“אני וידע בכלכלה באופן המקצועי-רחוקים זה מזה כמזרח ומערב ,העובדה היחידה בחיי שמתקרבת לנושא תחום הכלכלה הוא קריאת המוסף היומי "דה מארקר",ואח"כ להתעצבן מכל השחיתויות והעוולות וההון והשלטון שמתנהל בימינו .
אז מה לי ולספר הזה -שנכתב ע"י שני כלכלנים בכירים ?-לא ציפיתי ממנו להרבה אם בכלל ,זאת אומרת -לא ציפיתי מעצמי מראש ....אבל הספר הפתיע ובגדול !!! .שלא כהרגלי הקריאה שלי השגרתיים - במשך כחודש ימים { טוב ,היה גם פסח ,בישולים ואירוח שגזלו זמן } הספר הזה נקרא ע"י כאחד ויחיד ללא קריאת ספרים אחרים במקביל ,הרגשתי שהוא זכאי למיוחדות הזאת -כי הוא פשוט דרש ממני רף גבוה של יכולות קריאה ,תובנות ופתיחות מחשבה מרובה מצידי .
אולי תצחקו -אבל אני חשתי שאני קוראת בספר מתח !!,עניין אותי מה יהיה בדף הבא ! ואיך אפשר להשוות ספר מתח לספר שעוסק בכלכלה ובהיסטוריה של העם היהודי לדורותיו ?מצידי -מסתבר שאפשר!! כנראה רק אצל "שרוטים " כמוני ....
טוב ,אחרי כל זה - על מה הספר ?- הספר רוצה להציג תובנות חדשות בהקשר לשאלה כיצד ,איך, למה ומדוע הפך העם היהודי מעם חקלאי בא"י - לעם של סוחרים , בעלי מלאכה, מלווי בריבית , רופאים,יועצים למלכות ועוד ממה שנכלל בתחום של עיסוקים שרחוקים מלהיות חקלאיים . ישנם תובנות מושרשות לשאלה הזאת כבר תקופות ארוכות ,אבל הספר הזה רוצה להציג תגר מחשבתי ועובדתי לאותם דרכי חשיבה אולי מיושנים ,וזה הנעלם המסעיר והמרתק בספר כיצד המחברים בונים את התיזה שלהם ומבססים אותה בנתונים מספריים ועובדתיים .
מבחינת תקופה - הספר עוסק מ- שנת 70 לספירה ומסתיים בגירוש יהודי ספרד ב-1492 ,ומבחינת סקירה היסטורית /גיאוגרפית הוא חוקר את כל המקומות שבהם התיישבו יהודים : מסין -עד אמריקה , מאסיה- עד אירופה , וממסופוטמיה הגדולה .דהיינו 99% מכל המקומות בעולם של אז ,{למעט ד.אמריקה וארצות סקנדינביה - לשם הגיעו יהודים מאוחר יותר }.
בשנת 70 לספירה היו רוב היהודים חקלאים אנאלפביתיים, שהתגוררו בארץ ישראל ובמסופוטמיה. לעומת זאת ב-1492 היו היהודים מיעוט קטן של עירוניים משכילים, שהתמחו במסחר, במלאכות-יד, בהלוואה בריבית ,ברפואה,בבנקאות וכיועצי חצר למלכות , והתגוררו במאות ערים ברחבי העולם -למול- האוכלוסייה הלא יהודית האנאלפבית ברובה בארצות השונות .
מה הוביל לשינוי קיצוני שכזה? מאומה יהודית חקלאית אנאלפבית-במשך וכעבור 1500 שנות היסטוריה - למיעוט מפוזר בכל העולם שהינו עומד על - 99% בעל ידע אורייני -דהיינו ידיעת קרוא וכתוב ,והפיכתם לחוד הכלכלה ה"חופשית" במושגים של העולם ההוא ?
