מחפש ספר טוב על טיפול בפוגעים. ומתעללים. נרקיסיסטיים. או הפרעות אחרות..

אתגר לנערים ולנערות מגיל 14 עד גיל 82 לקרוא טיוטת ספר של – 344 עמודים, שיש בו הסברים מדוע העולם כל כך אלים, מבולבל וחסר יציבות וכיצד יכולים הנער והנערה לעצב לעצמם חיים משמעותיים. הקורא והקוראת המחוננים והאמיצים שיכתבו חוות דעת לא פחות מ – 150 מילים, יקבלו במתנה את הספר כשיצא לאור בשנה הקרובה. פרטים אישיים – שם מלא, מקום מגורים ומייל אפשר לשלוח ל – raztuv@gmail.com

גמרתי את שומרת אחותי וזקוקה לתמיכה נפשית
איך ג'ודייי
למההה

איש הקובייה / לוק ריינהרט

ספר עם תוכן קשה-ספר כלשהו שעשוי מאבן

במבי
נדוש אני יודעת אבל אני מניחה שרובחם לא קרתם את הספר
לא הספר הקצר של דיסני ספר אמיתי

תשע עשרה דקות
עוד פעם - ג'ודי פיקו

זאב בודד של ג'ודי פיקו.
הסופרת מככבת כאן בקבוצה

ממליצה בחום גם על הספר של ג'ודי פיקו "זהירות,שביר" ספרים מדהימים...

האי.של.סופיה.

ממליצה לקרוא את חוקי הבית ושומרת אחותי של גודי פיקו וגם את אשמת הכוכבים של גון גרין ספרים מהממים וקשים

וואו, איזו קבוצה נחמדה ><
צחקתי.
אממ. מניפת הצבעים של המוות, ובינתיים הכל בסדר.

13 סיבות של ג׳יי אשר ואשמת הכוכבים של ג׳ון גרין

תקראו את סדרות הספרים של וי.ס.אנדרוס ובפרט את ״פרחים בעליית הגג״ ותבינו מהו ספר קשה...

איך אתם מגדירים ספר קשה?

יש לי בעיה. אני לא מוצא ספר שקראתי ויכול לההיכנס לקטגורית: "הספר הכי קשה שקראתי" מהסיבה הפשוטה שאת כל הספרים הקשים שקראתי לא הצלחתי לגמור...
כי הם קשים. ואני לא אדם שאוהב דברים קשים.

כמה טוב להיות פרח קיר.
הספר הכי קשה מבחינת תוכן שקראתי.

"שפת הפרחים" של ונסה דיפנבאו הוא ספר שהצלחתי למצוא בו תוכן די עמוק וקשה

קר בחוץ (אולי קפוא...) כמה טוב להיות בפנים, מתחת לשמיכה, הלפ טופ בחיקך, או הסמארט בכפך, ולקרוא ספורי מסתורין...
אני מעניק לכם את ספרי החדש "חבלי יקיצה" החודש במתנה, חינם, בתנאי אחד: שלאחר קריאתו - תכתבו תגובה.
זה ספר ראשון שלי במדיום - אשמח לשמוע אם אהבתם, וגם אם לא.
המשוב שלכם חשוב לי מאד.
אם אפשר אשמח בנוסף לקבל תגובה על השאלות הבאות:
האם תרצו לקרוא/לרכוש עוד סיפורים שכתבתי בעתיד?
האם תהליך הרכישה היה נוח וידידותי?
איך עבורכם החוויה לקרוא ספר אלקטרוני?
להורדת הספר בחינם ולכתיבת התגובות לחצו http://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza
רק וודאו שהורדתם תוכנה חינמית לקריאת ספרים אלקטרוניים (תהליך פשוט מאד ויש תמיכה באתר)
בדף האתר עצמו בו הורדתם את הספר יש מקום לתגובות.
תוכלו גם להשאיר תגובות ולקרוא חומר הקשור לסופר ולספר בפייסבוק ב
https://www.facebook.com/hevleyyekitza?ref=hl

שלום לכולם! הצגתי בפניכם כאן את ספרי החדש "חבלי יקיצה". ברצוני היום להטעימכם מעט מן הספר, והרי לפניכם התחלתו של אחד הסיפורים.
את הספר במלואו ניתן להשיג בhttp://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza וכן ניתן לקבל עוד מידע על הספר וסופר בביקור בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/hevleyyekitza
מקווה שתהנו.
ערן

