פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

+ הוסף הודעה חדשה

» נצפה 4546 פעמים מאז תחילת הספירה.

לפני 11 שנים ו-4 חודשים למי אכפת? A-

ילדה קטנה, עיניים גדולות, יושבת בתחנת בית הספר ומחכה להסעות.
השעה 10 ועשרים דקות, כולם עדיין בכיתות.
היא יושבת עם אוזניות גדולות, שסותמות את הרעש מהסביבה ומזרימות מחשבות.
חושבת היא על ארוחת צהריים חמה, ריקוד בלט, ומקלחת קרה.
אחרי דקה או שתיים הבינה שעדיין מוקדם, וללכת ברגל יהיה מושלם.
את התיק השחור שמה על כתפה, עצמה עיניים ומהסיגרה לקחה עוד שאיפה.
את השער הגדול עברה במהירות, אך ללכת מהפנימיה הביתה זה פשוט סיוט.
ילדה קטנה, מטומטמת, כך כולם טוענים.
ואם על זאת הרבה פעמים הם חוזרים, כנראה הם צודקים.

אחרי קילומטר בודד היא התחילה לבכות.
וכדי להפסיק הכניסה את עצמה לעולם אחר, עולם של אשליות.
חלמה היא על הצלחה ופרסום, וכמובן המון חברים.
דברים שלא הצליחה להשיג בחיים.

רעבה הייתה היא, לא אכלה שלושה ימים.
אביה טען שהיא שמנה, הילדה וספורט לא מסתדרים.
למרות ששקלה כבר מתחת 40, הילדה סגרה את פיה למאכלים.
נשארה רק עם תה ירוק והרצון לרזות, ובכל זאת אביה מדמה אותה לבהמת משאות.

17 שנה בעולם חיה, לדעתה זה יותר מדי.
אך פחדנית היא לגמור עם הכל ודי.
היא לא ניסתה למות מעולם, אך מחשבה זאת אפפה אותה מכל הכיוונים.
והציעו לה פשוט להתאבד יותר מדי אנשים.
היא לא התייחסה אבל המילים נשמרו לה בלב.
רק צלקות היא על עצמה חרטה, להשכיח את הכאב.

הולכת היא הביתה ומרגישה ריקה.
ובכל צעד רק מתגברת מועקה.
כאב בלתי נשלט ובלי סיבה ברורה.
הרי מחייכת היא תמיד, לא משנה מה קרה.
שמש קייצית מחממת את האוויר.
והילדה מתקדמת בצעד מהיר.

ציפורניים צבועות באדום כהה.
ניסיון נואש שיהיה בה לפחות משהו יפה.
לא מבינה למה נולדה כזאת.
כמו כבשה לבנה בין עדר כבשים שחורות.

שקטה תמיד הייתה היא.
לא הוציאה הגה מהפה.
לא הבינה למה דווקא בלתי נראת כמוה, סובלת מהסביבה כל כך הרבה.
לא עשתה הילדה כלום.
חטאה היחיד היה שרק נולדה.
אך על זה כנראה עונש מוות הגיעה לה.

הולכת בדרך אפר היא.
לבדה, רק היא המחשבות.
נמאס לה כבר בבית הספר ללמוד.
המשפחה זרקה אותה לעזאזל.
והיא מחייכת ומנסה לבנות סביב עצמה חומות ברזל.

חברים אין לה, ואהבה זה רק סיוט.
שוב הילדה חושבת שעדיף לה למות.
צועדת בדרך ומכוניות צופרות.
היא לא שומעת כלום, מרוכזת במחשבות.

הפכה לשק איגרוף היא.
של הסביבה והיאוש.
ונמאס לה כבר יגון לחוש.
היא רק ילדה ממוצעת, כולם חושבים שתמימה.
אך לא עברה בראשה מחשבה שמחה, כבר יותר משנה.

