כתביה של סימון וייל (1909–1943), פילוסופית צרפתייה ממוצא יהודי, מקיפים מגוון תחומים - פילוסופיה, פוליטיקה, היסטוריה ורוחניות - ושזורים בהם חיים של פעילות חברתית ופוליטית. מתוך המאבק למען הטוב והצדק נוכחה וייל לדעת שהכוח והאלימות הם תוצר טרגי של נסיבות הקיום האנושי.
אסופת מאמרים זו מביאה את מחשבותיה של וייל על מושג הכוח ועל מקומו ביחסים בין בני אדם. במבט רב־תחומי, המשלב רעיונות פילוסופיים, אסתטיים וספרותיים, היא מפרשת את מאורעות זמנה כמאבק בין יסודות מוסריים על־היסטוריים. במלחמה נגד האידיאולוגיות האירופיות היא רואה התגלמות של המאבק ברע, המעמיד בסכנה אף את נפשם של אלה הנשבעים להשמידו. מול יצר הכיבוש והאלימות, כפי שהוא מגולם בגיבורי מלחמת טרויה ובכיבושי האימפריה הרומית, היא מציבה חזון של אחדות והרמוניה, בהשראת הציוויליזציה של דרום צרפת בימי הביניים. מאמרים אלה מציגים את כתיבתה של וייל במיטבה והם מופת של ידענות מפליגה ושל יושר מוסרי ואינטלקטואלי מיוחד במינו.
המסות הכלולות בספר:
בל נתחיל מחדש את מלחמת טרויה
הרהורים אחדים על מקורות ההיטלריזם
האיליאדה או שירת הכוח
גסיסתה של ציוויליזציה בראי שירה אפית
מה טיבה של ההשראה האוקסיטנית
מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק