רק היום נרשמתי לכאן. בבקשה תהיו עדינים^^'
--------------------------------------
היי!
אני ולריה וזה היומן שלי. אני יודעת שקוראים לזה בלוג, אבל אני מעדיפה לקרוא לזה יומן ואף אחד לא יגיד לי איך נכון לומר כי אני ראש משפחה ואני קובעת. אז אני ראש המשפחה של המשפחה שלי, שזה אומר שאני קובעת הכל, דואגת לכולם והכי חשוב- לי יש את המילה האחרונה בבית. מיקי, החברה הכי טובה שלי מאז היסודי, הציעה לי לכתוב את היומן הזה, כי היא אומרת שזה יעזור לי להיות יותר מאורגנת כראש משפחה (היא לומדת פסיכולוגיה, אז היא יודעת מה היא אומרת) ושזה טוב בשבילי.
הרבה לא מאמינים שאני אשכרה יושבת וכותבת משהו, אבל זאת לא הפעם הראשונה שלי בעסקי הכתיבה, כבר כתבתי כמה דברים בעבר. כתבתי ספר ילדים שנקרא "ראש המשפחה והאוצר האבוד" וספר ההמשך: "השודדים באים לגנוב את האוצר וראש המשפחה נלחמת בהם ומנצחת" -ששלחתי לחברות להוצאה לאור ואני עדיין מחכה לתשובה ולא מבינה מה לוקח כל כך הרבה זמן, אלה רק ספרי ילדים, Holy sharpeners!- וכתבתי גם מחזה שנקרא "ראש המשפחה הכי טובה בעולם" שמספר על אישה שנולדה לה בת שהיא עתידה להיות ראש המשפחה, אבל רוצים להרוג אותה כי היא עברייה, אז האמא שולחת את התינוקת לצוף בהנר בתוך תיבת קש ואיזו נסיכה מוצאת אותה, ואז היא גודלת ומגיעה למדבר ומגלה שהיא ראש המשפחה שצריכה להביא את בני ישראל לארץ ישראל אבל הארץ שבה הם חיו לא נותנת להם אז היא מביאה למלך מכות והוא משחרר אותם. את הסוף אני לא מגלה, שיהיה מתח.
להרבה אנשים שלא מהמשפחה קשה להבין איך מישהי בגיל שלי יכולה להיות ראש משפחה. בכל זאת, סיימתי את הלימודים רק לפני שנה, ובדרך כלל ראש המשפחה הוא האדם הכי מבוגר בבית. אבל אצלנו זה לא עובד ככה. מי שהיה ראש משפחה לפני, ובעצם היה ראש המשפחה הראשון, הוא בן דוד שלי. אבל הוא החליט לפרוש כי הוא התחתן והוא רוצה לדאוג רק לאשתו ולתינוק שבבטן שלה ולא לכל המשפחה. אבל הוא עדיין המפקד שלנו.
אתם מבינים, אנחנו לא אנשים רגילים. המשפחה שלנו ועוד כמה חברים שייכים לארגון שפותר בעיות. פשעים, יותר נכון. וכולנו יודעים להשתמש בנשק. ולהילחם. ולהרוג אם צריך. וראש המשפחה בדרך כלל החזק ביותר מבין כולנו, מה שהופך את בן דוד שלי למפקד הכי טוב שיכול להיות (חוץ ממני, כמובן, כי אני ראש המשפחה) והוא גם זה שלימד אותי את כל מה שעל ראש משפחה לעשות. וזה לא רק להילחם; בתור ראש משפחה אני אמורה לעזור לפתור בעיות בצורה המהירה ביותר, מה שאומר שאני צריכה לדעת לבשל, לתפור, לסרוג, להגיע למקומות קשה להגיע אליהם כדי לנקות ולהיות בעלת ידע כללי. ואת זה יש לי, ואיך לא, אני ראש המשפחה המהממת הזאת.
אני לא מתכוונת לספר לכם עכשיו על כל בני המשפחה שלי ועל כל מי שנמצא בארגון, זה ייקח לי שעות. וזה בלי להתחיל לספר על סייטן. אז בשביל אלה מכם שעדיין נמצאים בגיל ההתבגרות, אני רוצה לספר על בת דודה שלי, דני. יש לה... בעיות כאלה.
לדוגמא, שבוע שעבר היא הביאה בחור הביתה, ובתור ראש משפחה התפקיד שלי היה לבדוק אותו. וחוץ מזה, אין דבר יותר כיף מלהפחיד מחזרים פוטנציאלים של דני. חוץ מאלכס, אותו אני אוהבת. אבל דני לא. אולי כי הם חברים מילדות או אולי כי היא לא בקטע של בנים עם מוח. או כי הוא מכבד אותי בתור ראש משפחה, והיא חייבת להתמרד. הורמונים, אתם יודעים...
