"באיזה גיל אדם הוא מבוגר מכדי שיסודות חייו יתמוטטו?"

קיץ הביל, 1996. מחסן ספרים במערב מסצ´וסטס.
גבר בתחילת חייו הבוגרים - ובקצה סיכוייו לקריירה - מסתבך בקשר עם אישה, עם שפה ועם שקר גדול שיקבע את עתידו. מבשרת טובות היא היתקלותו באיציק מלפש, מהגר רוסי קשיש הטוען להיותו המשורר היידי האחרון באמריקה. כשצצה סדרה של עשרים ושניים כרכי זיכרונות של מלפש, חש הצעיר כורח לתרגם אותם, לספר את סיפורו של מלפש ולהפגיש שני נתיבים בדרכים מזעזעות.

החברות המתפתחת הזאת עוברת מרוסיה המהפכנית לניו יורק ולבולטימור של סוף המילניות, ובעצם זהו סיפורה של המאה העשרים כולה. הוא מסופר מפי שני משוררים - אחד שלא יודע שהוא כזה ואחד שלא יודע שאינו כזה - ומעניק מבט חמים וחכם על הפתעותיו המתמידות ועל פגעיו של הזמן שאין מנוס מפניהם. זה ספר על דת, אהבה ושפה, ויותר מכל על האמונה בכוחן של מילים ,שיכולה לשרוד אפילו במותה של שפה.

פיטר מנסו הוא סופר ועורך. הוא חי עם אשתו ושתי בנותיו בוושינגטון.

"רומן ביכורים יוצר דופן. איציק מלפש הוא הישג ספרותי מהמם."
ג´ונוט דיאס, מחבר "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו"

"אחד הרומנים המקוריים והמרתקים ביותר שקראתי. מנסו, מספר סיפורים מהפנט וסופר מלידה, ניחן בשנינות נשכנית, בלב ענקי ובחוש מדהים לשפה - כיצד אנו משתמשים בה וכיצד היא מגדירה אותנו."
אלן פלדמן, מחברת "הנער שאהב את אנה פרנק"