המיעוט הנבחר - כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 1492-70
צבי אקשטיין

הגעתי לפרק 4.
מהקריאה בספר ניתן להבין מדוע הנביא מוחמד נתן ליהודים את הכינוי "עם הספר".

מה מסתיר התנ"ך - סודותיו של ספר בראשית
אבינועם ספיר

כתבתי בהשראת הספר את המאמר הבא:
השתלטות פרעה על ארץ כנען
האם ירידת יעקב למצרים הייתה תחבולה של פרעה להשתלט על ארץ כנען? האם בניו של יעקב, יוסף ואחיו, שיתפו פעולה עם פרעה בהוצאתה אל הפועל של המזימה?

מאמר זה הוא יוצא דופן לעומת הפרשנויות שאנו מכירים. הוא נכתב בהשראת ספרו של אבינועם ספיר, איש מודיעין וחקירות, וכמו שהמחבר מעיד על עצמו, הוא גם בעל קורא בבית הכנסת שלו. בעקבות ספרו ניסיתי לכתוב את סיפור האבות, מרצונו של תרח ללכת לארץ כנען, כאשר מהכתוב אין אנו יודעים האם הגיע אליה, או נכון יותר מבואו של אברהם לארץ כנען – "לך לך מארצך [...] אל הארץ אשר אראך", בציווי מהקב"ה שהצליח במשימה והגיע לארץ כנען.



יישוב ארץ כנען על ידי העברים

ארץ כנען הייתה ארץ המושב של האבות והיא הובטחה להם. בארץ כנען לא היה שלטון מרכזי בהגיע אברהם לשם. הוא אומנם הגיע אליה כאשר הכנעני התחיל להתיישב בה. גם אברהם טרם התיישב בה רק "וילך למסעיו", תר אותה.

(ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:

(ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ:

(ז) וַיֵּרָ֤א ה' אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לה' הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו: (בראשית יב).[2]

מה המשמעות של הכתוב "והכנעני אז בארץ"?[3] הכנעני שם אבל טרם ביסס את יישובו, עדיין אינו "יושב" בארץ כנען. אם נמשיך:

בראשית פרק יג

(ז) וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ:

כאמור, בבואו של אברהם לארץ כנען, הכנענים טרם התיישבו והשתרשו בארץ, בזמן המריבה של רועי הצאן הם כבר מיושבי הארץ. בזמן הרעב אברהם יורד למצרים לגור שם – זמנית. אברהם גם גר ימים רבים בארץ פלישתים.

(לד) וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים: (בראשית פרק כא)

בהיפרדות אברהם מלוט, "אברהם ישב בארץ כנען", ישיבת קבע עם כל זכויות הקהילה – טריטוריה שלו, והקב"ה מבטיח לו ולזרעו את הארץ ומורה לו "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה. האבות הקימו באותה ארץ המובטחת את ארצם שלהם. הם לא קראו לעצמם מלכים, אבל הם שלטו בארץ כנען. אברהם, כאמור, נע בה ממקום למקום:

בראשית יב

(ח) וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽה' וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם ה':

(ט) וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה: פ

בראשית פרק יג

(ב) וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב:

(ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי:

(ד) אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם ה':

אנו רואים במסעות אברהם שהוא מתייחס במסעותיו בתוך ארץ כנען כאדם הבא לבדוק מה ה' מבטיח לתת לו ולבניו, אבל עדיין לא מתיישב בה. רק מאוחר יותר הוא קובע את גבולות יישובו (או שלטונו) בארץ. הכתוב אומר לנו היכן הגבולות, החלק עליו שלט אברהם הוא זה עליו "ישב", ובחלק אחר הוא היה רק "גר".

בראשית כ' (א) וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר:

הגבול של התיישבות אברהם הוא בין קדש לבין שור. כאשר הוא מגיע לגרר, שם הוא גר, לא חלק מהישוב שלו – ארץ נוכרייה[4].

