|
נטע
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הצל (לינה) עייט (דניאל) וסיריניה (אריה) הולכים לבית היפה והגדול של הצל.
שם מחכים להם כל הנבלים וביחד הם מסתכלים על האוצר מהפרק הקודם.
זהו שההשק רק ופתאום הבועה של העייט מתפוצצת.
איפה השק? את זה תגלו בסוף הפרק...
*רוצים שגם אתם תוכלו לכתוב פרקים במשחק? אם כן שלחו לי הודעה.
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
וקרדיט ללינה
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(תודה על הקרדיט למרות שזה לא בדיוק מה שהצעתי אבל אוקי)
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הנסיעה לבית שלי הייתה קצרה ושקטה,לא כול כך שמחתי ששניהם הולכים להישאר אצלי
אבל כבר נמאס לי להיתווכח עם עייט
הנחתתי את הרחפת בכניסה לבית ואמרתי "אל תיגעו בשום דבר שלא שייך לכם אם ברצונכם להישאר בחיים"
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
נחרתי בזלול. "כאילו שיש לך משהו שנרצה".
נכנסתי אל הסלון הגדול והמרווח ואת תשומת לבי צד כלוב קטן ולבן שהיה בפינת החדר.
פתחתי קלות את דלתו וראיתי עכבר שמנמן.
"מממ.... יאמי."
בן רגע המקור פרץ מפי וטפריי המשוננים נשלחו לעבר העכבר.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אם תיגע בו אתה מת!" צרחתי עליו
(דרך אגב יש לי שרקנים בבית,תיכנס לקישור ותגיד לי הייתה יכול ליפגוע ביצור כזה חמוד
http://images5.fanpop.com/image/photos/30700000/Guinea-Pig-guinea-pigs-30710581-640-427.jpg
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"איכס!" נרתעתי בגועל "אתה אולי חצי חיה אבל אתה בן אדם! מי אוכל עכברים?! בטח שלא חיים!"
דווקא יכול להיות מצחיק, אם יש לו חולשה לעכברים.
רק כדי לנסות, דמיינתי עכבר לבן על הרצפה.
אוהו, כן, זה באמת יהיה מצחיק.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
צעקתה של הצל עצרה אותי. נוותר לה, נאכל אותו אחרי זה...
עכבר לבן ואף גדול מקודמו הופיע על הרצפה ליד רגלי.
עיניי הצהובות נלכדו עליו וחשתי את מקורי מתמלא ברוק.
אני בטוח שהצל לא תכעס אם אני אוכל אותו... הרי יש לה עוד אחד...
ואז הבנתי.
כיוונתי את כנפיי ורכנתי לעבר העכבר.
פרשתי אותן, ואז מיקדתי את מבטי על העכבר. שנייה אחת הספיקה. הוא לא מגיב, הוא לא קיים.
מבטי עבר באחד אל קיילה שהחלה להתפתל על הרצפה בכאבים בעוד אני חזרתי אל צורתי האנושית.
"מזוכיסטית..." מלמלתי מזווית פי ופניתי ללכת למטבח.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אתה בכלל לא היית אמור לשים לב אליו!" צעקתי אחריו "לעומתך, אני עדיין לומדת להשתמש בכוח שלי"
טיפש, חתיכת אידיוט, שירד ממני כבר!
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"זה הולך להיות יום ארוך במיוחד" אמרתי בלחש לעצמי
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
התפקעתי מצחוק. אולי הנטל עוד תהפוך להיות הליצן הפרטי שלי...
"מה יש לאכול?" פתחתי את המקרר בלי לחכות לתשובתה של הצל.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הוא חתיכת מטומטם, ועם כל הכבוד, אני ממש לא היחידה שמעצבנת אותו, צל עושה את זה לא פחות.
סובבתי את הטבעת עד שהאבן נחה ביד שלי, הטבעת הייתה בעצם מכשיר הקשר שלי, לא סבלתי תכשיטים.
שקלתי אם להתקשר ולדווח על הפריצה, אבל...
זה חסר חשיבות, ואז יגידו לי לחזור, וממש לא מתחשק לי.
"אני רעבה" הכרזתי ונכנסתי למטבח.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יש אוכל חתולים במקלחת". עניתי לנטל בקלילות.
