דיבור איטי, קור רוח, שיקול דעת ומנהיגות בעת משבר, חוש הומור ו...אהבה יתרה לסוסים, אלה מסימני ההיכר שדבקו בר - אלוף חיים בר - לב. מ"ליל הגשרים" של ימי הפלמ"ח, חזית הדרום במלחמת העצמאות, ועד למלחמת ההתשה לחוף תעלת סואץ, יצא שמו של בר - לב כמי שאפשר להפקיד בידיו משימות קשות ומסוכנות, והוא יוציאן אל הפועל בתבונה ובשלווה וישרה בטחון על סביבותיו. במלחמת יום הכיפורים נקרא השר חיים בר - לב אל הדגל, לסייע בשתי החזיתות, ומי שראה אותו בימים הכואבים ההם, זוכר את מגע הקסם הבר - לבי שסייע להחזיר מידה של יציבות למערכות בשעתן הקשה. כרמית גיא, מחברת "מסע ליד חנה" ו"המלכה נסעה באוטובוס - רובינא ו"הבימה" - יצאה בעקבותיו וחשפה פרקים מרתקים בעברו של האיש, שקימץ במילים ולא ידע לספר על עצמו. במהלך העבודה נפרשו לעיניה מושגים שאינם מרפים ומוסיפים להטריד את דעת הקהל בישראל עד היום. קו הביצורים שנשא את שמו עמד ומוסיף לעמוד בביקורת נוקבת, בייחוד לאחר מהלומת יום הכיפורים 1973, והיו אף שתלו בו את גודל המכה בימיה הראשונים של המערכה. ואולם בחינה מדוקדקת ונטולת פניות של סוגיה זו, ושל רבות כמותה, מעלה תמונה מסועפת ורבת פנים, שבמרכזה תהליך מורכב של קבלת החלטות וביצוען. ואולי יהיה בתיאור המובא בספר זה כדי לבחון מחדש כמה מושגים המזינים את החשיבה על יסודות תפיסת הבטחון של ישראל גם בימינו. הספר מבוסס על עיון בשפע מסמכים מן התקופה, בסיועה האדיב של מחלקת היסטוריה של צה"ל, שעד כה לא נחשפו לציבור הרחב, מחקרים וקבצי תעודות, וכן על עשרות ראיונות עם בני משפחה ואנשים שהלכו עם חיים בר בר - לב לאורך חייו. "עם ישראל אינו יודע, איזה חוב הוא חב לחיים בר - לב", אמר עזר וייצמן לאחר מותו. בספר מרתק ומחדש זה עשוי הקורא למצוא טעמים לרוב לקביעתו של נשיא מדינת ישראל על ידידו וחברו לנשק.

שם הספר
מסע ליד-חנה
המלכה נסעה באוטובוס - רובינא ו"הבימה"
שלוש שורות בהיסטוריה - תנועות נוער יהודיות באירופה
דב לאוטמן - לא מרים ידיים