להציל אפילו מדינה שלא נדבר על עולם..." רתנתי בכעס וחיפסתי משהו (ולא מישהו) לפרוק עלו עצבים .ישבתי על הדשא ונישיתי ללא הצלחה ליפרוק עצבים כאשר אני תולשת עשבים ,זה תמיד עזר אבל לא אכשו...ואז נזכרתי שיש לערפדים שמיעה למרחק "אים את שומעת אותי קלואי..." מילמלתי חצי בטוחה שלא שמעה "כדי לך לחזור כי אחר כך לא היה כבר עולם להציל..." ושוב חסרת עונים ישבתי על הדשא מה יכולתי לעשות?! אני שונאת להיות חסרת עונים..
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
משכתי בכתפיי. "הוא הציע את זה."
היא העיפה מבט נדהם לעבר נראו, והביטה בי שוב בחוסר אמון. "כנראה מצא חן בעיניו הנץ שלך, או משהו. יש לי הרגשה שהיא לא תקשיב לאף אחד, אבל אם היא מזדהה עם מישהו זה איתך."
היא הסיטה את מבטה רק לרגע, אולי נבוכה מכך שהכרתי בתשוקות המודחקות שלה, שאיש לא יוכל לרסן.
"נו, קדימה, אני אשמור על אביר בשבילך. תאמיני לי שנסתדר מצויין." חייכתי. נראו התקרב ונעץ בקריל את עיניו בציפיה.
נתתי בה מבט אחרון ואיחלתי לה בהצלחה, הסתובבתי והסכמתי עם מה שלי אמר.
התקרבתי אל לילי וכיווצתי את גבותיי בדאגה. "לילי, הקבוצה כבר התקדמה, למה את יושבת כאן?" היא קמה מהדשא בחיוך נבוך והתחילה להתקדם לצידי.
כשהבטתי אחורה ראיתי את נראו מתכופף כדי שקריל תוכל לעלות עליו. זה באמת נדיר.
(קידה, בקצב שהפרק הזה מתקדם תוכלי לפתוח פרק חדש אפילו מחר! רק שתדעי, זה לא נפוץ שמשחק חדש מתקדם כל כך מהר. אני גאה בך :)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ודה לוחמת, אבל זה לא בזכותי- אתם המדהימים פה!)
הפרווה הרכה של נארו היתה מחליקה בצורה מסוכנת. הידקתי את רגלי אל צלעותיו, "מצטערת אם אני מכאיבה לך, עברו שנים מאז שרכבתי לאחרונה על גריפין..." היצור המרהים הרכין את ראשו בחצי הנהון שלא הבנתי את פרושו, פרש את כנפיו וזינק לאוויר.... ברגע הראשון, נאבקתי בצווחות, אבל אחרי זה, גיליתי שזה מהנה לא פחות משזכרתי. ההיפוגריף נראה לי מעט משועשע מאחיזתי המבועתת ברעמתו בתחילת הטיסה. "אתה רואה אותה?" שאלתי, משתדלת לגבור על רעש הרוח. נארו הניד את ראשו. פתאום נמלאה תודעתי בצלילים משונים ואיזשהו סוג של לחן מתוק-מריר. קול דיבר בתוכי, "היא מהירה מאוד אפילו יחסית לבני מינה!" לקח לי יותר מרגע להבין שנארו דיבר אתי... "הממ..." זו היתה התגובה הגאונית שלי. הוא השמיע המייה משונה שחשדתי שהיא צחוק, "אבל אני יודע איפה היא. נשיג אותה תוך זמן-מה."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוליפ- תלשת דשא???? אני מזועזעת! ;) את אלפית!! ^_^)
Rose לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(הלוחמת עזרה לי לכתוב...^_^)
אני רצה, רצה מהר, בלי להפסיק. הייתי אמורה לפגוש את הקבוצה בפונדק, אבל כנראה שפספסתי אותם.
הג'ארוק פגעו בעולם יותר מידי. הגיע הזמן לעצור את זה. אני חייבת למצוא אותם לפני שיהיה מאוחר מידי...
לפתע שמעתי קולות. הגברתי את הקצב וכמעט נתקעתי בנערה שהתקדמה בקצב מהיר. (ליילק)
הבחנתי שנכנסתי לאמצע קבוצה גדולה המורכבת מגזעים שונים, והתפרצתי אל הטור המסודר.
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לא שמתי לב שהתחלתם, אני פשוט אצטרף)
ליאה-

אני מרגישה את הרוח על פני, בשיערי, בתוכי. לרוץ זה כמו להיות הרוח, ככה אני תמיד אומרת.
אני לא אוהבת פונדקים, בכלל לא. קיוויתי שיחכו לי או משהו כזה. אבל אחרי שלא מצאתי אותם בסביבה, התחלתי לדאוג.
עכשיו אני רצה ומגיעה לקבוצה.
שיערי כנראה סטור מהריצה ואני כנראה מבריקה מזיעה. אני בטח נראית רע. אבל לא אכפת לי. אני מתנשפת בהקלה. מצאתי את המקום שאליו אני שייכת- אני באתי כדי לעשות טוב.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
בקפיצה אחת ארוכה חציתי נחל רחב והמשכתי לרוץ, תוך כדי שאני מדלגת מעל אנפים נמוכים ושיחים קוצניים.
רתחתי מזעם, אבל ידעתי טוב מאוד שהפנים שלי נראות קפואות כמותמיד.
לסמוך על אחרים?!
בפעם האחרונה שזה קרה לי, הפכתי לערפדית, וזה היה יכול להיגמר גרוע יותר.
אז לא תודה, אני מעדיפה שיתקעו לי יתד בלב לפני שאני אאלץ לסמוך על אלפיות, קנטאור, בני אדם, ואשת זאב.
הבחנתי בהמון עקבות, ובריח קלוש של עדר צבאים.
הם עברו כאן לפחות חצי יום, או יותר.
סטיתי הצידה לשביל הקטן ורדפתי אחרי העדר בחיוך משועשע.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
*ענפים
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני כניראה הראשונה שהבכנתי בשתי החדשות.היתקרבתי עליהן ושאלתי "אתם יתנו במשימה?"
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה שככת להוסיף את הפרטים של סופיה ו rosen)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני רביעית מהסוף)

"כן" אני עונה "אני ליאה"
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תודה אכשו שמתי לב..)
"לילי" אמרתי לליאה הבטתי בה וחיכתי היא ניראתה בערך בגילי אולי קצת יותר. בינתיים ניאה היתה עסוקה בלחלק הוראות ,קידה רודפת אחרי קלואי, ארכימדס ולי סתם מדברים, תמרין בודק את הנחש , אורורה לידי
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני חוזר)
הסתכלתי לכיוון החדשות, הייתה שמה עוד קנטאורית!
לחצתי את ידה "שמי ארכימדס, ושמך?"
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לפי ההרשמה אני לא בגילך כל כך.... אני נראית כמו 17 ואתה 30)

"ליאה" אני אומרת. לא ראיתי עוד הרבה קנטאורים מהסוג שלו. פעם הייתי עם אבי בביקור בשבט אחר, אבל זה היה מזמן. "העיניים שלך נראות נהדר" זה משפט שאני זוכרת שמראה חיבה בין קנטאורים. אולי התבלבלתי?
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"אמממ, תודה?" אמרתי בתהיה קלה...
"אז, בתור קנטאורית, במה את עוסקת?" שאלתי מסוקרן קלות
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ברור שהתבלבלתי.
"בלעשות מעצמי מטומטמת" אני מסתכלת עליו "אבל בכללי אני מנסה לעזור למי שצריך"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"עכשיו די, זה בסדר לגמרי" חייכתי אליה
"אני קוסם וכוהן של אחד השבטים שלי, אבל לפני הרבה זמן החלטתי לעזוב וללמוד לבד" אמרתי לה
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חבר'ה...אתם פשוט רצים!!! ו-Rose תני התראה לפני שאת משנה שם! לא הבנתי מי את :)גדיל- ברוך השב!!!)
"מה היא עושה עכשיו?" קראתי אל נארו. ההיפוגריף ואני ריחפנו ברחק מה מעל קלואי, תוהים מה גרם לה לסטות מהשביל בכזו פתאומיות. "צדה..." השיב היצור במוחי. נשכתי את שפתי לרגע, לא ממש נהניתי לחשוב שאני אסתער מהשמיים על ערפדה בציד. שמחתי שנארו איתי, ככה לפחות יש סיכוי שאני לא אמות היום....
"קדימה, נלך אליה."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
תוך חמש דקות העקבות כבר נעשו טריים יותר, ותוך שתי דקות נוספות כבר ראיתי את העדר נח ליד אגם גדול ואזור מלא דשא.
השתופפתי מאחורי שיח בדממה ואז הרוח שינתה כיוון.
היפוגריף, ובת האדם המטופשת הזו.
אבל גם הצבאים הריחו את זה, ופתחו בריצה.
לא הייתה לי שום כוונה לתת להם לברוח.
חשפתי שיניים וזינקתי בעקבותיהם, תוך כדי שאני זורקת כמה קללות מקוריות ביותר לעבר בת האדם וההיפוגריף של האלפית
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נהמתי בזעף כשקלואי פרצה בריצה. "מהר, אחריה!" קראתי אל נארו. ההיפוגרף ציית, מגביר מהירות ומזגזג בין העצים הצפופים להבהיל. כשהינו ממש מעל הערפדה, ההיפוגריף הנמיך.
שנייה אחרי כן- מצאתי את עצמי על הקרקע, מול רגליה של ערפדה מעוצבנת במיוחד...
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני מחייכת אליו בחזרה.
"הייתי אמורה להיות כוהנת" אני אומרת בזהירות, לא רוצה לחשוף יותר מדי מידע כבר על המשפט השלישי. אבל מצד שני, למה לא?
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
היא הסתכלה לכיוונים בצדדים שהיא אמרה את זה
"זה בסדר לחלוק איתי את זה" אמרתי בקול שקט "אני נשבע שלא לספר כלום!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"מטומטמת" סיננתי והעפתי מבט לעבר ההיפוגריף "זה היה בכוונה?!" שאלתי אותו בזעם.
אם היפוגריף היה יכול לגחך, זה מה שההיפוגריף עשה.
העפתי בו מבט קצר נוסף, והמבט הזה אמר הרבה מאוד, כמו למשל, שהוא נכנס לרשימה של היצורים שאני הולכת לטעום בקרוב מאוד.
זינקתי מעל לבת האדם ומיהרתי בעקבות העדר, הוא לא ייתחמק ממני!
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סיפור ארוך..." אני נושמת "בקצרה- אחותי שינתה כמה חוקים. הקוסמים והכוהנים גורשו..."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הסתכלתי לצדדים בעצמי "האם תרצי ללמוד קוסמות או כהונה?" שאלתי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(קידה, אני יכולה לכתוב בתור נראו? ^_^)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוב, חבר'ה, נראה לי שכדאי שנתחיל להתקדם לכיוון פרק חדש! {רק כי כבר ממש נמאס לי לרדת כל כל הרבה כדי לראות מה כתוב!} אני אשמח אם כל אחד שירצה, ישלח לי הודעה עם רעיון או משהו, כדי לראות מה אתם רוצים שיקרה וכו'.... אריה, לוחמת, אנחנו נדבר ביננו עוד, אני רוצה עזרה עם הפרק החדש! ;) ^_^ תודה!)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(למעשה, אני אודה לך מאוד עם תעשי זאת! :)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(לקידה- מעולה, כי גם לי נמאס לרדת הרבה)

אני מרימה אליו עיניים משתאות "כן בבקשה" אני לא חושבת שהרגשתי חיוך כזה שעולה בי כבר הרבה מאוד זמן. לא מאז ש... לא חשוב. הוא היה שמח בשבילי כל כך והיה אומר לי "ליאה, אהובתי היקרה, למה למען הפרסות את חושבת עלי במקום להתחיל את חלום חייך" ואני הייתי מנשקת אותו.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו ההיפוגריף
צווחתי בקול שהבריח את העדר לעזאזל. נעמדתי מול הערפדית.
"את צריכה להקשיב, ערפדית." אמרתי בראשה.
(נכון שזה עמוק ומפורט? ^_^)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
חשפתי לעומתו שיניים, התגלגלתי באוויר ואחרי שהנחתי לשניה אחת את הידיים על גבו כדי לנחות בצד השני, המשכתי לרוץ.
מי הוא שיאמר לי להקשיב לאחרים?
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"קואי! בשם הרוחות, את מוכנה להקשיב לי רק רגע?!" כנראה היה משהו בקולי שגרם לה לעעצור. לא, היא לא הסתובבה, אבל לפחות הפסיקה לדהור. "העולם הזה הוא כל מה שיש לנו, לא רק לבני האנוש והאלפים- אלא גם לערפדים." קימטתי את מצחי וניסיתי לזכור משהו מכל הדברים שארכמדס סיפר לי על כל חברי הקבוצה בדרך מהפונדק, אחרי הקרב עם הגובלינים. "שמעתי את הסיפור שלך, על איך שהפכת לערפדה." ניסיתי לא לגרום לזה להישמע כמו שקר- ארכי לא ידע על זה כלום חוץ מזה שזה סיפור עצוב. "אני גם יודעת מה את מרגישה לגבי ההרג."
נעצתי מבט חודר בגבה, "כי גם אני כזו... אני מסוגלת לרצוח כפר שלם בלי להרגיש אפילו טיפ-טיפה מרושעת... כל מה שעובר לי בראש זה לנצח, להצליח לגבור עליהם- על כל האנשים החלשים והעלובים האלו שמתרפסים לרגלי..." נארו הביט בי בצורה משונה. סרבתי לפגוש במבטו.
"תתעלמי מהם.." לחשתי, יודעת שהערפדה מסוגלת לשמוע אותי למרות זאת, "תתעלמי מהאלפים, הקנטאורים וכל שאר יפי הנפש שלא מרגישים את האושר הפראי שקרב טוב עושה... תתעלמי מכולם, הם לא מבינים כלום.." קימטתי את מצחי, "אנחנו צריכים אותך למשימה הזו, העולם צריך אותך..."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"וזו בדיוק הטעות" עניתי והסתובבתי באיטיות "העולם לא צריך אותי למשימה הזו, תאמיני לי שהוא יסתדר יותר טוב אם אני לא ארצה כל שניה לנשוך מישהו מכם. את לא מבינה?
אם ארכימדס סיפר לך את הסיפור שלי, את יודעת טוב מאוד למה אני לא רוצה להיות איתכם, נכון?
כי אני אצטרך לסמוך עליכם, וזה אחד הדברים היחידים שעוד נותרו בשליטתי ואני יכולה לבחור שלא"
הסתובבתי שוב והתכוננתי לרוץ "ואני בוחרת שלא"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
החזקתי בידה וחייכתי "את חייבת ללמוד אבל קוסמות או כהונה, אי אפשר את שניהם ביחד!" אמרתי בקול רך אבל תקיף
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"את לא צריכה לסמוך עלינו! לעזאזל, אני בעצמי עדיין לא סומכת אפילו על כפות הידיים שלי!! רק..." השתתקתי, היא כבר נעלמה. רטנתי לעצמי בכעס משהו על חדי קרן לובשי פיג'מות....