"ואת יודעת, אם תרצי, אני יכול להעביר לך שיעורים מדי פעם. את לא כל כך מוצלחת..." חייכתי ברשעות.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"מי אתם חושבים שאתם" צעקתי
"המטבח הוא שלי,וגם המיקלחת!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אז מה את אומרת, נטל?" התעלמתי לחלוטין מנוכחותה של הצל.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"חתולים? לך תחפש לך כמה נבלות, יש הרבה מתים בחוץ, ברחוב שם" נהמתי "יודע מה? אתה מוזמן להעביר לי שיעורים, בתנאי שאני יכולה לנסות הכל עליך"
חייכתי, אולי הוא יותר מבוגר, אבל אין אף אחד שמכיר את הכוח שלי, וזה אומר שאין שום דדבר שהואא יכול ללמד אותי על עצמי.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אני אוכל רק את מה שאני הורג." אמרתי לנטל והוצאתי מהמקרר נזיד.
"למרות שאני לא אתנגד לאוכל של הצל...." הוצאתי כף מאחת המגירות והתיישבתי לאכול ישר מהסיר.
"וואו, מעולה!
ובנושא אחר," אמרתי לנטל. "בואי נתחיל ללמוד. השיעו הראשון יהיה בשליטה עצמית. תנסי לא לזוז ולא להשמיע קול במשך 10 דקותת."
היא גיחכה.
"מוכנה?" היא הנהנה בראשה בבוז. "מ-ע-כ-ש-י-ו." נעצתי בה את מבטי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הצלחתי לא לזוז במשך שניה אחת.
הצלחתי לא לדבר במשך חמש שניות.
"אבוד לך" נאנחתי.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
מצידי שיהרגו אחד את השני כבר לא אכפת לי
"קדימה קיילה את מסוגלת לזה" אמרתי בלי עיניין בזמן שישבתי והדלקתי את הטלויזיה
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אבוד לי??" צחקתי כשפי מלא בשעועית.
"כמדומני, את זאת שהתעלפה מרוב כאב."
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
שילבתי ידיים בכעס "יופי, תמשיך, עכשיו תודה שאתה לא תצליח ללמד אותי יותר ממה שאני אצליח ללמד אותך"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אני לא מסכים איתך." רוקנתי את הסיר כליל ופתחתי את המקרר בשנית.
"את הטריקים שלך כבר למדתי. אם את שואלת אותי, לא משהו..."
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"עובדה" גיחכתי "לדוגמא, אני יכולה ללמד אותך לא להאמין לכל דבר, ולהיות עם כוח רצון חזק יותר..."
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הריב שלהם הספיק לי אז החלטתי ליספור את השלל
פתחתי את השק אבל הוא היה ריק
"אוקי,איפה הכסף?" שאלתי בעודי נועצת את מבטי בעייט
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"כמו שאמרתי" המשכתי כששמעתי את הצל "להיות עם כוח רצון חזק יותר לא לקחת דברים..."
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הוצאתי מהמקרר קערת גבינה ולקחתי כיכר לחם מהשיש.
"את הדברים האלו כבר למדתי, אבל את עוד לא יודעת כלום.
ועכשיו שיעור 2- תרגול על שיעור אחד. ובשביל לעזור לך, נקפיא אותך קודם".
"שלא תעיז!"
"מאוחר מדי!" צחקתי.
הנטל הייתה יצוקה במקומה כשעל פנייה הבעת זעף וידיה קפוצות לאגרופים.
בצעתי חתיכה מהלחם וטבלתי אותה בגבינה. "מעכשיו..." אמרתי בעייפות ותחבתי לפי את הפרוסה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
התאפקתי שלא לקלל אותו בכל קללה שהכרתי, כן, יופי, חבל מאוד, עכשיו העניין שהוא לא מכיר יפריע לו.
רק לו זה נראה כאילו שאני שוב זזה, ושההקפאה שלו לא עזרה, אני הולכת להרדים את הטמבל.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"משוחררת, תלמידה..." נאנחתי וזרקתי את הצלחת הריקה לכיור.
הלכתי לסלון ומצאתי שם את הצל שרועה מול הטלוויזיה. היא צפתה במשדר חדשות שדיבר על הפריצה לבנק.
היא נראתה מהורהרת.
"מה יש? לא מספיק מפורסמת?" שאלתי.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"מה יש זללתה הכול ולא נישאר כלום?" שאלתי בעוקצנות
הסתובבתי מהטלויזיה והפנתי את מבטי עליו "איפה השלל?"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(ישש!!! אריה, הצלחתי לגרור לפה את לינה!!)
"מצחיק מאוד". אמרתי וטפחתי על בטני הנפוחה.
"מאיפה לי לדעת?! את היית אמורה לפרוק אותו מהרחפת!"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"השק ריק,ומשלושתינו אתה ניראה כהחשוד העיקרי" אמרתי לו
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"באמת תודה רבה" פקדתי על לשוני להישאר נעולה בין שפתיי.
"ואיפה בדיוק הייתי אמור להחביא אותו?"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הפנתי את מבטי לקיילה "הכסף לא כאן,אשליה או מציאות?"
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"את מאשימה אותי?!" התרעמתי "אין לי שום קשר לזה! הכסף באמת לא כאן"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל לדעתי הנטל לא אשמה. אנחנו היינו ביחד כל הזמן.
ואת, לעומת זאת... זה כבר סיפור אחר." נעצתי את מבטי בצל.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אם אני הייתי מחביאה אותו לא הייתי מעלה את זה שהוא נעלם" אמרתי בחצי צעקה
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"בטוחה?"
הקפאתי את הצל במקומה. אסור לתת לפושע לברוח.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אתה ממש חצוף" קבעתי "אם צל הייתה רוצה לקחת אאת הכסף, קודם כל הייתה לה זכות. היא זו ששדדה. וחוץ מזה, למה לה בכלל?"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הרפיתי את מבטי מהצל. "אז מי עשה את זה?"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"גומי וומן,היא גם הייתה בבנק!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"את ממש גאון, את יודעת?" אמרתי לצל בציניות מוגזמת.
"אנחנו הבאנו את השק איתנו לפה!!"
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"הרדמתי אותה" רטנתי "והשקים היו כבדים כשהעמסנו אותם."
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אז מי עשה את זה?" אמרתי בעצבנות
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"זאת בדיוק השאלה שלי". הרמתי את גבותיי לצל ושילבתי את ידיי. "את עדיין החשודה העיקרית שלי, נטל לא מספיק נבונה בשביל לעשות דבר כזה."
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"סוף סוף אתה מודה שאני המוח המרושע של החבורה"
אמרתי בשימחה
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"היי!" צעקתי בכעס "תראו, הטמבל מדבר על נבונים!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"נטל, אם אין לך דבר חכם לומר, פשוט תהיי בשקט.
ואני אוכיח לך שאני החכם מבין שנינו. אני לא מספיק טיפש בשביל לקחת את כל השלל לעצמו".
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
נשמתי נשימה עמוקה בנסיון להרגע.
"שאני אבין, אתה מאשים אותי שלקחתי את כל השלל לעצמי?"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"טוב אנחנו צריכים להירגע" אמרתי להם
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"לא!" צעקתי "אם הוא מאשים אותי, שיגיד את זה!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"נטל, לא סיכמנו כבר שאין לך את היכולת לתכנן דבר כזה?"
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(איך אני מתחברת?)
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יודע מה?! בסדר, הנה לך!"
נקשתי באצבעותי, המטבעות נראו שוב בתוך השק.
"מאושר?!"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(תיכתבי שקפצת לבית שלי לבקר)
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אשליה." אמרתי בבוז.
"אנחנו העמסנו רק שטרות".
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
מצמצתי
"לא, אנחנו העמסנו מטבעות, או שאני רשמית התחלתי להזות"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
ברגע ששמעתי ע להפריצה החלטתי שאני חייבת לראות את השלל בעצמי. העפתי מבט לרחפת שלי, הנדתי את הראש בבחילה ופרסתי את כנפי. הרגשתי את האויר מסביבי, שיחקתי עם משבי אויר תוך התקדמות מהירה. מלמטה נראתי כמו מלאך, בגלל הכנפיים הלבנות הגדולות, זה תמיד מפתיע כשהמלאך נוחת ואחרי כמה שניות אתה מוצא את עצמך מת. איתרתי את הבית של הצל ובנסיקה מהירה הגעתי בדיוק לפתח שלו. דפקתי.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יופי עוד אנשים"מילמלתי ופתחתי את הדלת
"כנפי ברק,סוף סוף מישהי שפויה" אמרתי בחיוך
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"מי זאת?" צעקתי מהסלון, תוך כדי שהעייט ואני המשכנו לשלוח מבטים יוקדים אחד לשני.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"נטל, להזכירך, את היית עסוקה בלהתעלף כשאנחנו העמסנו את השק בשטרות".
נשמעו דפיקות על הדלת, ופנימה נכנסה נערה עם כנפיים ענקיות. באינסטינקט הראשוני שלי גופי השתנה לעיט. אף בע כנף לא יערער על מעמדי.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"המלאך שסוף סוף יגעל אותי מהייסורים של שניכם"
עניתי והכנסתי את כנפי ברק לביתי
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(נערה?! היא בת עשרית ושתים!)
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
אופס. לא ידעתי!! אישה. מישהי!)
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(ג'ד את פה?)
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(עכשיו כן, מצטערת)
הצל הכניסה אותי לביתה, למרות ששמרנו על קשר עוד לא ראיתי אותו. הוא היה גדול ויפה, תהיתי איך הגיבורים לא מאתרים אותו. היה שם נער שעוד לא ראיתי והנבלת שהיית שם כשנלחמנו מול גומי וומן ובסוף מול כל הגיבורים. "אמ... שלום" אמרתי, הם לא נראו מאושרים, אבל לא נראה שזה בגללי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"תסתום כבר" נהמתי, התאפקתי שלא לצרוח עליו, מה יש לו?
"היי!" קראתי בהפתעה "אני נלחמתי איתך בגומי וומן!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"מי את?" פניתי אל האישה שהרגע נכנסה, תוך וויתור מוחלט על כל הגינונים המיותרים.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אתה מוזמן לקרוא לי כנפי ברק." אמרתי לנער בלגלוג קל ואז הסתובבתי לנערה ואמרתי לה, עם חיוך "נכון." הצל ממש לא נראתה מרוצה מאנשים ששוכנים אצלה בבית. "מה גנבתם?" שאלתי, מתעניינת. הצל הסתובבה ו...
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
מה גנבנו?,מה גנבנו?!
הסתובבתי אל כנפי ברק ואמרתי "גנבו מאיתנו"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
זה כבר התחיל להיות מעניין.
הלכתי למטבח וחזרתי עם שקית חטיף והתיישבתי על הספה לצפות במתרחש.
מזמן כבר לא ראיתי קרב נבלים טוב שאני לא השתתפתי בו.
"קדימה צל!! את יכולה לעשות את זה!!" עודדתי אותה בפה מלא.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אולי תפסיק ליזלול כבר" צעקתי לעברו
ואני לא מאשימה אף אחד,טוב אף יצורי אנושי"אמרתי לו
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אני אוכל כמה שאני רוצה." הבהרתי לצל ונופפתי בשקית החטיף.
"ולמה את מחכה? תתחילי לתקוף!"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הסתכלתי עליו במבט מלא זלזול והתרכזתי, בררתי את המחשבות שלו, הגעתי למקום של המחשבות הדחופות וחשבתי 'אני לא רוצה לאכול, אני לא רוצה להיות פה, כנפי ברק מדהימה.'' כן, הייתי צריכה להגיד את החלק האחרון. לא תיהיה לזה השפעה ארוכה, אבל תהייה לזה השפעה. הסתכלתי בעיני העייט שלו וחזרתי על המילים. הוא ירק את מה שהוא אכל והניח את השקית בצד. "תקפתי." אמרתי בחיוך.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"בדירה שלי?,השתגעת?" אמרתי לו
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אתה לא אוכל..." נדהמתי "לא יכול להיות."
פניתי לכנפי ברק בהתחננות "תישארי כאן, מצידי כל החיים, שלא יאכל גם את הצלחות של הצל"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"הוא עוד לא השתגע, אבל אם אני אמשיך הוא יהיה קרוב לזה." אמרתי בחיוך תמים. "אני אשמח להישאר, אבל יש לי עיסוקים, כמו להחזיר את השלל הגנוב שנגנב עוד פעם." הן הסתכלו עלי מוכנות לפעולה והוא הסתכל עלי בלי ריכוז, ההשפעה עומדת להעלם. "מה קרה?" שאלתי "איך נגנב?"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
זה היה מוזר.
ירקתי את האוכל שהיה בפי על הרצפה והבטתי לתוך עיניה של כנפי ברק.
היא התפתלה על הרצפה בכאב. "תקפתי", גיחכתי.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
עכשיו זה נהייה אישי. פניתי אל הצל ושאלתי "לפני שנצא אכפת לך אם ישפך קצת דם על השטיח?" היא הסתכלה עלי לרגע ואמרה "לא אם זה הדם שלו."
"אני חושבת שאתה במיעוט." פניתי אל החוצפן, אבל נזהרתי לא לפגוש במבטו. "אני גם די בתוכה שהיא-" הפנתי את מבטי לנערה השניה שעמדה בחדר והסתכלה עליו במבט מעוצבן "לא תפריע." אמרתי ברוגע.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
היא ניסתה לא להביט בעיניי.
זה לא ממש עובד ככה... חייכתי.
הקפאתי אותה במקומה ונעמדתי מול עיניה. "נכון שעכשיו זה כואב באמת?"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(נווווווווו, אז איך אני יוצאת מזה. ואתה חייב לי, יכולתי לעשות שלא תצא מההשפעה של הדבר שלי, אבל אני בן אדם נחמד.)
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(ואני דמות לא נחמדה. את צריכה שכנע אותי לשחרר אותך, או לגרום לי להתיק ממך את המבט).
