“*זהירות ספוילרים*
כשאני נגשת לספר מתח יש לי ציפיות מסויימות: סיפור הגיוני במידה סבירה ,דמויות שניתן להתחבר איתן,אמינות מסויימת וכמובן עלילה מענינת ומותחת,את כל זה מספק ג'וזף פיינדר בשפע,מיד מהעמודים הראשונים מצאתי עצמי מרותקת ומתענינת בגורלם של קלייר הלר פרופסור למשפטים בהארווארד ובעלה מזה 3 שנים טום צ'פמן אשר נעצר ע"י יחידה צבאית מיוחדת תוך כדי מאבק בו הפגין כישורים גופניים שרעייתו מעולם לא ידעה שיש לו.
טום מואשם ברצח 87 אזרחי אל סלבדור בעת ששירת בצבא ביחידה סודית כ-15 שנה קודם לכן.
קלייר מגלה שכל דבר שידעה על בעלה עומד בספק ואפילו שמו אחר.
היא מאמינה בחפותו ונחלצת לעזרתו תוך ניצול יכולותיה בתחום המשפטי על מנת לזכותו ומוצאת עצמה נאבקת במנגנון בירוקרטי ומערכת טיוח מורכבת שנועדה להגן על גנרל ארבעה כוכבים.האזנות סתר איומים הטרדות וניסיון רצח.
לא משהו שלא קראנו כבר בעשרות ספרי מתח/משפט/ ריגול/קונספירציה .
אבל זה עובד,
במשך 300 עמודים זה בסדר גמור .למעט צרימה קלה כש"הגברת-כלומר טום-מוחה יותר מדיי" כשמוצגת הקלטה בקולו של הודאה ברצח.
ואז ב30 עמודים האחרונים :
טום מזוכה בחטף-עם ראיה לא משכנעת יותר ממה שהוצג קודם לכן לעניות דעתי (הקלטת מזוייפת)-הגנרל מתאבד,נמצא חשוד אחר ברצח,החיים יפים ועליזים,שום מילה על 15 שנות עריקות-שגם בהן הואשם טום-קלייר קצת מחטטת ,חושדת,מתעמתת עם בעלה,פרצופו האמיתי-והפסיכופטי-נחשף,הוא מאיים,החשוד ברצח-שמסתבר שהיה שותפו של טום- יורה בחוקר/חבר שבא להציל אותה,החוקר -עם מחסנית שלמה בגופו (ומהרצפה) יורה בו חזרה(איש הכוחות המיוחדים כן?)למוות ודוחף לקלייר אקדח ביד אותו היא מנצלת ליריה בבעלה למוות.THE END.
זה ספר מרגיז,ספר מעצבן,כזה שגורם לך לרצות להעיף כאפה לסופר .
לצעוק - ל מ ה ? ?!?
הסוף מאולץ וניכר בעליל שהטוויסט הוא לשם טוויסט
יש הסכם בלתי כתוב בין הסופר לקורא ופיינדר מפשל בגדול,
אכזבה.(שלא לדבר על השכנים המבועתים ,מצב חירום זה לא זמן טוב לחטוף התקפות זעם ספרותיות מסתבר)”