האבות בארץ כנען נחשבים לשליטי הארץ, אולי אפילו מלכים. אברהם מקבל כבוד מלכים. המלך אבימלך לוקח עמו את שר הצבא והולך אל אברהם לכרות עמו ברית:

בראשית כא

(כב) וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה:

(כג) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ:

האם מלך פלשתי היה הולך אל אברהם אם אברהם אינו אישיות חשובה, או, כאמור, אולי אפילו מלך? האם אבימלך היה זקוק לברית עם אחד מעמך? ברית כורתים שני מנהיגים, שתי מדינות.

ברית זו בין מלך גרר חודשה עם בנו של אברהם, יצחק:

בראשית פרק כו

(כו) וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ:

(כז) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם:

(כח) וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֘ כִּֽי־הָיָ֣ה ה' עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ:

(כט) אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ ה':

(ל) וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ:

(לא) וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם:

כאן מודגשת עוצמתו של יצחק – הוא מקבל ביקור מלכותי, עושה עבורו משתה, וגם מלין אותו באוהליו. למחרת, כאשר ההסכם מושלם, יצחק משלח את המלך ואת שר צבאו בדיוק כמו שאבימלך שלחו מארצו. האם אדם מן הישוב היה מרשה זאת לעצמו? עצם העניין כי אותו מלך הלך גם אל אברהם וגם אל בנו יצחק, מראה כי הוא ראה בהם כשווים לו או אפילו חשובים ממנו. הוא הולך אליהם ולא קורא להם לבוא אליו.

יעקב עזב את ארץ כנען, בעצת אמו רבקה שחששה מבנה השני עשיו, כדי לעבוד אצל דודו וחותנו לעתיד עבור נשותיו, אבל בסוף הוא חוזר לארצו:

בראשית לה

(ו) וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ:



בראשית פרק לז

|א) וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן:

יעקב רואה את כנען כארצו. הוא ובניו רועים את צאנם מחברון ועד שכם:

בראשית לז

(יג) וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה:

מסכן יוסף שהיה עליו ללכת רגלי מחברון לשכם. אפילו חמור לא נתן לו אביו כדי שירכב עליו.

הראייה הגדולה ביותר על היות ארץ כנען ארץ העברים היא בדבריהם של אשת אדוניו של יוסף, של יוסף עצמו, ולאחר מכן מדבריו של שר המשקים לפרעה:

בראשית פרק לט

(יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל:

(טו) וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה:

(טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ:

(יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי:

בראשית פרק מ

(טו) כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:

בראשית פרק מא

(יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּסַ֨פֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר:

מארץ העברים ולא מארץ כנען. איש עברי ולא איש כנעני, העבד העברי ולא העבד הכנעני, נער עברי ולא נער כנעני. אם מספרים על ארץ העברים, הרי השומעים ידעו בבירור על איזו ארץ מדובר. גם פרעה ידע מי זה עברי, אחרת היה שואל את שר המשקים שלו מה כוונתו ב"עברי"[5].

שנות הרעב

אחר תום שנות השובע מתחילות שנות הרעב. פרעה חולם במצרים. יוסף פותר את החלומות במצרים ומגיע למסקנה על שבע שנות הרעב. הרעב יצא גם מגבולות מצריים והגיע, בין שאר הארצות, גם לארץ כנען, ארצו של יעקב ובניו:

בראשית פרק מב

(ה) וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:

יעקב שולח עשרה מבניו לשבור לחם במצרים. הם חלק מ"הבאים" מארצות שונות. יוסף הצדיק מדבר איתם קשות ושם את שמעון במאסר.

במשלחת השנייה להשגת מזון נשלחים גם כן עשרה אחים, הפעם בנימין במקום שמעון. יוסף התוודע כי הוא אחיהם. יוסף אומר לאביו, באמצעות אחיו, "וישבת בארץ גושן" – הגירה מלאה לגושן "וישבת". אבל יוסף מוסיף לאביו פתח - אלטרנטיבה: "כי עוד חמש שנים רעב פן תיוורש" ואז, בתום הרעב, תוכל לחזור לארץ כנען[6]. השמועה על הגעת האחים מגיעה לארמונו של פרעה[7]. מי הביא את השמועה לפרעה? מחבר הספר בדעה כי היו זה האחים מהמילים של פרעה ליוסף: "זאת עשו" שהיא סיכום שיחה. האחים הולכים לארמון ויוצרים קשר ישיר עם פרעה. לאחר דיון בין האחים לפרעה הוא מסכם ואומר ליוסף כי ימסור את הסיכום לאחים – "זאת עשו". לא נראה לי כי היה קשר ישיר בין האחים לבין פרעה. יוסף הציג לפרעה כמה מאחיו כאשר התיישבו בארץ גושן. לא נראה כי הוא פגש אותם לפני כן. לפני הסיכום, כאשר השמועה מגיעה אליו, בודק פרעה איזה תועלת הוא יכול להוציא ממנה. שליט ארץ כנען רעב. אחד מבניו הוא ראש ממשלתו או ראש שריו, הוא רואה הזדמנות להשתלט על ארצו של יעקב, הבא נתחכמה לו, וניתן לו בתמורה את ארץ גושן – ארץ רעמסס.

המלך, שלא התערב עד עתה במעשיו של יוסף מוציא צו:

בראשית פרק מה

(יז) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:

(יח) וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־ חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ:

(יט) וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם:

(כ) וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא:

(כא) וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ:

(כב) לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת:

(כג) וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ:

פרעה מצווה את יוסף כי המשפחה השלטת בכנען תעתיק את מושבה למצרים. פרעה, לא יוסף, מצווה לשלוח עגלות לטף, לנשים וליעקב. "אמור אל אחיך", אתם הבנים קחו פיקוד, "וקחו את אביכם...", לא יעקב לוקח את משפחתו למצרים, זה האחים בצווי פרעה שלוקחים את אביהם. האחים אכן לקחו לעצמם את הפיקוד. ונשאתם... ונשאתם את אביכם, כמו את הנשים והילדים. הגברים צועדים או רוכבים. אם נוסעים אז לא נוסעים בעגלות אלא במרכבות. יוסף הורד מצרימה כדי להימכר לעבד, יעקב הורד מצרימה על ידי בניו. אומנם יוסף מדבר אל אחיו, אבל הוא נותן להם את הצווים והפקודות אותם ביקש פרעה שיועברו אליהם. יוסף רק ממלא פקודות[8]. ייתכן ומתן החליפות הייתה יוזמתו שלו.

האחים חוזרים לאביהם בארץ כנען ומודיעים לו כי יוסף חי. יש עכשיו אוכל, ואין סיבה ליעקב לעזוב את ארצו[9]. אבל האחים קיבלנו פקודה במצרים להורידו לשם. יש לשכנע את יעקב לעזוב את כנען ולרדת למצרים. כיצד עושים זאת? כדי להמתיק את הגלולה יש צורך לעוות את המאורעות – לומר אולי את האמת אבל לא את כל האמת[10]:

בראשית פרק מה

(כז) וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם:

שלח יוסף? הרי פרעה ציווה עליו לשלוח אותן. דברי יוסף? הרי אלו הפקודות שנתן פרעה[11].

בראשית פרק מו

(ה) וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ:[12]

(ו) וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ:

(ז) בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה: ס

יעקב יוצא מבאר שבע כאשר הוא יושב בעגלות ששלח פרעה. לא יותר מלך ארץ כנען רוכב בראש השיירה, ולמרות "ותחי רוח יעקב" הוא מושפל ויושב בעגלות עם הנשים והטף.[13] נראה כי זה שהכתוב אומר לנו בפסוק: "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", ליעקב ולא עם יעקב. המושל של ארץ כנען מגיע למצרים, הוא וכל משפחתו. יוסף יוצא במרכבתו לקראתו לקבל פניו בארץ גושן, מדינת העברים החדשה. שלא כמו אבימלך, אין פרעה יוצא אל יעקב.