בשבילו זו היתה התחלה רגילה של יום רגיל. בעצם גם בשבילנו. אבל כשהוא נכנס לסלון – זה התחיל.
הוא חשב בהתחלה, כך סיפר, שזה פשוט עדיין חלום; שבאמת הוא עדיין לא התעורר. הוא אף ניסה, כנהוג במקרים כאלה, לצבוט את עצמו, להכאיב לעצמו כדי להתעורר מהחלום – אך זה לא הועיל. הכאב היה כאב, והמציאות נשארה כפי שהיתה. אחר כך החל לחשוב שהשתגע.
וכך החלו האירועים: הבן שלנו נכנס לסלון, פער את עיניו, והחל להשתולל.
"מה קרה לכם?" הוא קרא לעברי ולעבר אמא שלו, אשתי.
"לא קרה לנו כלום! מה קרה לך?"
"איפה הוא?!"
"איפה מי?" שאלנו כאחד, כשאנחנו מתקרבים אליו כדי לתפוס בו ולהרגיעו, כשאיננו יודעים את נפשנו מרוב בהלה ודאגה. אך הוא נסוג מאתנו, כאילו היינו מפלצות, וכמעט צווח:
"מה הסיוט הזה! איפה הראש שלכם?"
שאלנו אותו: "איפה ה – מה שלנו?"
"הראש!" הוא צעק כשדמעות בעיניו, וברח מן החדר.
רצנו אחריו. אנחנו לא חשבנו שזה חלום, ולא שגעון, אלא פשוט איזה משבר התבגרות, משהו הורמונאלי... (בדיוק אתמול היה לו יום הולדת!) ומכל מקום, נכנסנו ל”כוננות ספיגה”; שהרי אסור לאבד את העשתונות ויש מה לעשות...
לכן רצנו.
הוא עבר כמה רחובות, אבל מה שראה שם – נראה שרק הבעיר יותר את הטירוף הזה. כנראה בגלל זה סטה לכיוון האזור הלא בנוי שסמוך לעיר – לעבר השדה שעל יד הנהר, שהיה לא רחוק מביתנו. שם הדבקנו אותו. הוא נעצר על סף גדת הנהר רועד כולו וגבו אלינו, כאילו פחד להסתובב ולראות אותנו; שכן ידע שאנו נמצאים מאחריו. אבל לבסוף אכן הסתובב, ראה אותנו – והתעלף.
כששבה אליו רוחו החל להתפתל בידינו שוב, ושוב החל לדבר דברי הבל על "ראש" או "אף" או "פה" – כולן מילים שלא הכרנו. כולם מילים שמקורן, כך היה ברור לנו, בהזיה שבלבלה אותו. הוא אמר דברים מוזרים עוד יותר:
"אני זוכר שהיו לכם פנים! אני זוכר את הפנים שלכם! אבא! אמא!"
"אנחנו כאן, בן! ואנחנו אוהבים אותך! כל זה יעבור! תספר לנו מה חלמת?"
"מה זאת אומרת חלמתי?! אתם לא זוכרים?"
והוא החל לספר שורה של אירועים, כולל גרסה מאוד לא מדויקת של יום ההולדת, מיום קודם.
הוא אמר:
"אתם תמיד ליטפתם את ראשי! את שערות ראשי! אתם לא זוכרים?"
כאן כבר התחלנו להוליך אותו לאט מהנהר, לכיוון הבית, כשהוא מדבר כל העת, ואנחנו מנסים להרגיעו.
"כשאוהבים ילד – מה אתם מלטפים?! את הראש, לא?"
"לא, ילדנו! אין דבר כזה! תמיד היה שם למעלה – הגדם!"
"אבל אני זוכר! איך אתם מדברים? ואיך אתם אוכלים?"
"מה פירוש?" שאלנו. "דרך הגדם, כמו כולם!"
"איך אתם רואים – בלי עיניים?!!"
ממש לא יכולנו להבין אותו.
"רואים מן החזה! מתחת לכל כתף יש חור בחולצה בשביל חרכי הראייה! גם לך, בן!"
הפעם היה זה הוא שהוביל במרוצה – לכיוון העיר; נכנס בשעטה לביתנו, זינק לעבר המראה באמבט, והחל לגעות בבכי. מעולם לא ראינו אותו במצב כה קשה.
"אני זוכר! אני זוכר! איך זה יכול להיות?!" והוא החל לשאול אותנו על אירועים שונים בעברנו, אירועים שרובם היו במציאות, אבל כאמור, כפי גרסתו, היו בהם שינויים קלים, הקשורים לאותו אבר שכה "חסר" לנו ולו: ה"ראש", כלשונו. לא ראינו דבר כזה מעודנו. זה היה נורא.

להתעורר מסיוט, מחלום בלהה, ולגלות שזה לא היה רק חלום...
חבלי יקיצה ספרו החדש של ערן סולומון
מותח, משונה, אך גם פותח את הלב.
ניתן לרכוש ב"מנדלי מוכר ספרים" (שם ניתן גם להוריד דוגמא חינמית)
ב http://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza
וכן להכנס לדף הספר בפייסבוק, שם ניתן לקרוא עוד על הספר והסופר, ולהשאיר תגובות
ב https://www.facebook.com/hevleyyekitza

לפני שאמות.
מאוד הפתיע אותי שהספר יצא בסדרה הצעירה.
לא מתאים.
והיה נחמד שהסופרת לא עשתה ''הפי אנד''.וסיימה את הספר באופן מקורי ומדהים.

מישהו קרא את הספר "העצמות המקסימות" של אליס סיבולד?
ספר מאוד קשה לקריאה, הוא מספר על נערה בת 14 שנאנסה ונהרגה באכזריות על ידי השכן שלה.
הוא מספר על החיים בגן העדן שלה, וזה החלק המושלם והמרגש בספר.
ממליצה מאוד לקרוא!

''לאחר ההתרסקות''
הספר סיפר בצורה מאוד מאוד חזקה ונכונה התמודדות של נערה.
אמנם לא אהבתי אותו במיוחד.
הוא הכיל תכנים מאוד קשים.
מישהו קרא?

חברי הקבוצה היקרים,
מחפשי התכנים העמוקים והסיפורים הקשים וקורעי הלב.
קראתי לאחרונה את הספר המושלם, "הנסים של אדגר מינט", הסיפור הוא עצוב ונוגע.
מסופר על ילד חצי אינדיאני חצי לבן שראשו נמחץ בתאונה תחת גלגלי ג'יפ, בדרך נס הוא שורד ומשם מתגלגל סיפור חייו.
מרגש עד כדי דמעות בקטעים מסוימים.

מה אתם מעדיפים
אלף שמשות זוהרות ,רודף העפיפונים , נער החידות מבומביי ?

ולמה

אני רוצה לקרוא את הספר רזונת של איבי קאסליק.אבל אמרו שזה ספר מאוד קשה.מישהו קרא ויוכל לעזור לי?

למה דווקא שומרת אחותי?
סתם שאלה....

כן אני אוהבת ספרים כאלה ..

רעיון טוב לקבוצה, אני אוהב ספרים עם עומק
-
סיימתי לקרוא אתמול את "הזקן והים" אחד הספרים הכי עצובים ומרגשים שקראתי בחיי, לא יכולתי לישון אחר-כך (גמרתי אותו בערך ב-2 בלילה) מרוב מחשבות על הספר, דייג זקן ועני שלא הצליח לדוג במשך 84 ימים ושלא נותר לו כמעט דבר בחייו נלחם במשך 3 ימים (בלי לישון וכמעט בלי לאכול) בדג חרב גדול שיכול להוות התקווה היחידה שלו הספר מספר את כל המחשבות שלו במשך 3 הימים האלה, את כל הסבל שהוא עבר והבדידות שהוא חווה, התיאורים בספר פשוט הרגו אותי, כשהמספר מספר על הכאב של הזקן הרגשתי את זה בעצמי! ספר מדהים צריך סבלנות בשביל לקרוא אותו כי יש שם כמה קטעים של מונחי סירה שקצת קשה להבין אבל בכל זאת ספר מדהים!

קבוצה עמוקה
אני מאוד אוהבת ספרים עם תוכן עמוק שנוגעים בדיוק בנקודה החלשה בלב
"ילד 44" לטום רוב סמית' זה ספר עם תוכן מאוד עמוק לפי דעתי במיוחד הקיצוניות בתיאור העוני בתחילת הספר ומה אנשים יכולים לעשות אחד לשני כדי לאכול שבסוף מתברר... טוב אני לא אגלה לכם מי שלא קרא שיקרא ויגלה בעצמו, ואהבתי גם איך מתואר מה הפרידה יכולה לעשות באדם רגיש. מאוד ממליצה!!!

קהילה נחמדה . (:
אני בהחלט אוהבת ספרים עם תוכן עמוק וקשה, ולא סתם ספרים רדודים על אהבות נעורים וכל זה... [=
-
ההחלטה לשים את הספר (המקסים!) "שומרת אחותי" על הטפט הייתה פשוט נפלאה.
אין ספר יותר רגיש, קשה ועם תוכן עמוק מזה. בעצם גם "אני כריסטינה פ'" היה דיי קשה (=

תודה רבה, ליז.

חברה, עיזרו לי: מישהו הוסיף לרשימת הספרים שלי את הספר "בדיחות סקס למבוגרים" , לא מצליחה להסיר את זה,
יש למישהו עיצה? אנא...

שלום לכם.
רוצה להמליץ על ספר שכתבתי. הסיפור אודות התעללות מינית בילד ומחדלי מערכות האמורות לטפל במקרה.
זה נקרא "החלב של אבא" מאת בטי עוז.
אגב, את הספר של פרימו לוי, זה ואחרים, קראתי מזמן והתרגשתי והזדעזעתי.

שבת שלום ופורים שמח לכולםםםםםםםםםם

לא מזמן קראתי את הספר הזהו אדם של פרימו לוי.
ספר לא קל. הוא מספר חוויות זוועתיות מהשואה בצורה כל כך פשוטה בלי טיפת רגש, כאילו שהוא סיפר על איך היה היום בעבודה.
הספר מלא בנקודות למחשבה כמו למשל (יש פה סוג של ספוילר, עדיף לקרוא. אע"פ שזה רחוק מלהיות ספר מתח): הוא מספר איך יום יום הם קמו לעבודות פרך בקור מקפיא עצמות בלי לבוש מספיק עם ידיים חשופות הם הרימו צינורות ברזל רטובים מהשלג כאשר הבטן במצב של רעב תמידי הגוף מלוכלך וגם השינה בלילה לא בדיוק עברה כמתוכנן והנעליים נעלי עץ לוחצות או רופפות.
ואז יום אחד לקראת האביב יצאה השמש והוא מתאר כמה טובה הייתה ההרגשה של קרני השמש ואיך בעיה אחת ירדה ואפשר לשמוח על משהו אחד לפחות עד שמישהו אמר: "אך, אילו לא היינו רעבים".
אז גם אם במצב הזה התלונה מאוד מוצדקת הוא אומר שלא רק במצבים כאלה מתלוננים, אלא טבע האדם קורא להתלונן כל הזמן גם אם החיים שלך במצב מושלם אתה תמיד תסתכל אצל האחרים איזה רכב יש להם וכמה גדול הבית שלהם וכמה פעמים הם טסו לחו"ל. שורה תחתונה - אתה קובע את מידת הסיפוק שלך ולא האנשים סביבך. אם יש צורך כלשהו להשתפר הוא לא ברמה הכלכלית אלא ברמה האישית, צריך לקנא במידות טובות ולשאוף לשפר את עצמך ולא לנסות להשתוות לסובבים אותך מבחינה חומרית כי בשטח הזה תמיד אפשר להסתכל עוד מה חסר לך או כמו שכתוב בספר קהלת: "אוהב כסף לא ישבע כסף".
לסיכום, ספר עמוק מאוד ומעניין מאוד. לא רק בהיבט הפילוסופי אלא גם זוויות יחודית על מחנות הריכוז.

רציתי להוסיף ספר נוסף עם תוכן קשהועמוק אדם בן כלב- ספר קשה מאוד לקריאה, עצוב מאוד, על על קורבנות השואה שחלו במחלות הנפש,

אני סיימתי את חצי הגבר הוא אשה , סןפר סיני כותב על החינוך שניתן בסין לאסירים פוליטים שנדונו לתיקון באמצעות עבודה במחנות כפייה.זהו סיפור אנושי ומאוד אכזרי על דיכוי וסרוס של האדם. מאוד מעניין לקרוא על חיים במקום אחר באוירה אומנם קשה אך אני ממליצה לקרוא

שלום לכם ושבת שלום!
סיימתי לקרוא את הספר הנקמה של שרה אנג'ל.
התוכן הוא מאוד קשה .אונס אכזרי שמטביע את חותמתו בנפש הנאנסת
לכל החיים.
כנופיות מאפיה ,סמים גנבות ורצח.
העיקר נחישות שהאשמים יתנו את הדין.
ממליצה בחום.

