הספר הראשון של ברקלי שקראתי היה "מהלך לא מוצלח" (4 כוכבים) אהבתי את הספר בזמנו, לכן חשבתי שאוכל בעתיד להמשיך ולהינות מספריו. קראתי עוד ספר, ועוד אחד ופחות התלהבתי. מס' הכוכבים שנתתי לספריו נדו בין 1-3, מה שאמר מבחינתי שאין הוא סופר המועדף עלי ואפשר לוותר על קריאת ספריו. ובכל זאת...לאחר המלצה חמה מאד באתר, החלטתי לנסות שוב....
ללינווד ברקלי יש סגנון משלו. הקריאה בספריו זורמת (לכן סיימתי את הספר ביומיים וחצי, מעל 400 עמודים). יש בספר שילוב של סיפור מקורי והזוי במיוחד.
מתח, והרבה הומור. ספר המתאים לתקופה (סטרפאפיסט שעשה מיליונים מאפליקציות), ושערוריות ידועות (פרשה של גפרי אפשטיין, פרשת הרופא שתרם זרע למאות מטופלות). בעיני חביב, מעביר זמן (או מבזבז זמן, תלוי ציפייה אישית מהספר).
לסיכום אישי אוכל לומר שקראתי 7 ספרים (כולל ספר הנ"ל) של הסופר. נראה כי נתתי לו קרדיט גדול מזה שנותנת לסופרים אחרים (לא ברור איך ולמה).
בכל אופן, מבחינתי, נפרדות דרכינו (וגם ביקורת נלהבת ככל שתהייה באתר...לא תשכנע אותי לקרא ספר נוסף מפרי עטו).
אז זהו יום בו הסופר יוכל לומר "ביום שאיבדתי אותה" (שם ספר שלו) והיא נפרדה ממני "בלי לומר שלום" (עוד ספר פרי עטו).

הרפואה המודרנית דוהרת קדימה ומציבה עוד ועוד דילמות שיוכלו לפרנס אתיקאים ופילוסופים גם בשלושת אלפים השנים הבאות. אני לא יודעת כמה פילוסופים נכנסים לזה בינתיים, אבל סופרים בוודאי שכן. למשל: מה זה אומר להיות אבא של מישהו? האם מי שתרם זרע, ועוד בצורה אנונימית יכול להיחשב לאב? מה קורה עם אותה תרומת זרע בזמן שהשנים חולפות ומידע גנטי חדש נחשף? האם אדם שלקה במחלה תורשתית צריך מעכשיו לחפש את כל הצאצאים שיצאו מזרעו ולהזהיר אותם בעתיד הצפוי להם, או שהעתיד שצפוי להם תלוי גם הוא בהתפתחויות רפואיות, והמידע קצת פחות רלוונטי בינתיים? והאם אדם שחושד שהוא נשא של מחלה שעברה אליו בתורשה ירצה בכלל לדעת את המידע הזזה, או שיבחר שלא להיבדק ולא לדעת ולחיות את חייו בשמחה כל עוד הם בריאים ושמחים?

מיילס קוקסון היה פעם סטודנט עם קשיים כלכליים, והוא מחליט להמיר און בהון ולתרום את הזרע שלו למרפאת פוריות תמורת תשלום הוגן שמסייע לו לשלם חשבונות, ותוך הבטחת דיסקרטיות. עשרים ומשהו שנה מאוחר יותר, כשהוא בעלים של חברת הייטק מצליחה, עשיר למדי ונטול משפחה משל עצמו, הוא מקבל אבחנה של מחלה סופנית ותורשתית, וזה גורם לו להיזכר בצאצאים שלו ולנסות לאתר אותם, גם כדי להוריש להם את הונו הרב, אבל גם כדי להגיד להם שיילכו להיבדק אם אינם נושאים את אותה מחלה. קלואי סוונס, שגדלה כבת לשתי אימהות והפכה להיות מלצרית בדיינר בפועל ובמאית דוקומנטרית בשאיפה ובחלום, היא אחת הצאצאים האלה, והראשונה שהעוזרות של קוקסון מגיעות אליה עם הבשורה. לאחר האיחוד המרגש היא מנסה לסייע לקוקסון לאתר את שאר שמונת הצאצאים, שהם למעשה אחים ואחיות שלה, ואז מתגלה שכל אחד ואחת מהם נהרג בתאונה מסתורית או נעלם, ושאיזור המגורים שלו נשרף או עובר חיטוי משמעותי, והמתח הגדול מתחיל. במקום אחר, עשיר אקסצנטרי אחר מגלה שאחת מנערות התפנוקים שלו, תלמידת חטיבת ביניים ושמה ניקי, צותתה לשיחה אישית שלו, והוא מחליט לכלוא אותה. הקשר בין ניקי לסיפור העיקרי מתגלה בסביבות השליש האחרון של הספר.