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(חדי קרן לובשי פיג'מות? קיבלת מכת חום או משהו בסגנון? XD)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ששש!!! :)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו
"אני לא חושב שיהיה אפשר לשכנע אותה." אמרתי בקול תקיף. אם היא היתה יודעת חצי מהדברים שנאיה עשתה בחיים שלה, במה שהיא הקריבה כדי להישאר עצמה...היא לא היתה אומרת לערפדית את זה.
אבל אולי זה יעזור לשכנע אותה..."את רוצה לחזור, או להמשיך לרדוף אחרי כפויית הטובה?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
יכולתי להבין את זעמו של ההיפוגריף. הנדתי בראשי, "חושבת שאתה צודק..." טיפסתי על גבו ועלינו לאוויר. בחצי הדרך אל האחרים פניתי אל נארו שוב, "אני מצטערת על מה שאמרתי על אלפים וכל זה... לא ממש התכוונתי לניאה." בהיתי ברעמתו של היצור, "בניגוד לקלואי, על ניאה כן שמעתי."
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
קיללתי. גרמתי עוד פעם למישהו לברוח ממני. והפעם אי אפשר אולי להאשים מישהו אחר. הפעם זה הכול אשמתי. פניתי אל לי שעמד בצד. ביקשתי ממנו לשלוח לקלואי מסר מוחי "אני מצטער על מה שעשיתי ואני יודע שהסליחה לא תעזור. את רוצה להרוג אותי? קדימה. את רוצה להפוך אותי לערפד ולגרום לי לשאת את הקללה לעולמים? קדימה. תמיד רציתי לדעת מה יש אחרי המוות. הקבוצה הזאת, לא חשוב מה היא עושה כנראה מתחילה להתפרק ובגללי. אז קדימה. אמרת שאת רוצה להרוג אותי." אחרי שלי שלח את המסר, המשכתי ללכת בשקט.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
הלגלוג היה ברור בכל מילה שעניתי בחזרה
רצית לדעת מה יש אחרי המוות? אם אני אהפוך אותך לערפד, זה בחיים לא יקרה, חוץ מזה, אני לא מוצאת שום סיבה שבגללה מגיע לך להפוך לערפד. אני דווקא שוקלת לדחוף אותך מצוק, זה נשמע לי יותר מעניין העוויתי את הפנים רק שאז אני לא אוכל לשתות ממך
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אמרתי ללי להחזיר מסר נוסף. "נו אז בואי ותזרקי אותי מצוק. את לא תוכלי לעשות את זה משם."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אם אני באמת אבוא לשם, אז רק זה שאני אומר לך לקפוץ מצוק, יגרום לך לחפש צוק גבוה במיוחד כדי לקפוץ ממנו גיכחתי. אין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר.
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ואני עמדתי לי והעברתי את ההודאות כמו שליח מחורבן, דם ואפר! אני כשרוני מכדי לבזבז את עצמי על שיחת פיוס מקוללת בין אלכימאי לערפדית שנעלבה, בשם גופתו החרוכה של אלוהים! אור! אני משמש כיונת דואר ליד נחש עצום ומעוצבן בזמן שהג'ארוק משמידים את העולם! טפו טה בלין!
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מצטער, אני צריך לחדש את מלאי הקללות שלי.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
כשהגענו אל האחרים סופסוף, גיליתי שהמצב היה מאוד.... מעניין...לי היה עסוק בלהמהם קללות, תמרין נראה מעט עגום ואיכשהו הצטרפו אלינו קנטאורית שחורה ונערה שחומה וגבוהה. ירדתי מנארו ועייתי את פני, כמעט נוהמת, "מי אלו לעזאזל?!"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן, אני בהחלט צריך לחדש את מלאי הקללות שלי, טפו טה בלין זה יא חתיכת בלינצ'ס ברוסית.)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(או שאני לא קוראת את זה נכון, או שאתה משקר, כי אני דוברת רוסית =\)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(או שזה בליטאית, זו קללה בתורגמת מפי חברי, איך אומרים את זה ברוסית?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(תי קוסוק בלינ'ה, נראה לי, אבל יש הדגשים שפשוט אי אפשר לומר בעברית... על הת' יש... צורה מסויימת, וגם במילה האחרונה. זה מסובך)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אתם מקללים ברוסית וא-נ-י זאת עם המכת חום????)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מכת חום???? אנשים חורף!!)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וכן את באמת צריכה לעשות פרק חדש...)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(זו ל א קללה!!!
זה משפט שמחובר בצורה לא נכונה!
לא אמורים לומר "אתה חתיכת בלינצ'ס"!!)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ומה אם מי שפונים אליו הוא חתיכת בלינצ'ס?)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(O.M.G. אתם כל כך לא מנהלים פה שיחה על בלינצ'ס!!!) ^_^ (אני שונאת בלינצ'ס.....)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(זה עוד בסדר. פעם ניהלתי שיחה שלמה לגבי מה זה בלינצ'ס ומה זה פנקייק.
כל האשליות שלי התנפצו...
bax לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(באמת? לא להעתיק קללות מקובי!)
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(מה הייתי יכול לעשות? מלאי הקללות שלי הלך והצטמצם ולא היה לי משהו להכניס.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(המממ.... רוח התבונה- זה לא תירוץ!!! :)
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני חושבת לרגע "קוסמות" אני אומרת ומרגישה את ידו הנעימה כנגד ידי. רק הקנטאור הזה ידע ללמד אותי את מה שאני רוצה.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
נראו נחת לידי וקריל הזועמת עליו.
חבל, מסתבר שקלואי עקשנית יותר ממה שחשבתי.
"מי אלו לעזאזל?" נהמה בעצבנות.
"עוד חברי קבוצה.." נאנחתי. "יש לי הרגשה שנצטרך להתפצל בסוף. יהיה קשה מידי עם כל כך הרבה יצורים."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-10 חודשים
החזקתי את ידה "לא לדאוג, אני אלמד אותך!"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
ירדתי בזינוק מגבו של ההיפוגריף ולקחתי את מושכותיו של אביר שניאה הושיטה לעברי. "תודה על שהסכמת לנארו להקפיץ אותי." אמרתי. הבטתי בקנטאורית השחורה ובארכימדס שמלמלו בינם לבין עצמם והנדתי בראשי, "אין לי סבלנות לכל החדשים האלו שמרגישים שכדי להתקבל לחבורת המגניבים הם צריכים לרמוס כמה בני אנוש... אני מקווה שהן לא כאלו..."
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(טוב הכירות יפה ...אכשו הזמן להיתקדם!)
נישכבתי על הדשא בשיעמום והבטתי בעננים. "טוב אתם לא חושבים שהגיע הזמן להיתקדם?" שאלתי
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(וזה שאת מתנחלת על האדמה מעודד אנשים להתקדם... ^^)
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(כן.. הבנתי שזה לא כ"כ קשור...)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(אני ממליצה לך לקרוא טוליפ, אחרת תקבלי תגובות כאלה: )
"הוא שמח להרכיב אותך." אמרתי לקריל. הבטתי בלילי, היא שוב התמקמה על הדשא בשלווה.
ניגשתי אליה והבטתי בה בהרהור. יכול להיות שהיא קצת מנותקת מהמציאות.
"לילי." אמרתי בשקט. "אני מציעה שתקומי ותצטרפי לקבוצה. אנחנו מתקדמים כבר דקה ואת שוכבת פה בחוסר מעש." חייכתי חיוך מעודד והושטתי לה יד.
טוליפ לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"סוף סוף" אמרתי ותפסתי ,בידה היתקרבתי על הצבי ואז צץ בראשי רעיון. קטפתי עלה והגדלתי אותו עד שהגיע לגודל אוכף קשרתי אותו בחבל על גב הצבי ועליתי. זה היה יותר נוח כאשר סמתי את מעיל הפרווה עליו. "מה אים קלואי?" שאלתי את ניאה...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-10 חודשים
"היא לא תבוא בזמן הקרוב. היא תמצא דרך משלה." אמרתי ועליתי על נראו.
ארכימדס והקנטאורית השניה היו בסוף התור, אחר כך אורורה והזאבה החדשה, לי ותמרין, ואני, קריל ולילי בראש הטור, כי נראו נחת ממש לפנינו.
חצינו את היער בקצב מהיר יחסית, עמדנו להגיע להרים שאחריהם למיטב ידיעתי יש שדות שוממים ועיירות קטנות. (פרק חדש בדרך!)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
אני לא בטוחה כמה זמן המשכנו, מה שזה לא יהיה, לפחות היה שקט... כשהשמיים התחילו להאדים, עצרתי את אביר, "כדאי שנעצור עכשיו, אני לא רוצה לגשש את דרכי בחושך." אמרתי. ניאה הנהנה. "ותעשו לי טובה אישית," הוספתי, מביטה בה ובלילי בחיוך, "תנו לי לישון עד מאוחר!"
סופיה לפני 12 שנים ו-10 חודשים
לדאוג?
הדבר האחרון שאני אחשוב עליו עכשיו הוא דאגה.
"אז... מה עושים עכשיו?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
גלגלתי עיניים אל הקנטאורית- "יושנים!!!!"
אקו לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(ישנים, וקידה, את צריכה לכתוב מה קורה או לפתוח פרק חדש, אי אפשר לאלתר כל המשחק.)
קשרתי את סוסי החום לענף של עץ שופע ונכנסתי ליער לקחת עצים למדורה, כל הדרך הייתה לי תחושה רעה, שמישהוא צופה בי. חזרתי למחנה בהקלה והכנתי את המדורה, ערמתי כה עצים ללא כל מבנה נראה לעין והדלקתי אותם בלחש פשוט. צפיתי בלהבות מתפשטות למשך זמן מה ואז תליתי את הסיר והתחלתי לבשל בו נזיד בשר.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-10 חודשים
(האמת שיש כבר פרק חדש מוכן, אני רק רוצה את האישור של אריה ולוחמת :)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב, אז נראה לי שאני פשוט אתחיל בפרק הראשון:
שם העולם הוא טִיאָרַנָה- מדובר בעולם/יבשת קסום שהיה בעבר יפיפה כארץ פיות.
לפני כ1400 שנים, היו האלפים השליטים הבלתי מעורערים של העולם. כמה מאות שנים לאחר מכן, פרצה מלחמה עצומה שאותה הובילו בני האנוש בחברת הדרקונים (שאז היו רבים). המלחמה גרמה לאלפים לסגת אל שני היערות הגדולים ביבשת: 'אָרוּ' ו'סִינְסִיוֹ' - פירוש השמות הוא 'צפון' ו'דרום', בגלל מיקומם של היערות.
ההסתגרות של האלפים ביערות באה לקיצה לאחר מאה שנים, כשנכרתה ברית בינם לבין בני האנוש והדרקונים, ומאז שרר שלום כפוי בין הגזעים.
גזע הגמדים לעומת זאת, הסתדרו די בסדר עם בני האנוש, הערפדים ואנשי הזאב. כמובן שהם לא חיבבו אותם יתר על המידה, אך הם גם לא נלחמו בהם- מה שלגמרי אי אשפר לומר לגביהם ולגבי הדרקונים והקנטאורים... בין הגזעים האלו התרחשו רוב הקרבות המתועדים הגדולים של טיארנה. כנ"ל לגבי הערפדים ואנשי הזאב...
עשר שנים לפני זמננו (כך אתייחס לזמן המשחק.) הופיע כוח חדש בעולם. אף אחד לא היה לגמרי בטוח למה או איך, אבל השלום הרופף ביבשת התדרדר בצורה קיצונית עד כדי מצב של מלחמה תמידית... חוקרים גמדים, אלפים, קנטאורים ואנושיים הגיעו למסקנה- אחרי כמעט שמונה שנים של חקירות- שלא מדובר בתופעה טבעית, אלא שקסמיהם של בני גזע חדש (המדענים כינו אותם ג'ארוק- 'הרס' באלפית) גרם לגזעים השונים- שמעולם לא היו מיודדים כל כך- לתקוף זה את זה בטירוף מוחלט ולוותר על כל ההסכמים שאי פעם נכרתו.
המשחק הזה מתרחש בערך שנתיים וחצי אחרי גילוי המדענים. השחקנים הם חבורת הרפתקנים צעירים ממקומות שונים ביבשת שיצאו לדרך בגלל אותה מטרה: הרצון להרוס את הכוח שגרם לעולם היפה שזכרו להפוך למקום קודר, עצוב והרוס כל כך.
השחקנים יפגשו לראשונה בפונדק דרכים בצפון היבשת, שם יחברו יחד רק כי מסוכן מדי להיות לבד (בין בני הגזעים השונים לא שוררת חיבה, דבר שעתיד להשתנות לאורך הזמן.)
הערה קטנה אחרונה: אני לא רוצה שזה יהיה מין משחק נוקשה כזה, שחקו בשביל הכיף, ואם אתם רוצים להציע רעיונות, אני פה!
תהנו!
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קריל:
גשם, שוב גשם...
קיללתי, כל השבוע האחרון ירד מבול!! ולמרות שאהבתי קור וגשם, זה ממש לא היה המצב האידיאלי לטיולים... ג'יר- שישב על כתפי ונראה כמו חתול שמישהו ניסה להטביע- ניער את נוצותיו ופלט צווחה נרגזת. "כן, אני יודעת... לא כיף..."
סילקתי קווצות שיער רטובות מפני וניסיתי להביט מבעד לגשם והחשכה שהתחילה לרדת.
למרבה ההקלה, מצאתי את מה שחיפשתי: פונדק קטן עשוי אבן ועץ. סוף סוף, מקום יבש....
שכחתי באמת כמה אני מותשת ופרצתי בריצה.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ישבתי בנחת על כיסא מיוחד העשוי לקנטאורים בפונדק, מאוד מוזר ומנחם שיש להם כיסאות כאלו, בדרך כלל פונדקים עם ניהול אנושי לא ממש אכפת להם מגזעים שגופם לא אנושים
הזמנתי לעצמי שולחן ליד האח ומנה קלה, מרק שעועית ובשר עם קצת יין כהה, המקום היה מעל הממוצע, וכך גם האוכל
הדלת נפתחה ונכנסה בת אנוש צעירה עם נץ על כתפה, לפי בגדיה והתנשפותה אני מבין שהיא לוחמת מקצועית ונתפסה בגשם, היא ידעה שיש כאן פונדק, כי היא רצה אליו, מי שלא היה יודע היה מחפש מחסה ביער או במערה
הרמתי את ידי כדי לתפוס את תשומת ליבה "עלמתי! בואי לכאן, את אולי תחלי מהקור, בואי, התחממי ליד האש" אמרתי ומזגתי לה כוס יין לחמם אותה.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קנטאור קרא לי אליו. זה היה יוצא דופן להחריד. התכוונתי להגיב באיזו תנועה מגונה או להתפרץ עליו בכעס, אבל מבט קצרצר סביבי גילה לי שאין מקומות פנויים בכלל, ולא התחשק לי לעמוד. ניגשתי את הקנטאור, בוחנת אותו בעיון ובלא מעט דריכות. לא הכרתי אישית קנטאורים, אבל ידעתי עליהם מספיק כדי לגרום לידי להישלח אל ניצב הפגיון שהוחבא בשרוול טוניקת העור השחורה שלי.