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"הוא סטדיסט" הזהרתי את כנפי ברק "אמממ... לא רצינו לפני רגע לראות מי גנב?"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"והיא מזוכיסטית." חייכתי והבטתי למאיית השנייה בנטל שנשכבה על הרצפה מתנשפת.
חזרתי מהר להביט בכנפי ברק.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הייתי עונה לה אם הייתי יכולה. וכן, רצינו. הצל כמה והתחילה לצעור על המטומטם "...!
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"למה דווקא בבית שלי?,למה?" אמרתי לעצמי ביאוש
"תקשיבו ותקשיבו לי טוב,תפסיקו להרוג אחד את השני, זה קשה להוריד כיתמי דם מהשטיח!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(את יכולה לדבר, ג'ד).
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הנהנתי לתודה לצל ואמרתי "בואו נחזיר את הגנבה. בתור נבלים שגנבו מהם משהו אתם לא עושים הרבה."
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
העברתי בכנפי ברק כאב אחרון ושחררתי אותה.
"אז מה עושים?"
הרמתי את שקית החטיף ודחפתי חופן לפי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יש דברים שלא ישתנו גם בעוד מליון שנים..." מלמלתי לעצמי.
"טוב, יכול להיות תמיד שזה היה גיבור אחר, יש שניים שיכולים להעלים את עצמם, ואם הם שיתפו פעולה עם מישהו, אז הם יכלו בקלות לגנוב, וזו גם יכולה להיות גומי וומן, אם היא התעוררה בכלל"
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"שניים שיכולים להעלים את עצמם.... ועוד מישהו?,אני מקווה שאת לא רומזת עלי?" אמרתי לקיילה
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הבטתי בנטל בשעמום גלוי.
"רוצה קצת?" הושטתי לעברה את החטיף.
"לא, תודה." היא הביטה בי בגועל.
"יש אנשים שפשוט לא יודעים להעריך אוכל טוב..." משכתי בכתפיי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"את היית איתי כל הזמן, קצת לא הגיוני, לא, יש עוד שניים, שניהם טובים"
חייכתי "ויש עוד אחד שרק נולד, תינוק, ממש חמוד למען האמת"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(אומר מישהו שאוכל עכברים, הייתי כותבת את זה, אבל טכנית, לא ידעתי על זה.)
"שניים שיכולים להעלים את עצמם..." אמרתי "זה לא אומר הרבה. ועוד מישהו... יכול להיות כל אחד." הדגשתי כדי להרגיע את הרוחות. "חוץ מזה אני מציאה שנצא מהבית, אחרת השטיח אולי לא יה ה מלא דם, אבל דברים יותר גרועים..." הנערה עם העיניים המדהימות אמרה "לעייטים יש פרעושים?" מלמלתי 'לא' בלי תשומת לב. היא פנתה אל החוצפן "אז אתה לא יכול להקרא עייט." הצל לא רצתה שנלך בלעדיו, זאת אומרת שהוא ישאר בבית שלה, אבל היא גם לא רצתה שלא נלך.
פתאום צלצל מכשיר הקשר שלי, הודעה מהמפקד, כולנו הקשבנו בדריכות.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(וואי! תודה! רעיון גדול!)
התחשק לי להקיא.
"אוכל טוב" פלטתי את המילים "אומר מישהו שאוכל עכברים"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אומרת מישהי שאוכלת ת'לב." חייכתי והנטל התעוותה שוב על הרצפה.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"איתרנו את אחד הגיבורים שגגנבו את מה שגנבתם, אני אסמן לכם דרך הרחפות. כנפי ברק תעקבי אחריהם. כולכם חייבים לצאת לחפש אותו. אני מזהיר אתכם, הוא מסוכן, הוא ניצח לבד שלושה נבלים גדולים וטובים מכם." מישהו מלמל 'תודה', אבל אפילו המפקד לא יכל לזהות מי וטוב שכך, אחרת הייתי עלולה לרצות איזהשהו עונש.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"למה זה היה דרוש?!" צרחתי עליו "לא נמאס לך?! לא נמאס לך לרגע?!"
"אה, לא ממש" הבעת השעמום על פניו הייתה ברורה.
"נמאס לי" נהמתי "להתראות לכם"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הקפאתי את הנטל במקומה. "אנחנו עובדים ביחד, זוכרת?" שחררתי אותה.
שיניתי את צורתי לעיט ונהנתי מהבעת התדהמה וההערכה על פניה של כנפי ברק.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"קיילה, את לא יכולה ללכת." אמרה הצל באזהרה "המפקד..." עכשיו ידעתי ששמה של הנערה הוא קיילה. קיילה הסתובבה ובאי רצון חזרה לחדר, אבל רק כדי להגיד "אני יוצאת למצוא את הגיבורים המטומטמים, מי שרוצה לבוא, שיבוא ומי שלא מסתכן."
