"אי - ציות אזרחי" נחשב למסה המפורסמת ביותר של ת'ורו בשל קריאתו לפרוץ את גבולות ההתנגדות המקובלים בדמוקרטיה מבלי לאמץ פעולות אלימות נגד השיטה.
זהו ניסיון ראשון מצד אזרח אמריקאי להרחיב את ממד ההתנגדות למשטר, ומבחינה זו מדובר בניסיון מכונן שחוגי אופוזיציה והתנגדות רדיקלים התבססו עליו במהלך השנים הבאות.
מרתין לותר קינג, שראה במרי אזרחי ובהתנגדות בלתי אלימה דרך מרכזית במאבק השחורים לשוויון זכויות, הזכיר בנאומיו הרבים את החוב הגדול שהוא חב לת'ורו, אשר פיתח את עקרון אי - הציות האזרחי כבר במאה ה -19.
חוגים אנרכיסטים, פציפיסטים, מתנגדי ההתערבות בוייטנאם, מנהיגי תנועות המחאה ותרבות הנגד בשנות ה-60 ומתנגדי הגלובליזציה בימינו אנו מתייחסים גם הם לתובנות שהעלה ת'ורו במסה זו בזכות אי - הציות האזרחי.
לדעת ת'ורו, אי - ציות אזרחי הוא הכרח בל יגונה ואופציה ציבורית לגיטימית וראויה הנגזרת מתוך מחויבות לדמוקרטיה מהותית בעלת ממד ערכי.
האופציה של אי - ציות אזרחי מצביעה על הסתירה המהותית בין דמוקרטיה המחויבת לחירות האדם ולזכויותיו הבסיסיות לבין אימפריאליזם הפוגע בחירויות ובזכויות אלה ולכן אינו לגיטימי בחברה דמוקרטית;
כל זאת אף על פי שרוב הציבור, בהכרעה דמוקרטית פרוצדורלית, תומך באימפריאליזם כאקט של פטריוטיות.
אי לכך, כשנוצרת סתירה בין הממד המהותי - ערכי של הדמוקרטיה כאורח חיים לבין הממד הפרוצדורלי - טכני של הדמוקרטיה כשיטה לקבלת החלטות ללא אלימות, על האזרח הדמוקרטי להעדיף את המהות על הפרוצדורה - עליו לשבור את חוקי המשחק תוך נכונות לשלם על כך מחיר.