קוראים מאשקלון

מרגש, מפורט, עמוק, אולי קצת קצר מידי

סיפור חיים מרגש ומלא אירועיים דרמטיים של גבר הומוסקסואל באירלנד של אמצע המאה ה-20. בסיפורו שזורים סיפורי חיים מרתקים לא פחות של בני משפחתו וחבריו.
להלן המלצה של Copilot:
הספר עוקב אחרי מסע חייו של סיריל אייברי, גבר שנולד בנסיבות לא שגרתיות באירלנד שמרנית, ומנסה להבין מי הוא באמת בעולם שלא תמיד מקבל אותו.
דרך תחנות שונות בחייו, הקורא נחשף לשאלות עמוקות של זהות, אהבה, שייכות ומחיר הסודות.
בוין משלב הומור דק לצד רגעים מטלטלים, ויוצר דמויות חיות ומלאות מורכבות.
בלי לחשוף יותר מדי – הסיפור נוגע בקשרים אנושיים בלתי צפויים, בבחירות שמשנות גורלות, ובכוחם של רגשות שמכסים אותם לאורך שנים.
זהו ספר רחב יריעה שמסופר בקול ייחודי, עם קפיצות זמן שמעשירות את העלילה ומוסיפות לה עומק.
הוא מצליח להיות אישי מאוד ובו בזמן גם להאיר תקופה והקשרים חברתיים באופן חד ומדויק.
זה רומן מרגש, חכם ולעיתים גם כואב, שמצליח להישאר איתך הרבה אחרי סיום הקריאה.
מי שמחפש ספר שגורם לחשוב, להרגיש, ואפילו לחייך לרגעים בתוך סיפור לא פשוט – זה ספר שכדאי מאוד להכיר.

את הספר הזה מצאתי במילואים. היינו אז בקו ליד החרמון. אחת הפלוגות שעברה שם לפנינו כניראה מאוד אהבה לקרוא, כי כשאנחנו הגענו היה שם קרטון ענק שישב על משטח עם מאות ספרים (בחיי). לצערי החברה שלנו פחות העריכו את האוצר, וכשהגענו הוזיזו אותו בסידורים אל מקום חשוף לחורף של צפון הרמה.. כבתור אוהב ספרים זה שרף לי בלב ובעיניים, ודאגתי לחלץ משם את כל הספרים למקום בטוח (יחסית.. ומקווה כל כך שהיום הספרים בטוב). תוך כדי המבצע שלי בחרתי לי כמה ספרים שסיקרנו אותי, וזה היה אחד מהם. מאז קראתי את כולם, או לפחות ניסיתי לקרוא. בסופו של דבר שלושת הספרים שאהבתי והשארתי בספרייה שלי היו הספר הזה, תשמעו סיפור (גם של י"ב זינגר) ובית קרנובסקי (שחיבר י"י זינגר, האח של. ספר מדהים וכואב. עשר מעשר). ומעבר לקשר המשפחתי כמובן אפשר לראות מה משותף לשלושת הספרים האלה- כולם מדברים על יהדות מזרח אירופה, רגע לפני שהכל שם הלך לאיבוד..
זאת הייתה הפעם הראשונה שקראתי ספרים מהזאנר הזה, וגיליתי שהדמויות והעלילות האלה נכנסות לי ללב ולנשמה. כבתור דתי לשעבר, שעזב בכאב ובגיל מאוחר יחסית את הדרך, אני מרגיש שיהדות מזרח אירופה של אז היא אני. המוני יהודים שמחפשים את דרכם בעולם, קרועים בין בית אבא לרעיונות ואידיאלים חדשים. מנסים לשרוד בעולם ותוך כדי גם לשנות אותו. ועל הדרך זה ניראה שהם היו כל כך עסוקים בלקרוא, ולקרוא הכל. לא פלא שכמה ממיטב המוחות יצאו מהקהילות האלה. אנשים שלא פחדו לשאול שאלות ולהטיל ספק, אבל היהדות נשארה להם בעורקים. האנשים האלה הם השראה בשבילי והייתי רוצה לחבק כל אחד ואחד מהם. הספר הזה והגיבור הראשי בפרט נגע לי בלב. גמרתי את הספר בשבת אחת ונהנתי מאוד. אמנם קראתי ספרים טובים ממנו אבל כמו שכתבתי הזאנר הזה מרגש אותי והספר בהחלט מצויין.
וסתם למען הגילוי הנאות, אני ממוצא מזרחי בכלל. לצערי בבית הספר שלמדתי בו עד הישיבה תיכונית, אשכנזי היה סוג של מילת גנאי (והיה אפשר לספור עם האצבעות כמה אשכנזים היו בכל בית הספר..). וזאת הביקורת הראשונה שאני כותב בסימניה (אחרי שאני כבר שנים משוטט לי כאן מדי פעם)