כולם יצאו מהבית והצל נאנחה אנחת רווחה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
נאנחתי.
כן, המפקד הספיק לדבר איתי, ברגע הקצרצר היחיד שבו הייתי מחוץ לחדר.
והוא אמר רק שלוש מילים
"את לא עוזבת", וניתק.
בסדר, פקודה ברורה, אבל למה עם העייט?
מה עשיתי למפקד שהוא כל כך שונא אותי?
עכשיו יש ידיעה בהתאמות בין אנשים, איך הם יגיבו לנוכחות של השני.
או שהייתה תקלה, מה שהסיכויים שלו כמעט אפסיים, או שעשיתי משהו וכועסים עלי, או עליו.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יוצאים!" אמרתי, נמאס לי, הרגשתי חוסר באויר. הצל דחפה את כולם החוצה והמראנו.. הצל וקיילה ברחפת ואני והאדוננו החוצפן שלבש צורת עייט.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הרוח הצליפה בפניי.
כמה טוב לעוף שוב!
צללתי לכיוון האדמה במהירות לקול מחאותיהן של... של כולן, בעצם, וחזרתי כשבפי עכבר חום וגדול.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
עצמתי עיניים והכרחתי את עצמי לנשום עמוק.
אין לו עכבר, הוא סתם גיבור שמסוגל להפוך לעייט, אין לו עכבר בכלל.
"אתה חייב לאכול לי את זה מול הפנים?" שאלתי
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
איכס, הדוחה הזה, אני לא אוכל להסתכל עלו שוב בחיים, לא שעד עכשיו זה היה תענוג. עקבנו אחרי הרחפות, האויר הצליף בפני והרגשתי אותן מאטות, אנחנו מגיעים. פרץ התרגשות פרץ בחזי והתפשט בגופי, ההשתוקקות לקרב.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
צחקתי וזרקתי על הנטל את הזנב הגדום ואת כפות הרגליים.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הטיפש הזה העיף לכיוונינו את שארית הארוחה שלו
וחשבתי על העכבר המסכן שלי
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
באמת שלא הייתה לי שום כוונה לזוז, ה... שאריות האלה לא היו פוגעות בי, אבל באופן אינסטנקטיבי הרמתי את הידיים, מה שכמובן גרם לי לגעת בשאריות.
"אני הולכת להקיא" מלמלתי והבטתי בידדיים שלי, שהיו מלאות דם מהיצור הקטן והמסכן.
"למה? זה טעים"
"אני צמחונית" הערה מיותרת, עכשיו הוא סתם ייתגרה בי.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
צללתי בשנית וחזרתי עם עכבר נוסף. אך הפעם, הוא נח בבטחה בתוך אצבעותיי.
התקרבתי אל הנטל ושמטתי אותו לידה.
"תודה..." אמרתי בחיוך כנה והתעופפתי גבוה מעליה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
מרוב בהלה כמעט שמטתי אותו, מה שבטח היה גורם לעכבר לקפוץ ולהתאבד, ומסיבה טובה.
תפסתי את גופו בשתי ידיים ואחזתי בו בעדינות, שלא יוכל לברוח, אבל שלא ימות לי בידיים.
המתנתי לרגע שנרד מהרחפת, יצור מסכן.
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(בתור הבן אדם הבוגר והמבוגר)
"אולי תפסיקו לריב?" שאלתי בכעס. "חכי יהיה קרב והם יוציאו את העצבים שלהם על הגיבור ואז אני לא חושבת שישאר לנו מה לעשות חוץ מלקחת בחזרה את השלל." הצל אמרה לי, חייכתי. בכל זאת יש צדיק, עד כמה שאפשר לקרוא לה צדיקה, בסדום.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(אריה, אני הבאתי לך מתנה! חיית מחמד! איפה התודה שלך??)
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(טוב! הנה זה בא!)
"זה היה דגל לבן" גיכחתי והרמתי את העכבר מול פניה. "הוא הביא לי חיית מחמד במקום לאכול אותה, ואני, לשם שינוי, אומר לו תודה"
הרמתי מבט לשמיים וצעקתי "אתה שומע?! תודה!"
הורדתי את ראשי "טוב, אז מה התוכנית?"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
התעופפתי נמוך יותר והתיישבתי על כתפה של הנטל.
"אז מה התכנית?"