בוקר טוב ושמח לכל חברי הקבוצה. רציתי לשתף אתכם בספרים קשים ומזעזעים שקראתי המבוססים על פי סיפור אמיתי מומלץ מראש למי שלא קרא."בנות למכירה" וספר ההמשך "להציל את נאדיה" מאת זאנה מוחסן. "זעקת האמהות" מאת נורטון תומפסון."המיטה הבוערת" שהפך לסדט עם פארה םוסט ז"ל.{הספר מוממלץ,הסרט לא.} והמזעזע ומצמרר מכולם הוא הספר "ילד ושמו זה" של דייב פלזר.לקרא ולא להאמין שמפלצתיות כזאת קיימת באנשים.

לשקדנית ,
דרך אגב אני ראיתי את הסרט "האפר של אנג'לה" לא קראתי את הספר. נהנתי מאוד מהסרט.

לגיהאן,
אלף שמשות זוהרות לפי דעתי הרבה יותר קשה מרודף העפיפונים. הוא חותך בבשר החי לעומק .
ישנו עוד ספר בסגנון דומה שכתב אותו הישאם מטאר "עולם של גברים" מיתרחש בטריפולי תחת מישטרו של קדפי.

שני ספרים קשים ועמוקים קראתי לאחרונה: 1. גן הבטון 2. האפר של אנג'לה.
שני הספרים טלטלו אותי טלטלה עזה באופן שאינני זוכרת כמותם מאז התחלתי בקריאת ספרים.
גן בטון - קראתי והזלתי דמעה על מציאות אומללה של ילדים הגדלים בבית שבו ההורים אינם מתפקדים כהורים ואשר נאלצים לשרוד בכל דרך ובה בעת לעשות ככל שידם מגעת על מנת להישאר יחד.
האפר של אנג'לה - יפהפה וכואב בעת ובעונה אחת . שוב משפחה שבה האב מכור לאלכוהול ואינו מסוגל לפרנס את משפחתו ההולכת וגדלה. כאב הלב על הילדים האומללים שפשוט שורדים בחכמתם הרבה ותושייתם את היום יום ואף לא טיפה מעבר לזה. כל כך עצוב. סופרים מדהימים .

אלף שמשות זוהרות :
ספר מאוד מאוד נוגע ללב , כואב ועצוב איך משתנים חייה של בחורה פורחת ומתחתנת לאיש אכזר, שוב חאלד חוסיני חוסף את המשטר הטילבאני וכל הנושא של הכפיה.
לפי דעתי הוא לא פחות טוב מרודף העפפונים . הספר היפנט אותי בזמן הקריאה.
אומנם ספר קשה מאוד , ומצד שני הסופר מצליח לגרור את הקורא לעלילה של הספר.
בהחלט משאיר אותך בסיטואציה של פחד מהמהפכה של הממשל.

סימונה היי,
לא בלי בתי ללא ספק הוא ספר קשה .בכלל הארצות ערב אין מישקל לנשים. הן כאין וכאפס.זוג בכלל כשנישאים חושבים שמכירים אחד את השני ולאחר מכן מסתבר שהם טעו.גם גם אצלינו קורה שאחד מבני הזוג מתחרפן ואז נוצרים קרעים במישפחה.הילדים ניפגעים הכי חזק וקשה. גם במיגזר החרדי יש מצבים קיצוניים ביותר עד כדי חרם על האשה בעיקר וכמובן לוקחים מימנה את הילדים.
קראתי מספר ספרים קשים על אורח החיים באיראן כו: דם הפרחים ,אורח חיים באפגניסטן כמו אלף שמשות זוהרות ורודף העפיפונים.
םפר ישראלי קראתי "כלה ונחרצה" טל רבינוביץ סיפור אמיתי קשה.
עוד שני ספרים קשים "נשרפת חיים" סועאד ו "מחוללת" מוכתאר מאי ספרים קשים מהחיים.

התחלתי היום לקרוא את הספר "רחוב הפרחים 22" של רוביק רוזנטל.
אשמח מאוד לשתף כאשר אסיים - אם מישהו קרא ויש לו חוות דעת על הספר אשמח מאוד לדעת ולקורא עליה.
המשך ערב נעים, חמים ונפלא.

רציתי לספר על הספר שקראתי לפני כשבוע וחצי, "לא בלי בתי" ספר מדהים מאוד אהבתי את הסיפור, מאוד התחברתי לקשיים לרגשות ולתחושות של האם, סיפור מאוד מרתק אמיתי ואוטנטי, מראה את הפנים האמיתיות של הנשים באיראן והסבל הגדול שלהן, ספר מאוד קשה מבחינת הרגש והחוסר אונים של האם מול המצב שבו היתה חיה, בעל, משפחה, מדינה וחוקי הדת והמדינה - מאוד לא פשוט ויחד עם זאת מאוד יפה.
נהנתי מכל רגע בקריאה של הספר הזה.