בכל אופן, הוא הגיע והתנהלה בינינו השיחה הזאת (ואיך אני זוכרת? כי יש לי זיכרון מעולה מאז המכה ההיא שחטפתי בראש):
"היי!" הוא נכנס ואני החלפתי מבטים עם טיטו. טיטו הוא ערפד והוא איתנו בארגון. ובגלל שאני ראש המשפחה ובגלל שהוא היה רע פעם ונכנס לי לראש וגרם לי ללבוש חולצות לבנות מכופתרות וחצאיות, הוא חייב לי. והתחביב שלו ושלי זה להתעלל בבנים שדני מביאה הביתה.
"אתה החדש של דני?"
"כן. את ראש המשפחה המוזרה?"
"דני אמרה לך שאני מוזרה?"
"לא, אבל את נראית מוזר, אז ניחשתי". תגידו לי, מי תצא עם אחד כזה שלא מכבד את כבוד ראש המשפחה? פה כבר היה קשה לי להתאפק, אבל טיטו החזיק אותי אז לא ממש יכולתי להגיב.
ואז דני הגיעה ואמרה שהם הולכים לחדר שלה. ואתם יודעים מה החדש שלה אמר לי? הוא קרץ ואמר לי: "אל תדאגי, אני תמיד מחזיק איתי גלולות ליום שאחרי". ומכאן אני רק זוכרת שראיתי אדום, ואחר כך טיטו סיפר לי שאם הוא לא היה מרתק אותי לרצפה בכוח, הייתי שופכת לבחור את הקרביים. חבל שלא עשיתי את זה באמת. ואת זה טיטו אמר. ואפילו מיקי, שהיא פסיכולוגית ואסור לה לומר כזה דבר בגלל האתיקה.
היום צריך לבוא עוד בחור של דני, אבל הפעם דיברתי איתו בטלפון והוא אמר שהוא אוהב את דני עד כדי כך, שהוא מוכן למות בשבילה, אז שלחתי את טיטו לצוד לי כמה נחשים ארסיים, והוא אמור לחזור ממש כל רגע. חוץ מזה, גם הוא וגם אני לא ממש סומכים על החדש של השבוע הזה; כשהוא דיבר איתי בטלפון הוא שאל לשלומי. אף בחור של דני לא שאל אותי מה שלומי, חוץ מאלכס, אבל הייתי עושה לו בייביסיטר בתור ילד, אז הוא מכיר אותי מספיק זמן בשביל זה.
אני חייבת ללכת עכשיו, טיטו חזר עם הנחשים. מישהו מכם יודע אולי מה עושים במקרה שהם יכישו מישהו? מותר למצוץ את הארס? כי אני זוכרת שזה לא עוזר אם הוא נמצא בנימים ולא בעורקים. ואל תשאלו אותי איך אני יודעת, זה הכל בגלל סייטן!
נו, שיהיה.
בברכה,
ראש המשפחה.
--------------------------------------
היי!
אני ולריה וזה היומן שלי. אני יודעת שקוראים לזה בלוג, אבל אני מעדיפה לקרוא לזה יומן ואף אחד לא יגיד לי איך נכון לומר כי אני ראש משפחה ואני קובעת. אז אני ראש המשפחה של המשפחה שלי, שזה אומר שאני קובעת הכל, דואגת לכולם והכי חשוב- לי יש את המילה האחרונה בבית. מיקי, החברה הכי טובה שלי מאז היסודי, הציעה לי לכתוב את היומן הזה, כי היא אומרת שזה יעזור לי להיות יותר מאורגנת כראש משפחה (היא לומדת פסיכולוגיה, אז היא יודעת מה היא אומרת) ושזה טוב בשבילי.
הרבה לא מאמינים שאני אשכרה יושבת וכותבת משהו, אבל זאת לא הפעם הראשונה שלי בעסקי הכתיבה, כבר כתבתי כמה דברים בעבר. כתבתי ספר ילדים שנקרא "ראש המשפחה והאוצר האבוד" וספר ההמשך: "השודדים באים לגנוב את האוצר וראש המשפחה נלחמת בהם ומנצחת" -ששלחתי לחברות להוצאה לאור ואני עדיין מחכה לתשובה ולא מבינה מה לוקח כל כך הרבה זמן, אלה רק ספרי ילדים, Holy sharpeners!- וכתבתי גם מחזה שנקרא "ראש המשפחה הכי טובה בעולם" שמספר על אישה שנולדה לה בת שהיא עתידה להיות ראש המשפחה, אבל רוצים להרוג אותה כי היא עברייה, אז האמא שולחת את התינוקת לצוף בהנר בתוך תיבת קש ואיזו נסיכה מוצאת אותה, ואז היא גודלת ומגיעה למדבר ומגלה שהיא ראש המשפחה שצריכה להביא את בני ישראל לארץ ישראל אבל הארץ שבה הם חיו לא נותנת להם אז היא מביאה למלך מכות והוא משחרר אותם. את הסוף אני לא מגלה, שיהיה מתח.
להרבה אנשים שלא מהמשפחה קשה להבין איך מישהי בגיל שלי יכולה להיות ראש משפחה. בכל זאת, סיימתי את הלימודים רק לפני שנה, ובדרך כלל ראש המשפחה הוא האדם הכי מבוגר בבית. אבל אצלנו זה לא עובד ככה. מי שהיה ראש משפחה לפני, ובעצם היה ראש המשפחה הראשון, הוא בן דוד שלי. אבל הוא החליט לפרוש כי הוא התחתן והוא רוצה לדאוג רק לאשתו ולתינוק שבבטן שלה ולא לכל המשפחה. אבל הוא עדיין המפקד שלנו.