בראשית פרק מו

(לא) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי:[14]

מדוע רואה יוסף את הדחיפות להודיע לפרעה כי משפחתו באה למצרים? עכשיו, כאשר המשימה הושלמה, יש להודיע על כך למלך. משימתך צלחה. בית אבי אשר בארץ כנען עזבו את הארץ. סיפוח ארץ כנען תחת שלטון מצרים הושלם.

הזנת עמך קודמת

כאשר יעקב הוא השולט בארץ כנען, אין היא חלק ממצרים. אין יוסף צריך לדאוג לצרכיה כי היא מדינה זרה. הבאים לשבור לחם מארץ כנען הם כשאר הזרים שבאו לרכוש מזון.

בראשית פרק מא

(נה) וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:

(נו) וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

יוסף צבר את המזון למצרים – "וישבור למצרים", יעקב מושל כנען, כמו שאר הארצות מחוץ למצרים, צריך לשלוח את בניו לשבור לחם. כל זה כאשר כנען היא מדינה ריבונית בשליטתו של יעקב. אבל עתה, מצרים שולטת על ארץ כנען, ולכן על יוסף לטפל בשניהם, במצרים ובשטח החדש שסופח, ארץ כנען. גם הכתוב מתייחס לכך:

בראשית פרק מז

(יג) וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב:

(יד) וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה:

(טו) וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֘ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף:

אנו רואים כי מאז שיעקב עזב את ארץ כנען, היא, ארץ כנען, מופיעה בכתובים יחד עם ארץ מצרים – שלטון אחד לשתיהן. אין הכתוב מיחס ארצות אחרות למצרים, רק "ארץ מצרים וארץ כנען".

התיישבותו של יעקב בארץ גושן, ארצו החדשה, הייתה משמעותית, לא רק "וישב" אלה גם "ויאחזו בה".

בראשית פרק מז

(כז) וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד:

תמיד נשאלת השאלה: יעקב ירד מצרימה מפני הרעב. הרעב נמשך חמש שנים לאחר בואו למצרים. מדוע לא שב יעקב לארץ אבותיו, ארץ כנען, כעבור שנות הרעב? מתוך ניתוח זה נראה כי פרעה, זה שידע את יוסף, לא נתן ליעקב רשות לחזור ולהקים מחדש בארץ כנען את מדינת העברים שהשתייכה כעת למצרים, ועל יעקב לשבת בשקט במדינתו החדשה בארץ גושן. האין זה כמו מעצר בית?



בראשית פרק מז

(כט) וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־ נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם:

(ל) וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ:

(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה: פ

מדוע ביקש יעקב מיוסף שבועה? האם המילה שלו לא הייתה מספקת?[15] יעקב ידע כי פרעה לא ייתן לזרעו לחזור לארץ כנען. יעקב מת, ויוסף יודע כי פרעה לא ייתן לו רשות לעזוב את מצרים[16]. אין יוסף פונה ישירות לפרעה לבקש רשותו לקבור את יעקב בארץ כנען כי הוא פוחד שפרעה יסרב לתת לו לעזוב את מצרים. הוא פונה לאנשים המקורבים לפרעה "בית פרעה [...] " שידברו באוזני פרעה , אנשים קרובים למלך שיוכלו לשכנע את פרעה להעניק לו היתר יציאה מהארץ[17]. בפנייתו הוא גם מבטיח לשוב למצרים.

בראשית פרק נ

(ד) וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־ נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר:

(ה) אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֘ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה:

פרעה נותן לו רשות ללוות את ארון אביו לקבורה בארץ כנען, אבל הוא ביקש ערבויות לשובו[18]:

בראשית פרק נ

(ח) וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן:

מלבד הערבויות מלווים את יוסף בהלוויית אביו גם רכב ופרשים, "מחנה כבד מאוד", האם הלווי הוא להבטיח את שובם של האחים למצרים? יוסף מקיים את הבטחתו וחוזר למצרים.