אוטו צופר לה מהצד, מציע טרמפ.
הנהג צעיר ואחיו של ילד מספסל הלימודים.
אז הילדה נענת בחיוב לבחור שמהצד נראה מקסים.
למען האמת ידעה שזה הולך להגמר רע.
תחושה רעה הייתה בבטנה.
אבל לא היה לה אכפת יותר ממה שיקרה.
רק רצתה לטבוע במיטתה הרכה.
ולחכות שיעבור היום הזה, ויגיע היום הבא.

הילדה מעולם לא שבה לביתה.
גם בבית הספר לא ראו אותה.
זאת הייתה הנסיעה האחרונה בחייה.
וכנראה גופתה מושלכת עכשיו באיזה בור.
סיפורה נגמר למרות שלא התחיל.
הייתה עוד פרצוף בנחיל של אנשים.
פרצוף שנעלם לעולמים.

אף אדם לא יזכור את חיוכה ואת עייניה הכחולות.
וגם לא את הגומות שהתנוססו על שפתיה לעיתים כה רחוקות.
הייתה ונעלמה מהעולם.
סתם עוד קליפה דקה של בן אנוש.
שעל חייה אף אחד לא יחשוש.

ועכשיו כשהכתבה התפרסמה בעיתון וכולם במקרה הנורא העיפו מבט.
נשאלת השאלה, למישהו מהם באמת אכפת?

הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

כותרת התגובה:

תוכן התגובה:

* אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים וואו, זה בהחלט פשוט מדהים. זאבה~ (ל"ת)
  
  זאבה~
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים וואו. Nameless
  
  Nameless
  
  ריגשת אותי. כתבת מאוד טוב והסיפור עצמו מרגש.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה. :) A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים וואוויה. no fear
  
  no fear
  
  זה יפה, באמת שזה ממש יפה, אבל את פשוט העמסת עליה אסונות. גם בלי חברים, גם אנורקסית, גם המשפחה לא תומכת... יותר מדי.
  והסוף קצת לא קשור. הכתבה בעיתון. מוזר לי. די.
  אבל באמת שזה ממש יפה. אולי אני משוחדת, אני אוהבת כל דבר שיש בו חרוזים.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה.:) A-
    
    לרוב דברים כאלה נגררים אחד אחרי השני.
    
    ותודה.:)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים כבר אמרתי לך שאני חושבת שאת כותבת מדהים? אז שוב טל (ל"ת)
  
  טל
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה! ^^ A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים יפה ! ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕
  
  ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕
  
  כלכך מציאותי וכואב.
  את כותבת מדהים!
  ניערת אותי, באמת.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה. :) A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים הכתיבה מדהימה אבל... I.V olokita
  
  I.V olokita
  
  אני לא מסכים עם האבחנה בסוף.
  
