"בשעה 07:45, 5 ביוני 1967, נתתי את הפקודה 'סדין אדום' לכל מפקדי האוגדות והכוחות העצמאיים, פקודה שנתנה את האות לתחילת המלחמה על עצם קיומה של מדינת ישראל..."
כך נפתח ספרו האוטוביוגרפי של אלוף פיקוד הדרום
שייקה גביש, מפקד החזית במלחמת ששת הימים בסיני.
סדין אדום היה שם הקוד לתחילת המתקפה בדרום ולמהלכי הקרב, שהפתיע את הדיוויזיות של הצבא המצרי שנערכובמדבר סיני. בתום ארבעה ימי לחימה חנו כוחות צה"ל על גדות תעלת סואץ, ומברק זה נשלח על ידי מפקד החזית, האלוף גביש, אל הרמטכ"ל יצחק רבין:
מאושר להודיע כי כל כוחותינו חונים
על גדות תעלת סואץ וים סוף.
ברכותי לך ולצה"ל.

סדין אדום הוא סיפור חייו של אחד מבכירי המפקדים בפלמ"ח ובצה"ל, סיפור חיים שבמידה רבה הוא גם סיפורם של המדינה הצעירה ושל הנערים הצעירים שהתגייסו להגן עליה בגופם. בכל תחנות חייו של שייקה גביש הוא נשאר פלמ"ניק. איש ערכים, רעות, נתינה והקרבה, תכונות שמלוות אותו מאז התנדב בגיל 18 לפלמ"ח ועד ימים אלו, כשהוא סוגר מעגל כיו"ר עמותת הפלמ"ח ועושה להנצחת הפלמ"ח, אחד המפעלים הגדולים והחשובים ביותר בתולדות המדינה.

אלוף שייקה גביש, האיש שפיקד על המערכה, צמח מהפלמ"ח, שבו החל כחניך ועם הזמן הפך למפקד כיתה, מפקד מחלקה, מפקד פלוגה, קצין מבצעים ומפקד גדוד. גביש בחר להישאר בצבא גם לאחר המלחמה, ובשנת 1965, לאחר שורה של תפקידים, התמנה לאלוף פיקוד הדרום ופיקד עליו עד שפשט את המדים בשנת 1970. לאחר שחרורו שימש כמנכ"ל חטיבת המתכת ב״כור״ ובהמשך כמנכ"ל החברה. כיום, בגיל 90, הוא מכהן כיו"ר עמותת הפלמ"ח, והוא הרוח החיה בבית הפלמ״ח שמושך אליו עשרות אלפי מבקרים מדי שנה.