בראשית פרק נ

(יד) וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו:

כך עברנו את פרעה שידע את יוסף והוציא את יעקב ממושבו בכנען והשתלט על הארץ המובטחת ארץ כנען. הוא, כנראה, מנע מיעקב לחזור לכנען בתום שנות הרעב. מפרעה זה הועברנו לפרעה שלא ידע את יוסף שהפך אותנו לעבדים. נראה לי מוצדק לספור את שנות השעבוד במצרים מירידת יעקב וביטול השלטון העברי בארץ כנען. "גנוב גונבתי מארץ העברים". יעקב ובניו לא היו עבדים אבל הם גם לא היו בני חורין – כאמור, מאין מעצר בית. המלך החדש של מצרים, זה שלא ידע את יוסף, מפחד מבני ישראל. ממה הוא מפחד? לא שיצטרפו לאויב שרוצה לכבוש את ארץ מצרים אלא הפחד שלו הוא שבני ישראל יעזבו את מצרים ויחזרו לארץ כנען: "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א י), בני ישראל יעזבו את מצרים ויחזרו לארצם המקורית, ארץ כנען, כדי לחדש את שלטונם שם. שני הפרעונים עשו את הכל כך שבני ישראל לא ישובו לארצם וארץ כנען תישאר חלק מהאימפריה המצרית.

נחמה לייבוביץ כתבה כי כל מכירת יוסף והעברתו למצרים כולל כל ריב וקנאת האחים הייתה בעצם צורה בה הקב''ה מגשים את הבטחתו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. לפרעה יש את השיקולים שלו, והאחים לא מספרים את כל האמת בגלל סיבות שלהם, אבל הכל מוביל לכך שהבטחתו של הקב''ה לאברהם צריכה לצאת אל הפועל – וכך מוליך הקב''ה את יעקב ובניו למצרים, וגם גורם ליעקב להישאר שם מעבר לשנות הרעב כדי שתתקיים הבטחת ברית בין הבתרים.

המחבר של הספר, אבינועם ספיר, נתן לספר כותרת משנה: סודותיו של ספר בראשית. האם התנ"ך מסתיר מעמנו מידע? האם עלינו לחפש ולגלותו? התורה נדרשת ב-פרד"ס = פירוש, רמז, דרש, סוד. האם זה הסוד? אולי יש כאן רמז אותו יש לפתח?


[1] מעובד מספרו של אבינועם ספיר, מה מסתיר התנ"ך, ראשון לציון 2017. ניתוח גרסאות ופיצוח המידע על ידי בוגר יחידה 8200, איש מודיעין וחקירות. הכותב מצהיר כי הוא אדם מאמין שומר מצוות (ע' 10)

מעניין הדיון ב"לשבת", "לגור" ו"לשכון" (ע' 216 והלאה). יוסף אומר לאביו "וישבת בארץ גושן", ישיבה בתוך קהילה שוות זכויות. האחים אומרים לפרעה "לגור בארץ באנו", באופן זמני, גרים ללא זכויות קהילה, והאחים ממשיכים "ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גושן". האחים רואים עצמם גרים בארץ מצרים אבל ישיבה ("ישבו") רק בארץ גושן. השתמשתי בניתוחו זה כדי להגדיר מקום מגורים זמני – גר, "וישב" יישוב קבוע כחלק מקהילה. רשר"ה גם מפרש כך: (בראשית פרשת וירא פרק כ פסוק א) אברהם ישב - ישיבת קבע - בין קדש ובין שור; אך "גר" - ישיבת עראי - גם בגרר. לעומתו אומר רד"ק (בראשית פרשת וירא פרק כ פסוק א) "כי וישב ויגר ענין אחד הוא".

במאמר הכנסתי ממקורות מפרשים שנראו לי רלוונטיים.

[2] הציטוטים מהכתובים נלקחו מפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.

[3] אבן עזרא בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק ו

יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר. ואם איננו כן יש לו סוד. והמשכיל ידום: - איני יודע במה מדובר, לכן אדום.



[4] רש"ר הירש בראשית פרשת וירא פרק כ פסוק א

אברהם ישב - ישיבת קבע - בין קדש ובין שור; אך "גר" - ישיבת עראי - גם בגרר.