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"רד ממני!" אמרתי בכעס וניערתי את כתפי "יכול להיות שהשלמנו לחצי שעה הקרובה, אבל אתה בכל זאת כבד!"
|
|
|
לאקי
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(היא על רחפת, גאון. היה שלום, חברים.)
בזמן שהחוצפן וקיילה תיכננו תוכנית מסוימת. אני נחתתי ודיברתי עם הצל במכשיר קשר שלי, הבית שסימנו לה הוא בית גדול, עם קירות לבנים ודרך החלון אפשר לראות שהוא מרוהט יתר על המידה. אפשר לפרוץ פנימה מאלפי מקומות. אחד המקומות הטובים הוא פתח האוורור, אבל הוא מלכלכך ולוקח שעות לחפוף את הכנפיים. השני והמועדף עלי הוא חלון גדול ומדמין באחד החדרים העליוניים. העברתי את הפרטים וכולם נחתו.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
ירדתי מכתפה בתנועה חלקה ועפתי בסמוך אליה.
כנפי ברק הודיעה לנו שהבית הגדול שמולנו הוא הבית שאנחנו מחפשים.
"יש לי רעיון!" אמרתי במהירות.
"אני איצור פעולת הסחה!"
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
(הוא גם זרק לי עכבר לידיים..., איך הוא עשה את זה? מה שאומר שאפשר.)
"יש משהו לפרוץ?" שאלתי בתקווה, יש לי משהו עם מנעולים, כשאני רואה אחד, אני חייבת לנסות לפרוץ אותו עד שאני מצליחה.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הראיתי לנטל את טפריי הארוכים והמשוננים. "פותחים כל מנעול ברגע". התגאיתי.
|
|
|
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יש ידי חומצה"
אמרתי בתקווה להרוס משהו
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
חייכתי "כן, אבל אני פותחת אותו, יש לי משהו שהוא דומה לקלפטומניה, אבל זה רק עם מנעולים, תחביב לא חדש במיוחד" ליטפתי את העכבר ושיחררתי אותו על הדשא, הוא נעלם ברגע.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"עדיף שתלכי להמיס משהו אחר... כמו את הגיבור!
אמרתי לצל במעין נזיפה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יש לנו את הגיבור ישן אם תצטרכו, ויש לנו את חומת האש ההיא שם, או את המלאך שנמצא ליד כנפי ברק, או כל דבר שתדמיינו" יכול להיות ממש כיף לעשות דברים חדשים, ולנסות אותם אחר כך על מישהו.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"והכי חשוב", חייכתי ברשעות. "יש לנו את זה-" ציפור קטנטנה נחתה ברעש על מדרגות השיש שבכניסה לבית וצפצפה בכאב.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"עזוב אותה!" צעקתי עליו, ואז הורדתי את הקול "תעזוב אותה! הוא יישמע!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"וזה מזכיר לי-"
הורדתי את מבטי מהציפור.
"פעולת ההסחה!"
עפתי במהירות לפני שצל הספיקו לעצור אותי ונכנסתי אל תוך הבית בדממה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"טיפש!" סיננתי "הייתי יכולה להרדים אותו!"
התחלנו להתגנב לכיוון הבית, ברגע שראיתי את המנעול זינקתי לעברו ושלפתי סיכה שחורה ופשוטה מכיסי.
התאמתי אותה לצורת המבנה וגיששתי אחרי גוף המנעול.
ב"קליק" חלוש המנעול נפתח, התגנבנו פנימה והמתנו.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
נכנסתי למטבח בשעטה.
פתחתי את הדלתות בפראות והשלכתי את הצלחות והסירים על הרצפה. הרעש היה בלתי נסבל בעוצמתו.
קרעתי שקית קמח ובאמצעות כנפיי פיזרתי את תכולתה לכל עבר.
פתחתי את המקרר והשלכתי דברים החוצה- "לא טעים, לא טעים, טעים!!" עיניי נלכדו על קופסאת שוקולד.
קריאת העיט הדהדה ברחבי הבית ולאחר שאכלתי שבתי למלאכה.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
מחדר צדדי למעלה נשמע רעש של כלי זכוכית מתנפצים, ואז קריאה ארוכה הדהדה עד שנאלצתי לסתום את אוזני, והכלים חזרו להתנפץ.
היה לי חשד מבוסס מה גרם לזה. המתנתי בנשימה עצורה עד שהגיבור חלף על פני ואז הלכתי בעקבותיו בדממה.
הגיבור נופף בידיו כדי לגרש את העייט שאכל שוקולד והמשיך לנפץ כלים.
"ברצינות?" צעקתי כשצלחת כמעט פגעה לי בראש.
הגיבור הסתובב, נעמדתי מול פניו והתחלתי לדבר בקול מרדים.