למרבה ההפתעה, ג'יר פלט מין גרגור משונה ועופף ישר אל הקנטאור, מקפץ מול צלחתו ומתכוון לגנוב ממנה משהו...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הצאתי לה כיסא ולנץ שלה נתתי חתיכת בשר
שמתי לב להפתע שלה, חייכתי
"אז חיפשת את הפונדק הזה, יש לך עסקים מסויימים כאן?" שאלתי אותה
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנדיבות שלו אל ג'יר גרמה לי לחייך, דבר שלא קרה כבר המון זמן. אבל ברגע שהוא שאל על עסקים, החיוך שלי גווע. "לא משהו שנוגע לך, קנטאור." נהמתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "את לא מכירה אותי, אבל שמעתי מספיק עליך, קריל"
היא הסתכלה עלי במבט נדהם "איך אתה יודע את שמי?" היא שאלה ושלחה יד לכיוון החרב שלה
"אני יודע הרבה מאוד על כמעט הכל בעולם הזה, אני יודע שהחרב שלך היא החרב של אביך, לוחם מאוד מפורסם, ואפילו בלי החרב היה אפשר לשים לב לדימוי ביניכם בפנים, ככה ניחשתי מי שאת, והשמועה שאת בעלת נץ, רק חיזקה את זה" אמרתי, עצרתי ללגום מעט יין
"עכשיו מה מישהי כמוך תלך לפונדק כזה במזג אוויר סוער וקודר כזה? תשובה פשוטה, היא הושכרה כחרב מקצועית להשכרה, אני הושכרתי לפונדק הזה בישביל אותו דבר שאת הושכרת" אמרתי לה בלי להוזיז את העיניים שלי ממנה
"שמי הוא ארכימדס, אני נשכרתי לאותה סיבה כמו שאת נשכרת!" סיימתי את דברי בשקט ונתתי לה להרהר בדברים
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לעזאזל.... זה יכול לקרות רק לי!!! גם כן משימה סודית ביותר!
מי לעזאזל לימד את האלף המנופח ההוא את פירוש המילה 'סוד'???
עיוותי את פני ולקחתי את היין שמזג לי. "אתה מכיר את אבי." זו לא ממש היתה שאלה, אבל רציתי תשובה... רבים הכירו את אבי, מעטים מהן אהבו אותו. רציתי לדעת מול מה אני מתמודדת.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הוצאתי מקטרת חומה מגולפת בעבודת יד, שמתי בה טבק, הדלקתי להבה על קצה אצבע שלי והתחלתי לעשן
"אני מבין את הבלבול והמצב שלך עכשיו, ככה זה הכשרון שלי, אני יודע לקרוא הרבה דברים בפרטים כל כך קטנים, ובדרך כלל זה גורם לאנשים לרצות לרצוח אותי על המקום" אמרתי בחיוך למראה הפרצוף העצבני שלה
"האמת, ראיתי את אבא שלך, הוא דיבר איתי כי אני יצרתי שיקויים חזקים, והוא חיבב אותי ואני אותו, זה כל מה שאני יכול להגיד לך"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא יכולתי לעצור את נחירת השעשוע שלי, "טוב לדעת שאתה לא היתה אחד מהכמעט- קורבנות שלו...זה גורם לאנשים לרצות לרצוח א-ו-ת-י!"
ג'יר צווח וזינק על פניו של הקנטאור, מפיל את המקטרת מפיו וחובט בה בטפריו עד שנפלה לקרקע. קיללתי, תפסתי את הנץ המעוצבן והתעלמתי מהנשיכה המכאיבה ושני השריטות שחטפתי.
הקנטאור בהה בהלם בנץ ובמקטרתו. כמעט צחקתי, "שכחתי לציין שג'יר לא מסוגל לסבול עישון, הוא כמעט נשרף פעם."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הופתעתי, עכשיו היו שריטות על המקטרת, כמה חבל!
אמרתי מילות קסם ושמתי אצבע על ראש הנשר, הוא נרגע ונח ברוגע על השולחן
"טוב, זאת הייתה אשמתי, אני אצטרך להיזהר" אמרתי והנחתי הכל בתיק
אני שמח מאוד שהיא לא מכירה אותי, ולא את היכולות שלי "עכשיו אני שמעתי שלא רק אני נשכרתי למשימה הזאת, אני בטוח שלמשימה בקנה מידה כזאת יש עוד שכירים, האם יש לך מושג מה שמם?" שאלתי את קריל במבט רציני
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(כל הכבוד על המבנה המסודר של הפרק, ממש כאילו את באתר הרבה זמןן:)אם אסור שתהיה חיית ליוי קסומה, רק תגידי ואני אשנה.)
שעקתי את שמו של נראו בשפת האלפים העתיקה והמתנתי. ההיפוגריף היפיפה והאפור צלל אלי כעבור כמה רגעים מהשמיים וחיכך בי את מקורו השחור המבריק. "תודה שבאת." אמרתי באלפית עתיקה, "אני יודעת שאתה לא אוהב מסעות ארוכים, אבל זו שליחות חשובה."
הרוח החלה לנשוב על הגבעה בחוזקה, חייכתי בידיעה שנראו יהנה לעוף ברוח חזקה.
עליתי עליו בקפיצה קלילה, מסדרת את התרמיל שלי על גבי ואת הקשת כך שלא תחתוך בצווארו של נראו. הבטתי מבט אחרון לעבר היער.
הוא המריא בזינוק חינני וכנפיו העצומות תפסו את הרוח.
נהניתי מהטיסה הארוכה. עברו שעות עד שנחתנו בשדה דרדר ממש מחוץ לפונדק שהתבקשתי ללון בו ללילה, ששיערתי שעוד כמה שעות כבר ישרה חשיכה על הכל.
חיבקתי את צווארו של נראו וירדתי ממנו. נכנסתי לפונדק. אני לא אוהבת במיוחד מקומות סגורים כאלה, אבל הופתעתי מאוד לראות קנטאור ובת אדם משוחחים בלהיטות בצד הרחוק של הפונדק. לפי ההיכרות שלי, קנטאורים שונאים מקומות סגורים אפילו יותר ממני.
ניגשתי אל הבר וביקשתי מבת האדם הברמנית צלי מבשר אייל, מנה שהיתה מוגדרת בתפריט כ"מנת האלפים". המנה לא הזכירה את מאכלי האלפים, אבל היה לה טעם של בית.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני מצטערת על זה..." אמרתי, מביטה במצח מקומט במקטרת. קסמים לא הרשימו אותי, אבל לא יכולתי להתעלם מכך שהקנטאור הזה רב עוצמה, הוא ביצע שני קסמים בלי אפילו להתנשף, והדרקונים יודעים מה הוא עשה לג'יר- הנץ לבש עכשיו מין הבעה מטופשת, כמעט מסוממת....
"ובקשר לשאלה שלך- לא, אני לא יודעת מי הם. לא ידעתי אפילו ששלחו גם קנטאור!" הבטתי בריכוז בחדר המלא בני אנוש. מעט אלפים התגודדו באחת הפינות וזיהיתי גם שני בני אנוש חיוורים שניחשתי שהיו בעצם ערפדים. נרעדתי, "אתה חושב שהם יצרפו למשימה הזו גם כמה מהם?" שאלתי, מחווה בראשי אל הערפדים.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי על הערפדים שהיא אמרה, עצמתי את עיני ונכנסתי למין סוג של טראנס מחשבה "ערפדים, יצורי אופל הניזונים מדם אבל בעלי כוח פיזי אדיר, המשתווים אליהם בזה הם אנשי הזאב" אמרתי "אם שומרים עליהם שבעים הם יכולים לעזור, אבל אני לא בטוח במאה אחוז שיצטרפו אלינו ערפדים"
שמעתי סוג של נפנוף בחוץ, כנפיים גדולות של יצור כל שהוא, ואז נכנסה אלפית "הערב הזה יכול להיות נחמד מאוד" אמרתי בקול נמוך
האלפית נכנסה לחדר והזמינה אוכל, הרמתי את ידי וסימנתי לה לבוא לשולחני
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מבטי נח על הקנטאור בדיוק כשהוא הביט בי. זה היה מוזר גם מבחינתו וגם מבחינתי, לא הייתי רגילה ליחס מהקנטאורים האציליים, אבל שמחתי שהוא לא נרתע מהיחס המזלזל לפעמים של האלפים.
עברתי לשולחן שלו, שולחן גדול יחסית שמתאים לקנטאור.
"מה מביא קנטאור ובת אדם לשבת יחד בפונדק באמצע שום מקום?" שאלתי בקולי הצלול והמשועשע.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(לא, אין שום בעיה עם חיה קסומה)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבה, מצליחה רק בקושי לעצור את התגובה בעוקצנית שלי
כן, זאת אני, תמיד יש לי משהו מרגיז לומר....
"זה השולחן הפנוי היחיד?..." הצעתי לבסוף, אוספת את ג'יר ומניחה אותו על כתפי- הוא עדיין הגיב בערך כמו שבטטה היתה מגיבה לזה.... לעזאזל עם הקנטור הזה!
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"מה שמביא אלפית הרכובה על גריפון לפונדק שנמצא בהחזקה של בני אנוש" אמרתי
"אבל בואו לא נהיה גסי רוח, שמי הוא ארכימדס, ושמך עלמת אלפים?" שאלתי בפרצוף חצי תמים
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גיחכתי קלות. עלמת אלפים?
"נאיה. פירוש השם מבחינת האלפי הוא ציפור נודדת. נעים לפגוש מישהו מהסביבה שלי רחוק כל כך מהבית, ארכימדס. מה שמך, בת אנוש?" ניסיתי לא להישמע מתנשאת כמו רוב האלפים כשהם פונים אל בני אדם.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ונראו הוא היפוגריף, אתה בוודאי יודע כמה הגריפונים לא ידידותיים."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אהה, היפוגריף? זה דווקא זיוג יחודי בין חיה קסומה לאלף, לרוב היפוגריפים הם ההעדפה, אבל אני יודע שלוקח הרבה מאוד זמן, וזה בתנאי שהגריפון מחבב אותך!" אמרתי בחיוך, מזגתי לעצמי כוס יין, אבל מהלתי אותה במים, לנאיה מזגתי יין בכוס מלאה "קחי, משהו שיחמם אותך!" הגשתי לה את הכוס
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השבתי בחיוך- שהיתה ליהרגש שנראה יותר כמו חיפת שיניים, "אני קריל," החוותי אל הנץ המסומם שלי, "וזה ג'יר- שנינו לא נחמדים בצורה יוצאת דופן!" רציתי לומר משהו חריף יותר, אבל משהו בעיניה של האלפית עצר אותי. אלפים הכרתתי, היו בינהם מנוולים מתנשאים אך זכיתי לפגוש גם כמה אציליים.
החלטתי לפחות ל-נ-ס-ו-ת להיות נחמדה ומשכתי כיסא מהשולחן הקרוב, מתעלמת לחלוטין מהאיש שישב עליו קודם וצנח לרצפה ברעש גדול ונטז משביע רצון של שיכר, "בבקשה, שבי."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי מהיחס החם של הקטנאור. זה היה פשוט יוצא דופן.
שתיתי את היין באיטיות, הטעם היה משובח כמעט כמו הבציר השנתי בשדות שליד היער.
קשה לאלפים להשתכר, כמעט בלתי אפשרי כי הם יצורים טהורים כל כך, לכן יש מסורת עתיקה להכנת יין חזק במיוחד בשבט שלי...
שקעתי במחשבות רק לזמן קצר, כי רעש רם הגיע מהשולחן הקרוב. הבטתי בבחור שנראה שיכור לגמרי ולא נפגע, הוא רק קם והתקדם לכיוון הדלפק.
החזרתי את מבטי החודר אל קריל בחיוך. "את מזכירה לי אותי כשהייתי צעירה יותר." אמרתי בצחקוק.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החיוך שלי הפעם היה אמתי, "וזה- אני מנחשת- היה לפני הרבה זמן!"
ג'יר התחיל להתנועע סוף סוף, ושלתי מבט אל ארכימדס, "מה בדיוק עשית לו? הוא נראה שיכור לגמרי!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"המ, לי זה לא נראה הרבה זמן." אמרתי ברצינות.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לחש הרגעה פשוט, הוא היה נכנס להתקף עם העשן שהיה פה, אז עדיף למנוע מהומה, כי אני מעדיף לראות ולא להראות! ואני כבר קנטאור שנמצא בתור מבנה ולא בחוץ! וזה מספיק צומת לב שאני מרשה לעצמי למשוך!" אמרתי במבט כועס
"עכשיו, אני יודע למה אני נשכרתי, למה אתן נשכרתן למשימה הזאת?" שאלתי את נאיה וקריל
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני לא נשכרתי!" אמרתי בטון נעלב. "האלף הזקן בשבט חיפש נציג שיוכל לצאת לשליחות מסוכנת. האלפים הגברים בדיוק יצאו לציד המדבר החודשי, אז התנדבתי, בגלל הניסין שלי במסעות ובלחימה." לא הסרתי את הקשת מגבי, למדתי לא לבטוח במי שאינו אלף בתקופה הזאת, ואנשי הפונדק נראו מוזרים מאוד.
"מטרת השליחות היא לגלות את המקור לרוע המתפשט ביבשת לאחרונה." הוספתי בצער והתיישבתי על הכיסא.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי את תגובתה של האלפית אך לא הגבתי. שאלתו של ארכימדס העסיקה אותי יותר.
"טוב, אני מניחה שכבר אין מה להסתיר... כן, גייסו אותי למשימה הסודית הארורה הזו, למה אותי? אין לי מושג, כל מה שאני יודעת זה שאלף רכוב על דרקון נחת מולי לפני כמעט שבוע, נתן לי שק מטבעות זהב גדול להבהיל ואמר לי להגיע לפה, טען שכאן אמצא את מה שאני אמורה לעשות."
ראיתי על פניהם של חברי לשולחן שהרעיון על תשלום תמורת שירות כלשהו לא ממש מוצא חן בעיניהם, והתפרצתי, "כן, אני רוצחת שכיר, בעיות?!?!"