לטענת מחברי הספר המעבר מחקלאות למקצועות עירוניים לא נבע מרדיפת היהודים ומהצרת צעדיהם,וכל מה שנקשר לגילויי אנטישמיות , אלא מתמורות שחלו בעם היהודי עצמו אחרי חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. בעקבות השינוי שחל בהנהגה הדתית בתוך הקהילה היהודית הפכה היהדות מדת המבוססת על פולחן ועל העלאת קורבנות בבית המקדש לדת שבה הנורמה המקובלת חייבה ואכפה כל גבר יהודי לקרוא בתורה בבתי הכנסת ומכאן לשלוח את בניו-זכריו לבית הכנסת כדי לדעת לקרוא את התורה . יישומה של נורמה זו בתקופת המשנה והתלמוד בצד התפתחותם של מוסדות לאכיפת הקביעה הזאת בין יהודים, הם שהובילו לתמורות העיקריות בעם היהודי.
אחרי חורבן הבית השני -70 לספירה בה כבר לא היה אפשריות להעלות קורבנות לבית המקדש שאינו קיים פיזית,או אז כפה יהודה הנשיא שעל כל גבר יהודי ובית -אב יהודי לדעת לקרוא בעברית בתורה{אח"כ באה כמובן מאליו גם הידע בכתיבה } .להחלטה הזאת הייתה השפעה מיידית כלכלית על מעמדות שונים בקרב היהודים בתפוצות ובארץ .מי שעסק בחקלאות -פירוש הצו לגביו שבניו אינם יכולים לשמש לו ככוח עבודה עזר ביום יום ,יתר על כן - האב היהודי היה מחוייב בתשלום דמי לימוד לרבנים ,ולבניית בתי -הכנסת והמדרשים שסביבם התנהלה עכשיו המהות הדתית היהודית . היו רבים מאוד שלא יכלו לעמוד במעמסת הצו הזה מהבחינה הכלכלית ,ומשלא שלחו את בניהם ,בתהליך טבעי ומובנה כעבור דור - הם הוקאו מתוך הקהילה היהודית ורובם התאסלם או התנצרו -המשמעות הדמוגרפיה היהודית צנחה באופן משמעותי .מי שכן ויכול היה לשלוח את בניו לרכישת קריאה התורה בעברית -היו הרוב בקהילה . את הממצאים העובדתיים הללו מבססים המחברים מהתלמוד הבבלי , השו"ת של הגאונים {שאלות ותשובות שנשלחו ע"י יהודים לרבנים כיצד עליהם להתנהג במקרה כזה או אחר },גניזת קהיר וממצאים ארכאולוגיים כמו בתי כנסת ועוד מקורות יהודיים .
המחברים טוענים כי ברכישת הקריאה ואח"כ הכתיבה דהיינו רכישת האוריינות גרם ליהודים כעם וכיחידים להיות במצב של חוד חנית בידע ,בתובנות וביכולות למול רוב האוכלוסייה הלא יהודית שהייתה ברובה אנאלפבית עד הזמן החדש. ומכאן -היכולת לממש את כלי האוריינות לשינויי באופי התעסוקתי של היהודים ברחבי העולם .
היהודים בכל מקום שאליו הגיעו בנדודיהם היה בידם את הכוח והמכשיר של ידיעת האוריינות ,עובדה שהשפיעה מייד על שינוי במגמת האופי המקצועי שלהם .היהודים כבר לא רצו להיות חקלאים שעובדים קשה ובקושי מוציאים את כלכלתם מהאדמה ,כאשר ברכישת מקצועות של בעלי -מלאכה ,חנוונים, סוחרים מקומיים ובינלאומיים ,רופאים, חלפני כספים ,מלווים בריבית ובנקאי חצר
הם משיגים כוח ומעמד חברתי וכלכלי רב ,חזק ובעל השפעה מרובה בכל מקום שבו התיישבו .רכישת כלי האוריינות הללו במאה ה-8-9 ואילך במקביל לתהליך הדרמטי של עיור וצמחיה בסחר בח'ליפויות האיסלמיות ואח"כ בקרב ממלכות נוצריות באירופה גרם ליהודים לעבור להיות בעלי מקצועות חופשיים בעליל . עובדה זאת של רכישת האוריינות שינתה את גורלו ועיצוב אופיו של העם היהודי מאז ועד ימינו ללא חזור .
הרעיון המסעיר הזה שברכישת כלי אוריינות ששינה את נתיבי הגורל של הקהילות היהודיות באשר הם לטובה או לרעה הוא אדיר מבחינתי ,כאילו העולם מאז המאה ה- 8 ועד ימינו סובב סביב עצמו בנושא רכישת כלי -ידע והידיעה שעליהם אח"כ צומחים תרבויות ,כלכלות, מעצמות וכו. בדבר האמרה "אין חדש תחת השמש."