  1. גורל משותף - תשאלי מסביב, סתם כתחקיר לסיפור הבא שתכתבי. את תגלי שלאורך ההסטוריה, מרבית בני הנוער סברו שהם כבשים שחורות, והרי אם כך הדבר. מסכנות הכבשים הלבנות.
  2. פרספקטיבה - אני לא יודע מה יקרה איתי מחר. אני בן 37 עם עבודה קבועה ונהדרת ותואר שני ואין לי מושג מה יהיה איתי מחר. אוליי יקדמו אותי לתפקיד מנכ"ל? אוליי אקח את כל המשפחה ונעבור לאוסטרליה. ואני רק בן 37. אבל אני יודע מה עשיתי כל יום בשלושים ושבע השנים האחרונות, ורובן (למעט גיל ההתבגרות) היו מדהימות. הפואנטה? הפרספקטיבה שלך כסופרת צריכה לצאת מהעכשיו, בטח ובטח אם העכשיו שלך הוא תקופה מבאסת. ברור לי שהכתיבה מבטאת רגש נוכחי, יחד עם זאת, תנסי להתעלות מעל הרגע המחניק שיש ב"רגע הזה" ולכתוב כאילו את בת שלושים ושבע, שיש לך שני ילדים, עבודה מצויינת וחיים מלאים ומוצלחים.
  3. רגשות של אחרים - הכי קל בכתיבה זה לתאר רגש של אחרים בשורה אחת "למישהו מהם אכפת?". זו יציאה לידי חובה פחות או יותר. תנסי להבא לתת לזה קצת יותר עומק, תבדקי סיבות. אני חולק עלייך לאורך כל הסיפור בנושא האבא, ולמה? כי אבא שאומר לבת שלו שהיא שמנה הוא אבא שכנראה מאוד אכפת לו מהבת שלו, אחרת לא היה אומר לה כלום, בדיוק כמו לאיש זר ושמן שעובר מולו ברחוב. הסיפור היה הרבה יותר מעניין אם הנערה הייתה מתעמתת איתו ושואלת. אז היא הייתה מגלה שהוא פשוט מפחד. מוטרד ממה שיהיה עם הבת שלו, מהחיים שלה, מהמחלות הקשורות בהשמנה. בכל מה שקשור לגידול ילדים, הורים הם לפעמים פחדנים גדולים. אבל את זה את תגלי כשיהיו לך ילדים בגיל ההתבגרות.
  4. נסיבות - כשאת מתארת גורל של דמות (ובטח גיבור הסיפור), עדיף להכניס תאור נרחב של מה שקורה שם. להרוג דמות ולסכם את זה בזריקה לבור זה כמו להוציא את הכלב לטיול. אבל תחשבי על זה, כמה זה מסובך, כמה הנערה סבלה מכל מה שקרה שם (במכונית, בפרדס, בסמטה או בכל מקום אחר) ומה ההשלכות של מה שקרה על כל הסביבה הקרובה אליה, אל תפטרי את הקוראים ב"זרק אותה לבור ולאף אחד לא אכפת" אפילו לא מטאפורית, כי זה לא נכון (עובדה, אפילו שמדובר בסיפור אכפת לי מאוד). תתארי לקוראים שלך את ההרגשה הזאת, את ה"מסביב של העלילה".
  
  יש לך פוטנציאל אדיר בכתיבה. הייתי שמח לראות עוד חומרים שכתבת. אני חושב שבהחלט יש כאן עתיד.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים :) A-
    
    תודה רבה על המחמאה בתחילת התגובה ובסופה. D:
    
    1-אני בת 19, נוער.
    וכן, יש הרבה אנשים שחושבים שהם כבשה שחורה, אבל הדמות בסיפור באמת כזאת.
    2-קודם כל, בהצלחה!
    ורציתי לכתוב את הקטע כאילו אני הילדה בת ה17 שקשה לה, לא רציתי לכתוב את הסיפור על דמות דמיונית, אלא מנקודת המבט שלה ואת הרגש שלה כפי שהיא הרגישה אותו.
    3-למה שיהיה להם אכפת? למה שיהיה להם אכפת אם מישהי כמו הדמות מתה? לא היה אכפת להם ממנה בחייה אז למה שבמותה?
    לגבי האבא, יש הבדל בין לדאוג ולהעיר, לבין לשבור את כל הביטחון העצמי עד למצב כזה שהדמות תעדיף לרעוב.
    אם הוא היה מוטרד, הוא היה מדבר איתה במקום לקרוא לה פרה.
    4-לא רציתי להביא לה מוות של גיבורה או צדיקה, זה פשוט מוות שהיא קיבלה אותו ברצון כי כבר לא היה אכפת לה מה יקרה איתה, אותו הדבר יכולתי לכתוב שבאותו הרגע היא חצתה את הכביש ופשוט נדרסה.
    אולי היא סבלה במותה, אבל זה היה מוות שמלווה באדישות, כי היא דמות פסיבית, היא לא עושה כלום נגד האנשים סביבה, לא נגד ההורים ולא נגד חברי הכיתה, אז אם הייתי מתארת מוות, זה היה מוות אדיש.
    כמו שאמרתי, המסביב התעלל בה, אז למה שיהיה לו אכפת?
    
    כמו שכתבת, כל השנים בחייך היו מדהימות.
    בחיים לא תצליח להבין את הדמות עד שתיפול למקום שלה.
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    - לפני 11 שנים ו-4 חודשים אוקי. מקבל. I.V olokita
      
      I.V olokita
      
      באמת שיש לך כשרון.
      