לא יודעת למה, אבל פתאום הרגשתי לכודה. רוקנתי את כוס היין ומיהרתי אל דלפק העץ הארוך, לשכור חדר לפני שאצטרך לישון בחוץ...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אהה, אז את יצאת לשליחות אצילית, מה הם התחומי מקצוע שלך?" שאלתי אותה
קראתי למלצרית לשכור חדר גדול, אני חושש שהסופה לא תתמוגג עד הבוקר
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בבת האדם בעצב.
"חכי- אני מקבלת את זה, אני יודעת שחלק מבני האדם נשכרים להתנקשויות, זה כמו המרגלים האלפיים." היא לא הסתובבה, אבל עצרה במקומה. הרגשתי לא נעים עם המצב, לא רציתי לגרום לאנשים להרגיש לא בנוח.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני סיירת, התפקיד שלי הוא להישלח יחד עם עוד כמה אלפים למקום חדש לפני שעוברים אליו ולבדוק שהאיזור נקי מאוייבים."
בת האדם קמה פתאום והתרחקה.
הבטתי בה בעצב.
"חכי- אני מקבלת את זה, אני יודעת שחלק מבני האדם נשכרים להתנקשויות, זה כמו המרגלים האלפיים." היא לא הסתובבה, אבל עצרה במקומה. הרגשתי לא נעים עם המצב, לא רציתי לגרום לאנשים להרגיש לא בנוח
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קיללתי את עצמי על כך שנעצרתי, אבל כבר היתי עייפה מלבעוט בכולם כל זמן...
הסתובבתי אל הזוג המשונה, "תסלחו לי על זה, היה לי שבוע... מורכב..."
כמעט גיחכתי ביובש, מוכרב זו לא מילה חזקה מספיק לתאר גשם שוטף תמידי, מעט מאוד אוכל, שלוש התקפות אורקים והסוס ההרוג שלי!
הבטתי באלפית, "הפונדק הזה מפוצץ, החדרים יהיו יקרים להחריד ובטח מלאים בבני אנוש שיכורים... את רוצה שנחלוק חדר?" בתגובה לניצוץ הלא ברור בעיני הטחב שלה הוספתי, "אני מבטיחה לא לשסף לך את הגרון!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלי לכיוונה של קריל "האם את הולכת לפרוש לחדר שינה?"
תהיתי, אולי יש עוד אנשים שאמורים להגיע?
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שלחתי אל הקנטאור חיוך זחוח, "אתה רוצה להצטרף?"
המבט שלו גרם גם לאלפית לצחוק. "אני רק אזמין חדר, אם לא אעשה זאת עכשיו סביר מאוד שלא יהיו חדרים." הסברתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא כל כך הבנתי את הבדיחה שלה, לקח לי כמה דקות..
ואז נפערו עיני "למרות ההצעה ה...מפתה מאוד, אני חושב שאתמודד בחדר לבד, אחרי הכל, אני הייתי בחוסר מגע עם שאר הגזעים כמשך עשרים שנה, זאת התקופה הכי ארוכה שלי" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
העובדה שלקח לו כל כך הרבה זמן לקלוט את הכוונה בדברי, רק גרמה לי לצחוק עוד יותר...
אחרי ששילמתי בעבור חדר, חזרתי לשולחן.
"טוב, אז אני מניחה שאתם הם מי שאני היתי אמורה לפשוג... תוכלו להביר לי יותר על המשימה הזו שלנו?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לקחתי את המטה שלי וקמתי מהשולחן "לא, לפי דעתי היו צריכים לשכור לפחות חצי תריסר איש למשימה הזאת" אמרתי לה ברצינות
קמתי והלכתי לבחוץ, הייתי חייב לעשן קצת, להפוך את המוח שלי לצלול, יצאתי וסגרתי את הדלת אחרי.
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בהם מהצד. קנטאור, אלפית ובת אדם שיושבים סביב שולחן. לא משהו שרואים
כול יום.
הבטתי בטיפות הגשם שהתנפצו על החלון הישן. הם דיברו על משימה. יכול להיות שהם השותפים
למסע שלי?
קמתי וכעבור שניה כבר הייתי מולם.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הוא הגיע מאחורי כל כך בשקט שרק כשאמר, "שלום" שמתי לב שהוא בכלל שם....
קפצתי מהכיסא (וגם כמעט מתוך המגפיים...) ושלפתי את זוג החרבות שלי. הפונדק נהיה פתאום שקט מאוד, וכולם לטשו עיניים.
היה אסור להילחם בפנים- חוק חשוב מאוד ששברתי ממש עכשיו...
קיללתי פעמיים, נרתעת מעט לאחור ומחזירה את הנשקים לנדנים שעל גבי. ליתר ביטחון המשכתי להחזיק את ידי הימנית קרובה לפגיון הכסף שלי.
"מה אתה רוצה?!" זעפתי לעברו, יותר מבהלה מאשר בכעס.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי למשך כמה שניות בגשם שהתחיל להתחזק במשך כל שניה.
טוב, אז עכשיו אני כבר לא אוכל בחוץ.
התקדמתי בחצי ריצה איטית לכיוון הפונדק, שכבר יצא לי לעבור בו כמה פעמים ונכנסתי תוך כדי שאני מנערת את השער מהגשם.
הריח היה כמעט מגעיל, הדם היה החלק הטוב היחיד.
ואז היה ריח שונה.
הבטתי בחטף לכיוון שולחן אחד, אלפית, בת אדם, קנטאור וערפד, חבורה מרתקת.
החזרתי את מבטי לכיוון הברמנית והרהרתי במחשבה למשך כמה שניות.
"כוס יין אדום" ביקשתי, בידיעה ברורה שהוא הולך להיות בטעם של אדמה.
לקחתי את היין ונשענתי על הקיר במרחק מספיק כדי להאזין לחבורה המוזרה.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אין צורך באיומים." אמרתי בקול חד. כולם השתתקו.
התקרבתי אל קריל ולחשתי לה "אבל אני מבטיחה שתוכלי להתאמן עלי מתי שבא לך." הבטתי בערפד בשאלה. "רצית משהו, מוצץ דם?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ניקיתי את המקטרת שלי מאבק הטבק שדבק בה.
נכנסתי חזרה פנימה ועשיתי סקירה קטנה, עמד מישהו שנראה כמו נער, אבל נראה חיוור וחזק יותר מנער רגיל, ערפד לכל הסימנים שעליו.
עמדתי לשאול אותו מי הוא, אבל, לכדה את עיני דמות שעמדה כנגד הקיר עם כוס יין, מוזר... היא לא יושבת ליד האח, אפשר לראות שהיא עברה מסע בגשם הזה, והיא בחרה דווקא לעמוד ולא לשבת, היא כנראה מצוטטת לקירה, נאיה והערפד שמה
"תסלחי לי עלמתי" אמרתי לאותה זרה בלחש "אני חושב שלצוטט לאנשים ככה זה ממש לא מנומס"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתובבתי אל הקנטאור בחיוך קטן "מה שתגיד" עניתי והסתובבתי בחזרה, כדי להמשיך להקשיב להם.
אחרי פחות משניה שיניתי את דעתי, והסתובבתי אליו שוב "מי אתה שתאמר לי מה מנומס ומה לא? רוב בני האדם מוצאים בישיבה קרובה לקנטאור לא משהו מנומס במיוחד"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רוב בני האדם לא מחבבים את הקנטאורים, למעשה, הם בכלל לא סובלים אנשים כמוני, ומה שהם לא סובלים הם מגדירים כלא מנומס או מגעיל, אבל בחיים הם לא ניסו, זה מה שקורה שמקשיבים לדעות קדומות" אמרתי בחיוך קטן
"האם את בכלל ניסית לשבת ולדבר עם קנטאור?" שאלתי בתמימות
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עיקמתי את האף "כן"
לפני חמישים שנה בערך, חבורה של יצורים שחושבים שהם יודעים הכל, ממש התרגזתי על הקנטאור ההוא בשלב מסויים וכמעט בעטתי בו, אבל בסוף זה נגמר באופן סביר.
אני עזבתי בכעס והוא נשאר עומד שם בחיוך לועג.
"אתם לא גזע שנחמד לשבת איתו"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם לא היו רודפים את עמי לתוך היערות, אולי היינו חביבים יותר על שאר הגזעים"
תפסתי את היד שלה, היא רצתה לבעוט בי "עכשיו תקשיבי, אני יודע מה את עושה כאן, אני יודע שאת קשורה למשימה הסודית הזאת, אל תשאלי איך, אני יודע!" אמרתי לה במבט רציני לתור עיניה
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ידעתי שהייתי צריכה להרוג את האלף הזה במקום!" רטנתי לעצמי בשקט "יופי, משימה, נפלא, מה עושים?"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קריל התנשפה, אני התרחקתי משם כשאוזניי קלטו קולות שיחה מאחורי. הסתובבתי וקיליתי את הקנטאור החביב שלנו מדבר עם לא אחרת מאשר ערפדית. ניגשתי אליהם. היא היתה יפה בצרוה מיוחדת, שונה מהערפדים שהכרתי, שתקפו את היערות לפעמים.
"הי. גם משימה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי "לא אמרו לי כלום, אני יודע לזהות שמישהו מחכה למישהו, ואת מחכה לראות אם יש לך שותפים או מידע כאן" אמרתי "זה התחום שלי, לדעת דברים על אנשים בלי לשאול"
היא הסתכלה עלי, לא יודעת מה לחשוב
"אז, מה התחום שלך?"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא, סתם עומדת כאן ומדברת עם קנטאור מרגיז ועם כוס יין ביד שאני מעונינת לשפוך על הראש של מישהו" עניתי לאלפית שפנתה אלי וחזרתי לדבר על הקנטאור "מידע, לא יותר ממה שאספתי, שותפים, לא תודה." הידקתי את אחיזתי בכוס היין "באשר לעיסוק שלי... אני לפעמים מתנקשת, ולפעמים אני משכנעת אנשיפ לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות, או שאני פשוט שותה בני אדם, תלוי במצב הרוח שלי"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אז המוח שלי הועיל בטובו להפשיר...
גיחכתי לערפדה הנרגזת ישר לתוך הפרצוף, "הוא יודע-כל מטריד שזה משהו, נכון?"
היא כמעט חשפה שיניים, מה שגרם לי לצחוק, "תרגעי, חברה, כולנו כאן באותה סירה." נעצתי עיניים בקנטאור, "נכון?" רציתי מידע, לעזאזל, אני היחידה שלא יודעת כלום כאן?!
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עכשיו היה תורי לגחך "מצטערת, בת אדם, אני לא נוהגת להתחבר עם בני אדם"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גלגלתי עיניים, "התכוונתי שאנחנו אחיות לכת הרוצחים!" ציינתי, מצביעה על קעקוע ראש הדרקון שבצבץ על צד צווארה, מוסתר למחצה על ידי שערה.
(זה בסדר מצדך שהוספתי את זה?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(חופשי ^^)
גלגלתי עיניים "בני אדם עקשניים" מלמלתי לעצמי ופניתי אל כולם "כבר יש לכם חדר?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן, את יכולה לבחור, אני והאלפית או הקנטאור." חייכתי בהתגרות אל ארכימדס, "איתי תצטרכי לשלם, זה עלה לי הרבה יותר ממה שחשבתי." היתי בטוחה למדי שהיא רוצה להרוג אותי... זה רק גרם לי להיות עוד יותר משועשעת.
המוח שלי כנראה פועל בצורה שונה מרוב האנשים.
פניתי אל ארכימדס, "ואתה, אני מסוגלת להעריך אותך על סובלנותך, אבל אם אי פעם תנסה עוד קסם כלשהו על ג'יר, אני אהרוג אותך ואתלה את הפרסות שלך על החגורה!"
לא היה נראה לי שזה הרשים אותו במיוחד...
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נישכבתי על האדמה הרטובה מהגשם וניסיתי לצוד צבי ,אבל משהו הבהיל את הצבי והוא ברח .כמה שניות אחר כך נשמע רעם ענקי והגשם היתחזק התחלתי לרוץ לחפס מחסה ,עד שקלטתי מזוית העין כמין פונדק דרכים .נכנסתי לפונדק סחוטה מהגשם ואז מחשבות התחילו להיתרוצץ במוחי אולי זה הפונדק ?,כאן אני צריכה לפגש את 'שותפי למסע'? ,הוא שסתם שלחו אתי?
המקום היה מלא וישבתי על כיסא שיתפנה אכשו ליד הבר .ניגשתי על המלצרית והזמתי צלי בשר וחדר,ואז סמתי לב לחבורה מוזרה 2ערפדים בת אדם קאנטור ואלפית אולי אלה הם האנשים שהאיש הזה דיבר אלהם ואולי עוד אלפית לא תזיק...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אתה לא ישן באורווה?" גיחכתי לעבר הקנטאור "אתה בכל זאת חצי סוס..."
פניתי שוב אל בת האדם "לא חשוב, עדיין לא אכלתי, ואני גם ככה לא אצליח לישון, גם אם אני אהיה ערה במשך שבוע"
הבטתי פעם אחרונה לכיוון היין והחלטתי "היי, בת אדם"
היא לא זיכתה אותי ביותר ממבט חטוף.
התקרבתי אליה בצעד אחד ושפכתי על ראשה את היין "ברוך שפטרנו"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
יכולתי להגיב בצורה נחמדה בהרבה, אבל לא הרגשתי צורך לעשות זאת....
הסכין שלי ננעץ פעמיים בירכה, אבל לפני שהספקתי להחליט אם זה באמת יהיה כ-ל--כ-ך נורא אם אהרוג אותה, הקנטאור התייצב ביננו.
אמיץ, אבל טיפשי....
פשוט הדפתי אותו הצידה בכל כוחי. בסיר להניח שלא היתי מצליחה לזרוק אותו לקרקע אם ג'יר לא היה מתעופף בדיוק אז מכתפי ועט על זרועו של הקנטאור (אולי הריח עשן...) ארכימדס נתקל בשולחן והפיל אותו ברעש.
אני המשכתי האלה, אל הערפדה ^&$%^&$ ההיא...
הרגשתי שכל הגוף שלי בוער, זעמתי כהוגן, לכן התעלמתי מהתנועה הקטנטנה שהקנטאור ביצע...
זו היתה טעות שלא אחזור עליה שוב...
קפאתי במקומי. לא היתי מסוגלת לזוז!
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאבקתי לנשום תוך כדי שהתפקעתי מצחוק "וואו, פתיל קצר יש לך" נחנקתי "זה פשוט מדהים" הצצתי ברגל שלי.
הדם עדיין נותר על המכנסיים, אבל הפצעים כבר כמעט החלימו
"תתנחמי" גיחכתי "עכשיו אין סיכוי שאני אוכל ממך ביומיים הבאים, יהיה לך טעם מגעיל.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פלטתי אנקה נזעמת כשארכימדס שיחרר את הקסם. בסיפוק מסויים ראיתי שזה החליש אותו. ידתי למה, החרב שלי הקשתה על ביצוע קסמים נגדי. היה לו מזל שלא נגעתי בה ישירות ושהוא לא השתמש בקסם תוקפני- דבר כזה היה גורם לו להרבה יותר מרק עייפות...
