לא גדלתי בחינוך דתי, אם כי ידיעותי ביהדות לא מעטות (בשביל מי שמגדיר עצמו אתאיסט). אני לא יכול לומר לך שהחינוך הדתי עצמו נותן יתרון כלשהו לאדם אל מול מי שלא חונך בחינוך דתי. הראיה לכך היא שאחוז החולים בדיכאון בקרב הקהילות הדתיות, ואף החרדיות, אינו נמוך יותר. למעשה, הדיכאון הוא הדבר הכי לא "גזען" בעולם - הוא תוקף אותך לא משנה מה צבע עורך, דתך או כמות הרכוש שלך. היתרון המאוד ברור שבלהיות דתי, ולחיות בקרב קהילה דתית, היא: א. עצם האמונה בקיומי של כוח עליון מעניקה, לדעתי, נחמה גדולה מאוד, שבהחלט יכולה להקל; ב. בעולם די מנוכר, קהילה שעומדת מאחוריך, ולא תנטוש אותך בקלות, גם היא מהווה רשת ביטחון מנחמת בשעות הקשות.
בעניין "הפיצול אישיות" אני מזדהה איתך לחלוטין. אנשים מתקשים להיות בנוכחות אדם מדוכא, ואני מבין אותם. זה דבר לא נעים, ורוב האנשים לא מעוניינים לחוות סבל של אחר באופן ארוך וקבוע (אלא אם כן, חס וחלילה, מדובר בבן משפחתם). לכן, גם אדם דיכאוני חייב לבחור בין להיות עצמו, מה שאומר שיצטרך לחיות חיים מוכוונים יותר, עם פחות חברה, ולמידה איטית של הדברים שמביאים לו מזור, אפילו חולף, ומהנים אותו, לבין לפתח מסכה חברתית, שדורשת אנרגיות עצומות לדעתי (לשתי הדרכים יש יתרונות וחסרונות, ואף אחד מהם לא חייבת להיות "טהורה" במובן זה שאם בחרת באחת מהן אין סיכוי שתוכל לפעמים לבחור בשנייה), כול העולם במה, וכל איש ואישה שחקנים הנם וגו' כפי שאמר שייקספיר.
וכן, בן אדם דיכאוני נוטה לעתים לבצע דברים ביותר באיטיות (לאו דווקא פחות טוב, ולעתים אף יותר טוב). נשמע שאת עובדת בתחום שמהתחלה הוא תחום קשה ואינטנסיבי. אל תשללי את האפשרות שמקום העבודה עצמו לא מתאים לך - בעיקר כי הוא גורם לך לרגשות אשם (אני מבין מכללא ממה שאמרת. זה כשלעצמו מהווה, לדעתי, מעגל אכזרי. אם יש לך אופציה לחשוב על קריירה אחרת, שבה תצטרכי פחות להעמיד פנים ולהיות יותר עצמך (או איך שאת כרגע), נראה לי שזו התחלה טובה. וכן, אני ממליץ בחום לפגוש פסיכיאטר, אפילו אם תחליטי בסוף לא לקחת תרופות. התרופות עצמן יכולות לחולל שינויים כאלו שלאחר מכן תכי על חטא שלא התחלת ליטול אותן מוקדם יותר. בעניין של שיחות עם פסיכולוג, זה תלוי אדם ותלוי יכולת כלכלית. אישית אני ממש לא משוכנע שיש בהם תועלת משמעותית. במיוחד אם יש לך תחליף, למשל רב (ועדיף שיהיה חכם גם בהלכות העולם הזה).
אני לא איש מקצוע, ויש לקחת את מה שאני אומר בערבון מוגבל.