      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
      
      כותרת התגובה:
      
      תוכן התגובה:
      
      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה! D: A- (ל"ת)
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תקשיב אפרת
    
    אפרת
    
    הקטע פה לא היה לעניין את הקוראים יותר מדי, אני חושבת שהקטע היה לפרוק ולהראות כמה החיים של הילדה מסובכים והיא מרגישה נורא. העניין של האבא? זה מראה שאבא שלה עם בעיות, אם הוא אומר לה שהיא שמנה כשהיא שוקלת מתחת ל- 40 קילו. אם ההורה מפחד, הוא צריך להחזיק את עצמו, כי הוא מבוגר, והילד בקושי חי פה בעולם וגם כך לילדים בגיל ההתבגרות יש תמיד בעיות, ואני לא מאמינה שזה נשמע שאתה מנסה להצדיק את האבא, שיכול להוביל את הילדה שלו לאנורקסיה! ממה יש לו לפחד, תגיד לי, אם היא שוקלת מתחת ל-40?! ואני מדברת כי אני מכירה חברה שלי שכמעט היתה אנורקסית, ויש לי עוד חברות כאלו.
    מי שכתבה את זה, הוציאה את הכעס והכאב והתסכול, לא ניסתה לשבות אותנו בקסמיי עולם סיפורי. אתה חייב להבין את זה, אני חושבת שכל ההערות שלך קצת פוגעות, זה נשמע שזה בא ממקום מאוד רגשי. או לפחות כך אני רואה את זה.
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    - לפני 11 שנים ו-4 חודשים לא הבנתי, זה קטע שאת כתבת? I.V olokita
      
      I.V olokita
      
      אפרת, אני מכבד מאוד את דעתך, אבל...
      בואי נצא שנינו מנקודת הנחה שעצם זה שאני מגיב, זה נעשה רק, אבל רק לטובת הכותב. אחרת לא הייתי מעיר.
      אני עושה את זה רק כי אכפת לי ממנה, ממך, מכול הכותבים הצעירים והמוכשרים שכאן, מהכתיבה שלכם והעתיד שלכם.
      
      בחייך, איזה אינטרס אחר יש לי?
      מה הטעם בלפגוע באנשים?
      
      לכל שאר הדברים שציינת אני לא אגיב כי אלו דעותייך ואני מכבד אותן. למעט דבר אחד.
      תראי אפרת,
      אני מאמין שלכל מעשה יש תוצאה.
      אני מאמין שכל פעולה שאנחנו עושים נובעת מבחירה אישית שלנו או כי הצמידו לנו אקדח לרקה.
      אני מאמין שלכל מעשה שאת עושה מבחירה אישית יש תוצאה.
      אני מאמין שעם תוצאות צריך לדעת להתמודד.
      
      אני מאמין גם שלחברה ולמשפחה משקל מכריע בבחירות שעושה הפרט.
      אבל אני לא מאמין שלחברה ולמשפחה יש אקדח שמוצמד לרקתו של הפרט.
      
      לפיכך אני גורס, שאם מישהו בחר להיות אנורקט (וכאמור אף אחד לא הכריח אותו להיות כזה)- זו תוצאה של מעשה שהוא בחר לעשות, לא של אבא שלו, לא של הילדים בבית הספר ולא של אף אחד אחר.
      
      כמו כן, אני מאמין שמרגע שהפרט עשה בחירה גרועה שתוצאותיה רעות, חובה על הסביבה לסייע לו בתיקון התוצאה.
      אי לכך, רוצה להגיד שאכפת לי מאוד מהילדים שלי ואעשה הכל כדי שלא יעשו בחירות גרועות, אבל גם מבוגרים טועים לפעמים.
      
      יקירתי, לא כולנו סופר נני.
      