אתם מבינים, אנחנו לא אנשים רגילים. המשפחה שלנו ועוד כמה חברים שייכים לארגון שפותר בעיות. פשעים, יותר נכון. וכולנו יודעים להשתמש בנשק. ולהילחם. ולהרוג אם צריך. וראש המשפחה בדרך כלל החזק ביותר מבין כולנו, מה שהופך את בן דוד שלי למפקד הכי טוב שיכול להיות (חוץ ממני, כמובן, כי אני ראש המשפחה) והוא גם זה שלימד אותי את כל מה שעל ראש משפחה לעשות. וזה לא רק להילחם; בתור ראש משפחה אני אמורה לעזור לפתור בעיות בצורה המהירה ביותר, מה שאומר שאני צריכה לדעת לבשל, לתפור, לסרוג, להגיע למקומות קשה להגיע אליהם כדי לנקות ולהיות בעלת ידע כללי. ואת זה יש לי, ואיך לא, אני ראש המשפחה המהממת הזאת.
אני לא מתכוונת לספר לכם עכשיו על כל בני המשפחה שלי ועל כל מי שנמצא בארגון, זה ייקח לי שעות. וזה בלי להתחיל לספר על סייטן. אז בשביל אלה מכם שעדיין נמצאים בגיל ההתבגרות, אני רוצה לספר על בת דודה שלי, דני. יש לה... בעיות כאלה.
לדוגמא, שבוע שעבר היא הביאה בחור הביתה, ובתור ראש משפחה התפקיד שלי היה לבדוק אותו. וחוץ מזה, אין דבר יותר כיף מלהפחיד מחזרים פוטנציאלים של דני. חוץ מאלכס, אותו אני אוהבת. אבל דני לא. אולי כי הם חברים מילדות או אולי כי היא לא בקטע של בנים עם מוח. או כי הוא מכבד אותי בתור ראש משפחה, והיא חייבת להתמרד. הורמונים, אתם יודעים...
בכל אופן, הוא הגיע והתנהלה בינינו השיחה הזאת (ואיך אני זוכרת? כי יש לי זיכרון מעולה מאז המכה ההיא שחטפתי בראש):
"היי!" הוא נכנס ואני החלפתי מבטים עם טיטו. טיטו הוא ערפד והוא איתנו בארגון. ובגלל שאני ראש המשפחה ובגלל שהוא היה רע פעם ונכנס לי לראש וגרם לי ללבוש חולצות לבנות מכופתרות וחצאיות, הוא חייב לי. והתחביב שלו ושלי זה להתעלל בבנים שדני מביאה הביתה.
"אתה החדש של דני?"
"כן. את ראש המשפחה המוזרה?"
"דני אמרה לך שאני מוזרה?"
"לא, אבל את נראית מוזר, אז ניחשתי". תגידו לי, מי תצא עם אחד כזה שלא מכבד את כבוד ראש המשפחה? פה כבר היה קשה לי להתאפק, אבל טיטו החזיק אותי אז לא ממש יכולתי להגיב.
ואז דני הגיעה ואמרה שהם הולכים לחדר שלה. ואתם יודעים מה החדש שלה אמר לי? הוא קרץ ואמר לי: "אל תדאגי, אני תמיד מחזיק איתי גלולות ליום שאחרי". ומכאן אני רק זוכרת שראיתי אדום, ואחר כך טיטו סיפר לי שאם הוא לא היה מרתק אותי לרצפה בכוח, הייתי שופכת לבחור את הקרביים. חבל שלא עשיתי את זה באמת. ואת זה טיטו אמר. ואפילו מיקי, שהיא פסיכולוגית ואסור לה לומר כזה דבר בגלל האתיקה.
היום צריך לבוא עוד בחור של דני, אבל הפעם דיברתי איתו בטלפון והוא אמר שהוא אוהב את דני עד כדי כך, שהוא מוכן למות בשבילה, אז שלחתי את טיטו לצוד לי כמה נחשים ארסיים, והוא אמור לחזור ממש כל רגע. חוץ מזה, גם הוא וגם אני לא ממש סומכים על החדש של השבוע הזה; כשהוא דיבר איתי בטלפון הוא שאל לשלומי. אף בחור של דני לא שאל אותי מה שלומי, חוץ מאלכס, אבל הייתי עושה לו בייביסיטר בתור ילד, אז הוא מכיר אותי מספיק זמן בשביל זה.
אני חייבת ללכת עכשיו, טיטו חזר עם הנחשים. מישהו מכם יודע אולי מה עושים במקרה שהם יכישו מישהו? מותר למצוץ את הארס? כי אני זוכרת שזה לא עוזר אם הוא נמצא בנימים ולא בעורקים. ואל תשאלו אותי איך אני יודעת, זה הכל בגלל סייטן!
נו, שיהיה.
בברכה,
ראש המשפחה.