לגיהאן היקרה,
רציתי להוסיף לדברי מאתמול שממה שכתבתי מישתמע שמה שהילד סופג בבית
זה מה שיתן בחיו בעתיד. כלומר לגבי האבא בספר אני כתבתתי שכנראה זה מה שראה בבית, לכן כך היתנהג עם בנו. זה אומר שאם אני לא קיבלתי חום ואהבה בבית אני גם לא אוכל לתת לילדי.
רציתי רק להדגיש לך שאני כנראה בנויה אחרת מאמא שלי וחוץ מזה אבי ז"ל היה איש חם מאוד .ומעניין שיש לי שתי אחיות גדולות יותר אני הקטנה והן גם בחיים לא נישקו ולא חיבקו את ילדיהן.
בנוסף אני חושבת שמאוד חשוב לעודד ולפרגן לילד בחיו גם בכישלונות.,ומעניין שאמי בחיים לא פירגנה לי ולא עודדה אותי אלא להפך הירגשתי שדרכה עלי.
כמובן שזה הורס את בטחון העצמי של הילד בחיו.............{שלי}
בספר האבא הרס את ביטחונו העצמי של הילד כך שבעתיד הוא נהפך למה שנהפך.
יש לי הרגשה שאנו מכירים שנים . מה את אומרת?אני מקווה שהפתיחות שלי לא מפריעה לך.

מנוחה נעימה והרבה רוגע לך ולמישפחתך.
מלכה

לגיהאן חברה יקרה,
גם אני היתי בשוק מהספר "אמא מתגעגעת למילים".כל אחד עובר בחיו דברים קשים
וקלים גם יחד. אני חושבת שמה שההורים נותנים לילד בעיקר נפשית כשהוא עדיין ילד זה מאוד חשוב להיתפתחותו כאדם בעתיד. האבא בספר כנראה לא קיבל אף הוא מהוריו נפשית מספיק כדי להעניק לילדו.
יש הורים בלי שום קשר לספר שחושבים שאם נותנים מספיק חומרית לילד זה מחפה על נתינת רגשות. אני אישית נמצאת לצערי במקום כזה. אני בת 56 ועד היום אני מיתגעגעת לחיבוק של אימי או למילה טובה מימנה או לליטוף. היא בת 80 בריאה בגוף ובנפש ולעולם לא חיבקה אותה. היא בדעה שחומרית לא היה לי חסר כלום אז "מה אני רוצה מימנה"? אני יכולה לדבר ללמפה בחיים היא לא תבין שהחומר לא יכול למלא את הנפש הריקה.
בחזרה לספר האבא לא היה לו הרבה מה לטרום לילד .הוא היה אדם פרימיטיבי שחשב שאלימות תיפתור את הכל. הבן הבין שדרכו של האב לא מקובלת עליו ,לכן
היתמרד.מה שזיעזע אותי זה שנהפך לקיצוני לגמרי. להנהיג קבוצת נאצים?
בסוף הוא חזר לשורשיו. כמובן שריחמתי על האימא.

אצלי בחינוך ילדים מאוד חשוב זמן איכות. יש לי בת אחת היום בת 32 כל יום צריכה ללדת את ילדתה הראשונה. בחיים לא היה לה חסר דבר. לא חומרית ולא
נ פ ש י ת .,מצב הכלכלי לעולם לא היה טוב.

כמו בכל מישפחה וכמו בין כל אמא ובת יש חילוקי דעות. לצערי אני מרגישה היום שהיא כפוית טובה כי לא נונתנת לי אולי מספיק "כבוד" . אני חושבת שמגיע לי יותר.

יש פיתגם שאומר "כשהם קטנים דורכים על הרגליים וכשהם גדולים הם דורכים על הלב" וזה מה זה כואב.......

לשיר,
אורלי קראוס וינר יכולה להיות מעולה. בלי שום קשר להיתרוממות ונחיתת חירום
שלה ישלה ספרים מעולים ליד ספרים קלילים יותר. דיוקן הונגרי וזאבים בשלג
והיתי מוסיפה גם את המערבולת הם מ ע ו ל י ם.

גם אני חילונית עם רקע מסורתי. קראתי את כל הספרים של יוכי ברנדס. אני חושבת שגם את נעמי רגן את יכולה להוסיף לרשימה שלך. כותבת יפה ."אל אישך תשוקתך" "עקידת תמר" "בת יפתח " ספרים מעולים.אבל ספר כמו בת הרב ממאה שערים מזעזע כל כך לא קראתי.ממליצה בחום.

שלום לכל חברי הקבוצה:
אני לקראת הסוף של הספר אימא מתגעגעת למילים .
ספר קשה מאוד לקריא , כל דף שאני מעבירה יותר מכביד .
אמא חלשה ודכאונית , כל היום מנסה לרצות את האבא וכמובן את הבן .
אבא עם המון המון כעסים , אפילו לא מנסה לרדת לסוף דעתו של הבן המתבגר .
והילד כמובן מתוסכל , והולך לאיבוד .
לא פלא אצל אבא כזה .
אני רוצה לסיים את הספר,אומנם ספר טוב, אבל מצד שני מקומם ומעיק .
למלכה גם לך עברו הרגשות שאני מציינת ?
או שאני רגישה יותר מדי לנושאים הורים וילדים?

מלכה היקרה
אני אשמח לקרוא את ההמלצות שלך בבלוג...
בקשר לספרים של אורלי קראוס וינר, אני אהיה כנה איתך, אחרי הספר "התרוממות" ו"הסנדלרית" קצת ירד לי ממנה...
אני חילונית אבל אין לי בעיה לקרוא ספרים ברוח הדת... אפרופו, אני מאוד אוהבת את יוכי ברנדס ואת הספר "הגר", ממליצה לך בחום ברוח "הספרים הקשים לעיכול"... כן, כן זהו אחד מהם...
המשך לילה טוב
שיר