      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
      
      כותרת התגובה:
      
      תוכן התגובה:
      
      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      - לפני 11 שנים ו-4 חודשים סופר נני או לא אפרת
        
        אפרת
        
        לא צריך להיות מבין גדול בשביל לדעת אם פוגע בילד או לא. זה לא משהו זעיר. ברור שיש לה בחירה אם להיות אנורקסית או לא, אבל אם הסביבה כל הזמן אומרת לה שהיא שמנה, וגם אבא שלה, שרוב הילדים סומכים ונושאים עיניים-אפילו אם רק קצת-להורים שלהם, אז לפעמים זה נראה כאילו אין הרבה ברירה. אתה לא יכול להוציא את הסביבה מהמשוואה, וודאי שאבא בתור התפקיד שהוא משחק בחייה של הנערה, תופס מקום גדול במשוואה כזאת. הסביבה משפיעה הרבה, לפעמים קשה לנער או נערה להתנגד לזה, במיוחד אם זה נאמר שוב ושוב ומוריד את הבטחון העצמי, ואז כבר בכלל הנערה תעשה הכל כדי שיחשבו שהיא נראית טוב, שהיא בסדר.
        תקשיב, יש טעויות קטנות, אבל זו טעות חינוך פאטאלית שתוריד את הילד לטמיון. ההורה מעולם, אבל מעולם, לא צריך להוריד את הבטחון העצמי של הילד לקרשים כך.
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        
        לפני 11 שנים ו-4 חודשים מכבד ומקבל את עמדתך. אבל זה בכלל לא הנושא. I.V olokita
        
        I.V olokita
        
        אני לא חלקתי עלייך לרגע בנושא אחריות ההורים ומה הם משקפים לילדים שלהם במה שהם אומרים.
        אני רק ציינתי שעדיף שהאבא יגיד ולא יתעלם. כי התעלמות זו אופרה אחרת.
        איך הוא אומר, מה הוא אומר ובאיזה מינון? גם כאן אפשר לעשות שגיאות, אבל זה עדיף מהתעלמות.
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        
        לפני 11 שנים ו-4 חודשים נו באמת אפרת
        
        אפרת
        
        לא דיברתי על כך שיתעלם מהילדה, אבל אם יש דברים שלא צריכים להיאמר (בשום קנה מידה, אם היא רזה אז אין מה להגיד בכלל) אז הם לא צריכים להיאמר. זה לא מראה דאגה בריאה לילדה, זה מראה רצון לשליטה.
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        
        לפני 11 שנים ו-4 חודשים כך או כך, שתהיה שבת שלום I.V olokita (ל"ת)
        
        I.V olokita
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        
        לפני 11 שנים ו-4 חודשים אוי, אתה צודק, נמשכתי בוויכוח יותר מדי אפרת
        
        אפרת
        
        זה חסר טעם, טוב שקטעת. שבת שלום, מצטערת על החפירות, פשוט זה נושא רגיש, ואת זה בטח הבנת.
        שבת שלום נפלאה ומהנה!
        
        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
        
        כותרת התגובה:
        
        תוכן התגובה:
        
        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים וואו. כי אין לי מילים אחרות. אפרת
  
  אפרת
  
  שמעי, זה פשוט עוצמתי כ"כ שקשה לא להיסחף עם הסיפור. זה נורא, מה שעובר בחייה של אותה ילדה, אני לא מסוגלת לתאר איך זה כשמכל הכיוונים עוטפת אפלה. פשוט, גרמת לי לרחם עליה, ולכעוס על אביה, וכמעט לצעוק לה :אל תכנסי לאוטו! הייתי ממש בפנים. זה מדהים להחריד.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה רבה! D: A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים זה ממש יפה... argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
  
  argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
  
  הכתיבה מציאותית ומרגשת, זה באמת ממש יפה.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה! ^^ A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
- לפני 11 שנים ו-4 חודשים וואו. POLLO
  
  POLLO
  
  מקסים. הצלחת לזעזע.
  
  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
  
  כותרת התגובה:
  
  תוכן התגובה:
  
  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  - לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה. ^^ A- (ל"ת)
    
    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
    
    כותרת התגובה:
    
    תוכן התגובה:
    
    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.