אבל עדיין לא וויתרתי על הקרב. האגו שלי נפגע אנושות... נשענתי על הדלפק, חטפתי במהירות קערית מרק והטחתי אותה בערפדה המגחכת.
כמובן שפיספסתי....
לרוע המזל, לא פספסתי ל-ג-מ-ר-י. פגעתי ישירות באלפית צעירה למראה בעלת שיער בלונדיני מאודועיניים ירוקות מאוד. המרק הירקרק הבוצי (ממה זה עשוי לכל הרוחות???) נמרח ישר על שירעה החלק. קיללתי, הערפדה ממש בכתה מצחוק, וקיוויתי שתיחנק- אם ערפדים בכלל מסוגלים להיחנק...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ניגבתי דמעות מהעיניים ושוב פעם התפרצתי בצחוק כשהמרק שהיא זרקה על המקום שבו הייתי לפני עשירית השניה פגע באלפית שהייתה מאחורי.
"בת אדם, את מוזרה!" קבעתי והתקפלתי שוב בצחוק "למה זרקת על האלפית הזו את ה... דבר הזה?" שאלתי. הריח היה נורא, בשר, וירקות שבקושי זיהיתי, משהו לא אכיל בכלל.
"טוב, תתחילי להרגע" צחקקתי בשקט.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נהמתי לי כל מיני דברים לא נחמדים ומיהרתי אל האלפית, "אני ב-א-מ-ת מצטערת על זה..." מלמלתי. משום מה, זה לא היה ממש נשמע ככה...
הגעתי למסקנה שאני צריכה להרגע, אז החלטתי להתרחק מהערפדים האידיוטים ששאגו בצחוק.
בשם קשקשי הדרקונים השחוטים... עם החבורה הזו אני אמורה להיכנס אל לוע הארי????
תהיתי מה עשיתי בגלגול הקודם שזזיכה אותי בכל הסבל הזה...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לקחתי את המטה שלי והכתי איתו את הרצפה, בעזרת קסם גמרתי למבנה לרעוד כאילו הוא ברעידת אדמה!
"שקט! שקט כולכם!" כולם שתקו "עכשיו תקשיבי לי יצור אפל מוצץ דם! אני לא שמח להסתובב ביניכם כפי שאת לא סובלת בני אנוש! אבל יש חשיבות שנשתף פעולה! וזה יקרה או שכולנו נמות ברגע שנצא מהדלת!" צעקתי את המילים האלו, גרמתי לידים שלי ולעיניים לזהור בכוח קסם
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
השבתי בנהמה פראית, "אני אדאג למה- שזה- לא- יהיה שמחכה לי מחוץ לדלת בשמחה! למעשה, אני אצא מכאן בשמחה לפני שאשתף פעולה עם... עם..." עיוותי את פני והחוותי אל הערפדים, לא מוצאת מילה מספיק חריפה לתאר אותם.
נאיה צחקה בתגובה.
קיללתי שוב, "ואתה קנטאור, אם אי פעם רק תעז להשתמש נגדי בקסמים אני-" "-את מה?!" הגיב, וידתי שהפעם באמת כעס, "מה תעשי?!"
התנשפתי, עצמתי את עיני ואמרתי לעצמי לנשופ עמוק ולספור עד עשר, זה עזר, התעשתי מעט...
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחרי שהבת אדם הזו זרקה עלי את המרק המוזר והמגעיל הזה היתכונתי ליתקוף ,אבל באופן מוזר ביותר הקאנטור התחיל לזרוח .אחרי מה שקרה ניסיתי לסלוח ,ובעודי מנסה לא לירצוח את הבת אנוש ההיא אני רואה את עצמי מיתקרבת עים הגושים הירוקים בשיערי ואומרת לה "היי אני לילי". כולם הביטו בי ביפליאה האמת שאני בעצמי לא האמנתי למה שאמרתי. שלחתי לה את ידי ,שהיתה מחוסה גם היא בגושים ירוקים ומגעילים ,והיא לחצה אותה "ק..קריל" היא אמרה חיחתי חצי חיוך והיסתובבתי "לאן את הולכת" שאלה אותי הערפדית "להיתרחץ" גיככתי ולקחתי מידי המלצרית את המפתח לחדרי
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אמרתי מילות קסם ואדים יצאו מידי ואידו את כל המרק המגעיל מהאלפית בשם לילי, זה ניקה אותה לחלוטין
"שמי הוא ארכימדס, האלפית האחרת היא נאיה, הערפדית....האמת שלא ממש אכפת לי, שהיא תענה לך בעצמה" אמרתי, התעצבנתי על כולם כאן, נו באמת
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב... האלפים באמת הפתיעו אותי היום... "הממ... יש לי מקום פנוי בחדר, ואני לא חושבת שאני רוצה את מוצצת הצווארים הזו אתי." אמרתי, מביטה בלילי ומצליחה לחייך באמת. היא היתה צעירה, את זה ידעתי מיד.
עוד משהו שגיליתי בהפתעה מרובה היתה העובדה שאני מחבבת אותה...
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני הולך לישון לבד, אינני רוצה שום מוצצי דם, אלפים או בני אנוש איתי!" אמרתי בקול שכולם ישמעו
נכנסתי לחדר, אמרתי מילות לחש וסימנתי רונה על הדלת, לחש מעבר לממוצע, אי אפשר לדעת שום דבר עם החבורה הזאת, והשקט שלי חשוב לי!
פתחתי את המקטרת והתחלתי לעשן וחשבתי על הדברים שקרו היום...
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נחרתי, "שמעתם את ההדגשה שלו לגבי בת אנוש???" רטנתי, מביטה בשתי האלפיות שהחליפו מבטים בוחנים. כשהבנתי ששתיהם עסוקות לחלוטין בעצמם פלטתי ריטון אחרון, קראתי לג'יר אלי ועליתי במדרגות לחדרי.
גם כן יצורים... חשבתי לי בזעף.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחרי שהסתובבתי בחדר הקטן מצד לצד במשך כמה דקות, החלטתי שאני צריכה לעשות משהו...
יצאתי מהחדר ומלמלתי אל ג'יר: תמצא לי את העשן!" הנץ הנבון עופף מכתפי ומיהר אל דלת חדר שהיתה במרחק מה מזו שלי.
היה לי קשה למדי להכריח את עצמי לדפוק על דלת חדרו של ארכימדס.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אמ, קריל, אלפים לא ממש צריכים...לישון, בצורה שאת ישנה." קראתי אחריה, אבל היא כבר עלתה לחדר.
נאנחתי ושילמתי לברמנית על הבלגן ויצאתי החוצה אל נראו. הגשם החל לרדת, אבל ההיפוגריף הנאמן נשאר עומד בחוץ.
"אתה יכול למצוא מקום מסתור הלילה. אנ יאשאר כאן בינתיים." לחשתי לו בשפת האלפים, ואחרי ליטוף מהיר נכנסתי חזרה לפונדק.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי שריטות על הדלת, אמרתי מילות קסם וראיתי דרך הדלת, אני ראיתי את הנץ ואת קריל
אמרתי מילת קסם שפותחת את הדלת, כיביתי את המקטרת שלי, אני לא אתמודד עם הנץ שוב
"פתוח, איך אפשר לעזור לך קריל?" אמרתי בנחת
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התפרצתי פנימה מיד כששמעתי את קולו של הקנטאור. "הי..." אמרתי. ג'יר בחן את ארכימדס בעיון, תפסתי את הנץ וגלגלתי עיניים, "אל תגזים עד כדי כך, מוח של ציפור!" רטנתי. ג'יר נעלב וסובב אלי את גבו. הבטתי בארכימדס ולבסוף פלטתי, "אני מצטערת על קודם... אתה הכרת את אבי וכבדת אותו למרות שלא היה אדם שקל לכבד, נהגתה בצורה דומה גם כלפי ואני ממש לא שווה את היחס הזה." שמתי לב פתאום שהעיניים שלו היו ממש שחורות, כמעט מפחידות. אבל הוא בחן אותי בשלווה. חרקתי שיניים, "בכל אופן... את צודק, אנחנו חייבים ללמוד להסתדר זה עם זה."
הסתובבתי ומיהרתי לכיוון היציאה.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הופתעתי ממה שהיא אמרה, היא באה להתנצל, לא לקרוא עלי בשמות, מעניין ביותר
"קריל?" שאלתי אותה
"כן?" היא אמרה
"תודה על דבריך, זה היה מאוד נעים לשמוע את זה ממך" הוצאתי שרשרת קטנה עם עין חתול עליה "תתפסי" אמרתי וזרקתי את זה לכיוונה
"מה זה?" היא שאלה במבט מחשיד
"זה שרשרת עין החתול, זה עושה את הלובש זריז ושקט כחתול ונותן פעם ביום ללובש להפוך לבלתי נראה לכמה דקות, חשבתי שתשמחי לקבל דבר כזה כי את מתנקשת" אמרתי בחיוך
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קידה לפני 37 דקות זה היה עוד יותר מפתיע מאשר הקטע עם האלפים- הנחמדי- לשם- שינוי...
"הממ... תודה..." פלטתי. הוא המשיך לחייך גם כשמלמלתי משהו שהיה יכול להישמע כמו לילה טוב ויצאתי החוצה.
במסדרן, החנתי בנאיה. היא בטח בדקה מה עם ההיפוגריף שלה, כי שיערה השחור הארוך- שבו נקלעו פרחים סגלגלים ולבנים- היה רטוב.
"מה אמרת קודם?" שאלתי, ממהרת לטחוב את השרשרת אל חולצתי.
היא הנידה בראשה, מסמנת לי שזה לא חשוב. אחלתי גם לה לילה טוב וחזרתי לחדר.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התלבטתי אם ללכת אחרי קריל- באמת רציתי להכיר אותה טוב יותר- אבל החלטתי ללכת בדרך הרגילה שלי, ולנסות להכיר אחרים כשאני לא חושבת עליהם רק בגלל הדעות הקדומות.
ניגשתי אל הערפדית שנראתה זועפת במיוחד.
"אני מצטערת שקריל חירפנה אותך. היא כזאת לפעמים, והכרתי אותה רק היום. אבל הבחורה חכמה, והיא יכולה להיות מתחשבת מאוד. אני מניחה שאם נצטרך לצאת למשימה הזאת כקבוצה, כדאי שננסה להסתדר, לפחות קצת." היא הביטה בי בחדות.
"אני נאיה, הסיירת של הדרום."
טוליפ לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הערפדית והאלפית שדיברו בינהם ואז ניזכרתי בבשר שלא התחלתי לאכול והאמת שאחרי מה שקרה לא היתי די רעבה. ניגשתי לבר והזמנתי משהו לשתות, ואז בלי מילה נוספת גמרתי לישתות ועליתי לחדרי .את השינה לא כול כך היתי צריכה אבל את השקט כן...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני קלואי" עניתי ונשכתי את השפה כדי לא לפרוץ שוב בצחוק "הייתי אומרלת שאני מתנקשת, אבל זה לא יהיה מדויק. יכול להיות שאפשר לומר שאני מוכרת את השירותים שלי למי שמרבה במחיר, ומי שלא משלם מספיק, אני אוכלת אותו" הסטתי את השער אל מאחורי האוזן "איך את הגעת למשימה הזו?"
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"סוף סוף, עוד אחת כמוני!" אמרתי והבטתי בערפדית המרשימה.
כבר חשבתי שאני יצטרף לעבור את המסע הזה בלי אף ערפד אחר.

kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(חחחח.... ערפד, כבר שם עיניים על קלואי???? ;) )
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אתם עדיין בפונדק? אם בא לכם להיתקל בי זה יהיה נחמד ^^)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אנחנו עדיין בפונדק, את יכולה פשוט להיכנס ולהתחיל לדבר עם מי שנמצא שם.)
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הגשם היה נהדר. לא היה דבר שאהבתי יותר מלצוד ולרוץ בגשם. הוא ניתז בקלילות על הפרווה הסמיכה שלי, מלטף. הרגשתי את השרירים נעים במהירות תחתיי. ידעתי איך אני: רואה ובלתי נראית. קטלנית. חיית טרף עצומה, שחורה ומסוכנת. לא שמישהו יכול להבחין... אולי רק בגוש שחור עם שתי עיניים נוצצות שמגיע ומיד נעלם.
אור הבהב לא רחוק. פונדק דרכים, בדיוק מה שאני מחפשת.
לרוע המזל, אי אפשר לצוד טוב כל כך בגשם.
הסתתרתי מאחורי קיר הפונדק והאזנתי. עמוס, יותר מדי עמוס.
שיניתי צורה, בחזרה לבת אדם. הייתי יחפה והצטערתי על זה. כזאבה זה לא הפריע לי, אבל אפילו אני לא נהניתי מלשקוע בבוץ בתור בת אדם.
הגשם התחזק. ניערתי את שיערי ונכנסתי אל הפונדק.
הבחנתי מיד בחבורה המשונה ששוחחה, כנראה בהרכב חסר, בצד.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אני יכולה להיות איתך בחדר, או שזה משבש תוכניות?)
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(חה חה קידה >.<)
ריח חדש נוסף, התקשחתי אבל לא הסתובבתי "אדם זאב" סיננתי לעצמי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(האמת שנראה לי שיש לי מקום פנוי בחדר, את יכולה לומר שזה המקום הפנוי היחידי או משהו כזה... אזהרה קטנה: קריל נוטרת טינה לאנשי זאב, כי אחד מהם הרג את אחיה- אז בהתחלה היא תהיה תוקפנית, אבל לא נארה לי שלאורך זמן... :) )
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אריה.... שקט! ;)
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"עבודה מעניינת קלואי," גיחכתי. "אני מניחה שזה מה שאני הייתי עושה אם לא היו מחנכים אותי בשבט..." אמרתי בצער. "לא נשארו גברים לוחמים בשבט שלי, אז התנדבתי. נהיה לי משעמם."
"אנשי זאב." סיננה פתאום. הבטתי מעבר לכתפה, נערה יפה נכנסה לפונדק.
נשפתי בייאוש. "היא לא תתקרב אלייך. אני חוששת שבאמת נצטרך להסתדר. כדאי שתזמיני חדר, לא יהיה קל לשכנע את קריל לישון איתך באותו החדר."
"לא הייתי עושה את זה בכל מקרה," נשפה בכעס.
הנדתי בראשי בעצבנות. "טוב, היה נעים לפגוש אותך קלואי." התרחקתי משם ועמדתי לעלות לחדר, כשנערת הזאב בדיוק ניסתה להשיג חדר. היה רק אחד.
"גם את נשכרת למשימה?" שאלתי אותה בלי היסוס.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ניגשתי לדלפק וביקשתי חדר, המחיר היה נורא ואיום, חדר אחרון. בה.