לשיר הי,
אני יכולה להמליץ לך על כל כך הרבה ספרים כי גם לי יש את המחלה לרכוש את הספרים.אני אוהבת ספרות ישראלית. יש לי גם סופרים לא ישראלים.
ראשית אפנה אותך לבלוג שלי ושם יש לי חוות דעת על ספרים שקראתי.בנתיים אוכל להמליץ לך על "זאבים בשלג" של אורלי קראוס ויינר,"דיוקן הונגרי" גם שלה.מעשים של אמונה של אריק סגל.
אניני יודעת באם את חילונית או דתית כי לאחרונה קראתי ספר שזעזע אותי טוטלוס "בת הרב ממאה שערים" ממנשה דרש.
תיקראי את חוות הדעת שלי. אל תינתקי קשר עימי. חשוב לי מאוד שיש לי חברה יקרה שאני יכולה לעזור לה כי ספר זה באמת הוצאה לא קטנה לכן כדאי לקנות כבר ספר טוב .
קריאה מהנה
ברכה חמה מרחובות {אנו שכנות}
מלכה

מלכה שלום
אני מנויה בסיפרייה אבל אני מעדיפה לקנות את הספרים שאני קוראת (מן "מחלה" כזאת...). אשמח אם תמליצי לי על עוד ספרים... את אמא מתגעגעת למילים אני ארכוש בימים הקרובים...האמת שראיתי אותו בעבר על המדף אבל בסוף קניתי ספר אחר...

ראשית ברוך הבאה לסימניה. אני מקווה שתהני.אני לא קראתי את הספר "פרא אצילי " אבל שמעתי עליו שהוא באמת קשה.
עוד ספר של דוד בוסי שאני ממליצה בחום הוא "אמא מיתגעגעת למילים".נושא עמוק וקשה.מומלץ בחום. את מוזמנת להיצטרף ליתר הקבוצות שלי כמו "דת יהדות והיתלבטויות" ו "השואה" .
בנוסף תירצי המלצות על ספרים אני לרשותך. את מנויה בספריה?
בברכה
מלכה

היי, אני חדשה פה... הספר עליו אני רוצה לדבר הוא "פרא אציל" של דוד בוסי... ספר מאוד מורכב מנטלית... מסופר בו על ילד משכונת מצוקה, דרך גוף ראשון, על יחסיו המאוד מורכבים עם אימו ואביו החורג וכם עם אביו הביולוגי העוסק באומנות... ממליצה בחום, אני פוחדת להוסיף ולאמר עוד פרטים כדי לא לקלקל את הפואנטה של הספר...לא מומלץ לבעלי לב חלש... יש בו קטעים מאוד מביכים. כשתקראו תבינו על מה אני מדברת :-)תיהנו...

גיהאן ,קראתי שאת רוצה לקרוא את הספר הגבר שלך של סמדר שיר .חבל לך לבזבז את זמנך היקר על ספר תת רמה.

הי גיהאן!
קודם כל קריאה מהנה מהספר אמא מיתגעגעת למילים.לגבי הנקמה של שרה אנג'ל לא קראתי שמעתי עליו.קראתי את שנת החתול מעולה גם נושא מאוד קשה . על פדופיל.מומלץ בחום.
יש עוד ספר {יש עוד הרבה } שהיתי רותה שתיקראי ותוסיף לדיון יונים בטרפלגר
מסמי מיכאל. נושא עמוק וקשה.

למלכה שלום :
הישגתי את הספר אימא מתגעגעת למילים . אקרא ואוסיף דיון .

"הרוח שורקת בעגורנים", ספר חזק, מתנהל לאיטו אך בסופו של דבר בא עם בונוס.
הופך את הבטן בנקודות מסוימות.
האם אנשים רפי שכל צריכים לנהל חיים שינוהלו עבורם ע"י מישהו אחר ממשפחתם? מה מכתיב המוסר במותו של האופוטרופוס שנקבע לתפקיד ואיך התהליך משפיע על המשפחה הלא מאוד מצומצמת.
האם ניהול חיים נורמליים יכול להתקיים בעבור רפי השכל, או האם הם באמת זקוקים למי שיציל אותם מעצמם?
מומלץ בחום.

הדיון הוא על ספר נקמה , של שרה אנגל .
קראתי את הספר בערך לפני חמש שנים.
בחורה בת 14 מתאהבת בבנאדם פושע .
ואיך שהיא נחטפת ונאנסת על ידי קבוצת בחורים חסרי מצפון למשך שבוע שלם,מזעזע ,וחולני...........
הבחורה הזואת חובה מן שפל בדרגה לא אנושית , היא מגיעה לתחתית שבתחתית , וכמו שאומרים שמגעים למקום כזה נמוך ואין יותר נמוך ממנו ,האדם צומח.
אותי הספר זיעזע עמוק וקשה .
לכל מי שקרא אותו מה אתכם ?????????

אם מדובר על סרטים , אז יש שני סרטים שאני מאד ממליצה עליהם : "סראפין" ו-"שירת הדרורים". הם מאד שונים האחד מהשני ולכל אחד מהם האיכויות המיוחדות לו. מומלץ בחום. רייצ'ל

הנערה עם הפנינה גם אני ראיתי את הסרט גם אותי זה לא הפיל אבל היה שם משחק טוב. בעיקר של הצייר. את הספר לא קראתי אבל לא נראה לי שזה יפיל אותך בעיקר אם ראית קודם את הסרט.אני בדרך כלל אם קראתי את הספר של סרט מסויים לא מצפה הרבה מהסרט.אם זה קורה להיפך אני כן אלך לסרט. אבל במקרה של הנערה עם הפנינה אני בספק אם היתי קוראת את הספר.
לאחרונה ראיתי את הסרט "שומרת אחותי" כמובן שאת הספר קראתי מיזמן. התאכזבתי מהסרט.הבמאי עשה שינויים דרסטיים בכלל לא כמו הספר.
אני זוכרת שהסרט היחידי שיכולתי לעקוב תמונה אחר תמונה וגם בדיאלוגים הוא "חלף עם הרח" וגם במקרה זה קודם קראתי את הספר.