המחברים סוקרים ובודקים בהמשך הספר את הסיבות לכך יהודי אירופה בימי הביניים הפכו להיות מלווי בריבית ,ולא בגין אילוצים חיצוניים כמו איסור במתן הלוואה בריבית ע"י האיסלם או הנצרות שבתקופות יותר מוקדמות ראו זאת בעין יפה , אלא שהיהודים כבר בתחילת ימי הביניים היו במעמד של אנשים יודעי- אוריינות ועשירים כולל נכסי- קרקעות שאותם עיבדו אריסים לא-יהודים, ונתבקשו או נפנו מצד מלכים להלוות כספים כדי לממן את מלחמותיהם,דהיינו הייתה דרישה מ"בחוץ" שהיהודים ימשיכו לעסוק במגזר הזה ,יותר מכך ליהודים היה יתרון יחסי מול הסוחרים הלא יהודיים בגין ארבעה משאבים עיקריים אשר היו ועודם עמודי התווך של העיסוק בפיננסים : הון, רישות {מבחינת פיזור גיאוגרפי של יהודים בכל עיר וארץ שהיווה מקור להפעלת כלכלה בטוחה וענפה יותר }אוריינות, וגם חשבונאות ומוסדות לאכיפת חוזים .
האם להיסטוריה זו יש השלכות על ימינו? התשובה היא מורכבת. מצד אחד היהודים היו הראשונים לאמץ את חוק חינוך חובה, וכעם יכלו ליהנות מיתרונות הלימוד בעולם שרובו אנאלפביתים. הנורמה של הלימוד אפשרה לדורות של יהודים להיות מובילים במערכות ההשכלה שנפתחו להם מאמצע המאה ה-19 ועד היום. אי-אפשר להבין את ההישגים המדהימים של יהודי העולם במחקר האקדמי, ביצירה הספרותית, במסחר ובפיננסים במאה העשרים ועד ימינו ללא הבנת היתרונות שהקנתה להם נורמת החינוך שאפיינה את התרבות היהודית במשך כ-1,800 שנה. מן הצד האחר, היום אין לחינוך היהודי יתרון משמעותי על פני שאר העולם, ולכן יש סכנה שללא יצירת ייחודיות בחינוך היהודי לא יוכל החינוך לשמור על הזיקה ליהדות בגלות. הניסיון החרדי למנוע חינוך מתקדם כדי לשמור את בוגריו בתוך המסגרת היהודית האדוקה ובכך אף לקבע רמת חיים ומיומנות מקצועית נמוכות צפוי לגרום לירידה מתמשכת באוכלוסייה היהודית כפי שקרה בעבר.
המחברים: פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. וכיום דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.
פרופ' מריסטלה בוטיצ'יני היא מרצה לכלכלה ומנהלת מכון גספריני למחקר כלכלי (IGIER) באוניברסיטת בּוֹקוֹני שבמילאנו.
הספר תורגם מאנגלית ע"י: אינגה מיכאלי ,,איני יודעת איך הספר "מתנהל באנגלית" אבל העברית בקריאה בו הינה בהירה ,שוטפת וללא פלפולי -כלכלה כאלה ואחרים ,דבר שמאפשר לכל אידיוט והדיוט לקרוא בספר וליהנות .
בנוסף למלל מגובה הספר בטבלאות חדות ובהירות להבין כל טיעון שהועלה בפרק ,כולל הפניות למקורות לצורך ביסוס אקדמי .
תמונת העטיפה היפיפייה הינה : ציור של ילדים יהודיים ומלמד בסמרקנד, תחילת המאה ה-20. מאת סרגיי מיכאלוביץ' פרוקודין גורסקי 1915-1905. אהבתי את הבחירה . יש בכך אמירה של המחברים שהאוריינות היהודית הייתה חובקת עולם גאוגרפי ומלואו וכי יהדות אירופה לא הייתה מרכז העולם .
הספר הזה גרם לי הנאה אינטלקטואלית ורגשית באשר לאופיו ויכולותיו של העם היהודי על דורותיו ,אני רק תקווה שאנו והדורות הבאים יעמדו בציפיות שאבותינו שמו לנו .”