שלמתי את מטבעות הזהב בקדרות וקרצתי לאלפית מאחורי גבה של אשת-הזאב "תודה על החדר האחרון" חייכתי ועליתי במדרגות, עכשיו נאיה הולכת לחלוק חדר, אני לא.
התישבתי על אדן החלון ונשענתי על הדופן, בוהה באופק.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ניסיתי לעשות מדיטציה, אבל שמעתי עוד קולות מלמטה, והיו קולות חדשים שמה
נאנחתי, קמתי וירדתי למטה
הייתה שמה נערה רטובה, בחנתי אותה בקלות
"אה אשת זאב? אני מנחש ששינית צורה לפני שניכנסת לכאן"
"איך אתה יודע?" היא שאלה במבט חושד
הצבעתי לכיוון רגליה " את מכוסה בשכבה קלה של בוץ, מה שמראה שאת לא הלכת הרבה בבוץ, את רצת, וניקית את הבוץ ממך בצורת הזאב שלך" אמרתי
"ושמי הוא ארכימדס" אמרתי בקול רציני
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ישבתי בחדר השקט ובחנתי לאור העשעשית את השרשרת המשונה שהקנטאור נתן לי.
זו היתה יצירת מופת של ממש, השרשרת היתה בסך הכל חוט עור, אבל התליון.... זו היתה אבן ירוקה מבריקה, כתם שחור צר כמו אישון של חתול במרכזה. האבן נעתפה בעיטורי כסף בדמות צמח מתפס. הנדת בראשי, הדבר הזה יקר להחריד... אני לא יודעת איך ארכימדס השיג אותה, או למה בחר לתת לי אותה, אבל זה מצא חן בעיני פחות ממה שהיה אפשר לצפות...
הדלת נפתחה, כנראה אחת האלפיות. אפילו לא הרמתי את מבטי...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(גדילן, התחלתי לדבר עם ליילק! אתה לא יכול לתפוס לי אותה :( )
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אין טעם לשקר. לפי הנחרצות בטון של האלפית עם עיניי הטחב, היא יודעת על מה מדובר בדיוק. וזה גם כנראה מה שאיחד את הקבוצה המשונה.
הנהנתי."כולכם נשלחתם למשימה? קבוצה... קשה."
היא נענעה בראשה בהסכמה. השיער שלה היה שחור וארוך, ובו שזורים פרחים סגולים עדינים. היא הייתה גבוהה מאוד, ואצילית; בין האלפיות היפות ביותר שראיתי.
"דרך אגב, אני אורורה." אמרתי בידידותיות.
"אני נאיה." היא חייכה חיוך זעיר,"אני צריכה לתפוס חדר." היא הסתובבה והתרחקה ממני.
בחנתי את המפתח וצעדתי לאורך מסדרון החדרים. אני לא בטוחה שהנערה שנתנה לי אותה ידעה שאני אשת זאב. לפי מה שהיא אמרה, אני הולכת להיות עם בת אנוש באותו חדר. מילא, הייתי יכולה להיות עם מישהי גרועה יותר. ערפדית, למשל. אחת מאיתנו הייתה מתה תוך פחות מכמה שעות. אני מוכנה להמר שזו לא הייתה אני.
ואז שמעתי את הקול של הקנטאור מאחוריי.
"אה אשת זאב? אני מנחש ששינית צורה לפני שניכנסת לכאן."
הסתובבתי מיד ושאלתי בחשד,"איך אתה יודע?"
הוא הצביע על רגליי היחפות." את מכוסה בשכבה קלה של בוץ, מה שמראה שאת לא הלכת הרבה בבוץ, את רצת, וניקית את הבוץ ממך בצורת הזאב שלך." הוא אמר ברצינות גמורה."ושמי ארכימדס."
"כמעט," תיקנתי."ניקיתי את הבוץ בתור בת אדם. לא הצלחתי כל כך."
הוא חייך,"רואים. ומי את?"
"אורורה." עניתי,"אני מניחה שגם אתה קשור למשימה?"
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(לוחמת, ניסיתי לשלב אבל לא הצלחתי כל כך ><")
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן, אני נקשרתי למשימה הזאת כי היה צורך בקוסם רציני וגם במרפא" אמרתי בקור רוח
"ומה את עושה?" שאלתי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אבל אבל אבל זה לא הגיוני :O אני באתי קודם (חיחי) וגם יש לי חדר כבר והזמנתי אותך אליו.)
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(לוחמת- מצטערת... את מוזמנת להצטרף גם כן לחדר לי:)
התיכנון שלי להתעלם ממי שנכנס התבטל כשג'יר פלט צווחה חדה ועופף החוצה מהחלון, מבועת. קיללתי, זינקתי לעמידה ושלפתי את זוג חרבותיי. היה רק יצור אחד בעולם שג'יר יגיב ככה לכניסתו...
זוג הלהבים שלי נצמדו לגרונה של אשת הזאב. אבל בתגובה להבעה בעיניה, הנמכתי את החרבות ונאנקתי בזעף, "אל תגידי, את גם יוצאת למשימה..." רטנתי.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אז מה לעשות?)

לקחה לי פחות משנייה להשיב.
"אני צדה." אמרתי בחיוך זאבי.
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"פשוט תירגעי, קריל, בבקשה!"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני רגועה, אני רגועה!" מלמלתי, מציצה מהחלון ומנסה לראות לאן נעלם ג'יר.
"פשוט יש לי... חילוקי דעות עם... הממ.. אנשי זאב!" השתדלתי לחייך, היתה לי הרגשה שזה לא יצא לי כל כך טוב, "ברוכות הבאות לחדר."
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא המתנתי לתגובה של הקנטאור.
"שיהיה לך ערב טוב." זרקתי מעבר לכתפי.
לא היה לי חשק להיות נחמדה. הייתי עייפה מאוד, ואפילו שאחלוק את החדר עם עוד מישהי - השינה בו נחמה אותי.
עליתי במדרגות ופתחתי את הדלת. הופתעתי כששלושה זוגות עיניים ננעצו בי ולא זוג אחד. בת אנוש, אלפית זהובת שיער והאלפית שפגשתי מקודם - נאיה.
תהיתי כמה זמן ייקח לבת האנוש לזהות אותי. העור שלי דגדג ושיערותיי סמרו, כמו בכל פעם שהאינסטינקט הורה לי להפוך לזאבה. לא הייתה לי כוונה לעשות את זה, אבל דבר אחד היה בטוח - כי האינטואיציה שלי מעולם לא הטעתה אותי. אינטואיציה של אנשי זאב אף פעם לא מכזיבה. הנערה עם השיער האדמדם והעיניים הירוקות העזות זיהתה אותי מיד. והיא לא אוהבת אנשי זאב.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטן שלי כאבה מניסיון לעצור את עצמי מלזנק.
"הנה, ידעתי שהציפור שלי לא השתגעה..." אמרתי, פניתי אל האלפיות, "אשת זאב. אתי באותו חדר." התנשפתי, "זה כל כך המזל המחורבן שלי!!"
פניתי אל אשת הזאב, "אני מניחה שלא אוכל לזרוק אותך מכאן בלי שהקנטאור יקפיא אותי ושני האלפיות יורידו לי את הראש, אז נראה שאצטרך לסבול אותך עד שאני והערפדים נהיה מוכנים לפעול יחד!" כשחשבתי על הערפדים עיוותי את פני, "את יכולה להיות רגועה, אני והערפדים אף פעם לא נסתדר!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הבטתי בחדר. הייתי חייבת קצת התנתקות אלפית.
"לילה טוב." אמרתי בחיוך מרגיע. תליתי את הקשת שלי על הקיר- אני לא צריכה לפחד כשאני "ישנה", אני מודעת לחלוטין לכל מה שקורה סביבי.
נשכבתי על המזרון ועיני החלו לזהור.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פלטתי אנחת יאוש, "יופי, עכשיו האלפית התחילה לזרוח!! מה הלאה??"
לפי התקדמות המצב, פחדתי לדעת מה הלאה...
החלטתי שהכל יכול לחכות לבוקר והלכתי אל המיטה שלי, זו שמתחת לחלון היחיד. פשטתי את שריון העור וטבעות הכסף ונכנסתי לשמיכה, זוג פגיונות מתחת לכרית שלי והחרבות על הכיסא במרחק נגיעה.
תיארתי לי שאשת הזאב לא תצליח להרוג אותי כל כך מהר.

אז הערפדה טרחה לנסות לגרום לי להתקף לב....
בעטתי בקיר בזעם "תשתקי!" שאגתי. ניאה ולילי הביטו בי בנזיפה. רטנתי משהו לא ברור וכיסיתי את ראשי בשמיכה.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
החלון בחדר של בת האדם היה ספתוח, וזה די עזר לי להאזין.
בזינוק הגעתי אל אדן החלון שלה ונקשתי על העץ "את יכולה להרגע" קראתי "אנחנו באמת לא הולכים להסתדר אף פעם, בטח שלא כשיש אדם זאב בקבוצה"
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לשמע הערפדית בחדר הסמוך כמעט שיניתי צורה נגד רצוני. המצב נעשה גרוע מרגע לרגע... נהמתי בכעס, והזדעדעתי מעצמי - כי הנהמה נשמעה כאילו זאב בגודל ממוטה מתכונן להסתער על מישהו. ובכלל לא שיניתי צורה.
בת האנוש התרוממה לישיבה."אכפת לך לשאוג מול הירח מחוץ לחדר?"
"זה היה חד פעמי." עיניי נדדו אל כלי הנשק שהיו במרחק נגיעה ממנה. לפחות אשמע אותי אם היא תנסה לתקוף אותי מתוך שינה.
"אני לא הולכת לטרוף אותך," ניסיתי להרגיע אותה."בני אדם לא טעימים."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי את כל הנהמות בחדר הסמוך שלי, נמאס לי מכל זה
עשיתי רונות ושלחתי לחש של הודעה, היא נשלחת לאשת זאב
"החדר שלי פתוח ומרווח, לא אכפת לי שתשרטי או תשני צורה בחדרי, העיקר לא תפרעי לי"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הם כן!" התערבתי שוב בשיחה "בעיקר ילדים, הדם שלהם הכי, אבל צריך לשתות כמה כדי להיות שבעים"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לזאבה יכולתי לסלוח... הערפדה עברה את הגבול.... פתחתי את החלון בתנופה והפלתי את הערפדה לקרקע, "לכי להציק למישהו אחר!" שאגתי. אז פניתי אל אשת הזאב,"בלי יבבות, זאבה! או שאת ישנה על השטיח מחוץ לחדר! יש גבול לסובלנות הפתאומיתת שאני מגלה!"
במוחי התערבבו דבריה של הערפדה עם תמונות מהעבר... תמונות של אחי -רואט- נהרג על ידי איש זאב.
טלטלתי את ראשי והזעפתי פנים
אל תחשבי על זה...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נחתתי על הרגליים וזינקתי שוב לחלון.
בת האדם הייתה עם הגב אלי, בתנועה אחת אחזתי בצווארה "בואי נסכם שלא תעשי את זה שוב, בסדר?" שאלתי בחצי חיוך.
בת האדם הגיבה במהירות, הפגיון שלה הותיר שריטה על לחיי. עיוויתי את הפנים וקפצתי שוב אל החלון "לילה טוב" צחקקתי וזינקתי שוב אל החלון שלי.
ליילק לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא הבנתי בקסמים, ובכל זאת הייתי די בטוחה שלחש הקסם יחזיר את ההודעה שלי. הבלגתי ונהמתי על לחש ההודעה מלמול בלתי ברור על הערפדית שלא תשרוד בקצב הזה עד הבוקר, ולילה טוב. השיערות שלי סמרו כאילו הפכתי לקיפוד למראה הערפדית היפה בעלת העיניים הצהבהבות והחיוך השחצני והמלגלג שהיה מרוח לה על הפרצוף.
הנערה האדמדמה מצאה חן בעיניי אחרי שהפילה את הערפדית על הרצפה.
"לא כדאי לך להתעסק איתי, מוצצת דם." סיננתי אליה,"תהיי בטוחה שתמותי ראשונה."
ואז הנערה האדמדמה טרקה לה את הדלת בפרצוף.
בחנתי אותה והרמתי גבה,"אני לא אוהבת לישון על שטיחים."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קידה לפני 33 דקות חייכתי במתיקות מזויפת, "ואני לא אוהבת לשמוע יללות, אז אם את מוכנה לסתום, לוכלי להישאר, אם לא..." משכתי בכתפי, "חוץ מזה, חשבתי שכלבים אוהבים שטיחים!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ברור שהייתי מודעת לכל מה שקרה, אבל חשבתי שאולי הן יסתדרו.
ברור שלא.
"בנות!" עיני ניצתו מחדש ותוך שניה הייתי על הרגליים וקולי הדהד בעוצמת האלפים.
"אם תהיה מריבה כזאת שוב בלילה, אף אחת לא תהיה במצב להילחם!" דיברתי מתוך שינה, ואז עיני חזרו למצב הרגיל. השפלתי את ראשי. "אני מצטערת, זאת לא אני."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי אל האלפית שחורת השיער, "מה שתגידי! בכל אופן, אני רוצה לישון!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"גם אני," נאנחתי שוב.
"בואו נירגע, בבוקר הכל יתבהר יותר." נכנסתי למיטה שוב ועיני הבהבו.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ג'יר הועיל בטובו לחזור אז, נוקש על החלון. בזעף, פתחתי אותו. שלחתי מבט אל אשת הזאב, "הוא שונא את בני מינך אפילו יותר ממני... היתי ממליצה לך להתרחק."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הדלקתי את המקטרת, עישנתי והפרחתי את העשן בצורות על ידי קסם, זה היה תחביב שלי להעביר זמן לפעמים, אורקים נלחמים באבירים, הכל נראה מאוד מציאותי בעשן
שני אלפיות, בת אנוש, אשת זאב וערפד וערפדית, חבורה מאוד מוזרה, מוזרה ביותר
הוצאתי מבחנה וכמה חומרים, שום, דם וגם אבקת כסף
עירבבתי הכל, שפשפתי את ידי "הזמן להטיל קסם רציני!" אמרתי
רקעתי עם הרגליים שלי על הרצפה, התחלתי לזמר בקול, אור בקע מעיני מידי, החדר התחיל קלות לרעוד, אבל התעלמתי מזה
חזרתי על המילים במשך שעה, המבחנה התחילה לזרוח ואז שסיימתי את הלחש היא הפכה לנוזל כחול כהה
"יופי!" אמרתי בעייפות, אני בטוח שכל זה העיר כמה אנשים, אבל לא ממש אכפת לי, מזגתי את תכולת הבקבוק לתוך שלושה נאדי מים, כל אחד חצי ליטר. "זה אמור להיות בדיוק מה שאני צריך בישביל לדכא עוד מהומות!"