"אתה עייף, העיניים שלך הולכות להעצם כל שניה, הדבר היחיד שאתה רוצה לעשות הוא להישכב על הרצפה ולישון כמו תינוק...." לא סיימתי את המשפט והגיבור קרס על הרצפה.
"אמרתי לך שהייתי יכולה להרדים אותו! למה שברת את זה?!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"כי זה כיף". סיכמתי בפשטות וחזרתי לצורתי האנושית.
"רוצה משהו?" שלפתי מהמקרר סיר מלא בפסטה ובעזרת אחד מהמזלגות שהיו על הרצפה החלתי לאכול ממנו.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"יש מזלג נקי?" שאלתי ופתחתי את המקרר.
לשם שינוי, כן, רציתי לאכול, לא אכלתי כל היום.
הרמתי מזלג מהרצפה וניגשתי לכיור, אני בטוחה שממש לא דמיינתי את האנחה המאוכזבת שבאה מאחורי.
השמש התחילה לשקוע מאחורי הבנינים הרחוקים.
הוצאתי סיר של אורז, ואחרי ששטפתי גם צלחת התחלתי לאכול תוך כדי שאני מתעלמת מהעייט.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"מצאתם את הכסף?"
זרקתי את הסיר הריק לכיור והוצאתי מהמקרר מגש עם קציצות.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"כנפי ברק והצל הלכו לחפש, אני לא יודעת, אבל מן הסתם זה כאן." נאנחתי ואז הגיעו צעדים מהירים.
"מצאנו!" הצל חייכה
"יופי, בואו נלך, אני צריכה לבדוק משהו" אישרתי ושפשפתי עיניים.
בלילה הקודם הייתי ערה, לא הצלחתי להירדם, ועכשיו אני מתה מעייפות.
אחרי בערך עשר דקות הגענו לבית של הצל, ואחרי בדיקה נוספת שהכסף עדיין במקומו, נכנסו.
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
נכנסנו לבית של הצל עם שק הכסף. סופסוף אפשר לנוח.
"העבודה הזאת קשה... היא ממש מרעיבה אותי." נאנחתי ונכנסתי למטבח.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"אכלת המון!" צעקתי בייאוש "אכלת מגש שלם של קציצות וסיר של פסטה! איך לכל הרוחות נשאר לך מקום למשהו?!"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
התעלמתי מהערתה של הנטל וחזרתי לסלון כשבידי כיכר לחם עם חומוס.
"צלוש, צריך לקנות אוכל." אמרתי בין לעיסה ללעיסה. "את ממש קמצנית. מביאה אותנו להתארח בבית שלך והמקרר שלך ריק."
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
כבר ישבתי מנומנמת על הספה, ואז ההערה של העייט העירה אותי.
"מקרר ריק" השתנקתי "מקרר ריק, באמת תעלומה איך הוא התרוקן בכמה שעות"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
"באמת מאוד מעניין." אמרתי.
"אני חושב שנטל צריכה להפסיק לאכול כמו חזירה. היא עוד תשמין."
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
פערתי את הפה בתדהמה.
"אני..." גמגמתי "אני אכלתי אולי חצי צלחת אורז..."
"עובדה שהמקרר התרוקן!"
"חתיכת אדיוט!" התזתי "המלצה שלי, בחיים אל תאמר למישהי שהיא הולכת להשמין, היא תפתח בשביתת רעב, טוב שלפחות אני יודעת באיזו צורה מעופפת האוכל נעלם, ואני ממש לא מדברת על כנפי ברק"
|
|
|
דניאל
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
משכתי בכתפיי ולקחתי ביס גדול במיוחד מהלחם.
"את עדיין בשלב ההכחשה, עוד מעט את תעברי לשלב הבא ותביני שהכל זה באשמתך." ליקקתי את אצבעי.
"ולטובת זה שכולנו לא נגווע ברעב, כדאי שתגיעי לשלב הזה ומהר."
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-4 חודשים
הרמתי ידיים בכניעה "אתה מטורף!" קבעתי
"כמו שאמרתי, את מכחישה"
נאנחתי "צל, איפה אני יכולה לישון?"
היא לא נראתה מאושרת במיוחד מהעובדה שאנחנו נשארים אצלה בבית, אבל היא הובילה אותי לאורך מסדרון ארוך ופתחה דלת אחת.
בחדר הייתה מיטה מוצעת, שולחן כתיבה, כיסא, ומחשב נייד.
הנדתי בראשי "תודה"
היא הנהנה וסגרה את הדלת אחריה
(טוב, מה שאומר לך שאני הולכת לישון, לילה טוב)
|
|
