הנערה התעוררה עם צליל השעון המעורר ,ופיהקה פיהוק ענק ולא מרוסן.
היא לא מיהרה לקום מהמיטה ולהתחיל יום חדש. 'איזה חלום משונה היה לי אתמול בלילה, ליליאן בטח תצחק עליי אם אספר לה ' חשבה הנערה בעודה קורעת מעיניה את קורי השינה. המחברת שעליה כתבה את המשך סיפורה והמנורה לא היו על מיטתה. היא לא זכרה שהזיזה אותן וכשחשבה על זה היא גם לא זכרה שהלכה לישון . היא הרגישה עייפה מאוד ,אפילו יותר מאתמול בלילה. 'איך אני עייפה כל כך?' חשבה לעצמה . היא הסירה מעליה את השמיכה . 'יכול להיות שאמא שלי נכנסה בלילה , סידרה את הדברים וכיסתה אותי?' היא שללה את האפשרות הזאת . אימה לא עשתה דבר כזה מעולם . היא תמיד אמרה לה "אם את ישנה עם בלאגן אל תתפלאי לקום עם עוד יותר בלאגן" . היא באה לקום כשקלטה בזווית עינה משהו כחול-שחור על כיסא לידה . "אהההההה!" היא צרחה בבהלה עם קול צרוד של בוקר והעירה את הנער הישן. ג'ק נדבק מהבהלה שבקולה וזעק "מה?!". לפתע נפתחה דלת החדר ונערה אחרת נכנסה פנימה בשאלה "על מה כל הצעקות האלה על הבוקר?". היא הייתה גבוהה עם שיער שחור וניתן היה לראות שהן אחיות, היא נראתה גדולה יותר אבל לא בהרבה. היא הבחינה בג'ק והסתכלה על הנערה במבט תוהה. "לילי...זה... בגלל... הוא..אמממ... שום דבר" אמרה הנערה והעיפה מבט בג'ק שעדיין נראה לה כמו אשליה מוזרה או מתיחה ממש מושקעת. "היי , אני ג'ק, סליחה על הצעקה ,פשוט אחותך חשבה שהיא ראתה שממית" הוא צחק קצת וגם הנערה הצעירה הגניבה חיוך ביישני. "אוקיי, אבל מה הוא עושה כאן?" כעת היה תור הנערה להמציא את הסיפור . "לא הצלחתי להירדם אז התקשרתי לג'ק והוא... די לקח יוזמה ובא " הנערה אמרה זאת בצירוף צחקוק על הסיפור המופרך ש"מכרה" לאחותה. אחותה לא האמינה לזה והנערה יכולה לראות זאת בפניה , אבל היא לא חשדה באמת. ' מי יחשוד בדבר כזה?' אמרה הנערה בליבה . היא פתרה אותה מהמצאת סיפור נוסף בכך שאמרה "אני בטוחה" ,קרצה אליה ויצאה מהחדר.
"את בסדר?" שאל ג'ק במלוא הכנות. "אתה אמיתי?" היא השיטה יד לגעת בזרועו של ג'ק. לוודא שהיא ממשית. "אאוץ'" אמר ג'ק ושפשף את מקום הצביטה עם זרועו האחרת. "למה זה היה?" אמר והסתכל על הנערה. היא סקרה אותו מכף רגל ועד ראש ואז חיבקה אותו.
ג'ק היה מבולבל אך היה משהו בחיבוק הזה. היא שמחה שהוא שם וגם הוא שמח כשחשב על זה. 'יש בה משהו' הוא חיבק אותה והתמלא בתחושה נעימה ולא מוכרת.
הם הרפו את החיבוק . "אני חושב שאנחנו צריכים לדבר...." אמר ג'ק וגירד בעורפו בעצבנות.