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בשעה חמש לפנות בוקר חשבתי שהגיע הזמן להתעורר.
קמתי מהמיטה והתמתחתי, עיני חדלו לזהור.
"בוקר טוב, קריל." אמרתי בצחקוק למראה בת האנוש שפוכה על המיטה.
להפתעתי, היא קמה במהירות יחסית ובלי יותר מידי קללות.
בלילה, נערת הזאב חזרה לחדר, ושמחתי שהן לא התקוטטו יותר.
"תתארגנו בנות, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סיכוי להצליח בשליחות שלנו, כדאי שנצא מוקדם."
הייתי כבר לבושה בשריון החזה העשוי קשקשים והקשת היתה תלוי עלי, וגם האשפה וסכין ארוכה ומשוננת על ירכי.
התרמיל שלי היה אצל נראו.
ירדתי קומה ודפקתי על דלתו של ארכימדס, בידיעה שהוא ער. קנטאורים אוהבים להשקים מוקדם.
"בוקר טוב, נאיה." נשמע קולו מתוך החדר. גלגלתי את עיני, הקנטאור אוהב לשחק בקסמים.
פתחתי את הדלת בשקט. "בוקר טוב. חשבתי שכדאי שנצא מוקדם."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מישהו בחדר הסמוך השמיע רעשים איומים. זה נשמע כאילו....
פקחתי את עיני באחת, סוס רוקע בקרקע?????
נאנקתי, ידעתי שזה יהיה אחד מאותם לילות!... החלטתי שלא להתחיל להסתובב שוב במסרדונות, לא רציתי לראות את הערפדים שוב...
הבזקתי מבט אל אשת הזאב, אבל היא ישנה, מכורבלת בעצמה. שתי האלפיות עדיין ה-א-י-ר-ו להנעתן, ואני תהיתי מה לכל הרוחות גורם לעינייהן לזהור.
אז חשבתי למה לעזאזל אני עדיין פה... זאת אומרת, לא יהיה קשה מדי לעזוב, והכסף כבר אצלי ככה שאפילו זה מסודר.
כמעט התחלתי לארוז, כשג'יר עשה את מה שהוא נוהג לעשות לפעמים, וייצר אתי קשר מוחי...
"הם רוצים לעצור את הג'ארוק."
המשפט הזה הקפיא אותי במקום. יופי, עכשיו אני אשאר...
שנאתי את היצורים, הם היו אחראיים למותם של כל בני משפחתי, הם והקסמים הארורים שלהם!
נשכבתי שוב באנחה, כנראה שכן אצטרך למצוא דרך להסתדר עם כל הבי משוגעים הזה....
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נכנסתי לגגון שמתחת לפונדק במהירות, דפדפתי בספר הכשפים שלי במהירות ואז הגיתי לחש קסם, כל המים נזלו מגופי ונהייתי יבש לגמרי. קראתי את שם המקום, כן, זה היה הפונדק.
נכנסתי לבפנים וניגשתי מייד לדלפק. "שלוש ארוחות דרך, מנת עוף וכוס בירה." אמרתי למוזגת.
"יש לך תיאבון גדול, הא?" אמרה המוזגת.
"לא, אני יוצא למסע ארוך ואני חושש שלא אוכל לצוד." אמרתי בקרירות.
היא חייכה בעודה מכינה את הזמנתי. "תזהר מהבירה, היא חזקה מאוד." אמרה והניחה את ההזמנה על השולחן.
הכנסתי את מנות הדרך לתיק ולקחתי את השאר לשולחן ריק.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרגשתי....
הפוכה.
טוב, ישנתי זוועה, אבל אני חושבת שזה תירוץ לא ממש משכנע להסביר את המראה שלי.... שיערי היה פרוע והתייאשתי מראש מלנסות להחליק אותו.
האלפית שטרחה להעיר אותי נראתה כמובן נהדר. הזעפתי פנים כשסגרתי את הרצועות של רתמת החרבות שעל גבי, מזנקת במורד המדרגות וקרואת אל בעלת הפונדק לתת לי במהירות האפשרית משהו אכיל וכוס שיכר- ורצוי חזק!
הבחנתי בבן אנוש שחור שיער בעל עיניים כחולות- ירוקות משונות. עיניו בחנו אותי בצורה שהיתה גורמת לי לנעוץ סכין בידו בכל מצב אחר, אבל אחרי כל היצורים המשונים שפגשתי אתמול...
חייכתי, "הי. אני קריל."
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני לי," אמרתי. "נעים להכיר, גם את באת למשימה הזאת?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כמעט חזרתי בי וכן נעצתי בו סכין....
אז הגעתי למסקנה שלהתיישב לידו בקללה זה מספיק טוב... "כ-ו-ל-ם פה רק קשורים לזה???" זעפתי. אז הנהנתי, "כן, ואין לי שמץ של מושג מה היא חוץ מזה שזה קשור איכשהו למוות של הג'ארוק." בחנתי אותו בעיניין פתאומי, "יש לך יותר מידע? כי כול האחרים הם חבורה של יצורים משונים לגמרי שלא נוכמים להיות נחמדים ולומר לי!"
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לא, אין לי שום מידע לגביהם."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אמרתי מילת קסם, והדלת נפתחה "שלום נאיה, מה שלומך?"
"הכל טוב" היא אמרה בחיוך "חשבתי שכדי שנקום מוקדם"
"נכו.." באתי לומר אבל הרגשתי משהו אחר, ישות אחרת הנגועה בקסם, יש כאן עוד קוסם!
"תסלחי לי נאיה, אני צריך לבדוק משהו למטה" ירדתי עם המטה וכל הציוד שלי קשור עלי, לפעמים יש יתרון שחצי מפלג גוף תחתון שלך זה סוס!
ירדתי למטה וראיתי את קירל מדבר עם נער, הוא נראה קרוב לגיל עשרים
"אתה קוסם?" שאלתי אותו בקול רציני
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קנטאור ירד במדרגות וניגש אלי. "אתה קוסם?" שאל.
"כן." עניתי. "תן לי לנחש, גם אתה מהמשימה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אכן!" הלכתי ולחצתי את ידו.
"שמי ארכימדס, אני קוסם וכוהן כבר למעלה ממאה שנה, כמה זמן אתה כבר לומד את אומנות הקסם?" שאלתי, הייתי מאוד סקרן
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הזעפתי פנים, יופי, קוסם...
"אם זו משימה שדורשת כל כך הרבה סוגים של קוסמים ויצורים קסומים, למישהו יש מושג למה רצו אותי?"
מרוב תסכול, אמרתי את זה בקול רם.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"האמת היא שמעולם לא למדתי." אמרתי ולגמתי מהמשקה.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אה! באמת? כי כוח הקסם חזק בך, מרגישים את זה!" אמרתי
"באמת?" הוא שאל, נראה קצת מופתע
"כן, אם תרצה, אני אלמד אותך איך להטיל לחשים, מהקלים למסובכים" אמרתי לו בכנות
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרמתי גבה, אז מה? זה בא לך טבעי?" דרשתי
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נאנחתי והנדתי בראשי. חזרתי לחדר וראיתי את נערת הזאב מתארגנת, אז ירדתי למטה.
ארכימדס, קריל ובן אנוש ישבו סביב שולחן אחד, נשנשו לחם ריחני וריבת פירות יער ושתו משהו עם ריח אלכוהול חזק יותר מהרגיל.
"אפשר להצטרף?" שאלתי בחיוך והסטתי קווצת שיער מפני.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אהה... חבר'ה, הגיע הזמן להתכונן ליציאה! מחר בבוקר אני אתחיל פרק חדש, אז תהיו מוכנים לצאת למסע!! ביי בינתיים!)
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן, קריל, לפעמים הקסם הוא כמו הדם של הגוף, הוא נולד עם הבן אדם, ויש לו את זה מולד" סיכמתי
הסתכלתי לכיוון נאיה "ברור! את גם יודעת קצת קסמים בעצמך, לא?" שאלתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גלגלתי עיניים, בסדר, הם רוצים לדבר קסמים? שיבושם להם!
קמתי וניגשתי אל הבר, ראות מה נסגר בדיוק עם השיכר וארוחת הבוקר שלי...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התיישבתי ליד קריל וגרמתי לכוס השיכר של ארכימדס לרחף מידו אלי.
רחרחתי לרגע. "מריח כמו בציר מלפני מאה שנים." נדהמתי מהאיכות של האוכל בפונדק והזמנתי כוס משלי. האלכוהול המשובח כמעט גרם לי להרגיש משהו.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גם אני ניגשתי אל הבר והזמנתי כוס, ואז התחרטתי, בקבוק. קשה למצוא משקה טוב כל כך במקומות אחרים.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הצבעתי ללי "אלפים הם גזע קסום משורשיו, קסם אינו זר להם בכלל, הוא חלק מחייהם" אמרתי
"אצל הקנטאורים אבל, הקסם יותר חזק, הוא חלק יותר פעיל בחיינו, שקנטאור נולד, עושים לו פולחן, ובודקים עם הוא נולד כקוסם, כוהן, או כחסר קסם! אני שילוב נדיר, אני זהרתי בירוק הכהונה ובכחול הקסם, למדתי את שני המקצועות האלו" סיימתי בלגימת כוס שיכר "אני אוכיח לך
בנד עפעף, לקחתי את השיכר מהכוס שלי, ומכוס של לי, ושני נהרות השיכר קיבלו עיצוב של דרקונים, הם נשפו קצף אחד על השני, עפו מסביב לשולחן אחוזי תזזית ובסוף נחתו בחזרה בכוסות שלהם
"וזה אחד הדברים הקלים בישבילי" אמרתי בחיוך קטן
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני בטוח שדרקוני השיכר שלך יביסו במהירות את הגיארוק." אמרתי בסרקזם.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אבל לדעתי כלי נשק עדיפים."
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הטחתי את ספל השיכר שלי בבר ופניתי חזרה אל חברי למסע העתידי.
"קנטאור, תפסיק להשתעשע, לא מעניין לאף אחד באיזה צבע נ-צ-צ-ת-ה!"
נעצתי עיניים בניאה ולי, "לפי המעט שהבנתי, המשימה שאליה שולחים אותנו יכולה להיות הסיבה להצלת או הכחד העולם! הגיע הזמן שנזוז, אז שמישהו ילך לראות מה קורה עם האחרים."
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נשענתי לאחור ורוקנתי את הכוס. חבל, אני לא אשתכר כנראה גם עם היין הזה.
"אז יש לנו קוסמים מוכשרים, ערפדית, נערת-זאב, ו...את קריל." צחקקתי. "קריל, סערת הפלדה האימתנית!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי קלות "אני כבר יותר ממאה שנה משתמש בקסם, אני יכול לזמן את כוחה של השמש, אני יודע איך להתמודד מול הדברים האלו" אמרתי
"מה שאני לא יודע, איך זה מישהו כמוך" הצבעתי עליו "צעיר כמוך, מתקבל למשימה כזאת!"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מיד אחרי שנעצתי בניאה מבט כמעט משועשע, התערבתי לתובת לי, "היי! ארכי, זה שהוא לא חצי אל לא אומר שהוא לא מועיל! חוץ מזה, תסתכל עלי! השדים הארורים של הגיהינום אולי יודעים למה האלף המטורף הזה רצה אותי, אבל הוא בא אלי! וכנ"ל לגביו!"
ג'יר התיישב על כתפי, והסכים עם דברי צווחה.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"חוץ מזה, אני צעירה ממנו." הוספתי, בוחנת בעיון את לי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אינני יכול להסכים איתך יותר קריל! אבל אני אישית מעדיף לדעת עם מי אני יעבוד! ולא אסמוך סתם על דברי האלף שהוא יעזור לנו" אמרתי לה בקצת כעס ופניתי ללי "אז שוב, למה קראו לך למסע?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נהמתי משהו בנוגע לקנטאורים והוצאתי את התליון שנתן לי מחולצתי. פניתי אל לי ודחפתי אותו מול אפו, "מה הדבר הזה עושה?" שאלתי, בוחנת היטב את ההבעה המשונה שעלתה על פניו של ארכימדס.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה, אני ממש שונא לחזור על דברים פעמיים
"אני אגיד את זה שוב, והפעם תכניסי את זה למוח שלך! זה תליון החתול, הוא גורם לך לזוז במהירות רגילה בלי קול, את מתגנבת כמו חתול, ופעם ביום, איך שאת מחליטה, את יכולה להפוך לבלתי נראת! מובן?" סיימתי בנימה עוקצנית מעט
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"למה הז'ארוק צריכים להשתמש בקסם המסכסך הזה עלינו, אם אנחנו עושים בשבילם את העבודה כל כך טוב?" שאלתי.
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי, הקפצתי את התליון ולבשתי אותו שוב. עיניו השחורות של ארכימדס עדיין היו נעוצות בי, אבל ראיתי שאיבד את הזעם המסווה שלו, "מה שנכון נכון! קדימה, אני רואה שהערפדים, לילי וזאבת האדם כבר כאן, הגיע הזמן שנקנה את האוכל שלו אנחנו זקוקים ונזוז..."
ג'יר יצר אי קשר, ומה שאמר גרם לי להרים גבה, "והנה התשובה לשאלה למה האלף רצה אותי... הנץ שלי מסוגל להעביר לי הודעות, והאלף המטורלל בדיוק שלח נו אחת: לכו לצפון עד שתקבלו הודעות חדשות"
נחרתי לעבר ניאה, "הוא יצור סודי, מה?"
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אז... ארכימדס, גם אתה מכין שיקויים?" שאלתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פניתי אל ארכימדס, "מה הקטע עם הערפדים? האלף מנסה בכוח לגרום למשימה להיכשל? כולם יודעים שאנשי זאב וערפדים שונאים זה את זה- ושאני שונאת את כולם!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חייכתי ללי, גורם לעיני השחורות לזרוח קלות "יותר ממה שאתה יודע, אני עושה הכל הקשור לקסם וכהונה"
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חיטטתי בתיק לרגע ואז הוצאתי המון שקיקים ובקבוקונים מגוונים שהדיפו ריחות חזקים. "אלה המון צמחים וחומרים נדירים שמצאתי וקניתי, חשבתי שאולי תגלה בהם עניין. יש לי ספר מרקחות עתיק וגדול, אבל לרוע מזלי הוא כתוב בשפה שאני בקשי מכיר ." אמרתי והוצאתי את הספר.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מהר לקחתי את הספר, בעדינות פתחתי אותו, הריח הישן והעבש של הספר משך אותי לזכרונות עתיקים
"תתן לי כמה שניות" הוצאתי פנינה שחורה, הוזזתי שפתיים בניסיון לחזור על הלחש, אחרי דקה אמרתי את המילים ומעכתי את הפנינה על הספר, הספר זרח וכך גם אני! זה היה לחש ממש עוצמתי
השפה של הספר הייתה מאוד עתיקה! שפת הדרקונים! עכשיו אני יודע את השפה עצמה! זה היה רגע נדיר בהחלט!
