"אני רוצה לברוח אבל היציאות חתומות האוויר הולך ואוזל ,אני נהיית קצרת נשימה כך שאני לא מסתכנת בדיבור ,גם כך אין איתי אף אחד, הקירות מצרים עליי, קרן האור היחידה שהאירה את החדר לפני דקות אחדות אינה עוד ,אני מגששת בעלטת החדר החנוק, הקירות ממשיכים לזוז במטרה למעוך את גופי, ברגע זה אני עומדת ישר , "סוג של" עמידת דום כך שגבי לקיר האחד בעוד החזה שלי נמעך על הקיר השני , פעם המורה שלי אמרה לי שכשטובעים או נחנקים או אני לא יודעת מה,מה שמכאיב לריאות הוא עודף בפחמן דו-חמצני ולא חוסר בחמצן, אבל ברגע זה המידע הזה לא ממש שימושי, ברגע שהכאב הפך בלתי נסבל לגמרי הרגשתי את גופי נכנע למחנק ,את עצמותי נכנעות לקירות , ממש אז הרגשתי תחושה מוזרה, התחושה הייתה דומה לזו שמרגישים כאילו אתה עדיין במים אבל אתה יודע שאתה כבר לא בבריכה או בים כי אתה יבש , רק שהתחושה הזאת הייתה הרבה יותר חזקה, מיד לאחר מכן איבדתי תחושה בכל הגוף, הרגשתי אור על העיניים העצומות שלי אז פקחתי אותן"
©כל הזכיות שמורות לי
-------------------------------------------------------------------------------------------
זה הקטע על הדף שלי והוא באמת מה שאמרתי "קטע מספר" אבל אני מעוניינת בחוות הדעת שלכם
©כל הזכיות שמורות לי
-------------------------------------------------------------------------------------------
זה הקטע על הדף שלי והוא באמת מה שאמרתי "קטע מספר" אבל אני מעוניינת בחוות הדעת שלכם