גיהאן יקירתי, הסרט לא בלי ביתי הוא טוב מאוד .נושא קשה מאוד. אני חושבת
שכדאי לך לקרוא גם את הספר.אני ראיתי רק את הסרט.
ראיתי לפני מספר שנים הצגה של נעומי רגן "מניין נשים" נושא קשה מאוד גם שם לוקחים את הילדים מהאמא כי דיברו לשון הרע עליה ובמגזרים חרדים יש מקרים שמרחיקים את הילדים מההורים.לצערינו הרב..... בכלל נעומי רגן הסופרת כותבת על נושים כאלה קשים.

הנערה עם העגיל הפנינה, איך הספר אני ראיתי את הסרט, סרט נחמד לא הפיל אותי לריצפה אבל נחמד.

לחברי הקבוצה אם קראתם או צפיתם בסרט ?????
רציתי לדעת איך השפיע עלים ספר לא בלי בתי .
לי הוא השאיר תוכן עמוק וקשה .

ומה עם הספר לא בלי בתי:
זה ספר עם תוכן עמוק וקשה .
האימא והבת נקלעות לסיטואציה מאוד קשה , עם המנטליות האירנית .
ברגע שמגיע בעלה לאירן , הבעל הרופא שהיא בעצם מתחתנת איתו מאהבה,
מרגישה האישה שבעלה משתנה מקצה לקצה , אולי הלחץ החברתי ?.
ובערב שהיא מנסה לתפוס איתו שיחה !!!! מתחילים כל מני הצדקויות והאישה
מנסה לחפש בבעלה את האיש שהתחתנה איתו מאהבה .
אחרי שהיא מתחילה לגלות שהיא נכנסה למקום הלא נכון,ועם האדם אשר היא בטחה בו,ובעצם האדם הזה שהוא בעלה , נהפך להיות מן איום על החופשיות שלה , אז היא קולטת מה גודל הטעות שהיא עשתה , ומנסה להמלט מהמקום אשר נראה בעיניה
לא שייך לעידננו.
האישה רוצה לחזור לארצות הברית אבל רק עם ביתה כמובן .
ספר חזק עם תוכן עמוק , אשר מראה מה אימא יכולה לעשות על מנת להציל את בתה ואת עצמה מהמקום הנורא הזה אשר קוראים לו איראן .
הייתי בזמן הקריאה במתח , כל כך רציתי לראות את האימא והבת בעיר מבטחים וכמובן בריאות ושלמות וביחד .

ימים יגידו, אנה / מירה מגן.

לא הייתי מגדירה את הספר כבעל תוכן 'עמוק' אך בהחלט מורכב.
כתיבתה של מגן ישירה וגלויה, ללא מסרים מן המצולות.
מגן מספרת על מייק וחלי, זוג החי ב"פתיחות" ולו שלשה ילדים. בתם אנה, פגועת c.p. מלידה ולוקה בקשיי קורדינציה אך חריפה בשיכלה ובכח הרצון שלה. (מדהים לפגוש את הילדים האלו...).
אנה מעיזה להרכיב על אופניים את אחיה הקטן תום, והוא, אשר אחיזתו בה רפה, נופל, נחבל קשות בראשו, מאבד הכרה ונכנס לתרדמת. לזוג נוספת התמודדות מול חיים ומוות, תקוה ושיקום.

אנא נושאת בליבה את סוד נפילתו, אשר רק השחפים היו עדים לכך.
הדמויות בספר מעלות שאלות על קיום האל, טוב ורע בעולם וכאילו מתיסרים בהבנת הנשגב מהם.
ואני משתאה ומעריצה את יכולת ההתמודדות של הורים לילדים כאלו,
אני תוהה על זוגיות חצויה וכאובה, על שקרים והעמדות פנים אותם מציירת מגן בקולמוס אמין, אני מהרהרת בעומס הנפשי המוטל על כתפי אנה ובמניעים אותה שלא לספר על הנפילה.

עולם שמתרסק לפתע פתאום
חלומות שמתנפצים, אך מעליהם עדיין חופת תכלת שמיים
שבתוך כל זאת עודנה פרושה ומאירה.

צרפתי קישור לדברים שכתבתי על 'שומרת אחותי'.

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=10186

אני קוראת כעת את הספר "אבשלום אבשלום" של פוקנר. הספר מאד מעניין ועם זאת כתוב בשפה מאד מורכבת וקשה להבנה. לא תמיד אני מצליחה לעקוב מי המספר, או המספרת, בקטע נתון. המספר/ת עוברים באופן אסוציאטיבי מנושא לנושא והנעלם רב על הגלוי. אשמח לקרוא מחשבות שלכן ופרשנויות על הספר הזה.

ערב טוב לך גיהאן חברה יקרה!
גם אני קראתי את הספר ציפורים מתות בסתר לפני הרבה שנים. ראיתי גם את הסידרה בטלויזיה.באמת קשה לשכוח.לעולם אזכור שלילדה קראו מגי ולכומר כריסטופר. לפי דעתם אהבתם כן ניצחה כי אף הולידו ילד משותף שהכומר לא ידע שזה בנו.מגי לא אמרה לו למרות שגם הבן בחר בדרך הכמורה ורק כשהבן טבע באסון מגי גילתה את הסוד לכומר. ספר באמת בילתי נשכח ושוב רואים פה מילחמה בין ההיגיון והרגש - הלב.אחת המלחמות הקשות ביותר בחיים.
אני רוצה להפנות אותך לספר מעולה "מעשים של אמונה " מאת אריק סגל. מעולה.
אשמח לשמוע ממך בהמשך.
בברכה
מלכה

מאז שאני חברה בקבוצה כל הזמן חשבתי על ספר מסוים , הספר הוא הציפורים מתים בסתר. את הספר קראתי שהייתי נערה , אבל אני תמיד תמיד אזכור אותו לנצח . ילדה שמתאהבת בנזיר או כומר ? והאהבה שלהם מתפתחת במשך השנים . הספר ישאר תמיד במין פינה בלב . ספר נורא עצוב איך שהכומר והנערה לא יכולים לממש את האהבה שלהם , וכמה הם היו מאוהבים עד כאב . כן זה אחד הספרים שלא שוכחים, לכן מי שקרא את הספר , מעניין אותי לשמוע את דעתכן ותודה .