הלחש היה מאוד חזק, אני הייתי כל כך חלש, כל כך חיוור, חשבתי שאני הולך להתעלף במקום!
החזקתי את המטה שלי כדי לא ליפול, כל הסובבים בחדר התסכלו עלי במבט של פלא
"השפה....היא...דרקונית עתיקה..."אמרתי בקול חלש ועייף "הלחש...הוסיף...את הידע...לשפה...בישבילי.." אמרתי והתעלפתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור הענקי פשוט התמוטט על הרצפה.
פלטתי קללה וזינקתי אליו, מצליחה ברוב כישרון להפיל מידי את הכוס המלאה למחצה בשיכר. "הי! קוסם אנושי משונה! אתה יוכל אולי לעשות משהו יעיל יותר מלבהות??? כמו להפעיל איזה לחש ריפוי או הרוחות יודעות מה???" קראתי אל לי. מיהרתי להרים את ראשו של ארכימדס מהקרקע, קנטאורים עלולים להיחנק אם הם שוכבים בצורה לא נכונה.
והדרקונים יודעים איך אני יודעת את ז-ה!!
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התואששתי אחרי הלחש, הייתי עדיין מאוד חלש, בקושי הוזזתי את הראש שלי בלי עזרת קריל
"אני...אני..בסדר, אני רק...צריך לנוח או משקה להירגע" אמרתי
זה כמעט הרג אותי, אבל זה היה שווה את זה, הידע עכשיו ברשותי!
החזקתי את ידה החזקה של קרלי, היא עזרה לי להתיצב "את בבקשה יכולה להביא לי כוס שיכר? בבקשה?"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רטנתי, כמו שתמד עשיתי, אבל היתי כמעט מבועתת, זה היה מפחיד, לראות יצור כל כך עוצמתי קורס לרגלייך...
"שיכר! ושזה יהיה עוד היום!" קראתי אל המוזגת, נרגזת לראות שהיא מביטה בנו בסקרנות. "אתה יכול לקום? נפצעת?" תפסתי פתאום שאני בטח נשמעת כמו אמא אווזה והזעפתי פנים, "למה בכלל נפלת?!" דרשתי, מביטה בספר המשונה ובקוסם האנושי שנתן אותו לארכימדס כאילו היו משהו שגדל במקומות חשוכים, לחים ומסריחים.
אולי טעיתי, ודווקא היתי צריכה למסמר אותו לשולחן... חשבת. אך לפי ההבעה בעיניו, ידעתי שלו עצמו לא היה מושג מה קרה כאן.
השיכר הגיע, ועזרתי לקנטאור להזקדף כדי שיוכל לשתות.
"טוב, עכשיו אני באמת דורשת הסבר! ואל תכריחו אותי להשמש בחרבות כדי לקבל אותו, כי זה ייגזול יותר מדי זמן!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שתיתי, לפחות קצת צבע חזר אלי
"הספר הזה נכתב בשפת הדרקונים, הוא במלואו, הוא שלם! את יודעת מה זה אומר?!" אמרתי לה
"שזה ספר ממש טוב?" היא הסתכלה על הספר בשעמום
"זה אומר שזה ספר שגילו גדל על כל השנים של כולם בחדר הזה ביחד! זה ספר כזה ישן! אינני יודע מה הוא צובר בתוכו, אבל הלחש עצמו העתיק את השפה למוחי וגם תירגם אותה, אז יש לי ידע של השפה הכי עתיקה בעולמנו, הלחש הזה היה כל כך עוצמתי, שגופי לא היה יכול להכיל אותו בלי לעבור קריסה, זאת האמת כולה"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ניגבתי את הפנים מהדם כמיטב יכולתי, היה לי חשד מבוסס שלא כל כך הצלחתי להסתיר את הסימנים של הארוחה האחרונה שלי.
טוב, עובדה שלשם שינוי אכלתי רק שניים, ולא יותר כמו בדרך כלל, הזעפתי את הפנים ומיהרתי בחזרה לפונדק.
הקנטאור היה... המממ, על הקרשים, אפשר לומר, ובת האדם נראתה כמעט אדומה מזעם, תהיתי שוב איזה טעם יהיה לה אם אני אשתה ממנה, לא משהו.
"בוקר טוב" חייכתי אל בת האדם והאלפית חיוך לועג והעברתי יד בשער "איפה יש כאן מים? הדם לא יוצא ממני"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מישהו שנשלחתי להרוג אמר לי שאני מתנהגת ממש כמו זאבת אדם, וזו בטח הסיבה שאני שונאת אותם כל כך... אולי הוא צדק במשהו, כי באמת נ-ה-מ-ת-י כשהערפדה נכנסה לפונדק, שפתיה מוכתמות בדם וניביה מבצבצים בחיוך. שלפתי את סכיני, אני לא יודעת מה בדיוק התכוונתי לעשות, אבל ארכימדס- שעוד רבץ על הקרקע- אחז את ידי וריסן אותי. התנשפתי, תשתדלי! אמרתי לעצמי, אולי היא לא אידיוטית מרושעת כמו שהיא נראית!
"בוקר טוב..." מלמלתי, מחזירה את הסכין לנדן שבשרוולי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
קמתי על רגלי, עדיין תשוש
חיבקתי את קריל, החזקתי את העורף שלה ואמרתי לה בשקט "היא נהנת מזה שאת בלחץ ועצבנית עליה, אני מכיר את השמועות על מה שקרה לך ולמשפחתך, אני באמת מצטער על זה, אבל, לתת לה נשק נגדך לא ממש יעזור לך והיה לטובתך"
הרפתי ממנה ועניתי בחיוך לכולם "בוקר טוב"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"עוד בן אדם?" שאלתי בהרמת גבה והנדתי בראשי לעבר הנער עם השער השחור "אחד זה כבר הרבה יותר מדי שניים זה פשוט מוגזם"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ויש לנו שני ערפדים, את לא רואה אותי בוכה לגבי זה" אמרתי בקול רגיל
"דרך אגב" חיפשתי את הנאד מים עם הנסיוב, זרקתי את זה לערפדית "תתפסי" היא תפסה
"מה זה אמור להיות?" היא שאלה
"זה נסיוב, מזין אותך למשך שבוע-שבועיים בלי לשתות דם, למקרה שניתקע במקום ולא תצטרכי לשתות את דמנו"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקנטאור חיבק אותי.
לעזאזל, זה היה מוזר! זכרתי היטב את מה שאמר על ניתוקו מהעולם וזה הפתיע אותי.
חוץ מזה, מאז שההורים שלי נהרגו, אף אחד לא חיבק אותי.
בואו רק נגיד שגם לא היתי התיפוס שמישהו ירצה לחבק....
נרתעתי לאחור כשארכימדס בירך את כולם בבוקר טוב בקולו המהדהד והחלטתי להוציא את כל הזכרונות מראשי בכך ששאגתי על המוזגת להביא לי סוף כל סוף את ארוחת הבוקר שהזמנתי...
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
גלגלתי עיניים "תשמור את זה לעצמך, במקרה שניתקע, אני כן אשתה את הדם שלכם, ובלי לחשוב פעמיים"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני אשתה את הדם לך הרבה לפני זה!!" נבחתי אל הערפדה, נועצת עיניים בכפות ידי- שהתחילו לרעוד מזעם.
דמיינתי את עצמי פושטת ממנה את עורה ומניחה לג'יר לאכול אותה...
זה הרגיע אותי מספיק כדי לומר, "די עם זה עכשיו, גם אתם הערפדים נכחדים במהירות בגלל קסמיהם של הג'ארוק, את אולי לא תסכימי להודות בזה לעולם, אבל את ובני מינך זקוקים לכל אחד מאתנו, בן אנוש, אלף, קנטאור או איש זאב."
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
למרות מה שאמרתי, טמנתי את הנסיוב בכיס, הקנטאור הבחין, התאפקתי לא לחנוק אותו כשהוא גיחך בשקט.
"היי, הגזע שלי נכחד רק כי כלבים מזן מסויים ביותר" הבטתי באשת-הזאב בזעף "הורגים את כולנו"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כעסתי על הערפדית, טפילים מוצצי דם..
הלכתי לכיוון הבר, המלצרית שמה הסתכלה עלי במבט של פחד! "לא בבקשה, אני מצטער על נזק שעשיתי, אני ארצה להזמין כוס יין, קצת בשר ולחם עם מרק ואולי יש לך כוס עם זרעים?" שאלתי אותה ושמתי לה אנרק קטן עם מטבעות זהב, לשלם על הכל
היא הסתכלה על הארנק "כן אדוני, מיד אביא לך" היא הלכה להביא ובתוך דקה היא חזרה עם הכל
הלכתי להתישב ליד עם קריל, שמתי את הכוס עם הגרעינים ליד הנץ שלה, שכירסם קצת בהנאה
"בו נקווה שהמסע שלנו יהיה נחמד יותר עכשיו" אמרתי אליה בחיוך
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
היתי צריכה לנשוך את שפתי כדי לא לצחוק על ההבעה שעלתה על פניה של הערפדה (סליחה, אבל אני לא חושבת שהיא צייה איך קוראים לה!) מרפקתי את ארכימדס, "היי.... אם שמת לה רעל בזה, אני אתן לך גיבוי בדרך החוצה!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנחתי יד סביב האוזן בדרמטיות "הי, בת אדם, מוכנה לצעוק קצת יותר חזק בבקשה?"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי למראה הפרצוף שלה "לא, זה נסיוב ניסיוני שימנע ממנה ליזון מדם, והיא תיזון מהנסיוב" אמרתי
"איך עשית את זה?" שאלה
"בקסם" אמרתי בקריצה ומרפקתי אותה
אכלתי מהאוכל והיסתכלתי על קריל "אם לא היה לך שיער ארוך והיינו מוסיפים זיפים, את היית נראת שתי טיפות מים כמו אבא שלך!" אמרתי בחיוך
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רגע אחד!" קטעתי מייד את בת האדם "אמרת שהוא נסיוני ?!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי עליה במבט קריר "כן, ניסיוני, בחיים לא יצרתי כמות גדולה של זה בפעם אחת, לרוב תמיד מיצרים בקבוקון אחד לשבוע" אמרתי
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ותופעות הלואי הם?" שאלתי בחשש שמעתי פעם על ערפד שניסה משהו, הוא גמר עם זה שכל החושים שלו נעלמו, והוא מת תוך שבוע בערך, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי. הצטמררתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ממה שאני יודע? סיכוי נמוך מאוד לצימאון יתר, שככה שאפילו פרה שלמה לא תרווה את צימאונך, אבל בכללי, אין תופעות לוואי שאני יודע עליהם" אמרתי
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי, "ערפדה שפוחדת ממשקה!" צהלתי כהוגן כשראיתי את עינייה ננעצות בי בזעם, "ג'יר אמיץ יותר ממך!"
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כמעט חייכתי, אבל הייתי עדיין קצת מבוהלת "אם היית שותה את מה שאחותי שתתה לפני מאה ועשרים שנה בערך, לא היית צוחקת, האמת שאני שוקלת להשיג את המשקה הזה רק כדי לבדוק איך הוא ישפיע עלייך, על שני אנשים שונים זה השפיע בצורה שונה, מוזר." הבטתי בה בהרהור, היא מזכירה לי מישהי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אם את חוששת לקחת את הנסיוב, אני תמיד יכול לשמור אותו אצלי, ואני גם קראתי מחקרים על נסיוב כזה, המרפא את חסרונות הערפדים אבל שומר על הטובות שלהם" אמרתי בקור רוח
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הזעפתי פנים, "את יכולה להפסיק לבהות לי בצוואר?! העורק הזה לא נועד לך!" רטנתי, הבעתה הבוחנת הלחצה אותי.
אֵרִיַה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"מה את רוצה שאני אעשה?" התגוננתי "אני מנסה לשכנע את עצמי שהריח של הדם שלך לא דומה לריח של מישהו אחר ששתיתי, ושהדם שלו, במקרה, היה ממש טעים"
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אז פניתי אל הקנטאור, "הי, ארכי, לא ידעתי שהכרת את אבא שלי כל כך טוב!"
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ארכי, מאוד חמוד מצידה!
"כן הכרתי! בחור מאוד חזק, אני זוכר שהוא הלך הורדת ידים עם אחד ממפקדי המשמר בעיר שלי, קנטאור מאוד גדול, עד היום אני חושב כואבת לקנטאור היד מאותו משחק!" אמרתי בקול מתבדח
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי, "היי! את זה הוא סיפר לי!" הוא אמר שהוא חשב שהעיניים של הצופים עמדו לקפוץ מהחורים.."
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צחקתי "כן, אני הייתי שמה, אני זוכר הרבה דברים עליו, אני אוכל לספר לך הרבה עליו בזמן המסע שלנו!" אמרתי והנחתי את ידה על כתפה "הוא גם סיפר לי על ילדה שיש לו, שהיא בגיל כה קטן, הראתה כשרון מאוד חזק בחרב! והוא התגאה בה מאוד!" אמרתי בחיוך
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הרגשתי קרובה לדמעות. הסטתי את מבטי ועיני פגשו בטעות את אלו של אשת הזאב. עיוותי את פני והשפלתי את עיני אל ספל השיכר החדש שלי.
"אני אעריך את זה מאוד.." לחשתי.
גדילן קוץ רגל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנחתי את ידי על ראשה, קירבתי את ראשה אלי "אני יודע איך זה לעבד מישהו קרוב אליך בגיל כה צעיר, אני מתגעגע לכל המשפחה שלי גם, אבל לחלום שהם יחזרו לא ממש יעזור לנו" אמרתי, הרגשתי אותה מתייפחת קלות
"אביך ביקש ממני בקשה אחת בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא אמר לי "ארכמידס! אתה חייב לפגוש את הבת שלי! היא נהדרת! אם תפגוש אותה, תשמור עליה למעני עד שאחזור!" זה מה שהוא אמר לי, ואני אשמור על הבקשה הזאת עד סוף ימי!" אמרתי בחיוך אליה
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צבטתי א עצמי כדי לעצור את הדמעות, אז הנהנתי ," אני באמת מודה לך על כל מה שאתה עושה למעני." מלמלתי. אז מיהרתי לקום ולהרים את תרמילי על כתפי, "נצא לדרך ברגע שכולם יהיו מוכנים."
לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מה היתרונות והחסרונות של כל גזע?
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חחחחח... לא, הכוונה היתה שבגוף שכזה, פשוט קצת קשה להסתובב לפעמים, אז אני חושבת שאומר שהם משהו כמו אנשים רגילים שמשתנים לסוסים, מה את אומרת על זה?
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לפי המיתולוגיה הייוונית זה לא ככה, אבל זה יהיה מגניב עם תיאוריה אחרת ^_^
kida☯ <font color =800080> לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מגניב זה סבבה! ;)


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