"אתה יודע איך זה קרה?" שאלה הנערה בסקרנות. "לא ממש, רגע אחד תקעו בי סכין ודיממתי למוות . ורגע שני נפלתי על הרצפה במטבח של הבית הזה" ג'ק הביט בנערה בתקווה שהיא יודעת משהו נוסף אך מבטה הנפול כבר ענה על כך. "זה בערך מה שאני יודעת. אוליבר התנקש בך ורגע אחר כך אתה פה" במוחו של ג'ק התרוצצו הרבה שאלות אל הנערה והוא התחיל לירות אותן ברצף . בלי לחכות לתשובה. "איך את מכירה את אוליבר? איך את מכירה אותי? איך את יודעת שהוא התנקש בי? למה לא הזהרת אותי? מי את?" הנערה עצרה את רצף השאלות בנגיעה על כתפו של ג'ק כבמחווה שיפסיק לרגע. "אוקיי" הנערה לקחה נשימה עמוקה והחלה לומר "זה ישמע לך מוזר. או אולי לא כי אתה רגיל יותר לדברים מוזרים " היא הביטה בג'ק והוא הנהן לה להמשיך. "אני אוהבת לכתוב, בעיקר סיפורים. בזמן האחרון אני כותבת סיפור מסוים. סיפור פנטזיה על מכשפים מוארים ואפלים" היא בחנה את ג'ק לראות את תגובתו אך לא נראה שהוא מבין. "כתבתי סיפור על שני חברים . לפי הסיפור הם נחשבו למכשפים המוארים הכי טובים שיש" ג'ק הביט בה מבולבל . "כתבת סיפור עלי ועל אוליבר?" הוא שאל כיודע את התשובה. "כן" אמרה הנערה בתמציתיות 'יכול להיות שהוא הבין שהוא דמות בדיונית?' חשבה אך שאלתו הבאה הסגירה אותו. "אם כתבת עלי ועליו סיפור , איך ידעת את ... הכל?" הוא הסתכל על הנערה במבט חשדני. 'מה אני יכולה להגיד לו? הוא יאמין לי אם אני אתחיל להסביר לו שהוא פרי הדמיון שלי?' היא שקעה מעט במחשבות כאלו עד שהבחינה שג'ק עדיין מחכה לתשובה. "אני לא ידעתי, אני המצאתי" אמרה כשהיא מתנדנדת מרגל לרגל . הוא החווה בידו על מחברת הספירלה שכעת הייתה מונחת על השולחן "זה הסיפור?" הנערה הנהנה והוא הרים את המחברת , פתח בדף אקראי והחל לקרוא.
"ג'ק נכנס לחדרו של הפרופסור כשכולו רועד. אתמול לאחר השיעור הפרופסור אמר שהוא זקוק לג'ק למשהו חשוב וסודי . הוא ביקש ממנו לבוא אל חדרו אחרי שעת כיבוי האורות . ג'ק חשש שמה עשה דבר מה לא כשורה והפרופסור יעניש אותו באופן אישי. להיות מכשף ,תמיד אמרו לו "זה כמו גיל ההתבגרות , יש את זה לכולם אבל זה עובר מתישהו" . הפרפסור היה אומנם זקן מאוד ,אבל השמועות אמרו שזה לא עבר לו לגמרי. האיש בעל הזקן הלבן המסודר בקפידה ושיערו לבן כמעט כולו ישב מאחורי שלוחן המהגוני כשג'ק נכנס . הפרופסור נראה עצוב . זה היה מבט שג'ק מעולם לא ראה על פניו של הפרופסור הזקן וחם המזג. ' תחיי מרלין, מה כבר עשיתי?' ...."
ג'ק הרים את עיניו מהדף ונראה כאילו קיבל סטירת לחי. "את יודעת את המחשבות שלי? מה אלה הכוחות האלה?" הנערה לא התפלאה שזוהי תגובתו . הוא הרי בא מעולם של מכשפים. "לפי אמא שלי, זה דמיון מפותח מדי" אמרה וצחקה. 'עכשיו את מתבדחת?במצב הזה?' גערה בעצמה . היא חלפה במבטה על השעון ונלחצה "אני מאחרת לבית ספר!". היא העבירה בג'ק מבט ואז בשאר החדר והוסיפה "ומסתבר שגם אתה" .
----------------------------
אני ממשיכה רק אם יהיו מספיק תגובות! :-)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