סליחה טעיתי ,רק מי שבקבוצה יכול להביע דעה.

דרך אגב לא רק חברי הקבוצה יכולים להגיב כפי שרייצ'ל חושבת ,אלא כל מי שרוצה .

מלכה

מי קראה את הספר : אבנים מן הנהר ? אני מאד התרשמתי מהספר , אבל שמעתי גם דעות אחרות. מעניין אותי מה חושבות חברות הקבוצה

מועדים לשימחה לכל חברי סימניה!
אני פונה אליכם שוב להעלות לדיון ספרים עם נושאים עמוקים וקשים ועלילות מהחיים.אני בטוחה שכולכם קראתם ספרים כאלה.לא מדובר רק על שומרת אחותי ,זה רק סמל של הקבוצה.אני אישית קראתי המון ספרים כאלה אזכיר רק 2 :
יונים בטרפלגר של סמי מיכאל
אמא מתגעגעת למילים של דודו בוסי
מי שקרא את הספרים הללו מוזמן להעלות לדיון את נושאם העיקרי.
אני היתי רוצה לראות עוד חברים ולא רק את עצמי .
מודה לכם
מלכה

אתמול ראיתי את הסרט "שומרת אחותי".מי שלא קרא את הספר יכול בהחלט להיתרשם מסרט, מהתוכן.מי שקרא את הספר בניהם גם אני היתה לי אכזבה.קודם כל את תפקיד האמא נתנו לשחקנית קמרון דיאז שלפי דעתי לא התאימה בכלל .משחקה היה על הפנים. יש מספיק שחקניות דרמטיות שיכלו בהחלט למלא תפקיד זה, כגון מריל סטריפ מדלן סטו, סוזן סנדרסון. וכו'. משחק מעולה היה לאבא אני לא יודעת מי היה השחקן והילדה החולה קייט שיחקה מעולה.סופו של הסרט כלל לא דמה לספר.

"אדון החצר", מציג מציאות בלתי מתפשרת של להיות חכם בין טיפשים, המחיר שמשלמים על היותך חכם מדי בסביבה כזו, תלאות מפרכים ומסע צלב ברמה מסוימת שעובר הגיבור.
סיפור על עליבות גמורה אל מול חיים נורמליים בעיירה נורמלית למראה אך לא נורמלית בשום רמה שהיא.
הספר מספר על חייו של ג'ון קלטנברונר, לכאורה אדם רגיל, בעיירה רגילה למראית עין.
הספר מתקדם לאט יחסית, מגלגל את חייו של ג'ון כפי שסופרו שלא על פיו.
הצגת חייו של ג'ון בעיירה מוצגים בצורה מרתקת והסיפור הוא סיפור נוגע ללב, אך נתקע בה ומסתובב כמו חרב פפיות.
זה הספר הבא להפוך לקלאסיקה בעיניי הוא ראוי לכך על כל פנים.
מי שקרא שיגיב, מי שלא שיקרא, מומלץ בחום.

בספר "השקרים האחרונים של הגוף" של גייל הראבן מסופר על סוד נורא שהוסתר שנים רבות בתוך משפחה אחת. כאשר עלה על פני השטח הגיבורה הרגישה שהיא חייבת לעשות מעשה ואכן עשתה מעשה נורא!
הסופרת זכתה בפרס ספיר על ספרה בשנת 2001.

אישית אני לא מכירה מקרה כזה.אבל היום אני יודעת שיש בנק לשמירת דם טבורי
כמו בנק הזרע.
כלומר שמהטבור של ילד הראשון מוציאים דם ושומרים אותו לעת הצורך לרפא חלילה מחלות של אחים לעתיד וזה גם משמש לכל הדורש וצקוק בלי כל קשר למשפחה.
אני מקווה שעניתי לשאלתך.

הכונה לתוכן עמוק וקשה למשל "אות קין" של רם אורן.אינני יודעת עם קראת את הספר אבל התוכן שלו מאוד קשה.
סיפורים מהחיים כמו "נשרפת חיים" של סואד
מחוללת מאת מוכתאר מאי
ויש עוד הרבה ספרים שודאי גם את מכירה שתוכנם קשה לעיכול.
ומה עוד דעתך על הקבוצה השניה שלי דת ,יהדות והיתלבטיות?
בברכה
מלכה

היתי רוצה להעלות לדיון את ענין הולדת ילד שני כדי להציל ממחלה קשה את הילד הראשון והכל במודע שמולידים אותו אך ורק למטרה הזאת.כשהילד השני נולד אומרים לו זאת במפורש וכשהוא בר דעת אין לו זכות בכלל להיתנגד למצב כי בכלל לא שואלים אותו.הוריו לוקחים אותו לבדיקות מיליון פעם לבית חולים והוא פשוט נאלץ ללכת .הוא נמצא במלכודת . מצד אחד אחיו יכול למות אם יסרב וגם יהיה לא ממושמע ומרדן כלפי הוריו ומצד שני נמצא האני שלו הגוף שלו שהוא בגיל שיכול להחליט מה לעשות איתו ,עם גופו.האם זה פייר! מה דעתכם?