השאלות שהעליתי בתחילת הסקירה מעסיקות מעט מאוד את הספר, ולעומת זאת העלילה מתפתלת במגוון פיתולים. נראה לי שאפרתי כתבה פעם שברקלי ביום רע כותב כמו עשרה כותבי מותחנים אחרים בימים טובים שלהם. אין ספק שזה אחד הימים הרעים של ברקלי. כמות הגופות וכן כמות הרשעים והנבלים בסיפור מסחררות ממש, אבל זה לא הופך את העלילה להיות אחידה או קוהרנטית ובסופו של דבר התחושה היא תחושת בלגן. אבל ברקלי זה ברקלי, ואי אפשר לומר שהקריאה עצמה לא זורמת או מהנה. לשיקולכם.

ספר מתח טוב
הספר היה זורם, כתוב טוב, הרבה דמויות אבל בסוף הכל מתחבר, הכל מתגלה ואהבתי את הטוויסטים.
הסופר זורק רמזים לאורך כל הספר, גורם לנו לחשוב משהו אחד, אבל בסוף מסתבר שזה משהו אחר לגמרי.
מי שחשבנו שהוא הרוצח, הוא לא. היה קשה לנחש ורק לקראת הסוף הכל התחיל להתחבר.
הספר גם מעלה שאלות מוסריות שונות. למשל כשמיילס מגלה שהוא חולה ורוצה למצוא את הילדים כדי לספר להם ושהם גם ייבדקו, עולה השאלה האם הוא צריך להתערב, האם הוא חייב לספר, אולי אחד מהם לא יודע שהוא נולד מתרומת זרע בכלל וזה יגרום לקרע במשפחה? האם יש לו מחייבות לספר על המחלה שלו לצאצאים שלא פגש מעולם?

העלילה:
מיילס מגלה שהוא חולה במחלת חשוכת מרפא, הוא עשיר, אין לו אישה או ילדים, יש לו אח קטן שנשוי עם ילדה.
הוא נזכר שלפני 20 שנה הוא תרם זרע במעבדת פוריות, ועכשיו עם גילוי המחלה שלו הוא מחליט למצוא אותם, את הילדים שכביכול נולדו מהזרע שלו, לספר להם על המחלה שילכו להיבדק וגם לתת להם כסף במתנה.
אבל יש מישהו שלא רוצה שזה יקרה, מישהו מצא את הרשימה של הצאצאים שנולדו למיילס והם מתחילים להיעלם אחד אחרי השני.
קלואי היא אחת מהצאצאים של מיילס, הם יוצרים קשר ויוצאים למסע חיפושים כדי לגלות מי עושה את זה ולמה.

ספר מעולה. קראתי אותו במספר ימים ספורים. העלילה מותחת וקריאה בהחלט. הסיפור מאד מקורי והרעיון של תרומת זרע ולמצוא את 9 הצאצאים שלך בהחלט מסקרן ומעורר תהיות. לינווד ברקלי הוא סופר משובח. לדעתי, אתם ממש תיהנו מהספר. בהחלט מגיע לו 5 כוכבים.

תיהנו.

נדב.