[5] ראה גם בראשית מ"ג ל"ב.

[6] העמק דבר בראשית פרק מה

עתה ביקש יוסף שיבאו למצרים על משך חמש שנים רעב.

[7] העמק דבר בראשית פרק מה

פרעה רצה שיבואו בני ישראל תחת רשותו וישתקעו במצרים, אבל לא היה יכול להכריחם ע"ז שהרי אינם מבני ארצו, אבל זה היה יכול להכריח שלא ישלחו תבואה לארץ כנען, וע"כ יבאו המה למצרים על משך שני הרעב.

[8] העמק דבר בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק ה

בעגלות אשר שלח פרעה. אחר שהודיע יעקב לבניו דבר ה' לילך לשבת במצרים עד עת קץ, הודיעו בניו לו ג"כ כי כך גזר פרעה על יוסף שלא ישלח תבואה לארץ ישראל כי אם להביאם מצרימה.

[9] העמק דבר בראשית פרק מה

משום דיעקב לא הסכים לבא עם בניו מצרימה אפי' על זה המשך של הרעב, וחשב מחשבות אחרות על דבר הרעב.

[10] העמק דבר בראשית פרק מה

דברי יוסף אשר דבר. בהרחבת דברים שיבאו למצרים, וניכרים דברי אמת:

וירא את העגלות וגו'. טורח רב כזה אין לחוש לשקר, וכדאיתא בבכורות דכ"ט דטורח לא עבדי לשיקרא, ובזה האמין.

[11] העמק דבר בראשית פרק מה

עגלות על פי פרעה. הודיע להם שאזהרת פרעה הוא לבא עכ"פ על משך שני הרעב, כל מי שנצרך למאכל לחם, כי לא ישלחו תבואה לשם. והוכרח יוסף להודיעם, כי חשש שמא לא ירצה יעקב ליסע, אבל המה לא הודיעו ליעקב שהוא מוכרח לכך, אחר שאמר מעצמו אלכה ואראנו, מש"ה כתיב להלן וירא את העגלות אשר שלח יוסף, עד שאמר לו ה' לרדת במצרים, אז הודיעוהו שגם העגלות המה על פי פרעה:

[12] העמק דבר בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק ה

בעגלות אשר שלח פרעה. אחר שהודיע יעקב לבניו דבר ה' לילך לשבת במצרים עד עת קץ, הודיעו בניו לו ג"כ כי כך גזר פרעה על יוסף שלא ישלח תבואה לארץ ישראל כי אם להביאם מצרימה.

[13] אלשיך על בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק ה

ויקם כו' מיותר שהיה לו לומר וישאו כו'. אך אמר, קימה היתה לו מהאמור לו בבאר שבע, כי תחת היותו עתיד לירד מצרימה בשלשלאות של ברזל אל פרעה, זכה כי אדרבא נישא בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו.

[14] העמק דבר בראשית פרק מו

והנה יוסף ידע שפרעה אמר אליו שיבואו אחיו ובתיהם אליו, היינו בשביל פרעה לרשותו.

[15] העמק דבר בראשית פרק מז

אמר לו אנכי. לפי ערכי די הבטחתי אשר אעשה כדברך:

(לא) ויאמר השבעה לי. אחרי שאינך רוצה לעשות כריתות ברית בין אדם לחבירו:

[16] אלשיך בראשית פרק נ

עלה וקבור את כו' כאשר השביעך שאם לא על השבועה לא הרשיתיך:

[17] ראה מאמרו של הרב שי וינטר "מדוע לא חזרו יעקב אבינו ובניו לארץ כנען"

[18] מלבי"ם בראשית פרשת ויחי פרק נ

רק טפם נשארו למשכון שיחזרו, [וכבר כתבו המפרשים שמרמז שהיה רצונם לצאת רק שלא הניחום, וכבר התחיל השעבוד בכח רק שלא יצא לפועל עד מות יוסף והדור ההוא, וע"ז אמר יוסף ואלהים פקד יפקד אתכם כי לא יוכלו לצאת מעצמם].